חומר רקע

מסמך זה נכתב לבקשת הוועדה לזכויות הילד בכנסת והוא עוסק בבדיקת ילדים נפגעי תקיפה מינית בידי רופאים מומחים ברפואה משפטית (להלן: רופא משפטי). במסמך תתואר בדיקת רופא לצורך איסוף ראיות (בדיקה פורנזית) כחלק מן ההליך המשטרתי של חקירת עבירות מין בקטינים ויוצגו נתונים על מספר הילדים הנדרשים לעבור אותה. כמו כן יועלו בעיות שהבדיקה כפי שהיא נעשית כיום מעוררת והפתרונות שמציעים הגורמים המוסמכים. תמצית • בדיקת רופא לצורך איסוף ראיות מנפגעי עבירה נעשית על-פי החלטת המשטרה בתיקי חקירה שבהם סביר כי יימצאו סימנים גופניים לפגיעה, ובכלל זה תיקי עבירות מין. • בעבירות מין כלפי ילדים שגילם עד 14 ההחלטה על ביצוע הבדיקה מתקבלת בהתייעצות עם חוקר ילדים המעורב בתיק, והוא מלווה את הילד לבדיקה. כ-14% מן הילדים עד גיל 14 נפגעי תקיפה מינית נבדקים לצורך איסוף ראיות. • כיום יש רק שני רופאים מומחים לרפואה משפטית שקיבלו הכשרה לבדיקת נפגעי תקיפה מינית במסגרת עבודתם במכון לרפואה משפטית. רופאים אלו עושים את הבדיקות במרכז לנפגעי תקיפה מינית בבית-החולים "וולפסון" בחולון. נוסף על כך, ילדים נבדקים בידי רופאי ילדים או גינקולוגים במרכזים טיפוליים אחרים לנפגעי תקיפה מינית והתעללות – בירושלים, בחיפה ובטבריה. • יש קושי למצוא נתונים מדויקים על מספר הילדים נפגעי תקיפה מינית הנבדקים בידי רופאים משפטיים ועל שיעורם בכלל הילדים הנפגעים שעוברים בדיקה רפואית. כפי הנראה מדובר בכ-150 עד 200 קטינים בכל שנה, מתוך למעלה מ-400 קטינים הנשלחים לבדיקות האלה. • המחסור ברופאים משפטיים גורם לכמה בעיות, ובהן חוסר יכולת של הרופאים לבדוק רבים מהילדים הנפגעים, חיוב ילדים ומלוויהם לבוא למרכז הארץ לצורך הבדיקה והעדר הכנה מתאימה לבדיקה. טענה נוספת היא שלרופא מומחה לרפואה משפטית חסרה ההכשרה והרגישות הנדרשת לבדיקת ילדים. • בשנת 2007 יתקיים קורס לרופאי ילדים ולרופאי נשים שנועד להכשירם לטיפול בנפגעי התעללות. הרופאים שיוכשרו במסגרת הקורס יעשו בדיקות לצורך איסוף ראיות נוסף על הרופאים המשפטיים. כמו כן, הוקצו במסגרת תוספת תקציב למשרד הבריאות לטיפול בנפגעי תקיפה מינית לשנת 2007 שני תקנים למכון לרפואה משפטית. קליטת רופאים חדשים במכון תימשך שלוש שנים וחצי עד חמש שנים. 1. רקע ילדים עד גיל 18 חשופים במיוחד לתקיפה מינית. על-פי נתוני איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, כ-65% מכלל הפונים למרכזים בין 1999 ל-2005 דיווחו על פגיעה מינית לפני גיל 18. על-פי ההערכות, מספר הילדים הנפגעים גדול אף יותר, שכן מחקרים מלמדים שככל שגיל הקורבן נמוך יותר ההסתברות לדיווח קטנה יותר.1 הטיפול בפגיעה מינית בילדים מורכב ומעורבים בו כמה גורמים במשטרה, במשרד הרווחה ובמשרד הבריאות. כל התיקים של עבירות מין בקטינים מטופלים ביחידת הנוער במשטרה, אף שבדרך כלל מדובר בעבריינים בוגרים. כאשר מדובר בהתעללות מינית בתוך המשפחה או בידי אחראי חלה חובת דיווח לפי פרק י' סימן ו'1 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, הקובע הסדר לדיווח על התעללות בקטינים ובחסרי ישע. פקיד סעד לחוק הנוער יהיה מעורב בטיפול המשטרתי שנעשה בעקבות מילוי חובת הדיווח. ילדים עד גיל 14 המעורבים בעבירות מסוימות ובהן עבירות מין – כקורבנות, כעדים או כחשודים – נחקרים אצל חוקר ילדים ולא אצל שוטר, על-פי החוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו-1955. חוקר ילדים הוא עובד סוציאלי בשירות המבחן לנוער במשרד הרווחה שהוכשר למילוי התפקיד. קטינים שגילם 18-14 שנפגעו בעבירות מין ייחקרו אצל עובד נוער מיחידות הנוער של המשטרה בתחנת המשטרה. אם הקטין נפגע שלא מהורה או מאחראי, לא ידווח המקרה לפקיד הסעד.2 בטבלה שלהלן פירוט הגופים המעורבים בטיפול בילדים נפגעי עברות מין לפי גיל הילד וסוג העבירה:3 ייחקר אצל חוקר נוער ייחקר אצל חוקר ילדים חובת דיווח לפקיד סעד גיל הקטין הנפגע סוג העבירה + + מתחת לגיל 14 עבירת מין בתוך המשפחה + + מעל גיל 14 + מתחת לגיל 14 עבירת מין מחוץ למשפחה + מעל לגיל 14 2. בדיקת רופא לילדים נפגעי תקיפה מינית לצורך איסוף ראיות 2.1. ההסדר החוקי פרק ו' בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו-1996, מסדיר את החיפוש בגוף נפגע עבירה, ובכלל זה בדיקה גינקולוגית בנפגעי עבירות מין. על-פי החוק, שוטר רשאי להורות על ביצוע הבדיקה אם יש לו יסוד סביר להניח שבגופו של הנבדק נמצאת ראייה הנדרשת לצורך חקירת העבירה. לצורך בדיקה גינקולוגית נדרשת על-פי חוק הסכמת הקטין ואפוטרופוסו. עם זאת, תיקון לחוק מיוני 2005 קובע כי מותר לבדוק קטין ללא הסכמת הוריו אם הוא ביקש זאת או אם לדעת השוטר הממונה על החקירה, בהתייעצות עם פקיד הסעד או עם חוקר הילדים, הדבר נחוץ מחשש לפגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין או מנימוקים של טובת החקירה. סעיף 4 לחוק סדר הדין הפלילי, העוסק בחיפוש פנימי, ובכלל זה חיפוש גינקולוגי, קובע כי חיפוש פנימי ייערך במקום שרגילים לעשות בו בדיקה מאותו הסוג ובאופן שבו היא נעשית. בסעיף 5 לחוק, תחת הכותרת "עורך הבדיקה", נקבע כי רופא מומחה או מתמחה בגינקולוגיה או במיילדות יעשה בדיקה גינקולוגית, אך אין מניעה שבעל מקצוע רפואי אחר המוסמך כדין לעשות בדיקות אלו יעשה אותן. החוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו-1955, עוסק בטיפול בתיקים בעבירות שבהן מעורבים ילדים עד גיל 14. על-פי סעיף 7 לחוק דרוש אישור של חוקר הילדים לנוכחותו של קטין בכל פעולה הנחוצה לצורך החקירה, ובכלל זה השתתפות במסדר זיהוי או בדיקה רפואית. בסמכותם של חוקרי הילדים שלא לאשר בדיקה רפואית, והם עושים זאת אם מתברר מעדותו של הילד שהבדיקה מיותרת.4 על-פי הנחיות המשטרה, חוקר הילדים מלווה את הילד לבדיקה ונוכח בה כדי לסייע בתשאול הילד.5 2.2. נתונים הגופים המעורבים בטיפול בילדים נפגעי תקיפה מינית אינם מנהלים מעקב אחר בדיקות הנערכות לילדים. בשל כך, אפשר למצוא רק נתונים חלקיים בנושא. מהצלבת המקורות ועל-פי הערכות גורמים המעורבים בבדיקות עולה כי כ-150 עד 200 קטינים נפגעי עבירות מין נבדקים בידי רופאים משפטיים מתוך למעלה מ-400 קטינים נפגעי עבירות מין הנשלחים לבדיקות בכל שנה. על-פי נתוני יחידת הנוער של המשטרה, בשנים 2006-2004 נפתחו כ-180 תיקי חקירה בכל שנה בעבירות אונס, בעילה בכוח ומעשה מגונה אשר בהם נשלחים הנפגעים לבדיקת רופא לצורך איסוף ראיות. ייתכן יותר מנפגע אחד בכל תיק, ולהערכת המשטרה מדובר ב-400 קורבנות לפחות שנדרשו לערוך בדיקה זו.6 על-פי נתוני משרד הרווחה, בשנים 2005-2001 התירו חוקרי הילדים ל-1,753 ילדים לעבור בדיקת רופא לצורך איסוף ראיות. שיעור סה"כ 2005 2004 2003 2002 2001 14.1% 1753 384 322 354 371 322 הותרה בדיקה רפואית 5.1% 639 217 112 91 121 98 לא הותרה בדיקה רפואית 80.6% 9,958 2,000 2,035 1,978 1,964 1,981 לא היה צורך בבדיקה7 100.0% 12,350 2,601 2,469 2,423 2,546 2,401 סה"כ נתונים אלו נוגעים רק לילדים נפגעי תקיפה מינית שנחקרו אצל חוקרי ילדים, כלומר עד גיל 14.8 על-פי נתוני משרד הבריאות, משנת 2000 עד שנת 2006 נעשו במכון לרפואה משפטית 1,497 בדיקות לילדים נפגעי עבירות מין ואלימות, כדלקמן: סה"כ 2006 2005 2004 2003 2002 2001 2000 גיל 187 31 17 37 20 29 28 25 4-0 305 57 51 43 49 43 51 54 9-5 416 56 53 50 47 76 71 63 14-10 546 75 58 79 70 89 96 79 18-15 1,497 219 179 209 186 237 246 221 סה"כ כ-12% מן הילדים שנבדקו היו בני ארבע או פחות, כ-20% – בני חמש עד תשע, כ-27% – בני 10 עד 14 וכ-36% – בני 15 או יותר. רוב הנבדקים – בין 150 ל-200 בכל שנה – הם נפגעי תקיפה מינית.9 2.3. אופן הבדיקה הבדיקה הנדרשת לצורך איסוף ראיות משפטיות איננה בדיקה רפואית או טיפולית אלא שלב בהליך החקירה הפלילית. איסוף הראיות נעשה באמצעות בדיקה מקיפה של האזור הנפגע, שבמהלכה מצולמות הראיות, נאספות דגימות מגופו של הקורבן ומוערך אופי הפגיעה והגורם לה. כשמדובר בנפגעים בוגרים, הבדיקה כוללת שלב של תשאול בדבר עברם הרפואי והמיני של הנפגעים ואופי העבירה שבוצעה בהם. תשאול נפגעים ילדים מותאם לגילם או אינו נעשה כלל. במקרים מעטים, כאשר בשל גילו הצעיר של הילד קשה לבדוק אותו, הבדיקה נעשית בהשפעת טשטוש. בבדיקה זמן קצר ככל האפשר לאחר הפגיעה אפשר למצוא את מרב הראיות. יש מחלוקת בדבר ערכה של בדיקה שנעשית ימים או שבועות לאחר הפגיעה. לטענת רופאים משפטיים, ייאספו במהלכה ראיות חשובות.10 לעומת זאת, לדברי ד"ר יורם בן יהודה, מנהל המחלקה לרפואה דחופה – ילדים בבית-החולים "וולפסון" בחולון, אין בספרות המקצועית עדויות שבבדיקה שנערכת 72 שעות לאחר הפגיעה נאספות ראיות משמעותיות.11 בדיקות של רופא מומחה ברפואה משפטית כיום יש רק שני רופאים משפטיים הבודקים נפגעי תקיפה מינית. רופאים אלו מגיעים על-פי קריאה למרכז לנפגעי תקיפה מינית בבית-החולים "וולפסון" בחולון לצורך ביצוע הבדיקה.12 ברבות מן הבדיקות שנערכות בבית-החולים "וולפסון" נוכח רופא ילדים. במקרים מסוימים, למשל כאשר הנפגע מאושפז בבית-חולים אחר, יבוא רופא משפטי לבית-החולים לבדוק אותו, אם אילוצי כוח אדם אינם מונעים זאת.13 קטינים שהגישו תלונה שבעה ימים או יותר לאחר הפגיעה (גם במקרים של תקיפה מתמשכת) יופנו בכל מקרה לבדיקת רופא משפטי בבית-החולים "וולפסון".14 לדברי ד"ר ריקרדו נחמן, סגן מנהל המרכז הלאומי לרפואה משפטית, העומס המוטל על רופאים מומחים לרפואה משפטית איננו מאפשר להם לעשות את עבודתם כראוי. הרופאים נדרשים לעבוד ללא תגמול, מעבר להיקף משרתם, ואין ביכולתם להגיע לבתי-חולים ברחבי הארץ לביצוע בדיקות בנפגעי אלימות.15 לדעת הפרקליטות, בדיקת רופא מומחה ברפואה משפטית היא הבדיקה המתאימה לצורך איסוף ראיות מנפגעי תקיפה מינית, הן מנקודת מבט מקצועית והן מנקודת מבט משפטית. מבחינה מקצועית, לרופא משפטי יש הכשרה מתאימה לבצע את הבדיקה – שאיננה בדיקה רפואית או טיפולית אלא שלב בהליך החקירה. במסגרת עבודתו הרופא המשפטי רוכש ניסיון בביצוע הבדיקה ומתעדכן דרך קבע בחידושים בתחום זה. מבחינה משפטית, לבדיקה המתבצעת בידי רופא משפטי ולעדותו יש משקל רב בבית-המשפט, ומומחה פרטי יתקשה לערער עליה.16 לטענת רופאי ילדים וארגונים העובדים עם ילדים נפגעי עבירה, בדיקת רופא משפטי לצורך איסוף ראיות בבית-החולים "וולפסון" מגבירה את מצוקת הילדים הנבדקים. למצוקה זו כמה סיבות: הכפילות שבבדיקה נוספת שאיננה חלק מן הטיפול הרפואי; הצורך להגיע למרכז הארץ; העדר הכנה מספקת לבדיקה בגלל העומס הכבד המוטל על הרופאים; בדיקה בידי רופא שאיננו רופא ילדים וחסרה לו ההכשרה הנדרשת לצורך בדיקתם. חשוב לציין כי בכל התמחויות הרפואה, לרבות גינקולוגיה, הטיפול בילדים מופקד בדרך כלל בידי רופאי ילדים או רופאים בעלי מומחיות ספציפית לילדים באותו התחום, ולא בידי רופאים שהוכשרו לטפל במבוגרים.17 ד"ר דנה פוגץ', ראש מרכז "נגה" לליווי נפגעי עבירה, ציינה כי ברוב רובם של ההליכים המשפטיים שעניינם עבירות מין בילדים עדותו של הרופא המשפטי איננה עדות מרכזית, שכן השאלה העומדת להכרעה איננה עובדת הפגיעה בקטין אלא זהות הפוגע. פעמים רבות חוות דעתו של הרופא מתקבלת בבית-המשפט בהסכמת הצדדים והרופא מבצע הבדיקה אינו נדרש להעיד.18 בדיקות הנעשות בידי רופאי ילדים או רופאים גינקולוגיים בשל מיעוט הרופאים המשפטיים, אין ביכולתם של רופאים אלו לתת מענה לכלל נפגעי התקיפה המינית בארץ. לפיכך, בדיקות לצורך איסוף ראיות נעשות בידי רופאי ילדים או רופאים גינקולוגיים בכמה מרכזים בארץ, ובהם בית-החולים "פורייה" בטבריה, בית-החולים בני-ציון בחיפה ומרכז הגנה לילדים ולנוער בירושלים. הבדיקות בבתי-החולים נעשות בילדים שמגיעים לצורך טיפול רפואי – במהלך הטיפול בהם ולא נוסף עליו. הרופאים שעושים את הבדיקות במרכזים אלו עברו הכשרה ספציפית לביצוע הבדיקה, ורכשו מומחיות וניסיון בטיפול בילדים נפגעי תקיפה מינית והתעללות;19 חוות הדעת שלהם מתקבלת בבתי-המשפט.20 לטענת הפרקליטות, בדיקה לצורך איסוף ראיות המתבצעת בידי רופא שאיננו רופא משפטי היא בדיקה המועדת לטעויות וחשופה לתקיפה של מומחה פרטי. על-פי הניסיון שנצבר בפרקליטות, רופאים שאינם משפטיים מועדים יותר לטעויות בשל חוסר ידע בתחום, חוסר ניסיון בבדיקות מסוג זה והעדר שליטה בהליכי הבדיקה והתיעוד הנדרשים. הכשרה לצורך ביצוע הבדיקה או השתלמויות ברפואה משפטית, אינם תחליף לניסיון שרכשו רופאים משפטיים, למומחיות שלהם בתחום ולידע העדכני שבידיהם. מספר הבדיקות הקטן הנדרש איננו מצדיק הכשרת רופאים שאינם משפטיים לביצוען ואיננו מאפשר לרופאים – אם יוכשרו – לרכוש ניסיון וידע פרקטי משמעותי בפרק זמן סביר.21 2.4. צעדים לתיקון המצב הקיים בפרקליטות ובמשרד הבריאות מודעים לצורך למצוא פתרון לבדיקות ילדים נפגעי תקיפה מינית שיאפשר להם להיבדק בסביבה מוגנת, קרוב למקום מגוריהם וללא סרבול. מאז שנת 2002 מתנהלים דיונים בפורום משותף למשרד הבריאות ולפרקליטות כדי להגיע להסדר מוסכם. בדיונים אלו הביעו נציגי הפרקליטות את עמדתם שמציאת פתרון איננה יכולה להיעשות במחיר של ויתור על מקצועיות ושל פגיעה ברמת הבדיקה, שכן הדבר עלול להביא להרשעות או לזיכויים לא מוצדקים.22 פורום משותף למשרד הבריאות ולפרקליטות גיבש בדיוניו תוכנית להכשרת רופאי ילדים וגינקולוגיים לטיפול בילדים נפגעי התעללות, ובכלל זה לבדיקת ילדים נפגעים לצורך איסוף ראיות. חילוקי דעות בין הפרקליטות לבין משרד הבריאות בנוגע לטיב ההכשרה עיכבו את יישומה. על-פי משרד הבריאות, בשנת 2007 בכפוף להשגת סיכום סופי בנושא עם כל הגורמים לרבות הפרקליטות, עתיד להפתח קורס להכשרת רופאי ילדים וגינקולוגים לטיפול בילדים נפגעי התעללות. ההכשרה תיעשה בחלקה בארצות-הברית, במימון ארגון "אשלים". בזמן הקרוב יתקיים דיון בהרכב מצומצם של נציגים ממשרד הבריאות והפרקליטות כדי לטייב את ההצעה לפי הדרישות המקובלות על ידי שני הצדדים.23 בפרקליטות מסכימים כי הכשרת רופאים היא פתרון אפשרי, אך טרם קיבלו את פרטי הקורס ולכן הם נמנעים מלחוות את דעתם בנושא.24 עם זאת, על-פי עמדת משרד הבריאות והפרקליטות, רופאי הילדים או הגינקולוגים שיוכשרו לבדוק ילדים נפגעי התעללות ישלימו את מערך הרופאים המשפטיים אך לא יבואו במקומו.25 בתקציב משרד הבריאות לשנת 2007 הוקצתה למרכזים לנפגעי לתקיפה מינית שבבתי-החולים תוספת של כ-2.5 מיליוני ש"ח.26 תקציב זה ישמש, בין השאר, להקלת העומס המוטל על רופאים משפטיים באמצעות הוספת שני תקנים לרופאים מומחים לרפואה משפטית. תוספת כוח האדם תאפשר לרופאי המכון לרפואה משפטית להגיע אל הנפגעים בכל רחבי הארץ. עם זאת, רפואה משפטית איננה תחום התמחות מבוקש, ויש מחסור במועמדים ראויים בתחום.27 במכון לרפואה משפטית רואיינו כעשרה מועמדים לתפקיד. שניים מהם יתחילו את התמחותם בחודשים הקרובים (שלא במסגרת התקנים החדשים אלא על חשבון משרות שהתפנו במכון). ההתמחות של רופאים משפטיים נמשכת בין שלוש שנים וחצי לחמש שנים. עד שיוכשרו, יימשך המחסור הנוכחי ברופאים.28 בבית-החולים "שיבא" – תל-השומר ייפתח בעוד כשנה מרכז הגנה נוסף לילדים ולנוער, ויופנו אליו ילדים נפגעי תקיפה מינית והתעללות ממרכז הארץ. במרכז ההגנה יעבוד רופא ילדים שיוכשר לטיפול בילדים נפגעי התעללות, והוא שיעשה את הבדיקות הנדרשות לאיסוף ראיות.29