חומר רקע

‏ ‏פברואר 2006 02-12-06 נייר עמדה: אובדנות בקרב עולים א. רקע בעקבות הגידול המשמעותי בשיעור מקרי האובדנות בקרב אוכלוסיות עולות, בעיקר בקרב יוצאי אתיופיה ויוצאי ברית המועצות לשעבר, הועלתה הסוגיה על סדר יומו של המשרד לקליטת העלייה ונעשו מספר פעולות המכוונות להתמודדות עם הבעיה, על גבי רצף הסיכון. ב. רקע מחקרי: התנהגות אובדנית בקרב בני מהגרים וקבוצות מיעוט מעט מחקרים נעשו בעולם על מתבגרים אובדניים ממוצא שונה , וגם כאשר נעשו מחקרים כאלה, הממצאים לא היו עקביים. כמו-כן, יש ערבוב בספרות בין התייחסות לבני מהגרים והתייחסות לבני מיעוטים החיים במדינה כבר כמה דורות. למשל, Roberts and Roberts (1997), מצאו שבארה"ב הסיכון להתאבדות היה גבוה יותר אצל ילידי ארה"ב, בעוד שהשיעור הנמוך ביותר להתאבדות היה בקרב בני שחורים, בעוד שבני האיספאנים היו בסיכון מוגבר בין שתי הקבוצות. קינג (2004) מצא כי שיעורי ההתאבדות בקרב מתבגרים שונה על פי גזע ומוצא. לדוגמא, לאמריקאים ממוצא אלסקה ואינדיאנים היה סיכוי להתאבדות פי 2 מבני מוצא אחר. נתון זה מתקשר לעובדה ששיעורי ההתאבדות של צעירים אינו אחיד בכל העולם: למשל, נמצאו שיעורי התאבדות גבוהים יותר של צעירים בארצות הבלטיות, רוסיה, ניו-זילנד ופינלנד, בעוד שבמדינות ערב ובמדינות לטינו אמריקאיות שיעורי ההתאבדות נמוכים יחסית. אפטר ועופר (1998), מדווחים כי שיעורי ההתאבדות בקרב בני מהגרים בארצות הברית ובאוסטרליה שהן מדינות הגירה, נמצאו דומים לאלו שהיו קיימים בארצות המוצא. למשל, באוסטרליה נמצא כי שיעור האובדנות של צעירים מהמזרח התיכון, צפון ודרום אסיה, היו בעלי שיעורי אובדנות גבוהים יותר. במחקר שנערך בשוודיה ביחס לדור ראשון ושני של מהגרים Hiren & Allebeck (2002) נמצא כי סיכון להתאבדות והוא פועל יוצא של רמת הסיכון הקיימת בארצות המוצא, ודפוס זה עובר מהדור הראשון לשני. במלים אחרות, אם בארץ המוצא קיים שיעור התאבדות גבוה יחסי, דפוס זה ימשיך להתקיים בארץ הקולטת ללא קשר לתרבותה. אולם המחקר בשוודיה מצא שלדור השני למהגרים היה סיכון גבוה יותר להתאבדות מאשר להוריהם, וסיכון גבוה יותר מאשר לילידי שוודיה בני גילם . אחד ההסברים לתופעה זו , טוען שבני מהגרים נמצאים בסיכון גבוה יותר להתאבדות, לא בשל מוצאם התרבותי, אלא עקב הבעיות הקשורות בגיל ההתבגרות בכלל, ומצבם הכלכלי כבני מיעוט גרוע יותר מאלו של ילידי המקום. אחד ההסברים קושר בין הגירה לבין רמה סוציו דמוגרפית נמוכה וחינוך דל הקשורים, ו"התורמים" לאובדנות. לפי גישה זו , מהגרים משתייכים לקבוצת סיכון כזו בגלל שהם חווים קשיים רגשיים ולשוניים והעדר רשת חברתית. בני מהגרים הנמצאים בין שתי תרבויות סובלים מהפרעות בזהות ומתקשים לפתור קונפליקטים בגלל חוסר במודל תרבותי. לכן, במצבי לחץ הם עלולים לאמץ דרכי התנהגות של הרס עצמי, כולל התאבדות (אפטר ופרוידנשטיין, 2001). ג. אובדנות בני עולים בישראל: המחקר העיקרי שנערך בישראל לגבי אובדנות של בני מהגרים נערך על ידי onizovsky  ושותפיו ב – 1999. במחקרם, השוו החוקרים בין מחשבות אובדניות וניסיונות התאבדות של בני נוער עולים מברית המועצות לשעבר, לבין אלו של ישראלים וותיקים ויהודים רוסים בברית המועצות. ממצאי המחקר הראו שמחשבות אובדניות וניסיונות התאבדות של בני העולים, היו דומים, אך גבוהים מעט יותר מאלו של הנוער הוותיק בישראל ושונים מאלו של הנוער ברוסיה (גבוהים ממנו בהרבה): 10.9%    מהעולים דיווחו על מחשבות אובדניות ושיעור דומה מהם דיווח על ניסיונות אובדניים. החוקרים לא מצאו קשר בין אובדנות לוותק בארץ, אך מצאו שמחשבות אובדניות בקרב בני העולים היו קשורות במובהק לדיווח המתאר בעיות עם ההורים, מחסור בכסף וקשיים בקשר עם בני הגיל הוותיקים (Ponizovsky & Ritsner, 1999)  ). הראל, קני ורהב, לא מצאו הבדלים סטטיסטיים מובהקים בין אובדנות של בני עולים ובני וותיקים בישראל, כפי שגם לא מצאו קשר כזה לגבי מעמד חברתי כלכלי (אפטר ופרויידנשטיין 2001). בבדיקה של הנתונים לעשור של 1990-2000 התאבדו 117 ילדים ובני נוער עד גיל 17, מהם 21 בני עולים. הנתונים היחידים שניתן לבדוק הם את חלקם של בני העולים מהאוכלוסייה הכללית, בהקשר של אובדנות: כ – 15 בני נוער יוצאי חבר העמים התאבדו בעשור זה, כאשר חלקם באוכלוסיית המתאבדים הוא 12.8% ואילו חלקם באוכלוסיה הכללית הוא כ – 11% . לגבי יוצאי אתיופיה, חלקם של העולים (3) מאוכלוסיית המתאבדים הוא 2.56% בעוד שחלקם באוכלוסייה הכללית של בני הגיל הוא כ – 1.3%. זהו ייצוג כפול מחלקם באוכלוסייה. לגבי נוער אתיופיה, מבחינת המסורת התרבותית-דתית חל איסור חמור על התאבדות, אך ידועים מקרים של הורים אתיופים שהתאבדו בישראל. כמו-כן, בגלל קונפליקט בין דורי צפוי שבני הנוער לא יעברו חברות האוסרת על התאבדות. אולם , בגלל הקשיים שמייחדים את בני העדה, נראה שיעור התאבדות גבוה יחסית, כמו בשאר מדדי הסיכון בקרב העדה ( כגון :שיעורי נשירה גלויה, שיעורי פשיעה, שיעור שימוש באלכוהול ובסמים ). ד. נתונים1: יבשת לידה • במשך שני העשורים האחרונים שיעור האובדנות בקרב יהודים מצביע על שיעור גבוה יותר בקרב ילידי אירופה- אמריקה יחסית ליהודים ילידי ארצות אחרות. • שיעור ההתאבדות בקרב יהודים ילידי אפריקה במגמת עלייה מסוף שנות השמונים. ממחצית שנות התשעים השיעור דומה לשיעור של ילידי אירופה- אמריקה. 1. שיעורי אובדנות של יהודים זכרים 1998-2000: יבשת מוצא ישראל אסיה אפריקה אירופה/אמריקה זכרים 12.8 16.0 17.2 17.0 משמעות נתון זה כי באוכלוסייה הכללית, בכל הגילאים, מי שאינם ילידי הארץ, ובעיקר מרוסיה ואתיופיה ,מתאבדים יותר מילידי הארץ. עולים • בשנים 1996 – 2000, שיעור ההתאבדות המתוקנן לגיל בקרב יהודים ואחרים ללא עולים, שעלו משנת 1990 ואילך מבריה"מ לשעבר ומאתיופיה היה 8.4 ל – 100,000 בני 15 ומעלה בהשוואה ל- 9.0 בקרב יהודים ואחרים. • שיעור ההתאבדות של עולי בריה"מ לשעבר גבוה בהשוואה ליהודים ואחרים בכל קבוצות הגיל,פרט לקשישים בני 75 ומעלה. • השיעור בקרב זכרים עולי בריה"מ לשעבר בני 15-24 היה 19.0 ל- 100,000 בהשוואה ל- 11.8 בקרב יהודים ואחרים. • שיעור ההתאבדות המתוקנן לגיל בקרב זכרים עולי בריה"מ לשעבר היה 20.8 ל- 100,000 בני 15 ומעלה בהשוואה ל- 14.7 בקרב יהודים ואחרים. • יחס השיעורים זכרים/ נקבות בקרב עולי בריה"מ לשעבר היה 5.9 בהשוואה ל-0 3.9 בקרב יהודים ואחרים בשנים 1996-2000. 2. נתונים בעיבוד מיוחד ( על ידי משרד הבריאות) עבור קבוצות גיל 15-24, יוצאי אתיופיה ויוצאי חבר המדינות: לגבי גילאי 15-24 בשנים 1996 -2000 בממוצע: אוכלוסייה שיעור באוכלוסייה שיעור התאבדות עולי אתיופיה 1.75 5.2 עולי חבר המדינות 14.2 21.4 ה. פעילות לקידום התמודדות בבעיה המבוצעות במשרד לקליטת העלייה במסגרת התמודדות המשרד עם הבעיה נעשות פעולות שונות על ידי מחלקת רווחה של המשרד לקליטת העלייה : 1. מחקר גישוש: הזמנת  מחקר גישוש לבחינת מאפייני התופעה בקרב אוכלוסיית בני נוער יוצאי אתיופיה, הבנת הסיבות, הצרכים והמלצות לכיוון פיתוח התערבויות הולמות את הצרכים שאותרו. המחקר נעשה על ידי דר' ארנון אדלשטיין וממצאיו פורסמו . 2. הכנסת רכזי נוער דוברי אמהרית במוקדי הקליטה: על בסיס ממצאי המחקר והמלצותיו גובש דגם עבודה של הכנסת רכזי נוער במסגרת מוקדי הקליטה ליוצאי אתיופיה, הפועלים היום ב - 20 יישובים. מבין תפקידיו של רכז הנוער , מיפוי ואיתור אוכלוסיית בני הנוער יוצאי אתיופיה המתגוררים ביישוב, הקמה והפעלה של מאגר מידע שמי והנגשת פעילויות, תוכניות ושירותים לבני הנוער, בדגש על אוכלוסייה המצויה בסיכון מוגבר. הרכז משמש כחוליה   מחברת בין השירותים השונים בקהילה לטובת נוער בסיכון ומשמש גורם המאתר מקרים של בני נוער יוצאי אתיופיה המצויים בסיכון מוגבר. 3. תוכניות מניעה וטיפול  בתחום שימוש בסמים ובאלכוהול: תחום אשר זוהה כגורם סיכון מרכזי בכל הקשור להתנהגות אובדנית בקרב צעירים ובני נוער. במסגרת הפעילות נבנו והופעלו תוכניות שונות בתחום , בדגש על התערבויות המכוונות בו זמנית לבני נוער עולים ולהוריהם. 4. התערבות שלאחר משבר: בעקבות מידע המגיע למשרדנו על אירוע אובדני, או ניסיון אובדני, נעשית כניסה למשפחות באמצעות אנשי המשרד (עובדות סוציאליות מחוזיות ו\או יועצי קליטה העובדים בלשכות המשרד ברחבי הארץ). מטרת ההתערבות היא תמיכה וסיוע קצר מועד באמצעות אנשי משרד הקליטה הדוברים את שפת המשפחה שעברה את האירוע הטראומטי. במרבית המקרים הפעולה נעשית במשולב עם שירותי הרווחה המקומיים. במהלך התערבות זו נעשה גם תהליך בירור וזיהוי צורכי המשפחה ובחינת מקורות סיוע למשפחה, הן בתוך משרד הקליטה והן מחוצה לו. 5. תמיכה בעמותת סל"ע : סיוע לעולה במשבר ובאסון. מדובר בעמותה אשר מכוונת לתמיכה ולסיוע לעולים אשר נקלעו למצבי אסון ומשבר, ביניהם גם אירועי אובדנות. העמותה עובדת בשיתוף פעולה מלא עם עובדי משרד הקליטה ואף נתמכת תקציבית באופן משמעותי מזה תקופה ממושכת. ניתן להיעזר על ידה הן בסיועים כספיים והן באמצעות ליווי על ידי מתנדבים, חלקם הגדול דוברי שפה. ו. המלצות המשרד לקידום התערבות אפקטיבית ברמה המערכתית: על בסיס האסטרטגיות הרלוונטיות למשרד לקליטת העלייה מתוך 7 האסטרטגיות שנמצאו יעילות בצמצום אובדנות : 1. הקמת מסד נתונים אפידמיולוגי סטטיסטי קיומו של מאגר נתונים ממחושב הכולל את מאפייני האוכלוסיות בסיכון הוא מהלך חיוני להבניית תוכניות מניעה והתערבות רגישות תרבות בכל המערכות העוסקות בנושא , וזאת בשל המאפיינים השונים של אוכלוסיות העולים. אנו סבורים שמסד נתונים מעין זה צריך להיות במשרד הבריאות ולשרת את כל הגורמים. 2 העלאת מודעות הציבור ואנשי מקצוע לנושא האובדנות ולמניעתה הצורך בהכרה וזיהוי של גורמי וסימני הסיכון לאובדנות באופן כללי ובקרב קבוצות העולים מארצות מוצא שונות מזוהה כצורך מרכזי , הן במסגרת המשרד והן במערכות ושירותים עימם מצויה אוכלוסיית העולים בקשר. לשם קידום אפקטיבי של המהלך יש לפעול במספר דרכים בהתייחס לרכיבים הבאים : • העלאת מודעות באופן כללי בציבור , בקרב עובדי המשרד וכלל נותני השירותים ( כגון, משרד החינוך, משרד הרווחה, קופות החולים). • העלאת מודעות בנוגע לסימנים ולמאפיינים הייחודיים לבעיית האובדנות אצל לעולים , הן בקרב עובדי המשרד והן בקרב כלל נותני השירותים. א. הכשרת " שומרי סף " במשרד לקליטת העלייה - בימים אלו החל גיבוש תוכנית במשרד הקליטה להכשרת יועצי הקליטה של המשרד להתמודדות בנושא טראומה. לצורך כך נבנית בימים אלו תוכנית יחד עם הקואליציה לטראומה לזיהוי סימנים מוקדמים ונורות אדומות בנושאי טראומה ומשבר ובכלל זה בנושא סימני מצוקה להתנהגויות אובדניות. מהלך ההכשרה מכוון לחיזוק יכולותיהם לאיתור אוכלוסייה במצבי סיכון גבוה לאובדנות, והפנייתם לגורמים מקצועיים בקהילה. כיום מוקצה סכום של 300,000 ₪ מכספי החירום לצורך הפעלת התוכנית במשרד בשנת 2007. ב. פיתוח פעילות הסברה אצל בני נוער בדגש של נוער מסייע לנוער. מטרת הפעילות לשבור את מעגל השתיקה ו"הערבות ההדדית" אצל בני נוער שלא משתפים את המערכות המקצועיות ואת בני המשפחה בסוד של ביצוע אובדנות או איום באובדנות אצל חבריהם. ג. בקרב אוכלוסיות מתרבויות שונות: הכשרת גורמים משמעותיים מתוך האוכלוסייה לצורך העלאת מודעות: לדוגמה, הכשרת  זקני עדה יוצאי אתיופיה,  אשר מהווים מודל להזדהות , ואשר ייטלו על עצמם תפקיד של מסבירים למניעת התנהגויות סיכון ולשבירת מעגל השתיקה סביב התנהגויות אלה. 3. תוכניות איתור ומניעה א. מהלך ייזום לריכוז הידע הקיים בנושא ביטויים תרבותיים נפשיים תלויי תרבות , בעיקר בקרב תרבויות מסורתיות הרחוקות במאפייניהם התרבותיים מהתרבות המערבית. לדוגמא' בקרב אוכלוסיית יוצאי אתיופיה בה בעיות סומאטיות מוצגות לרופאי המשפחה כתחליף למצוקות ובעיות נפשיות. הידע שירוכז ישמש לצורך הכשרת אנשי המקצוע והטיפול בשירותים השונים: • לזיהוי מצבי סיכון וסימנים להתנהגות אובדנית בקרב אוכלוסיות העולים, בדגש עם המאפיינים התרבותיים השונים של המשפחות. • למתן תמיכה וייעוץ בקווים חמים לאוכלוסיות העולים. • לזיהוי המאפיינים והקודים התרבותיים השונים, מנהגי אבלות והתמודדות עם אירועי אסון שונים בתרבויות שונות. ב . התאמה רגישת תרבות של הערכה למניעת אובדנות שהוכנה על ידי הצוות הרב מקצועי בוועדה למניעת אובדנות.  הדרכת צוותים של Gatekeeper במסגרות שונות הבאות במגע עם נוער במצבי סיכון וסכנה באמצעות הערכה. יש חשיבות למהלכי  הסברה והכשרה עקביים ורציפים ולא חד פעמיים. ג. תוכניות למניעת שימוש לרעה באלכוהול ובסמים- שימוש באלכוהול ובסמים בקרב בני נוער עולים נמצא כגורם סיכון . תוכניות מניעה משמעותיות צריכות להיות מכוונות למסה קריטית של בני נוער עולים שייחשפו ואליהן, לא כחשיפה חד פעמית, אלא תוכניות אורך שיביאו להעלאת מודעות ולשינוי הידע והמודעות בנושא , בקרב בני הנוער והוריהם בו זמנית. 4. הכשרת מטפלים ושרשרת טיפול ומעקב בהתייחס לאסטרטגיה זו ראוי להבהיר כי המשרד לקליטת העלייה אינו משמש כגורם טיפולי , אך משמש כגורם מתריע על הצורך בעיבוי מערך השירותים הטיפוליים באנשי מקצוע דוברי שפת העולים והמומחים בטיפול רגיש תרבות על בסיס הידע שנצבר בנושא. משמעות המהלך המוצע על ידי המשרד מכוון בעיקרו למערכות טיפוליות במשרדי הבריאות, הרווחה והחינוך ברכיבים הבאים : א. עיבוי מערך השירותים באנשי מקצוע דוברי שפות במוקדי התערבות שונים אשר באים במגע עם נוער עולה ומשפחות עולות. כגון: בתי ספר, פנימיות, מרכזי חירום, פנימיות של חסות הנוער, שלטרים שונים לנוער בסיכון ועוד. הגדלת מספר העובדים מקצועיים דוברי שפות יגדיל את מספר אנשי המקצוע היכולים לשמש "כשומרי סף". בהתייחס לנקודה זו החל לפעול ביוזמת הסוכנות היהודית מרכז לייעוץ פסיכיאטרי בין תרבותי באמצעות דר' נמרוד גריסריו מבית החולים הפסיכיאטרי בבאר שבע. יש חשיבות רבה להבניית מהלכים דומים במקומות נוספים בארץ באחריות משרד הבריאות. ב. הכנת  מאגר אנשי מקצוע שיהיו זמינים להתערבויות חוצות יישובים שניתן יהיה להזעיקם במקרים בהם אין ברמה המקומית איש מקצוע דובר את שפת המשפחה. ראוי להדגיש כי במסגרת מהלך זה החל בימים אלו קורס הכשרה לעובדים סוציאליים יוצאי אתיופיה – קורס בו משתתפים כ- 20 אנשי טיפול בני העדה האתיופית ובי"ס להכשרת עובדים בשירותים החברתיים. ג . במסגרת התחנות לבריאות הנפש והשירותים הטיפוליים השונים יוכן מאגר של אנשי מקצוע הדוברים שפות שונות, אליהם ניתן יהיה להפנות את מקרי הסיכון המיידיים והן במקרים של התערבויות ארוכות טווח ביישובים השונים. ד . בניית  מודל התערבות במשפחות לאחר משבר אובדני או ניסיון אובדני על פי ההמלצה הבאה: שילוב של מסבירים מעמותת "בשביל החיים" שחוו אובדן במשפחותיהם ביחד עם נציג מקצועי  מתחום העבודה הסוציאלית \ בריאות הנפש. שילוב מעין זה מאפשר את התערבות משמעותית מהמקום הרגשי והמקצועי. ה. במקרים של ניסיונות אובדנות – כניסה לבית המשפחה והודעה להורים העולים, רק באמצעות איש מקצוע הדובר את שפת המשפחה. במקרים של הודעה על האובדנות – חיוני שבצוות הבין המקצועי יהיה איש מקצוע הדובר את שפת המשפחה. אסטרטגיות 5 ו- 6 אינן רלוונטיות למשרד הקליטה 7. קווים חמים, עזרה בטלפון ובאינטרנט וקבוצות תמיכה א. הפעלת קווי ייעוץ ותמיכה לבני נוער עולים בשפות שונות. הקווים יאוישו על ידי אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש, עבודה סוציאלית, וייתנו מענה לבני נוער עולים במצבי סיכון וסכנה . ב. הפעלת קבוצות תמיכה, בשפות שונות בדגשים הבאים: • לבני נוער וצעירים אשר זוהו ע"י השירותים כמצויים במצבי משבר וסיכון. • קבוצות תמיכה למשפחות ששכלו את יקיריהם באירועים אובדניים. ג. גיוס מתנדבים דוברי שפה, אשר יוכלו לעבות את עבודת הצוותים המקצועיים ויוכלו להמשיך ולתמוך במשפחה לאורך זמן. תקציבים נדרשים למשרד תוכנית קהל יעד תקציב מקור תקציבי הכשרת עובדי המשרד בנושא טראומה יועצי קליטה בלשכות, מנהלי לשכות, עובדי מוקדי הקליטה לעולי אתיופיה 300,000 ₪ קיים. מתוך תקציבי החירום להתמודדות עם נושא הטראומה ריכוז יידע תרבותי בנושא סימני מצוקה , אבחון וטיפול רגיש תרבות יוצאי חבר המדינות 100,000 ₪ כולל תיעוד לא קיים תקציב חד פעמי ריכוז יידע תרבותי בנושא סימני מצוקה , איבחון וטיפול רגיש תרבות יוצאי אתיופיה 100,000 ₪ כולל תיעוד לא קיים תקציב חד פעמי התאמת רגישת תרבות של הערכה למניעת אובדנות ליוצאי אתיופיה וחבר העמים 50,000 ₪ לא קיים תקציב חד פעמי הכשרת מסבירים זקני העדה והפעלתם יוצאי אתיופיה 150.000 ש' לא קיים .תקציב מתמשך הפעלת קבוצות תמיכה לבני נוער במצבי סיכון בני נוער עולים מארצות מוצא שונות בקהילה 200,000 ₪ לא קיים תקציב שנתי תגבור הפעלת קווי תמיכה בשפות שונות עולים במצוקה 100,000 ₪ לא קיים. עיבוי קווים קיימים תקציב שנתי תוכניות רגישות תרבות למניעת שימוש לרעה באלכוהול ובסמים בני נוער עולים והוריהם 500,000 ₪ לא קיים תקציב שנתי סה"כ מבוקש 1.200,000 ₪ הוכן ע"י : שרה כהן, עו"ס – מנהלת המחלקה לשירותי רווחה יפה וולמן- עו"ס ארצית מקורות אדלשטיין, א. (2003), דפוסי שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים בקרב בני נוער יוצאי אתיופיה בישראל, ירושלים: הרשות למלחמה בסמים ומשרד הקליטה, (250ע'). אדלשטיין, א. ( 2006). אובדנות בקרב בני נוער יוצאי אתיופיה. המשרד לקליטת העלייה, ירושלים המחלקה לשירותי רווחה. אפטר, א. ועופר, נ. (1998), התאבדויות בקרב בני נוער, ירושלים: מכון סאלד. אפטר, א. ופרויידנשטיין, א. (2001), נוער על סף תהום: התאבדויות ונטיות אובדניות בקרב בני תל- אביב: דיונון בורקוב, ח. (2001), "צעירים מתאבדים- למה?", מפגש לעבודה חינוכית- סוציאלית, 15: 63-81 גילת, מ. שיף, א. (1995), התאבדויות וניסיונות אובדניים של ילדים ובני נוער בישראל, ירושלים: המועצה הלאומית לשלום הילד. מי-עמי, נ. (2004), התאבדות וניסיונות התאבדות בקרב בני נוער, ירושלים: הכנסת/ משרד הבריאות ( 2005. אובדנות בישראל. תחום מידע. Hiern, A.& Allebeck, P. (2002), "Suicide in first- and- second generation in Sweden: a comparative study", Soc. Psychiatry Epidemiology, 37: 423-429. Ponizovsky, A.M; Ritsner, M.S; Modai, I. (1999), "Suicidal Ideation and Suicide attempts among Immigrant Adolescents from former Soviet Union to Israel", Journal of the American Academy of Child and Adolescent Psychiatry, 38 ill: 1433-1456. Roberts, R.E.& Roberts, C.R. (1997), "Ethno cultural Differences in Prevalence of Adolescent Suicidal Behaviors", Suicide& Life Threatening Behavior, 27(2 of Youth and Adolescence, 27(6): 753-771.