חומר רקע
אילנה זינגל-וסקביץ עורכת-דין
ILANA ZINGEL – VASKEVITCH, ADVOCAT
משרד : טל : 5243381 - 03 פקס 5243387 - 03
טל : 6047254- 03 פקס: 5440052- 03
פלאפונים ; 238669 - 0544 239669 - 0505
20 בפברואר 2007
לכבוד
פרופ' בן ששון
יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט
כנסת ישראל
ירושלים
פרופ' ששון הנכבד,
הנדון: הצעת חוק ההתיישנות התשס"ד 2004
הנני עורכת דין בעלת וותק של למעלה מ – 40 שנה המתמחה בנזיקין ובעיקר ברשלנות רפואית.
עיינתי בהצעת חוק ההתיישנות התשס"ד 2004 (להלן:"הצעת החוק") בקפידה מרובה וראיתי לעצמי חובה לפנות אליך ולהתריע על העוול הנוראי שחוק זה יגרום, לקורבנות שנפגעו וניזוקו ע"י מעשי רשלנות רפואית. קורבנות הרשלנות הרפואית המתמודדים עם אסונות בריאותיים ונפשיים שנגרמו להם על לא עוול בכפם, ע"י רופאים ומוסדות רפואיים, ייפגעו ללא ספק פעם נוספת ע"י "הרשות המחוקקת" בישראל, באם יאושר החוק המוצע. אין ספק שיוזמי הצעת החוק הינם המוסדות והגורמים החייבים לפצות את הנפגעים האומללים. החוק באם יאושר יפגע בזכויות המוקנות שיש להם עפ"י החוק הקודם והפסיקה לתבוע פיצויים, שיעזרו להם במעט להתמודד עם אסונם ולממן את כל הטיפולים השירותים והאביזרים הדרושים להם למצבם הפגוע.
מיותר לציין, שכל פיצוי לא יחזיר את הנפגעים למצבם הקודם , אך לפחות יקל על סבלם.
לצורך התארגנות להגשת תביעות, בעילות רשלנות רפואית, נזקקים הנפגעים למכלול התקופות והמועדים שעומדים לרשותם כיום בהתאם לחוק ההתיישנות התשי"ח.
במהלך עשרות שנות עבודתי המקצועית נתקלתי במספר רב של מקרים שבהם הגיעו אלי נפגעים, זמן קצר לפני תום תקופת ההתיישנות הנקובה בחוק ההתיישנות התשי"ח (7 שנים). התבקשתי להגיש תביעה בשלב המאוחר, כשהסיבה להשתהות הייתה ברורה ואנושית: הקורבן למעשה הנזיקין ורשלנות רפואית מטבע הדברים "מלקק את פצעיו" בשנים הסמוכות לפגיעה, מחפש מזור, רופאים תרופות, רופאי אליל, רופאים בחו"ל כדי לנסות להבריא או לכל הפחות להקטין את נזקיו.
בשנים הראשונות לאחר הפגיעה - בשלב הטיפולים הרפואיים והריצות המתישות, הגשת תביעה משפטית הינה הדבר האחרון העולה על דעת הנפגעים. כשסוף סוף מגיעים לחשוב על הגשת תביעה עברו כבר לפחות 5 שנים של עיסוקים בנושא הרפואי והבריאותי ובניסיונות נואשים להסתגל למצב החדש כנכה.
בשלב זה חייב הנפגע המתכוון להגיש תביעה להתארגן ולנסות ולארגן סכומי עתק לצורך מימון חוות דעת של מומחים : גם שבע השנים שעמדו לרשות אנשים אומללים אלה בקושי הספיקו להתארגנות כזו.
בהכירי את מצוקותיהם של הנפגעים האומללים הסכמתי תמיד לעשות מאמצים אל-אנושיים ולהגיש את התביעות בשלבים מאוד מאוחרים לפני תום תקופת ההתיישנות דאז.
קיצור תקופת ההתיישנות בהתאם להוראות הצעת החוק מהווה אסון נוראי לנפגעים ולציבור הנכים: אין לי ספק שקיצור תקופת ההתיישנות תטרפד את האפשרות להגיש תביעות לפיצויים בהתאם לזכויות המוקנות להם בחוקים ובפסיקה ? אם הצעת החוק תאושר ותקופת ההתיישנות תקוצר הצדק לא ייעשה ולא ייראה שנעשה צדק.
אני מביעה מחאה חמורה כנגד הצעה זו שהינה לא מעשית, לא צודקת, לא סוציאלית , לא אנושית ומטרתה ברורה לפגוע באנשים מסכנים ואומללים שנפגעו ע"י מעשי נזיקין ומעשי רשלנות רפואית ולאפשר לחברות הביטוח להתחמק מתשלום פיצויים כמוטל עליהם בהתאם לחוקי מדינת ישראל.
במאמר מוסגר עלי להוסיף כי ישנם נזקים רבים שאינם מתגבשים תוך התקופות הקצרות הנקובות בהצעת החוק, ובעיקר נזקים מוחיים שמתגבשים סופית לאחר שנים רבות וגם בכך נתקלתי במקרים לא מעטים.
לדעתי אם הצעת החוק תאושר ייאלצו הנפגעים האומללים למהר ולהגיש תביעות בטרם הוברר להם הנזק הסופי, שעדיין לא התגבש, ועל נושא זה יעידו המומחים הנאורולוגים המודעים לבעיה זו.
מפאת כל הנימוקים הנ"ל ולמען שלום הנכים והחולים שנפגעו אני פונה אליך בבקשה לדחות את אישור הצעת החוק הנדונה המקצרת את מועדי ההתיישנות ופוגעת בצורה בלתי הפיכה בציבור שנפגע מפעילות רשלנית.
בכבוד רב
אילנה זינגל,עו'ד.