חומר רקע
19 בפברואר 2007
לכבוד ש/17249
ח"כ פרופ' מנחם בן ששון
יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט במייל
הכנסת
א.נ.,
הנדון: חוו"ד בעניין הצ"ח למניעת אלימות במשפחה (תיקון - הוספת תנאים למתן צו הגנה והארכת תוקפו), התשס"ו–2006
לקראת הדיון, הקבוע ליום 20.2.07 בשעה 13:00, בועדת חוקה חוק ומשפט, בעניין הצ"ח למניעת אלימות במשפחה (תיקון - הוספת תנאים למתן צו הגנה והארכת תוקפו), התשס"ו–2006, להלן מובאת עמדת האגודה לזכויות האזרח בקשר עם השינוי המוצע בחוק.
האגודה מתנגדת לשינוי המוצע, הכל מהנימוקים המפורטים להלן.
רקע:
החוק למניעת אלימות במשפחה חוקק לאחר שוועדה בראשותה של עו"ד יהודית קרפ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז, בחנה היבטים שונים של התמודדות עם תחום האלימות במשפחה ומצאה, כי אין פתרונות יעילים למצבי חירום. החוק שחוקק מאפשר הוצאת צווי הגנה בהליך חירום אזרחי, שנועד לסייע לקורבנות, הסובלים מאלימות מבני משפחה, פתרון לטווח קצר. המטרה היא לאפשר לקורבן להישאר בביתו ולא לאלץ אותו לברוח על נפשו, להתעשת ולהחליט על המשך דרכו כפי שצויין במאמרה של עו"ד רבקה מקייס (כתוארה אז, כיום שופטת ביהמ"ש לענייני משפחה בכפ"ס) "החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א –1991". (פורסם בספר "נשים במשפט" בעריכת פרופ' פרנסיס רדאי).
החוק לא בא להחליף את מערכת השפיטה והענישה במסגרת ההליך הפלילי ואין לו כל מטרות עונשיות והרתעתיות .
במרבית המקרים, בהם מבוקש צו ההגנה, מדובר בהרחקת אדם מביתו שלו, לתקופה של עד שלושה חודשים, עם אפשרות להארכה לשלושה חודשים נוספים מספר פעמים עד שנה. האדם המורחק רשאי להיכנס לביתו בלווית שוטר פעם אחת בלבד, מיד לאחר מתן הצו, לצורך הוצאת חפצים אישיים בלבד שישמשו אותו בתקופת ההרחקה. יתר הרכוש נשאר בבית עם בן הזוג המוגן .
רוב הצווים מוצאים ראשית בהליך במעמד צד אחד ובתוך 7 ימים נקבע מועד לדיון במעמד שני הצדדים.
כיוון שמדובר בהליך אזרחי נטל הראיה בהליך זה הוא נטל הראיה של מאזן ההסתברויות, ולא נטל ראיה, שנדרש בהליך פלילי. כמו כן מדובר בהליך מהיר, בו אין מדקדקים בדיני הראיות ובתי המשפט למשפחה עושים שימוש נרחב ברשות, שניתנה להם לפי סעיף 8(א) לחוק בתי משפט לענייני משפחה, לנהוג "על פי צדק" ולא על פי דיני הראיות.
כתוצאה ממטרת ההליך ומהדרך, בה ההליך מתבצע, הרי שבפועל במרבית המקרים מתקבלת הבקשה לצו הגנה, כפי שניתן לראות מתוך הנתונים של הנהלת בתי המשפט אם בשל החלטה שיפוטית בפשרה ואם בשל הסכמת הצד שנגדו מתבקש הצו. יש לציין כי מדיווחי עו"ד שעוסקים בתחום בעניין עולה כי רבים מסכימים לצו כנגדם עקב לחץ של ביהמ"ש גם במקום בו לא הוכחה טענת האלימות. לרוב נערך דיון לא פורמלי שלא נכתב בפרוטוקול וכך נחסך הליך ההוכחות.
האגודה לזכויות האזרח מתנגדת לשינויים המוצעים להארכת תוקף צווי ההגנה מעבר למה שקבוע בחוק כיום, מן הנימוקים שלהלן:
1. צו הגנה הינו הליך חירום לתקופה קצרה כדי לתת שהות לקורבן להחליט החלטות על ההמשך ללא לחץ ואלימות . במקביל להליך זה מתנהלת חקירה פלילית, מוחלט על הגשת כתב אישום ועל המשך הליכים פלילים, לרבות צווי הרחקה מתוקף סמכותו של ביהמ"ש בהליך הפלילי , אשר יכולים בודאי לעלות על תקופה של 3 חודשים.
צו הגנה נועד להיות הליך חירום ולא תחליף להליך הפלילי.
גם בהליך האזרחי, אשר קורבן לאלימות רשאי לנקוט יש אמצעים להרחקת אדם מביתו לתקופה העולה על 3 חודשים וזאת במסגרת תביעה לצו מניעה הן בתחום דיני המשפחה ("צו למדור שקט") והן בתחום המקרקעין (כאשר לא מדובר בבעלים במשותף במקרקעין) או צווי מניעה להגנה על קטינים. המטרה של חוי ההגנה היא בין היתר לאפשר לקורבן להערך להליכים המשפטיים ולהגיש את התביעות הנדרשות ולא לייתר את ההליכים האחרים
2. צו הגנה לא נועד כלל לענישה -
הנימוק שניתן להצעת החוק כאילו הארכת תוקפו של הצו בחוק תרתיע גברים אלימים מלרצוח את נשותיהם, אין לו דב ר וחצי דבר עם החוק ומטרותיו. הרתעה הינה אחד מתפקידיה של המערכת הפלילית שמביאה בחשבון שיקולי הרתעה בקביעת רמת הענישה על עבירות. כאמור צו ההגנה לא נועד לענישה ולפיכך אין מקום להכניס שיקולי הרתעה.
3. פגיעה בזכויות האדם של הנחשד באלימות כלפי בני משפחה, באופן לא מידתי ובעדר הליך הולם – כאמור מדובר בהליך מזורז בה לרוב לא מוכחת האשמתו של הנחשד באלימות מעבר לכל ספק ולפיכך האפשרות בחוק למתן צו לשישה חודשים מלכתחילה תגרום לפגיעה בלתי מידתית באדם בהליך מזורז תוך אי הקפדה על זכויותיו של חשוד בלבד.
4. הארכת הצווים לא תשרת את הקורבן ואולי אף תפגע בו -
4.1 הארכת תוקפם של הצווים לא תמנע רצח במקום בו אדם ממילא מתעלם מהצו, מוכן לרצוח ואיננו חושש מכל עונש שיוטל עליו. בנוגע למצבים כאלה, כאשר יש חשש שהצו לא ישמש כגורם מרתיע, ממליצים כל הגורמים המטפלים שלא להוציא צו הגנה אלא להרחיק את הקורבן למקלט. (לשם כך קיימות הערכות המסוכנות וכדומה שנעשות ע"י עו"ס לאחר שהקורבן מבקש את סיועם, במסגרת אגף הרווחה).
4.2 מאחר שהליך של הוכחות הינו בעייתי במקרים של צווי הגנה כיוון שהמעשים נעשים לרוב בחדרי חדרים, מוסתרים מעיני כל ולעיתים לא ניתן יהיה לקבל צו הגנה לאחר הליך הוכחות בשל הקושי האמור לעיל, הפרקטיקה הנוהגת בבתי המשפט לענייני משפחה
במקרים רבים היא לשכנע את המשיב להסכים ליציאה מוגבלת מן הבית לתקופה של שלושה חודשים.
ביהמ"ש יתקשה מאוד לשכנע אנשים לצאת מיוזמתם מהבית ל- 6 חודשים ובכך יאלץ את הקורבן לערוך הליך של הוכחות קשה, שייתכן מאוד שלא יניב את התוצאה המבוקשת מאחר שבמרבית המקרים מדובר על עדות מול עדות בהליך שלא היה מספיק זמן להיערך לו. סירוב למתן צו מעבר לסכנה לקורבן יכול להוות גם בעתיד מכשול בהליכים בבקשות לצווי מניעה שלא באמצעות צו הגנה.
בכבוד רב ובברכה,
סלעית קולר, עו"ד
העתקים: חברי ועדת חוקה חוק ומשפט