חומר רקע
מתפרסמת בזה הצעת חוק של חברי הכנסת מטעם ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת:
סימוכין: 01930807
הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון מס' 24) (ייצוג הולם בקרב עובדי חברות ממשלתיות), התשס"ז-2007*
הוספת פרק ו'1
1.
בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–19751, אחרי סעיף 50 יבוא:
"פרק ו'1: ייצוג הולם בקרב עובדי החברות הממשלתיות
ייצוג הולם בקרב עובדי החברות הממשלתיות
50א.
(א) בקרב העובדים בחברות הממשלתיות, בכלל המשרות והדירוגים, יינתן ביטוי הולם, בנסיבות הענין, לייצוגם של בני שני המינים, של אנשים עם מוגבלות ושל בני האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית (בסעיף זה – ייצוג הולם).
(ב) דירקטוריון של חברה ממשלתית ינקוט אמצעים כדי לאפשר ולעודד ייצוג הולם בקרב עובדי החברה, ולשם כך, הוא רשאי, בין היתר, לאחר התייעצות עם הרשות, לקבוע תכנית בדבר העדפת העסקתם או קידומם של מועמדים מקרב קבוצה הזכאית לייצוג הולם, כאשר הם בעלי כישורים דומים לכישוריהם של מועמדים אחרים, או לייעד משרות שיועסקו בהן, ככל האפשר, רק מועמדים שהם כשירים לתפקיד מקרב קבוצה כאמור.
(ג) הוראות סעיף זה יחולו על כל דרכי הקבלה לעבודה לחברות ממשלתיות והקידום בעבודה בהן, לרבות מינוי בדרך מכרז, העסקה שלא במכרז ומינוי בפועל.
(ד) כל חברה ממשלתית תגיש לרשות, אחת לשנה, דוח לגבי ביצוע הוראות סעיף זה ובו יפורטו, בין היתר, נתונים באשר לייצוגם של בני שני המינים, של אנשים עם מוגבלות ושל בני האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית, בקרב עובדי החברה הממשלתית.
(ה) הרשות תגיש לממשלה ולוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת (בסעיף זה – ועדת החוקה), אחת לשנה, דוח באשר לפעולות שננקטו לפי סעיף זה באותה שנה ונתונים באשר לייצוג הולם בקרב עובדי החברות הממשלתיות.
(ו) הרשות תעקוב אחרי הפעילות של כל אחת מן החברות הממשלתיות והדוחות שהגישה לפי סעיף זה, וכן תייעץ ותסייע לחברות הממשלתיות לפעול לשם קידום ייצוג הולם בקרב עובדיהן.
(ז)
(1) הוראות סעיף זה לענין בני האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית, לא יחולו על חברה ממשלתית שבאחריות משרד הביטחון.
(2) הוראות סעיף זה לענין אנשים עם מוגבלות ולענין בני האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית, לא יחולו על חברה ממשלתית אשר מספר העובדים המועסקים בה אינו עולה על 25.
(3) שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, רשאי לפטור חברה ממשלתית מסוימת מתחולת הוראות סעיף זה, כולן או חלקן."
תיקון חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
2.
בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–19982, בסעיף 9, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:
"(ה) מעביד שהוראות סעיף 50א לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–19753 חלות עליו, יחולו עליו הוראות לפי סעיף זה, ככל שהן אינן סותרות את הוראות הסעיף האמור."
דברי הסבר
סעיף 1 העדפה מתקנת אשר במסגרתה נקבעות חובות ייצוג הולם לקבוצות אוכלוסייה שונות מקובלת כאמצעי לקידום השוויון כלפי אוכלוסיות שסבלו ועודן סובלות מהפליה מובהקת ושיטתית. הגישה שביסוד חובת הייצוג ההולם היא כי במקרים מסוימים כדי להשיג שוויון אין די בקביעת איסור הפליה ואכיפתו, אלא יש צורך לנקוט בפעולות יזומות. "ייצוג הולם" פורש על ידי בתי המשפט כמתן ייצוג יחסי הולם אשר שיעורו הראוי צריך להיקבע גם בהתחשב באופיו, מטרותיו וצרכיו המיוחדים של הגוף ולאור התפלגות המועמדים המצויים המתאימים לתפקיד המסוים. עם זאת, החובה להביא לייצוג הולם משמעה חובה לערוך חיפוש יזום באמצעים סבירים של מועמדים מהקבוצות הסובלות מתת ייצוג (בג"צ 2671/98 שדולת הנשים בישראל נ' ממשלת ישראל ואח', פ"ד נב(3) 630); בג"צ 10026/01 עדאלה נ' ראש ממשלת ישראל ואח', פ"ד נז(3) 31).
כיום קיימים הסדרים בחקיקה הקובעים חובת ייצוג הולם בהיקפים שונים של קבוצות באוכלוסייה. כך, למשל, חובת הייצוג ההולם ביחס לבני שני המינים חלה על דירקטורים בחברות ממשלתיות ועל חברי מועצות של תאגידים שהוקמו בחוק או של גופים אחרים שהוקמו בחיקוק (סעיפים 18א ו-60א לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 (להלן – חוק החברות הממשלתיות)), על עובדים בשירות המדינה (סעיף 15א לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959 (להלן – חוק המינויים)) ועל עובדים, חברי דירקטוריונים ומועצות במגזר הציבורי בכללותו, לרבות ברשויות המקומיות (סעיף 6ג לחוק שיווי זכויות האישה, התשי"א-1951); חובת הייצוג ההולם ביחס לאנשים עם מוגבלות חלה על עובדים בשירות המדינה (סעיף 15א לחוק המינויים) ועל עובדים במקום עבודה המעסיק מעל 25 עובדים, לרבות במגזר הפרטי (סעיף 9 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (להלן – חוק שוויון לאנשים עם מוגבלות)); חובת הייצוג ההולם ביחס לבני האוכלוסייה הערבית היא המצומצמת ביותר בהיקפה, והיא חלה על דירקטורים בחברות ממשלתיות ועל חברי מועצות של תאגידים שהוקמו בחוק או של גופים אחרים שהוקמו בחיקוק (סעיפים 18א1 ו-60א לחוק החברות הממשלתיות) ועל עובדים בשירות המדינה בלבד (סעיף 15א לחוק המינויים).
על רקע תת ייצוג של האוכלוסייה הערבית, הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי על כל רבדיו, מוצע בהצעת החוק המתפרסמת בזה (להלן – הצעת החוק), להרחיב את חובת הייצוג ההולם בקרב העובדים בחברות הממשלתיות, גם לגבי האוכלוסייה הערבית. בדיון בוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת (להלן – הוועדה), נמסר על ידי ארגונים הפועלים לקידום זכויותיהם של בני האוכלוסייה הערבית כי נכון לשנת 2004, מתוך כ-50,000 העובדים בחברות הממשלתיות העסקיות רק כ-200 היו מקרב האוכלוסייה הערבית. מוצע לקבוע הוראה אחידה אשר תקבע חובת ייצוג הולם בקרב עובדי החברות הממשלתיות ביחס לשלוש קבוצות אלה: נשים, אנשים עם מוגבלות ובני האוכלוסייה הערבית.
הצעת החוק מטילה על דירקטוריון החברה הממשלתית לפעול בדרכים שונות כדי לאפשר ולעודד ביטוי הולם בנסיבות הענין, לייצוג קבוצות האוכלוסייה האמורות, בקרב עובדי החברה הממשלתית (סעיף 50א(א) ו-(ב) המוצע).
הצעת החוק קובעת חובות דיווח שנתיות, על כל חברה ממשלתית ועל רשות החברות הממשלתית (להלן – הרשות) בדבר הפעולות שננקטו לקידום הייצוג ההולם במהלך השנה החולפת ובדבר הנתונים על הייצוג של קבוצות האוכלוסייה האמורות. הניסיון מלמד שיש בחובות הדיווח כדי לתרום לקידום הייצוג ההולם (סעיף 50א(ד) ו-(ה) המוצע).
כמו כן, מוצע להטיל על הרשות לעקוב אחרי הדוחות ואחרי הפעילות של החברות הממשלתיות ולייעץ ולסייע להן לפעול לקידום הייצוג ההולם בקרב עובדיהן. תפקידים אלה עולים בקנה אחד עם תפקידיה של הרשות לפי סעיף 54 לחוק החברות הממשלתיות (סעיף 50א(ו) המוצע).
עוד מוצע לקבוע סייגים לחובת הייצוג ההולם. כך, מאפשרת הצעת החוק לשר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, לפטור חברה ממשלתית מסוימת מחובת הייצוג ההולם באופן מלא או חלקי. נוסף על כך, החובה בדבר ייצוג הולם לבני האוכלוסייה הערבית לא תחול ביחס לחברות ממשלתיות אשר באחריות משרד הביטחון. אשר לחברות ממשלתיות המעסיקות מספר קטן של עובדים – 25 או פחות, לא תחול עליהן חובת הייצוג ההולם הן ביחס לבני האוכלוסייה הערבית והן ביחס לאנשים עם מוגבלות (סעיף 50א(ז) המוצע).
סעיף 2 הוראות הצעת החוק אינן חופפות במלואן להוראות סעיף 9 בחוק שוויון לאנשים עם מוגבלות, הכוללות, בין היתר, הסמכה להתקין תקנות בענינים הנוגעים לשילוב אנשים עם מוגבלות במקומות עבודה. כמו כן בחוק שוויון לאנשים עם מוגבלות קבועים אמצעי אכיפה אשר אינם קיימים בחוק החברות הממשלתיות, כגון זכות תביעה לארגון עובדים יציג, לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ולארגון העוסק בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, וסמכות שיפוט לבית הדין לעבודה בתביעה בשל הפרת הוראות לפי החוק, אשר במסגרתה רשאי בית הדין לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון או ליתן צו עשה או צו מניעה. על כן, מוצע לקבוע כי סעיף 9 האמור ימשיך לחול על חברה ממשלתית המעסיקה יותר מ–25 עובדים, כל עוד אין סתירה בין הוראות הצעת החוק לבין הוראות לפי אותו סעיף.
חברי הכנסת: עזמי בשארה, ג'מאל זחאלקה, ואסל טאהא