חומר רקע

18 פברואר 2007‏‏‏‏‏ לכבוד ועדת חוקה, חוק ומשפט כנסת ישראל הנדון: עמדת אב"י להצעת חוק העונשין (תיקון - השגחת קטינים), התשס"ו - 2006 בפתח הדברים נברך על הצעת החוק, אשר באה להרחיב את תחולת סעיף 361 לחוק העונשין התשל"ז -1977 ולהחיל את הגנתה גם על ילדים שבין הגילאים 6 עד 7, בכך שהיא אוסרת על השארת ילדים עד גיל 7 ללא השגחה, וכן נותנת מענה לילד הלוקה בשכלו, בגופו או בנפשו, על ידי הטלת איסור להשאירו ללא השגחה עד גיל 15. הרציונאל העומד מאחורי הצעת החוק, הינו לצמצם את היקף התאונות להן נחשפים הילדים בהיותם ללא השגחה. אנו רואים חשיבות רבה להעלאת הגיל, וזאת מההיבט של הגנת הילד וכן מההיבט "חינוך" ההורים לקחת אחריות על ילדיהם ולא להזניח אותם. השגחת הורים על ילדיהם היא זכותם הבסיסית והטבעית של ילדים להגנה ולמחייה. לא לכל הילדים מוכנות נפשית להישאר לבד בגילאים שבין 6 עד 7 ואפילו לא בגילאים גדולים יותר. ישנם ילדים שטרם רכשו בשלות לעצמאות ולאחריות. ובצד השני, ישנם הורים שאינם מגלים אחריות מספקת להדריך את ילדיהם לרכוש עצמאות וללמדם כללי זהירות. הורים אחרים עשויים שלא לאפשר סביבת מגורים בטיחותית לילדיהם וזאת מחמת חוסר מודעות. גורמים אלו עשויים להביא לכדי גרימת תאונות המזיקות לילדים קטנים. בשל כך, ראוי להטיל את האיסור על השארת ילדים ללא השגחה, כפי שמוצע בהצעת החוק.   אנו שומעים את הקולות המתנגדים להצעת החוק, מחמת היותה פוגעת באימהות חד הוריות ובאוכלוסיות מוחלשות. על אף האמפתיה הרבה למצבן הקשה של האימהות החד הוריות והאוכלוסיות המוחלשות וכן הקושי שהדבר עלול ליצור מבחינת היציאה לעבודה של ההורה, הרי כפי שאנו רואים זאת, האיזון בין שני האינטרסים (פרנסה ויציאה לעבודה מחד וטובת הילד מאידך(, מטה את הכף לכיוון טובת הילד, שהינו גם טובת ההורה, שילדו לא יינזק. אחריות המדינה למצוקה הכלכלית-חברתית, איננה פוטרת הורים מאחריות לילדים שבחזקתם. מדובר בשתי חובות נפרדות ואל לנו לשכוח זאת. לגישתנו, לא ניתן לפגוע בזכויותיה של קבוצה אחת על מנת לקדם את זכויותיה של קבוצה אחרת. משמעות דחיית הצעת החוק הנה, קידום מאבקן של הנשים על חשבון פגיעה בזכויות הילדים. איננו רואים מקום לכך, שזכות אחת תבוא במקום אחרת. שתי הזכויות יכולות להתקיים באופן עצמאי. יצוין, כי ההצעה שלא להעלות את הגיל ומאידך להקים מסגרות מתאימות לילדים, איננה מהווה פתרון למקרים שבהם הורים משאירים את ילדיהם ללא השגחה, בשעות שלאחר יום העבודה והלימודים, בשעות הפנאי. אנו דורשים השגחת הורים, במובן של העלאת גיל ההשגחה ובד בבד המשך במאבק להרחבת אחריות המדינה, בדמות הקלות במס, הקמת מסגרות לילדים המאפשרות יציאתם של הורים לעבוד וכיוצ"ב. לאור האמור לעיל, אנו תומכים בהצעת החוק ומברכים על היוזמה להעלותה על סדר היום של הוועדה הנכבדת ומבקשים להעלות את עמדתנו בפני הוועדה, לכשתתכנס. בכבוד רב ובברכה, נילופאר סבזרו, עו"ד יועמ"ש אב"י