חומר רקע

משרד המשפטים הסניגוריה הציבורית הארצית ‏כ"א אדר תשס"ז 11 במרס 2007 לכבוד אפרת רוזן, ע' היועצת המשפטית של ועדת החוקה, חוק ומשפט הנדון: הערות הסניגוריה הציבורית באשר לנוסח המוצע לדיון בעניין הצעת חוק העונשין (תיקון - חובת הדיווח על עבירות מין ועבירות אלימות חמורות בקטינים במשפחה), התשס"ו-2006 להלן התייחסות הסניגוריה הציבורית הארצית באשר לנוסח הצעת החוק המוצע לדיון בישיבה הקרובה של וועדת החוקה, חוק ומשפט: 1. שינוי טכניקת החקיקה על ידי איחוד חובת הדיווח הקיימת עם חובת הדיווח המוצעת - אמנם, הוספת חובת הדיווח החדשה גורמת להתארכותו של סעיף 368ד' לחוק העונשין ולסרבולו, אך איחוד כאמור יצניע מאד את העובדה כי ביסוד הצעת החוק עומדת תכלית טיפולית ולא עונשית. 2. החלת הצעת החוק על עבירות מין בלבד - הסניגוריה מצטרפת לעמדה כי יש לצמצם את תחולתה של הצעת החוק לעבירות מין בלבד. הצעת החוק המקורית להחיל את חובת הדיווח על קטינים גם על עבירות אלימות חמורות היא כללית מדי ומעוררת בעיות בזיהוי המקרים שייכנסו לתחולתה של ההצעה וחשש מפני יצירת תופעת נרחבת של דיווח (בעקבות פגיעות פיזיות כמו שברים וכו'), בעיקר אצל אנשי מקצוע אשר יחששו שלא לדווח גם במקרים לא חמורים. אמנם, לפי הצעת החוק יש להחיל את חובת הדיווח רק על עבירות אלימות קשות, הכוללות בעיקר גרימת חבלה חמורה, או התעללות גופנית, נפשית או מינית, דא עקא, "התעללות" הוגדרה בפסיקה בלבד ואין הגדרה ממצה וברורה בחקיקה. יתר על כן, גם הפסיקה התייחסה להגדרתה של התעללות גופנית1 ואין הגדרה מתאימה להתעללות נפשית או מינית. ההגדרה המוצעת בפסיקה היא רחבה ומתפרשת על מקרים רבים ושונים, והדרישה מהמדווח לזהות האם המדובר במקרה של התעללות אם לאו היא בעייתית. 3. מסלול הדיווח לפקיד הסעד - הסניגוריה מצטרפת לדעתו של ד"ר בנימין שמואלי, כפי שהובעה בחוות הדעת המשלימה שחיבר בנוגע להצעת החוק האמורה (להלן - חוות הדעת של ד"ר שמואלי). גם לדעת הסניגוריה יש להותיר על כנו את מסלול הדיווח לפקיד הסעד בלבד. יתר על כן, יש גם לתחום את שיקול דעתו של פקיד הסעד ולעגן בחקיקה את הקריטריונים שעליו לבחון בכל מקרה של העברת הדיווח למשטרה. לכן, נדרש לתקן את ההצעה כך שברירת המחדל תהא כי פקיד הסעד לא יפנה למשטרה אלא בהתקיים אחד מן הסייגים: מקרים בהם מדובר בהתעללות מתמשכת; העדר נכונות המשפחה לנקיטה באמצעים טיפוליים; מקרים בהם קיים חשש שאי פניה למשטרה תביא לגרימת נזק ממשי לקטין; ומקרים בהם מתקבלת הסכמתו של המדווח. 4. הדיווח למשטרה - במקרים בהם הדיווח יגיע למשטרה ולא לפקיד הסעד, יש לקבוע חובה, לפיה על המשטרה יהא להעביר את הדיווח לפקיד הסעד, ואסור יהיה לה לעשות כל שימוש בו. המטרה בבסיס ההצעה היא טיפולית, ולכן יש מקום לקבוע חריג כזה לפעולת המשטרה. מובן הוא גם כי בהתקיים אחד מן הסייגים הקבועים בסעיף 3 לעיל תוכל המשטרה לפעול על פי המידע שדווח לה. 5. חיסיון מידע - הנוסח המוצע לדיון אינו כולל הוספתו של תנאי החסיון. החיסיון הוא תנאי הכרחי לעידוד הדיווח, ולכן יש להוסיפו להצעת החוק האמורה. 6. הרחבת רשימת הגופים להם ניתן לדווח - אמנם בדיון בוועדת החוקה נדחתה האפשרות להרחיב את מעגל הגופים הטיפוליים אליהם ניתן לדווח, אך למצער מציעה הסניגוריה הציבורית להוסיף את לשכות הרווחה כגורם מדוּוח נוסף לפקידי הסעד. הרחבה כאמור תאפשר נגישות גדולה יותר לגורמים המדווחים. בנוסף, יש גם לתת את הדעת על כך שפקיד הסעד יכול להיות מזוהה על ידי הורים כגורם אשר תפקידו הציבורי הוא לפקח על הוצאת ילדים מן התא המשפחתי, דבר שעלול לגרום להקטנת מקרי הדיווח בשל החשש האמור. 7. גיל הקטין התוקף עליו יש החובה לדווח - הסניגוריה הציבורית מצטרפת לדיעה שהובעה בחוות הדעת של ד"ר שמואלי, לפיה תצומצם חובת הדיווח ותחול רק בגין קטינים בגיל האחריות הפלילית. בברכה, ד"ר חגית לרנאו, עו"ד סגנית הסניגורית הציבורית הארצית