חומר רקע

19.02.2007 לכבוד, פרופ' דניאל פרידמן, שר המשפטים משרד המשפטים רחוב צאלח א-דין 29 ירושלים הנדון:הרפורמה במערכת ההוצאה לפועל- הערות עמותת "איתך-מעכי" בנוגע לתיקון חוק ההוצאה לפועל, התשס"ו – 2006/7 רקע 1. עמותת איתך הוקמה בשנת 2001 על ידי קבוצה של משפטניות על מנת לקדם צדק חברתי לנשים. איתך מתמקדת בפעילות למען אוכלוסיית הנשים מהשכבות המוחלשות כלכלית וחברתית. איתך מתמקדת בנושאי הוצאה לפועל, תעסוקה, ביטוח לאומי, ודיור ציבורי, בהם מצבן של הנשים קשה במיוחד וזכויותיהן אינן ממומשות. 2. נשים מהוות יותר מחמישים אחוזים מכוח העבודה בישראל, אך מהוות את החלק הארי של האוכלוסייה הנמצאת מתחת לקו העוני. בשנת 2003, 53% מעניי ישראל היו נשים. כיום, עם החרפת המצב הכלכלי, יש לשער שמספר זה גדל. נשים סובלות מאבטלה יותר מאשר הגברים. בשנת 2005/6 חיו בישראל 34,200 משפחות עניות חד הוריות. 3. כתוצאה מאחוזי האבטלה הגבוהים יותר וההכנסה הנמוכה יותר, בשנת 2003 בישראל חיו כ-1.3 מיליון בני אדם מתחת לקו העוני – 53% מהם (בני 15 ומעלה) היו נשים. כ-16% מהנשים בישראל חיו מתחת לקו העוני לעומת כ-15% מהגברים. 21% מהנשים שעמדו בראש משק בית חיו מתחת לקו העוני. 4. אימהות חד הוריות רבות, שהינן ההורה המטפל היחיד, אינן יכולות, לדוגמא, לממן מסגרות טיפול לילדיהן, ונאלצות בשל כך לעבוד בחצי משרה במקרה הטוב, או לא לעבוד כלל, משום שגובה השכר אותו תקבלנה לא יכסה את עלות הטיפול בילדיהן בזמן העדרן מן הבית. אמהות חד הוריות רבות מוצאות את עצמן מקבלות הבטחת הכנסה או קצבה, וזאת בשל העיוות המבני שלא מאפשר להן גם לתפקד כחד הוריות וגם כמפרנסות. הקריטריונים לקבלת הבטחת הכנסת הם על בסיס קיום בכבוד מינימאלי, כלומר, הכסף שמתקבל על ידי הנזקקת לו אמור להספיק לה להתקיים במישור הבסיסי בלבד. הסכום המזערי של הבטחת ההכנסה צריך לעמוד לנגד עיננו בדיון ביכולת החייבת בהחזרת החובות. 5. כיוצא מכל האמור לעיל, להצעת תיקון חוק ההוצאה לפועל השלכות משמעותיות על אוכלוסיית היעד של ארגונינו. לנשים מוחלשות נטייה גדולה יותר לצבור חובות, הנוצרים ומצטברים בדרך כלל בגין חוסר יכולת לעמוד בתשלומים שוטפים. על כן, בשורות הבאות נביא בהרחבה את עמדותינו באשר לסעיפי התיקון בחוק ההוצאה לפועל. פירוט עמדותינו: 1. האוכלוסיות המוחלשות בישראל נתקלות במחסומים בנגישות לחוק והבנתו ובנגישות למוסדות רשמיים, כפי שהטיב להסביר זאת יובל אלבשן1. אוכלוסייה מוחלשת, ובכללה נשים, נתקלת במכשולים רבים המונעים ממנה נגישות לחוק. ביניהם, קיימים מחסומים גיאוגרפיים, כלומר, פער בין השירותים המשפטיים המצויים ברובם באזור המרכז ובערים הגדולות לבין הצרכים המשפטיים של האוכלוסייה המוחלשות הקיימים בפריפריה הענייה, מחסום שפה, כלומר קשיי הבנה ותקשורת בשפה העברית, שכן בקרב האוכלוסייה המוחלשת בארץ ישנו אחוז ניכר של אנשים שעברית אינה שפת אמם וחלקם כלל לא דוברים עברית. בנוסף, קיים פער תרבותי בין האוכלוסייה המוחלשת לבין קובעי מדיניות ומבצעיה. קיים בקרב אוכלוסיות מוחלשות פחד ממערכת המשפט, דבר שמגביר את הקושי בתקשורת ואת חוסר האמון בין החוק לאוכלוסייה. כמו כן, מכשולים כלכליים גם הם משפיעים על נגישות אוכלוסיות חלשות למערכת, מאחר ולעיתים קרובות ידן אינה משגת לתשלום אגרות או תביעת זכויותיהם. 2. נשים עולות או מן המגזר הערבי נאלצות להתמודד עם קשיי שפה, קשיים שלא רק שמהווים מחסום במציאת תעסוקה שתסייע להיחלץ ממעגל העוני, אלא גם בעמידה מול החוק ותכתובת מול הבירוקרטיה בכלל ולשכות ההוצאה לפועל בפרט. מן הראוי שמכתבים, כולל התראות, לחייבות וחייבים מן המגזר הערבי יהיו בשפה הערבית. הכיתוב הקיים כיום בשפות רוסית וערבית הינו דל, ומכיל אך ורק את המידע הכללי והלא מפורט כי נפתח נגד הנמען תיק בהוצאה לפועל, וכי אם לא יפעל בהתאם להוראות, הוא עלול להיאסר. עוד כתוב, כי אם הנמען מעוניין לקבל את המכתב בערבית או רוסית, עליו לגשת בעצמו אל לשכת ההוצאה לפועל ולקבלו שם. דבר זה אינו מתקבל על הדעת, שכן מדובר בהטרדה מיותרת ומפלה. מן הראוי שחייב יקבל תכתובת בשפתו מלכתחילה, במיוחד אם מדובר בערבית, שהיא שפה רשמית בישראל. במידה והדבר אינו מתאפשר, יש לשלוח לחייב מכתב בערבית או ברוסית על פי דרישתו באמצעות הטלפון, פקס או האינטרנט, ללא צורך להטריחו ללשכת ההוצאה לפועל, ולתת לו אורכה אוטומאטית ולהעמיד את המועדים הקבועים בדין החל מיום קבלת המכתב בשפה הרלוונטית. 3. אנו רואות לנכון להחיל הארכה אוטומאטית לביצוע פסק דין של חייבת או חייב אם הוכח שהנ"ל לא קורא עברית או ערבית, למעט אם נשלח הסבר בשפתו. לדעתנו, דבר זה יגביר את נגישות החייבות לפירעון חובן ותביא להבנה ברורה יותר של התהליכים מצד החייבות ואת הדרישה מהן. 4. אנו תומכות בהפרדת לשכות הוצאה לפועל מבית משפט השלום (תיקון סעיפים 2 ו-3 לחוק ההוצאה לפועל), אך לדעתנו הקמת לשכה אחת בלבד בכל מחוז אינה מתקבלת על הדעת ואינה סבירה, שכן דבר זה מונע את נגישות החייבות המתגוררות בפריפריה ללשכות, שנאלצות להיטלטל עם פעוטות ולהוציא כספים נוספים על תחבורה ציבורית. יש להרבות במספר הלשכות על הקיים, ומכל מקום, לא להפחית הימנה. 5. בתיקון סעיף 5ז, אנו מציעות לשנות את סעיף קטן (א2): (1) אחרי "ועדת האישורים רשאית לחייב מתלונן בתשלום הוצאות ההליך לבעל אישור נגדו הוגשה התלונה" יבוא "מטעמים מיוחדים שיירשמו", ויימחק הביטוי "אם מצאה שהתלונה הוגשה בקלות ראש, לשם קנטור או ללא יסוד". זאת, היות וגם כך מדובר בתלונות מעטות ובפער משמעותי ביחסי הכוחות ובמצב של פגיעה בפרטיות החייבים וכבודם, המחייבים יתר הקפדה על התנהגות המוציאים לפועל. 6. אנו תומכות בהגשת פסק דין לביצוע רק כעבור 30 יום, על מנת לאפשר לחייב לפרוע את חובו מבלי שייצברו הוצאות כשכר טרחה ואגרת הוצאה לפועל (תיקון סעיף 6 לחוק ההוצאה לפועל). בנוסף, לדעתנו יש מן החובה לשלוח את העתק פסק הדין לחייב בדואר רשום. 7. לדעתנו, יש להתנות הליכי הבאה ומאסר (תיקון סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל) בניסיון להמצאה מלאה של בקשת המאסר. 8. אנו תומכות בהגבלת עיקול של רכוש שההוצאות הצפויות ממכירתו עולות מן התמורה שתתקבל (תיקון סעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל) איום על אובדן מקום המגורים הפך לדבר מן השגרה, כאשר במקרים רבים הבית בו מתגוררת החייבת הינו בית ישן באזור גרוע, שמכירתו לאחר עיקול בספק, ומלבד הותרת האדם עצמו חסר בית, לא הושג דבר בדרך לפירעון החוב. כמו כן, הגבלת עיקול של רכוש שההוצאות הצפויות ממכירתו יעלו על התמורה הצפויה מכך הוא תיקון ראוי בעינינו ומבטא חשיבה כלכלית נכונה והוגנת ומניעותו של שימוש בעיקול ככלי הפחדה והטרדה. 9. לדעתנו, התניית הגנת הדיור החליפי הוא דבר שאין לעשותו כלל (תיקון סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל), וזאת על מנת לא להפוך אנשים וקטינים למחוסרי בית. דבר זה אף עלול לשלול את כשירותם של הורים לילדים על ידי רשויות הרווחה. 10. אנו תומכות בהוספת כספי מענק השתתפות בשכר דירה ממשרד השיכון לרשימת הנכנסים שאין מעקלים אותם בידי צד שלישי ובהצעה לפיה אין לעקל כספים המגיעים לחייבת כסידור חלוף (תיקון סעיף 50 לחוק ההוצאה לפועל). שינוי זה מתחייב מהזכות לדיור כזכות ייסוד, ומהיות הכספים כספי ציבור המיועדים לצורך יסודי ולא ראוי שישמשו לנושים חייבים. 11. הגדרתה הרחבה של חזקת ההשתמטות בחוק ההוצאה לפועל היא בעייתית. לפי הגדרה זו, לדוגמא, גם מי שלא הגיש את כלל המסמכים בידי הרשם עלול להיות מוכרז כמשתמט מתשלום ועל כך יוטלו עליו מגבלות חמורות (תיקון סעיף 69יג לחוק ההוצאה לפועל). חייבות רבות הן מעוטות יכולות בעלות חוסר מודעות וקשיים להתמודדות מול מנגנונים בירוקרטים, ולעיתים זמן הפעולה שלהן בלהמציא מסמכים הינו איטי יותר. הגדרה זו של חזקת ההשתמטות אינה הולמת, שכן לרוב אין בכוונתן להיות בורחות או משתמטות, אלא נסיבות חייהן הן אלו שהובילו אותן להשתמט בעל-כורחן, במיוחד כאשר מדובר בנשים הנמצאות תחת צו תשלומים ו/או מתפרנסות מקצבה או שכר מתחת לשכר המינימום. לדעתנו יש מקום להתחשבות בנשים מוחלשות, על ידי מתן אפשרות להסביר עיכובים בהגשת מסמכים ואישור להארכת מועד. אי עמידה בצו תשלומים צריך להביא לביקורת חוזרת של מידת היכולת האמיתית של החייבת לעמוד בתשלומים מול חובותיה, ולא קביעה אוטומאטית של היותה משתמטת. 12. אנו מברכות על היוזמה למניעת מאסר חייבים על חוב הנמוך מ-500,000 ₪, בהתאם לחוק יסוד הכנסת "כבוד האדם וחירותו", ותומכות בקיצור פרק זמן המחייב הבאת חייב בפני ראש ההוצאה לפועל ל-24 שעות לאחר מאסרו (תיקון סעיף 70 לחוק ההוצאה לפועל). עם זאת, לדעתנו יש מקום למתן התראה כשלהי טרם הבאה למאסר וליתר הסנקציות, אם חלפה שנה מאז ההמצאה המלאה של האזהרה או ההזמנה לחקירה. 13. אנו מתנגדות בתוקף להגבלת חידוש או קבלת רישיון נהיגה על חייבים שלא ניתן להוציא כנגדם פקודות מאסר (הוספת פרק ו1 לחוק ההוצאה לפועל). רוב הנשים אשר עמותת "איתך" מייצגת נמצאות במאבק קיומי. הגבלות כגון אלה אף יחריפו את מצבן. אנו מתנגדות בתוקף להגבלת החייבת לחדש או לקבל רישיון נהיגה, שכן הגבלה זו עלולה לסכל את סיכויה בחיפוש עבודה. כמו כן, עבודות בשכר נמוך, כגון שיווק והפצה, דורשות לעיתים רישיון רכב. בייחוד אנו מתנגדות להחלת ההגבלות האמורות על חד-הוריות, אשר להן הקושי והצורך בהתניידות רב יותר, מאחר והן בחזקת המבוגר האחראי היחיד המשפחה וכתוצאה מכך מאותגרות יותר מבחינת תיעול הזמן. 14. אנו מתנגדות להגבלת החייב כלקוח מיוחד לפי חוק שיקים ללא כיסוי על חייבים שלא ניתן להוציא כנגדם פקודות מאסר (הוספת פרק ו1 לחוק ההוצאה לפועל), שכן נשים מוחלשות כלכלית, ובפרט חד הוריות זקוקות לאפשרות תשלום שאינו מזומן, ובהעדר אשראי, פריסת תשלומים באמצעות שיקים היא הדרך היחידה בה הן מסוגלת לעמוד בנטל התשלומים והשחיקה המרובה הנגרמת מעול הסידורים היומיומיים, הטיפול בילדים וניסיונות הפרנסה שהיא נדרשת לעמוד בהם לבדה. 15. אנו מברכות על היוזמה לרפורמה בחוק. בברכה, עו"ד בקי כהן קשת עמותת איתך-מעכי העתקים: ח"כ מנחם בן ששון- יו"ר ועדת החוקה של הכנסת חברי ועדת חוק חוקה ומשפט, הכנסת חברי ועדת העבודה הרווחה והבריאות, הכנסת עמותת "איתך"