חומר רקע
ט"ז אדר, תשס"ז
6 מרץ, 2007
אל: מזכירות ועדת הכלכלה
שלום רב,
הנדון: סעיפים 55 ו – 58 להצעת חוק זכות יוצרים
אבקש לפנות אליכם בעניין שבנדון כדלקמן:
תיקון סעיף 55
1. בעקבות הערות שהתקבלו, אנו מבקשים להוסיף לסעיף 55 לחוק גם סעיף 55א (מספר זמני) המופיע בעמוד 2 במודגש. בעקבות ההערה שהתקבלה, הסעיף מבוסס גם על סעיף 183 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967.
2. מטרת התיקון לקבוע במסגרת חוק זכות יוצרים כי מעבר לסעדים הקיימים על פי פקודת הנזיקין, הכוללים פיצוים וצווי מניעה, לבעל זכות יוצרים יש זכות מכוח דיני זכות יוצרים לקבלת צו מניעה.
3. יודגש כי גם ללא התיקון עמדת משרד המשפטים היא כי קיימים לבעל זכות יוצרים סעדים מניעתיים, מכוח דיני הנזיקין, או באמצעות הפנייה לדיני קניין אחרים, כמפורט בדברי ההסבר. עם זאת, למען הבהירות, מוצע לקבוע הוראה מפורשת העוסקת בסעד קנייני. עוד מוצע, כשיקוף של האיזון הראוי בנושא זה, לקבוע כי בית המשפט יוכל להמנע ממתן צו מניעה במקרים מיוחדים.
תיקון סעיף 58
4. בעקבות הערות שהתקבלו, אנו מבקשים לתקן את ההוראות המכוונות את שיקול דעתו של בית המשפט ביחס לפיצויים, על פי הנוסח המופיע בעמוד 2 במודגש. נציין כי נוסח זה כפוף עוד לשינויי ניסוח של מחלקת נוסח החוק במשרד המשפטים, אולם אנו מפיצים את עקרונותיו כבר כעת לקראת הדיון הבא בנושא זה.
5. סעיף 58 המופיע בהצעה קובע את סמכות בית המשפט לקבוע פיצוי ללא הוכחת נזק עד לסכום של 100,000 ₪. זהו שינוי מהותי מהדין הקיים, בו נקבע כי סמכות בית המשפט לקבוע פיצוי ללא הוכחת נזק בין 10,000 ל – 20,000 ₪ בלבד.
6. הסעיף המקורי שהוצע בהצעת החוק נועד להסמיך את בית המשפט לקבוע פיצויים ללא הוכחת נזק בגין הפרת זכות יוצרים, עד תקרה של 100,000 ₪. סעיף מסוג זה אינו קיים בדיני הקניין הרוחני האחרים, דיני הפטנטים ודיני סימני המסחר. מטרת הסעיף המקורית הינה להקל על בעל זכות יוצרים בהוכחת נזקו, וזאת גם כדי לשרת מטרות הרתעתיות.
7. הערות שהתקבלו מהציבור ובחינה מחודשת של נושא זה מעלים כי המצב בפסיקת בתי המשפט לפי הסעיף הקיים הינו שבמקרים רבים הפיצוי הפך להיות פיצוי בעל גוון עונשי מובהק. זאת משום שיש פער גדול מאוד בין היקף הנזק המשוער שנגרם לבעל זכות היוצרים בפועל, לבין הפיצוי שנפסק לבסוף. פיצוי זה מוטל על נתבעים במקרים רבים ללא שהתקיים יסוד מרכזי בפיצוי "עונשי" והוא יסוד המודעות, שכן מאחר שהפרת זכות יוצרים היא הפרה של זכות קניין, לא נדרש להוכיח כלל מודעות ליסודות ההפרה. כך, גם אם נתבע פעל בצורה סבירה למנוע הפרות או ביקש לתקן את ההפרה או לפצות עליה מייד לאחר שהתברר לו הדבר, נפסק נגדו פיצוי סטטוטורי.
8. התיקון המוצע לסעיף נועד להכיר בכך שלפיצוי ללא הוכחת נזק יש אלמנט עונשי מרכזי, ולקבוע זאת מפורשות. פיצוי עונשי מסוג זה הוא אמנם חריג בענפי המשפט האזרחי, אולם אנו סבורים כי יש הצדקה להמשך קיומו, אולם יש לקבוע את השימוש בו למקרים החמורים בהם אכן ההתנהגות שבגינה נקבע פיצוי היא התנהגות חמורה מהסוג המצדיק פיצוי ללא הוכחת כל נזק.
9. בהתאם לכך התיקון המוצע מבקש לכוון את שיקול דעת בית המשפט לשלוש רמות של קביעת פיצוי:
א. רמה ראשונה, כללית, של קביעת פיצוי בגין הפרה של זכויות יוצרים וקביעת הכללים לחישוב הפיצוי בגינה. רמה זו מבוססת על אותה הוראה שצויינה לעיל, סעיף 183 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967 וכן על עקרונות שנקבעו בפסיקת בתי המשפט בנושא זה, בעקבות המשפט המקובל. יש להדגיש כי בתי המשפט בישראל ובעולם פיתחו שיטות לקביעת פיצוי בגין הפרות זכויות קניין רוחני והפרות זכויות יוצרים, וזאת במסגרת המומחיות השיפוטית הרגילה בקביעת פיצויים.
ב. רמה שנייה קובעת את הסמכות לקבוע בנוסף לפיצוי הבסיסי, פיצוי לדוגמא (מעין פיצוי עונשי), שבו יוכל בית המשפט לקבוע פיצוי נוסף בגין הפרת זכות יוצרים או זכות מוסרית "שנעשתה בזדון", וזאת עד לתקרה של 50,000 ש"ח. השינוי מהסעיף הקיים הוא שעל מנת למקד את הפיצוי העונשי במקרים הראויים בלבד, נדרשת מודעות של הנתבע לביצוע הפרה, וכן כוונה לביצוע ההפרה. בעקבות הערות שהתקבלו ובחינה מחודשת של נושא זה, מוצע כי התקרה לסוג הפרות זה תעלה מ- 20,000 ₪ ל- 50,000 ₪.
ג. הרמה השלישית, החמורה ביותר, קובעת את הסמכות לקבוע בנוסף לפיצוי הבסיסי, פיצוי לדוגמא, בגין הפרה של זכות יוצרים המייצגת את הפיראטיות המובהקת, כלומר עשיית עותקים מפרים של יצירה לצורך הפצה מסחרית, וכן כל פעולות ההפצה המסחריות הכרוכות בכך, כפי שהן מוגדרות בסעיף 50 לחוק, "בזדון", וזאת עד לתקרה של 100,000 ₪. השינוי מהסעיף הקיים הוא שעל מנת למקד את הפיצוי העונשי במקרים הראויים בלבד, נדרשת מודעות של הנתבע לביצוע הפרה, וכן כוונה לביצוע אותה הפרה.
10. השינויים המוצעים בסעיף נועדו למקד את קביעת הפיצויים ללא הוכחת נזק, שיש בהם גוון עונשי מובהק כנגד ההפרות הבוטות, וביחס להפרות אחרות של זכות היוצרים, להותיר את שיקול הדעת לבית המשפט לפסוק פיצוי כפי שהוא קובע ביחס לכל הפרה אחרת של זכויות קניין רוחני או עוולות נזיקיות.
11. להשלמה יש לציין כי במסגרת העבירות הפליליות הקיימות בדין הקיים (כפי שחוקקו לפני כארבע שנים), והמוצעות בהצעת החוק, לבית המשפט סמכות להטלת קנסות בהיקפים גבוהים ביותר על הפרות פליליות של זכות היוצרים. על כן מוצע כי בקביעת פיצוי לפי פרק זה יוכל בית המשפט להתחשב בכך שהנתבע הורשע והוטל עליו כבר קנס על פי הדין הפלילי.
12. אודה אם תוכלו להפיץ את הנוסח המתוקן ליו"ר הועדה, לחברי הועדה, ליועצת המשפטית של הועדה ולמוזמנים השונים.
בברכה,
עמית אשכנזי, עו"ד
ייעוץ וחקיקה (אזרחי)
העתק:
גב' שרית דנה, משנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי)
מר הווארד פולינר, ממונה (קניין רוחני), משרד המשפטים
גב' שירלי אבנר, מחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי)
גב' תמר קלהורה, מחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי)
נוסח מתוקן מטעם משרד המשפטים לסעיפים 55, 55א, 58, 58א, 58ב לקראת הדיון בועדת הכלכלה
(מעודכן 06.03.07)
הפרת זכות
יוצרים או זכות מוסרית – עוולה אזרחית
55.
הפרת זכות יוצרים או זכות מוסרית היא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש]1 יחולו עליה, בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות חוק זה.
צו מניעה
55א.
מבלי לגרוע מהאמור, בתביעה על הפרת זכות יוצרים זכאי התובע לסעד בדרך צו מניעה, אלא אם כן מצא בית המשפט כי קיימים טעמים מיוחדים לנהוג אחרת.
פיצויים
[סעיפים אלה כפופים עוד לניסוח סופי].
58א.
(א) בית המשפט, בבואו לפסוק פיצויים בגין הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית יתחשב במעשה ההפרה של הנתבע ובמצבו של התובע עקב מעשה זה, והוא רשאי להביא בחשבון, בין היתר את השיקולים הבאים, לפי העניין-
(1) הנזק הממשי שנגרם לתובע להערכת בית המשפט;
(2) משך הזמן שבו בוצעה ההפרה;
(3) חומרת ההפרה;
(4) היקף ההפרה;
(5) הרווחים שהפיק המפר ממעשה ההפרה;
(6) דמי תמלוגים סבירים שהמפר היה חייב בתשלומם אילו ניתן לו רישיון לנצל את היצירה בהיקף שבו נעשתה ההפרה.
(7) הוצאות סבירות שהוציא התובע לצורך גילוי ההפרה ;
פיצויים לדוגמה
58ב.
(א) הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית בזדון, רשאי בית המשפט, לפסוק לתובע בשל כל הפרה פיצויים לדוגמה שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה) בסכום שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), בתביעה בגין עשייה בזדון של עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו, או בגין עשייה בזדון של אחת הפעולות המנויות בסעיף 50 ביחס לעותק מפר של יצירה, רשאי בית המשפט לקבוע פיצויים לדוגמה, בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים בגין אותה הפרה.
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של תובע לפיצויים לפי סעיף 58א, או לכל סעד אחר, בשל אותה הפרה.
(ד) בבואו לפסוק פיצויים לדוגמה כנגד מפר לפי סעיף זה, רשאי בית המשפט להתחשב בכך שהמפר הורשע בעבירות לפי פרק ט'.
(ה) לעניין סעיף זה יראו הפרות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כהפרה אחת.
עדכון סכומים
58ג.
השר רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את הסכומים הקבועים בסעיף 58ב.