חומר רקע
מדינת ישראל
משרד המשפטים
מחלקת יעוץ וחקיקה
תאריך: כ"ב אייר תשס"ז
10 מאי 2007
מספרנו: הח/1558
אל: הגב' אפרת רוזן, עו"ד –
יועצת משפטית לוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת
הנדון: עמדת משרד המשפטים לקראת הדיון בועדת החוק הקבוע ל-15.5.07, 14.00
הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (עונש מזערי בעבירות
יצוא, יבוא, מסחר והספקה), התשס"ז-2006 – של ח"כ יצחק אהרנוביץ
_______________________________________________________
בהתאם לפנייתך, להלן עמדת משרד המשפטים לגבי הצעת החוק הנדונה, המתנגדת לה.
יש לציין, כי בהתאם להחלטה מס' חק/264 של ועדת שרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק, בישיבתה מיום 5.11.06 הוחלט להתנגד להצעת החוק הנדונה. כן החליטה ועדת השרים, בתאריך 12.11.06, לדחות את הערר של השר אביגדור ליברמן, אשר הוגש על החלטת הועדה כאמור.
להלן הרציונאל להתנגדותנו:
א. עיקרי ההצעה ומטרתה
ח"כ אהרנוביץ מציע לתקן את פקודת הסמים המסוכנים לגבי העבירות הקבועות בסימן ב' לפקודה, של "מסחר" בסם (יצוא יבוא מסחר והספקה וכן תיווך במסחר כזה) ו"מעבר" של סם (הובלה ומעבר, הטיה, טלטול סם במעבר ופגיעה בסם במעבר) – בהוספת סיפא לסעיף העונשין, סעיף 19א. לפקודה - בו קבועה סנקציה עונשית של 20 שנה בצד כל אחת מהעבירות הנ"ל - שבה ייקבע עונש מזערי של "לא פחות משנה" וכן בשלילת האפשרות שיוטלו על מבצע העבירה מאסר על תנאי בלבד וכן שלא יינתן לגביו צו מבחן.
ח"כ אהרנוביץ, מציע ההצעה, מציין בדברי ההסבר להצעתו, כי "יש להעביר מסר ברור וחד משמעי לכל מי שנוטל חלק בשרשרת הפצת הסם, כי בתי המשפט יענישו בחומרה כל מי שמבצע עבירות אלה, ולכל הפחות לתקופה של שנת מאסר, מאחורי סורג ובריח".
ב. הנימוקים להתנגדותנו להצעה
1. עלינו להקדים ולומר, כי הצעת חוק דומה של ח"כ איוב קרא (שמספרה פ/1597 ושאותה גם מציין ח"כ אהרנוביץ בדברי ההסבר של הצעתו), הונחה על שולחן הכנסת ה-16, נדונה בוועדת שרים לענייני חקיקה בתאריך 18.1.06 והוחלט להתנגד לה.
(תיק הח/1597 מצורף בזאת)
2. שני נימוקים מרכזיים עומדים בבסיס הצעתנו להתנגד להצעת החוק האמורה:
האחד – שהודגש גם כנימוק מרכזי בנימוקי התנגדותנו להצעתו של ח"כ איוב הנ"ל – הוא, שעבירות המסחר בסמים מאופיינות בכך שהן חלות על קשת רחבה ביותר של נסיבות עובדתיות שיש בהן כדי להשפיע על מידת העונש ואשר מצדיקות גמישות מרבית של בית המשפט הגוזר את דינו של מבצע העבירה, כמו:
(א) שלא ניתן לומר כי מרבית העבירות בהן מדובר הן כה חמורות עד כי הן מצדקות הטלת מאסר ממושך: יכול שתהא עבירה של מסחר בסם החל ממנה בודדת שמשקלה זעיר ועד למסחר בכמות משמעותית;
(ב) חלק לא קטן של מבצעי העבירות בהן מדובר מוכרים כמכורים לסמים ואין לשלול מבית המשפט את שיקול הדעת לנקוט בדרך של גמילתם ושיקומם (לפי סעיף 82 לפקודה), שיקול שיש בו גם תועלת לחברה בכללותה.
השני – המענה למסר שהמציע מבקש להעביר בהצעת החוק שלפנינו – כמו בהצעות חוק רבות דומות נוספות, המתייחסות לעבירות שונות (ובכללן גם עבירות סמים) נמצא בהצעת חוק ממשלתית תיקון חוק העונשין בנושא הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה.
יצוין, כי העיקרון המנחה המוצע בהצעת החוק להבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה קובע את קיומו של יחס הולם בין העונש המוטל על נאשם שביצע עבירה לבין חומרת מעשה העבירה ואשמו של הנאשם (סעיף 40ב להצעה האמורה); וביהמ"ש מונחה לקחת בחשבון נסיבות לקולא ולחומרה לרבות הערך החברתי שנפגע כתוצאה מביצוע העבירה, מידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנהוגה ומדיניות הענישה הראויה.
לעניין זה יש לציין, כי במסגרת הנסיבות המחמירות המוצעות בהצעה האמורה לגבי ביצוע העבירה מצויות , בין היתר, גם נסיבות המתייחסות לכך שהעבירה בוצעה באופן היוצר סכנה לרבים, שכתוצאה מביצועה נגרם נזק לנפגע העבירה או לציבור, שכתוצאה מביצועה של העבירה נפגעו כמה אנשים, שלמעשה העבירה קדם תכנון ועוד.
ב ב ר כ ה ,
דרורה נחמני-רוט, עו"ד
מחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי)
העתקים: לגב' לבנת משיח, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (תפקידים מיוחדים)
מר יהושע שופמן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (חקיקה)
לד"ר גיא רוטקופף, עוזר בכיר לשר המשפטים
לגב' רביד דקל, מח' ייעוץ וחקיקה (פלילי), כאן