חומר רקע
דברי הסבר
1. חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות), התשנ"ח-1998 (להלן -החוק), כפי שתוקן בשנת 2005, קובע דרך פיקוח חדשה על השימוש בחלקי רכב משומשים. החוק מחייב רישום חלקי רכב משומשים בידי העוסקים בתיקונם, ביבואם, במסחר בהם או בהעברתם בדרך אחרת, ואוסר פעולה על ידי בעל עסק כאמור, בחלק שאינו רשום. (פיקוח זה בא במקום פיקוח באמצעות סימון חלקים משומשים כפי שנקבע בנוסח הקודם של החוק ולא הוצא אל הפועל).
רשימת חלקים משומשים שהחוק חל עליהם נקבעה בתוספת לחוק.
2. החוק מסמיך את שר התחבורה, בהתייעצות עם השר לבטחון פנים, להתקין תקנות לביצועו ולשנות את רשימת החלקים שבתוספת לחוק.
3. לאחר שהוקמה מחדש במשטרת ישראל יחידת אתגר, שעיסוקה מניעת גניבות כלי רכב, הוכנו על ידי הגורמים המקצועיים ביחידה זו בשיתוף עם היועצים המשפטיים שלה, של המשרד לבטחון פנים והלשכה המשפטית של משרד התחבורה את דברי החקיקה לביצוע החוק, הבאים:
- תקנות הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים(מניעת גניבות)(ניהול יומן ורישום בו, דיווח על גניבת חלק והגבלת השימוש בחלקי רכב), התשס"ז-2007;
- צו הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות)(שינוי התוספת לחוק), התשס"ז-2007.
4. תקנות הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות)(ניהול יומן ורישום בו, דיווח על גניבת חלק והגבלת השימוש בחלקי רכב), התשס"ז-2007, באות להסדיר את הנושאים הבאים:
א. תקנות 2 עד 4 קובעות את הפרטים שירשום בעל עסק המרכיב, מפרק, מוכר או מייבא חלק משומש.
ב. תקנה 5 קובעת כי חלק משומש ירשם תוך 72 שעות ממועד פירוקו מרכב או ממועד קבלתו.
ג. תקנה 6 קובעת הוראות בדבר רישום הפרטים האמורים בתקנות 4-2 ביומן ואת אופן ניהולו. נקבעו שתי דרכים לניהול יומן: האחת ידנית והשניה במחשב. לא יתאפשר ביצוע שינויים בפרטים שהוזנו ביומן, לאחר שמירתם. רישומים ביומן יהיו לפי התוספת הראשונה לתקנות.
ד. בתקנה 7 נקבעה החובה להודיע למשטרה על יומן שאבד או נגנב או שנמחקה רשומה ממנו, תוך 48 שעות מעת שנודע הדבר לבעל העסק. כמו כן מחייבת תקנה זו בעל עסק לשמור ברשותו את היומן למשך חמש שנים מיום שנרשם בו הרישום האחרון.
ה. על פי תקנה 8 יש להגיש תלונה על גניבת חלק משומש החייב ברישום, בתחנת המשטרה הקרובה למקום העסק, תוך 48 שעות ממועד גילוייה, ולצרף לתלונה את היומן שבו מצוייה הרשומה של החלק המשומש שנגנב.
ו. לתקנה 9: בסעיף 3 לחוק נקבע כי מבטח שרכש את זכות הבעלות ברכב לאחר ששלם את תגמולי הביטוח לבעל רכב ומכר את הרכב שלא למטרת פירוק כללי אלא לשם תיקון, יחזיק ברשיון הרכב ולא יעבירו לרוכש הרכב אלא אם כן הרוכש המציא לו אישור של מוסך על תיקון הרכב או החלפת חלק בו בצרוף תעודת בדיקה בנוסח שיקבע שר התחבורה בתקנות.
תקנה 9 קובעת כי תעודת הבדיקה תהיה לפי הטופס שבתוספת השניה.
ז. לתקנה 10: סעיף 17 לחוק מסמיך את שר התחבורה, בהתייעצות עם השר לבטחון פנים, לאסור בתקנות התקנת חלקים משומשים ברכב בהתאם לגיל הרכב כפי שיקבע.
מוצע לאסור התקנת חלקים משומשים ברכב שניזוק וטרם חלפו שנתיים משנת ייצורו. הוראה זו נקבעה בזמנו בהוראות נוהל לשמאי רכב שהוציא סמנכ"ל בכיר תנועה במשרד התחבורה ומבוקש לעגנה בתקנות.
ח. תקנה 11 עניינה חיוב מבטח ותאגיד שבבעלותו 25 כלי רכב לפחות ואינו מבוטח בפוליסה לביטוח רכב (רכוש), לשמור מסמכים שהומצאו לו לפי סעיפים 3(א)(2) ו- (3) ו-3א לחוק, במשך 5 שנים.
ט. הוראות המעבר בתקנה 13 באות להסדיר רישום ביומן של חלק החייב ברישום לפי החוק תוך 30 ימים מיום תחילתן של התקנות.
5. בתוספת לחוק מנויים החלקים המשומשים אשר החוק חל עליהם והם:
(1) דלתות
(2) מכסה מנוע
(3) מכסה תא מטען
(4) כנפיים קדמיות
(5) כנפיים אחוריות
מוצע להוסיף לרשימה זו -
(6) מנוע
(7) פגושים
(8) תיבת הילוכים.