חומר רקע
משרד המשפטים
הסניגוריה הציבורית הארצית
י"ז חשון תשס"ז
08 נובמבר 2006
לכבוד
מר מאיר שטרית, שר המשפטים
יו"ר ועדת שרים לענייני חקיקה
הנדון: עמדת הסניגוריה הציבורית באשר להצעת חוק העונשין (תיקון - חובת הדיווח על עבירות מין ועבירות אלימות חמורות בקטינים במשפחה), התשס"ו-2006
הצעת החוק מבקשת להרחיב את חובת הדיווח הקיימת היום ולקבוע כי מקום בו אדם חושד כי קטין נפגע בידי קטין אחר בן משפחתו, יהיה מחויב הוא לדווח על הדבר לפקיד הסעד ואם לא יעשה זאת, ישא בעונש מאסר.
התנגדות הסניגוריה הציבורית להצעה מבוססת על שני טעמים עיקריים:
1. ההצעה פוגעת באופן לא מידתי בתא המשפחתי, והיא קובעת כלל יחיד וקשיח להתמודדות עם בעיה המחייבת פתרון מורכב ורגיש, המשקלל את כלל האינטרסים העומדים על הפרק.
2. ההצעה קובעת סנקציה פלילית אשר עונש מאסר בצידה בטרם נשקלו דרכים חלופיות ויעילות יותר לעידוד הציבור לשיתוף פעולה עם רשויות הרווחה, וקיים חשש שהיא אף תפחית מרמת הדיווח הקיימת כיום.
התערבות לא מידתית בתא המשפחתי -
1. הסיטואציה הקשה והכואבת עימה מנסה הצעת החוק להתמודד היא סיטואציה רגישה, סבוכה ומורכבת. כאשר קטין אחד פוגע באחר, לא פעם ההבחנה בין קורבן לתוקף אינה חדה וברורה, והפוגע הוא גם נפגע בעצמו. לכך יש להוסיף גם את מורכבותן ורגישותן של מערכות היחסים בין בני המשפחה האחרים. ההתמודדות עם סיטואציה קשה זו חייבת להיות זהירה ושקולה, ולהתחשב באינטרסים השונים העומדים על הפרק ובהשלכות הרחבות וארוכות הטווח, על מנת שלא לגרום לנזקים ולפגיעה נוספת בקטינים ובבני המשפחה האחרים. הצעת החוק בוחרת בכלל יחיד, קשיח וחד משמעי להתמודדות עם הבעיה – פנייה לרשויות המדינה.
אשר על כן, הצעת החוק היא כללית ונחרצת מדי, ללא הבחנה בין עבירות מין ועבירות אלימות, ללא הבחנה בין מעשים מתמשכים ועבירות חד פעמיות וללא הבחנה לפי גיל התוקף.
2. הרתעה מפני דיווח בהעדר חיסיון מקסימאלי מפני העברת המידע למשטרה: החיסיון הוא תנאי הכרחי לעידוד הדיווח, שכן הוא מקטין את חומרת הדילמה בפניה עומד המדווח, המצוי בתווך שבין הקטין הפוגע והקטין הנפגע. נדרש לתקן את ההצעה כך שברירת המחדל תהא כי פקיד הסעד לא יפנה למשטרה אלא במקרים יוצאי דופן בחומרתם, או בהסכמתו של המדווח. כמו כן, מוצע להרחיב את רשימת הגופים להם ניתן לדווח כך שיכללו בה גם גופים נגישים יותר – כגון, למשל, יועצת בית הספר – וזאת על מנת להקל על הפניה לגופים המטפלים.
בדיקת אלטרנטיבות לפני הסתמכות על סנקציות פליליות -
3. הצעת החוק מבקשת לנקוט בסנקציות פליליות בטרם נשקלו או נוסו אמצעים חלופיים ויעילים יותר לעידוד הציבור לפנייה לרשויות הסעד. אמצעי פשוט ואפקטיבי יכול להיות פנייה לציבור באמצעות תשדיר שירות אשר מטרתו להגביר את המודעות לאמצעים הטיפוליים המצויים בידי רשויות הרווחה ופקידי הסעד תוך עידוד הציבור להסתייע בהם. תשדיר שירות יכול להשיג את תכלית החקיקה ללא כל צורך בסנקציה הפלילית המוצעת. ההצלחה של מוקדי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית, למשל, היא דוגמא לשינוי משמעותי בציבור, ללא צורך בנקיטת אמצעים פליליים. 1, מצביעה על כך שקביעת חובת דיווח שבצידה סנקציה פלילית חותרת תחת האמון בין הציבור לרשויות הרווחה, ותורמת דווקא לצמצום הדיווח, להכחשה ולהסתרה.
הסניגוריה סבורה כי יש להתחיל מפעולה שמטרתה לעודד את הציבור לפנות לעזרת הרשויות בדרכי הסברה, לפני פנייה למשפט הפלילי ולאיום במאסר.
המלצת הסניגוריה הציבורית
מן הטעמים המפורטים לעיל, סבורה הסניגוריה הציבורית כי אין לקבל את הצעת החוק וכי מן הראוי להתחיל בפנייה לאמצעים יעילים יותר ופוגעניים פחות.
לחלופין, יש לצמצם את הצעת החוק כך שתחיל את חובת הדיווח רק על עבירות מין קשות, ו/או בנסיבות מיוחדות ורק ביחס לתוקפים אשר אינם ילדים (קרי, מעל גיל 16).
כמו כן, ראוי לקבוע כלל של חיסיון המידע אצל פקיד הסעד למעט במקרים אשר יוגדרו בחוק בהם מדובר בהתעללות מתמשכת והעדר נכונות לנקיטה באמצעים טיפוליים.