חומר רקע
י"ד אדר, תשס"ז
4 מרץ, 2007
אל : ועדת חוקה
הנדון: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – הצגת תסקיר
לנפגע בעבירות אלימות), התשס"ו - 2006
1. תסקיר נפגע עבירה על פי סעיף 187 ב' לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב – 1982, מאפשר לביהמ"ש להורות לעובד ציבור שמינה שר העבודה והרווחה לערוך ולהגיש לו תסקיר על מצבו של הנפגע בעבירה ועל הנזק שנגרם לו כתוצאה מן העבירה.
תסקיר זה מוגש כיום לאחר הרשעת נאשם בעבירות מין (עבירות לפי סימן ה' לפרק י'
לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, למעט עבירה לפי סעיפים 348 (ג) , 349 ו-352, ובשלב
של טרם גזירת הדין על הפוגע.
תסקיר זה הינו כלי נוסף ממערך הכלים והשיקולים המצויים בידי ביהמ"ש ומיועד
לסייע בהליך המשפטי בבואו לגזור את הדין ע"י קבלת תמונה שלמה, מלאה ועדכנית
של האירוע הפלילי וכל המעורבים בו.
ישנה כאן תפיסה משפטית וחברתית המאפשרת לשקול ולגזור עונש נכון ומותאם
יותר כאשר מובאים לידי ביטוי על ידי אנשי מקצוע מקומם וצרכיהם של הפוגע ושל
הנפגע.
במהלך השנים בהן מופעל החוק נבנה גוף ידע בנושא נפגעי עבירה, טראומה וכתיבת
תסקירי נפגעים, המעריכים נזקי הפגיעות לביהמ"ש.
הניסיון שהצטבר במהלך מפגשים המתקיימים עם הנפגעים, מלמד כי תהליך עריכת
תסקיר הנפגע, הנערך ברגישות ובמקצועיות, מהווה תהליך מעצים ומחזק עבור
הנפגע.
2. כאשר מדובר בהרחבת בהצעה להרחיב את אפשרות מתן תסקיר לנפגעי עבירות אלימות, באופן עקרוני, ומתוך אותה תפיסה מערכתית חברתית, אנו מאמינים כי יש מקום למתן הכרה לנפגעי אלימות ולהציג,בעיניים מקצועיות, את מצבם בעקבות הפגיעה, בהליך המשפטי. יחד עם זאת, לתפיסתנו, יש חשיבות גדולה ליצור הבחנה בין נפגעי עבירות אלימות במשפחה לבין נפגעי עבירות אלימות כללית (שאינן בתוך המשפחה).עמדתנו היא שאין מקום לתסקירי נפגע בעבירות אלימות המתבצעות בתוך המשפחה, מהנימוקים הבאים:
ראשית יצויין כי כאשר מדובר בעבירות אלימות המתבצעות בתוך המשפחה במרבית המקרים מתבקש תסקיר קצין מבחן. בתסקירים אלה ישנה התייחסות לנפגע
ולמצבו בתוך התסקיר המוגש ביחס לפוגע-הנאשם. קצין המבחן עורך
אבחון על הפוגע ועל המערכת המשפחתית כולה, הכוללת גם את הנפגעים בתוך
המשפחה וכן את השלכות הפגיעה על בני המשפחה ככלל והנפגעים ממנה בפרט.
קצין מבחן אינו מסיים אבחון בעבירות אלימות במשפחה ללא התייחסות לנפגעים
במשפחה. כאשר מדובר בבנות זוג, קצין המבחן נפגש עם המתלוננות, אוסף
אינפורמציה רלוונטית ומשלב את הערכתו בתסקיר. כאשר הנפגעים הינם קטינים,
קצין המבחן מקבל אינפורמציה רלוונטית מפקיד הסעד ו/או מעו"ס בקהילה ו/או
גורם טיפולי אחר המכיר את הקטין, ומשלב בסופו של דבר את האינפורמציה
וההערכה של הגורם הטיפולי לתסקיר המוגש לביהמ"ש, עם הערכותיו וכן המלצותיו
ביחס להתערבות המתאימה.
עריכת תסקיר נפגע נפרד בעבירות אלו, עלולה ליצור מצב דיכוטומי ומוקצן של עמדות
הצדדים, להסלים את המצב במערכת היחסים המשפחתית ובכך להקשות ולעיתים
אף למנוע, אפשרות לבחון טיפול ושיקום של המערכת המשפחתית. במקרים חמורים
יותר הצגה מוקצנת ונפרדת עלולה להעלות את הסיכון לנפגע – המתלונן.
ידוע שבמרבית המקרים המשפחה ממשיכה לחיות תחת קורת גג אחת גם לאחר הגשת
התלונה. מעורבות של גורם טיפולי אחד ללא הוספה של איש מקצוע נוסף תאפשר
אינטגרציה של הדברים העולים הערכת ההתערבות הנכונה והמתאימה במערך הכולל.
נציין כי מתוך הניסיון עם נפגעות שנפגעו ע"י בני זוגן בעבירות מין (שמלוות בדרך כלל
באלימות), ומופנות כבר היום על פי החוק מאחר ומדובר בעבירת מין, אחוז גבוה מהן
(בשונה באופן מובהק מנפגעים אחרים), סירבו לקיים מפגש עם עורכת התסקיר לצורך
הגשת תסקיר נפגע אודותן לביהמ"ש. בהקשר זה אנו מעריכים כי לסירובן של נשים
אלה יש קשר לעובדה שגורם חיצוני נוסף על עורך התסקיר על הפוגע הוכנס למעורבות
במערכת המשפחתית .
3. הצעתנו כי החוק יורחב בצורה הדרגתית
אנו מציעים כי בשלב ראשון יוחל החוק בצורה הדרגתית בין היתר על מנת ללמוד
ולהכיר את התחום של הערכת הנזקים והטראומות של נפגעים בעבירות אלימות.
לפיכך הצעתינו היא כי בשלב ראשון יוחל החוק על נפגעים שנפגעו מהעבירות
החמורות יותר שהעונש עליהן הינו מעל 7 שנות מאסר, ושמהוות פגיעה ישירה ובגוף.
אין ספק כי גם לפגיעות בנפש ישנם נזקים קשים, אולם להערכתנו יש מקום בשלב
ראשון להתייחס לנזקים שנגרמו כתוצאה מפגיעות ישירות ובגוף, כאשר ההנחה היא
שלפגיעות בגוף ישנם נזקים בעלי השלכות הן ברמה הפיזית והן ברמה הנפשית.
על בסיס קריטריונים אלה להלן רשימת העבירות הנכללות בקבוצה זו – (ללא אלימות
במשפחה).
רשימת העבירות – מינימום 7 שנות מאסר, פגיעה ישירה ובגוף (לא אלמ"ב)
203 (ב) (ו)- נסיבות מחמירות של עבירות של הבאת אדם לידי מעשה זנות ועיסוק בזנות.
305 - נסיון לרצח
327 - שלילת כושר התנגדות לשם ביצוע עבירה
329 – חבלה בכוונה מחמירה
333 - חבלה חמורה
335 – חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות
336 – שימוש ברעל תוך סיכון חיי אדם
367 - גניבת קטין
368 ב - תקיפת קטין
368 ג - התעללות בקטין
369 – חטיפה בכח
371 – חטיפה לשם כליאה
372 – חטיפה לשם רצח או סחיטה
374 – חטיפה לשם חבלה חמורה
374 א - חטיפה לשם מטרות סחר בבני אדם
375 א - החזקה בתנאי עבדות
376 - עבודת כפייה
377 א - סחר בבני אדם
402 - שוד
403 - נסיון שוד
404 - דרישת נכס באיומים
427 - סחיטה בכח
4. סה"כ העלות התקציבית לביצוע החלק הראשון כפי שמוצע על ידינו הינו 5,690,000 ₪
רצ"ב הערכה לתוספת התקציב הנדרש לצורך ביצוע ההצעה האמורה (נפגעים בגירים וקטינים ).
ב ב ר כ ה,
אסתי שדה
ס/מנהלת השרות
העתק: גב' רחל וינשטיין – מנהלת השרות
/tmp/doc2txt-6o6paod3/input.doc