חומר רקע

מדינת ישראל נציבות שירות המדינה אגף המשמעת קרית בן-גוריון , רחוב קפלן 3 ,ירושלים טל . 02-6705226/7 המען למכתבים ד"ת : 34076 ירושלים 91340 פקס . 02-6705476 נוהל השעיה והעברה זמנית לעבודה אחרת על ידי נציב שירות המדינה 1. מבוא הנוהל שלהלן מבוסס על הוראות החוק , הפסיקה וניסיון העבודה שהצטבר בנציבות שירות המדינה ובפרקליטות המדינה . מטרת הנוהל הינה לקבוע אמות מידה מנחות לשם מניעת פגיעה בלתי מידתית בעובד מחד , ושמירה ע ל טוהר המידות ועל חוסנו של שירות המדינה ועל אמון הציבור בשירות המדינה , מאידך . 2. הסמכות סמכות נציב שירות המדינה בהתאם לאמור בסעיף47 ) ל (א חוק שירות המדינה ) משמעת , ( תשכ "ג- 1963 ) להלן – " החוק , (" נציב שירות המדינה רשאי לה ת ו שע עובד מדינה שהוגשה נגדו קובלנה על ע בירת משמעת או שהתחילה נגדו חקירה פלילית של המשטרה בעבירה שלדעת הנציב יש עמה קלון . בהתאם לאמור בסעיף 47 ) ל (ד חוק , נציב שירות המדינה רשאי להעביר זמנית לעבודה אחרת ) להלן : " העברה , "( עובד מדינה , בנסיבות בעטיין הוא רשאי להשעותו כאמור . ) על השעיית עובד מדינה בהשעי ה דחופה , בסמכות שר או מנכ " ל המשרד , בהתאם לסעיף 48 לחוק-' ר נוהל " דיווח על השעיה דחופה או העברה דחופה "(. 3. השעיה או העברה בעקבות הגשת קובלנה 3.1 . מטרות ההשעיה או ההעברה– מטרתה העיקרית של ה השעיה או ההעברה בעקבות הגשת קובלנה במקרים בהם יש הצדקה לכך , היא לשמור ע ל תדמית שירות המדינה בעיני הציבור , ועל אמון הציבור בשירות המדינה ובעובדיו . בנוסף , מטרת ההשעיה או ההעברה היא למנוע מן העובד , החשוד בביצוע עבירת משמעת , לחזור על מעשיו או להשפיע לרעה על המשמעת בשירות המדינה עד לסיום ההליכים המשמעתיים המתנהלים נגדו ; בנוסף , נשק ל הצורך לשלול או לצמצם את המגע של ה עובד עם עובדים אחרים הנמצאים במחיצתו , או הנתונים למרותו , על מנת למנוע ממנו להשפיע על יהם , וכן להרתיע עובדים נוספים מביצוע מעשים העלולים לפגוע במשמעת בשירות המדינה , או ממעורבות במעשים דומים ' ר) " דב ע נא /4-23 מועצת פועלי ירוש לים נ' מדינת ישראל ," פד ע כג ', 158 ,עמ ' 163 ( . 2 "עבירת משמעת " בהקשר זה , עניינה , למשל , הפרת משמעת חמורה , אי- קבלת מרות הממונים , הטרדה מינית , יצירת אוירה עוינת בעבודה , וכן התנהגות פלילית עם מרכיב של קלון , המטופלת במישור המשמעתי ' עב ' ר)3693/01 ) ( ' חי שחר נ " עו ' ד שמואל הולנדר , עבודה אזורי , יג , 399 .( ויודגש : " אין ה ... כרח בקיום קשר בין מהות הפונקציות הרגילות של העובד לבין העבירה בעטייה הוחלט על ההשעיה . ההשעיה באה למנוע פגיעה מתמשכת במשמעת שסיבתה בעבירה המשמעתית המיוחסת לעובד ולמהותה , ולאו דווקא לקשר בין הפונק ציות הרגילות של העובד לבין העבירה . .." צ " בג )2899/91 מדינת ישראל נ' ד "ה בי הארצי לעבודה, פ" ד מה )5( 335 ,עמ ' 338-339 (. 3.2 . המועד לשקילת השעיה במישור המשמעתי - ממועד הגשת הקובלנה נגד העובד רשאי נציב שירות המדינה להשעותו . " התנאי המוקדם להפעלת סמכות ההשעיה הוא קיו ם עובדה פורמלית - אוביקטיבית , והיא - הגשת " קובלנה "..." " דב ) ע נד /120-3 יחיאל שבח- ראש עיריית תל אביב- יפו ," פד ע כו , 395 ," דב ע נב /70-3 רפי בן חיים י" מ 'נ ," פד ע כד 54 ( . הסמכות להגשת קובלנה נתונה לפי סעיף32 לחוק ל , שר ל , נציב שירות המדינה , ל יועץ המשפטי לממש לה ל , מנהל כללי וסגנו לעני י ני מינהל ו ל מנהל יחידת סמך . לפני הגשת קובלנה ניתן להשעות עובד בהשעיה דחופה ) לפי סעיף 48 לחוק ( לתקופה שלא תעלה במצטבר על 30 יום . כמו כן , ניתן לשקול השעיה גם בשלב שלאחר הגשת קובלנה , כגון שלב התגבשות הבסיס הראייתי לחשדות , או מועד הגשת התובענה . 3.3 . רשות התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או ב "כ - השעיית עובד בעקבות הגשת קובלנה , לא מחייבת קיום התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או ב" כ עפ " י חוק . יחד עם זאת , בתיקים בעלי רגישות ציבורית מיוחדת או בעלי קושי משפטי , ולפי שיקול דעת נציב שירות המדינה או ס גן הנציב לענייני משמעת , ראוי יהיה לערוך התייעצות מעין זו . 3 4. השעיה או העברה בעקבות תחילתה של חקירה פלילית 4.1 . מטרות ההשעיה או ההעברה - המטר ות העיקרי ו ת בהשעיה או העברה ב עקבות חקירה פלילית בעבירה שיש עמה לכאורה קלון ןה , שמירה על תדמיתו של השירות הציבורי ו מניעת פג יעה ב משמעת בשירות המדינה , או במערכת היחסים בעבודה , או בהתנהלות התקינה של העבודה בשירות המדינה , על ידי הרחקת מי שחשוד בעבירה , כזו ממקום עבודתו . כמו גם מניעת ביצוען של עבירות נוספות ) כאשר העבירות בהן נחשד העובד קשורות לעבודתו (. 4.2 . המועד לשקילת השעיה במישור הפ לילי - לנציב שירות המדינה הסמכות להשעות עובד מדינה ממועד תחילת החקירה הפלילית : " התנאי המוקדם להפעלת סמכות ההשעיה הוא קיום עובדה פורמלית - אוביקטיבית ... התחלת חקירה פלילית של המשטרה " דב ) " ע נד /120-3 יחיאל שבח ' נ ראש עיריית תל אביב - יפו ," פד ע כו , 395 ( . העו בדה כי החלה חקירה פלילית תילמד " עפ , י רוב , מקבלת " דיווח על פתיחה בחקירה נגד עובדי מדינה ..." ) הנחיית משטרה מס ' 03.300.228 .(עם זאת , ניתן יהיה ללמוד על תחילתה של חקירה פלילית גם ממקורות נוספים , כגון במקרה שבו הנציבות מיוזמתה מעבירה תלונה מסוימת לחקירת המשטרה וניתן אישור המשטרה על פתיחה בחקירה בעניין . יש מקום לשקול השעיה מיד עם קבלת דיווח על פתיחה בחקירה נגד עובדי מדינה . כמו כן , השעיה תשקל ) במקרים בהם טרם הושעה העובד , ( לאחר התגבשות בסיס ראייתי לחשדות , הגשת כתב אישום , או מתן הכרעת הדין . 4.3 . עבירה שיש עמה קלון - ע בירה שיש עמה קלון , היא עבירה המגלה שחיתות או שיש בה כתם מוסרי מ " עש ' ר) . 4/81 אוחיון נ' מדינת ישראל )ה" ד ל " פ ,4( , 494 , ' עמ498 דב " ע נב /70-3 רפי בן חיים י" מ 'נ ," פד ע כד 54 פיסקה21 .( בחינת קיומו של קלון בפסיקה בוצעה בהליך דו-שלבי : בשלב הראשון , יש לבחון ה אם ה עבירה כרוכה על-פי טיבה בקלון , כגון : עבירות שוחד , מרמה והפרת אמונים , שיבוש הליכי חקירה ומשפט , עבירות מין ) עבירות של "Mala per Se" .(אם התשובה לכך היא שלילית , תבחן השאלה הנוספת ה , אם ה נסיבות בהן בוצעה העבירה הופכות אותה לעבירה שיש עמה קלון . להלן רשימת שיקולי ם שיכולים לסייע בהכרעה אם עבירה מסויימת נעברה בנסיבות בהן ך כרו קלון : 4 4.3.1 . סוג העבירה ואופיה - חומרת העבירה , בכלל זאת שכיחותה , וכן האם יש בעבירה מטיבה , פגיעה בתדמית שירות המדינה ובאמונו של הציבור ביושרם ובהגינותם של עובדי שירות המדינה . 4.3.2 . הזיקה בין תפקידו של העובד לנסיבות ביצוע העבירה . 4.3.3 . נסיבות ביצוע העבירה - האם מדובר בסטיה זמנית , אקראית או חד- פעמית , מנורמת ה התנהגות הראויה , ומהן תוצאותיה . 4.3.4 . תפקידו ו מעמדו של ה עובד בשירות המדינה . ) מ " עש ר4123/95 יוסף אור ' נ נציב שרות המדינה ,"פ ד מט )5 ( 184 ,עמ ' 190 .( 4.4 . התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או ב "כ 4.4.1 . חובת התייעצות - התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או ב , כ" מחויבת כאשר נשקלת השעיה או העברה בעקבות תחילתה של חקירה פלילית , בהתאם לאמור בסעיף 47 )( א לחוק . 4.4.2 . מטרת הליך ההתייעצות – מטרת הליך ההתייעצות היא לקבל את חוות דעת היועץ המשפטי לממשל ה או ב , כ" באשר לשאלה האם קיימת הצדקה להשעות עובד או להעבירו . לצורך מתן עמדתו יילקחו בחשבון השיקולים הרלבנטיים המנויים בסעיף 5 להלן , כמו גם חומר החקירה הפלילית שנאסף עד לאותה עת . 4.4.3 . עריכת ההתייעצות – חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה או ב כ " תימסר לאגף המשמעת ל , אחר בחינת חומר החקירה שנאסף עד לאותה עת , ובחינת כל חומר נוסף הרלבנטי למתן חוות הדעת , לרבות טיעוני העובד לעניין אפשרות השעייתו . בנסיבות מתאימות ולפי הצורך , אגף המשמעת יבקש מ היועץ המשפטי לממשלה או ב "כ, עמדה ראשונית לגבי השאלה האם חומר החקירה מצדיק לכאורה שק ילת השעיה או העברה . במקרים בהם נדרשת השעיה מיידית , ייעשה כל מאמץ להשלמת ההתייעצות בהקדם האפשרי . 4.4.4 . אופן עריכת ההתייעצות – חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה או ב כ " לעניין ההשעיה או ההעברה , תיערך בכתב ויפורטו בה נימוקי ההמלצה . חוות הדעת לא תכלול פרטים העלולים לפגוע בטובת החקירה , צנעת הפרט וכיוב . ' 5 כללי 5. שיקולים מנחים אותם יש להביא בחשבון בטרם נקיטה בהליך השעיה להלן רשימת שיקולים אותם יש לשקול לפני השעיית עובד , הן במקרים בהם נשקלת השעיה בעקבות הגשת קובלנה והן במקרים בהם נשקלת השעיה בעקבות תחילתה של חקירה פלילית אי ) ן מדובר ברשימה סגורה או ממצה (: 5.1 . אופי העבירה , היקפה וחומרתה , כפי שעולה מחומר החקירה . 5.2 . קיומו של חומר ראייתי לביסוס החשד . 5.3 . תפקידו של העובד , מעמדו ומקומו בהיררכיה של מקום העבודה . 5.4 . מידת הקשר בין תפקידו של העובד בשירות המדינה לבין העבירה המיוחסת לו . ואולם , יודגש כי ניתן להשעות עובד גם בהעדר זיקה בין מהות הפונקציות הרגילות ש העובד ממלא לבין העבירה שבעטייה הוחלט על ההשעיה ) כאמור בסעיף 1.3 .לעיל , ( הכל לפי נסיבות העניין וחומרת העבירה צ " בג ' ר]2899/91 מדינת ישראל ד "ה בי 'נ הארצי לעבודה," פ ד מה )5( 335 , וכן א"ת) ע " תב- ( יפו נז/56-3 יהושוע נ' נציב שירות המדינה ,תק- עב96 )4( , 306 .[ 5.5 . מידת ה ה שפע ה של הישארות העובד בתפקידו על אמון הציבור בשירות המדינה ו על עובדים אחרים במקום העבודה , וכן מידת ה ה שפע ה של הישארות העובד בתפקידו על המוסר והמשמעת בעבודה , כתוצאה מ נקיטה ב ה ליכי השעיה או העברה , או לחלופין , כתוצאה מאי נקיטה בהליכים אלו . 5.6 . ת ד מי החשש מפני ב יצוע עבירות נוספות במילוי התפקיד על ידי העובד , אם לא יושעה , או לחלופין , יועבר . 5.7 . בעת שקילת השעיה על רקע הגשת קובלנה משמעתית , יש לשקול גם את מידת החשש מפני שיבוש הליכי חקירה ומשפט ) השפעת העובד על עדים או על ראיות , ( אם לא יושעה או יועבר העובד . במקרה של שקילת השעיה על רקע חקירה פלילית , שיקול זה יילקח בחשבון אם לא נשקל קודם לכן על ידי המשטרה או בית המשפט . 5.8 . התנהגות קודמת של העובד , לרבות עברו הפלילי או המשמעתי . 5.9 . עמדתו של העובד ביחס לחשדות נגדו ) כגון : הבעת חר טה , התנצלות כנה וכיוב (. ' 5.10 . השלכות ההשעיה על העובד במישור הכלכלי , החברתי וכיוב '. 5.11 . נסיבות אישיות מיוחדות של העובד , כגון : מצבו הכלכלי , המשפחתי , הבריאותי וכיוב . ' 6 5.12 . רמת הענישה הנוהגת והראויה ב ערכאות השיפוט ) פליליות ומשמעתיות ( ביחס לעביר ה מסוג זה , ומידת ה סיכוי שהעו בד י שוב לעבודתו בתום תקופת ההשעיה או יפוטר . ככלל , אם ההערכה הינה שהעובד לא יפוטר אף אם יואשם ויורשע בעבירות בהן נחשד , אין להשעותו , אלא בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת ) כגון , כאשר עצם ניהול החקירה נגדו , ללא השעייתו או העברתו , עלול לפגוע קשות באמון הציבו ר בשירות המדינה (. 5.13 . פרקי הזמן שחלפו בין מועד שקילת ההשעיה או ההעברה , לבין אחד או יותר מהמועדים הבאים : מועד ביצוע העבירות המיוחסות לעובד , המועד בו נודעו החשדות ל ממונה עליו , לנציבות שירות המדינה או למשטרה , מועד תחילת החקירה הפלילית או המשמעתית והתגבשות ראיות לכאוריות , מועד הגשת כתב אישום או קובלנה או תובענה , וכן דרך התנהגות העובד במהלך תקופות אלו . יודגש , כי חלוף הזמן כשלעצמו , אינו שולל אפשרות להשעות את העובד במקרים המתאימים לכך ) כגון , במקרה בו אי השעיה , על אף חלוף הזמן , תגרום לפגיעה בתדמית שירות המדינה (. 5.14 . חשש כי עצם ההשעיה של העובד , עלולה לפגוע בטובת החקירה . 5.15 . משך תקופת ההשעיה , הנגזר , בין היתר , מהצפי להתמשכות הליכי החקירה והמשפט ומורכבותם . 5.16 . חשש לפגיעה במשמעת בשירות המדינה , או במערכת היחסים בעבודה , או בהתנהלות התקינה של העבודה בשירות המדינה , אם העובד לא יושעה או יו עבר מתפקידו . 5.17 . האפשרות להסתפק באמצעי שפגיעתו פחותה ביחס להשעיה , כגון , העברת העובד מתפקידו , או יציאת העובד לחופשה מרצון ' ר) לעניין זה סעיף 6 להלן (. " דב ' ר) ע נד / 120-3 יחיאל שבח- ראש עירית תל-אביב יפו ," פד ע כו 395 ," דב ע לג /3-32 דוד יכין ע ד " פד י " מ – ' 428 ," דב ע מט /138-3 חיים שוורץ – עירית תל -אביב ," פד ע כא 174 , צ " בג2899/91 'נ י "מ בית הדין הארצי לעבודה ,ד מ "פ ) ה "5( , 335 .( 6. אמצעים חלופיים להשעיה בטרם הרחקת העובד משירות המדינה , בדרך של השעיה , תשקלנה החלופות הבאות : 6.1 . העברה זמנית של העובד לעבודה אחרת או למקום עבו דה אחר , כאמור בסעיף 47 )ל ( ד חוק . 6.1.1 . תיאום ההעברה - החלטה על העברת עובד לעבודה אחרת , תתקבל במידת האפשר , תוך תיאום עם מנכ " ל המשרד או מנהל היחידה בה מועסק העובד . 7 6.1.2 . דרגת ההעברה - ההעברה על פי החוק , תעשה רק למשרה שאחת מדרגותיה אינה נמוכה מדרגת משרתו של העובד , אלא א ם כן הביע העובד הסכמתו בפני עורך השימוע להעברתו למשרה שאחת מדרגותיה נמוכה מדרגתו של העובד . 6.2 . יציאה לחופשה בתשלום או לחופשה ללא תשלום , בהסכמת העובד . 6.3 . חלופות אלו , אינן בהכרח מתאימות לכל מקרה , ולעיתים לא יהא מנוס מהשעיית העובד , הכל לפי נסיבות העניין , חומרת ה עבירה המיוחסת לעובד וכיוב ) ' כמפורט בסעיף 5 לעיל (. 7. העדר צורך בהשעיית עובד במקרים מיוחדים 7.1 . עובד המנוע מלהגיע לעבודה , מסיבה כלשהיא ) כגון מחמת מאסר , לרבות מאסר המרוצה בעבודות שירות , מעצר , מעצר בית או הרחקה למקום אחר , ( אין צורך בהשעייתו , נוכח ניתוקו ממקום עבו דתו . 7.2 . עובד המועסק בעבודה המצריכה רשיון מקצועי ) כגון : עורך דין , רופא , נהג , עובד סוציאלי וכיוב , (' שרשיונו המקצועי נשלל ומטעם זה הוא מנוע מלמלא תפקידו , ינהגו בו כדלקמן : 7.2.1 . אם בשל שלילת הרשיון או התלייתו הוא מנוע מלהוסיף ולעבוד במשרד , והמדינה אינה מחוייבת לספק ל ו עבודה אחרת , אין צורך בהשעייתו . 7.2.2 . אם למרות שלילת הרשיון או התלייתו המדינה מחוייבת לספק לו עבודה אחרת , תישקל השעייתו על פי השיקולים המפורטים בסעיף 5 לעיל . 8. עריכת שימוע 8.1 . מטרת השימוע - בבסיס השימוע עומדת זכותו של העובד להשמיע את ה " אידך גיסא " וזאת כחלק מכללי ה צדק הטבעי . מטרת השימוע היא להבטיח הליך תקין והוגן כלפי העובד , על ידי כך שבפני בעל הסמכות להשעות או להעביר את העובד מתפקידו , תעמוד תמונה מקיפה של כלל הנסיבות והנתונים הרלבנטיים , לרבות גרסת העובד ועמדתו . 8 8.2 . הגורם בפניו ייערך השימוע - הסמכות לערוך לעובד שימוע בטרם ההשעיה או ההעברה , מסורה לנציב שירות המדינה ולמי שהנציב הסמיכו לכך . בוצע השימוע על ידי מי שהסמיכו הנציב , יועברו טענות העובד בשימוע , בצירוף כל החומר הרלבנטי , לעיון הנציב . 8.3 . דרך עריכת השימוע – ככלל , השימוע ייערך בכתב . בעניין זה קבע בית הדין הארצי כי : אי .. ". ן אנו מוצאים פגם בכך שהשימוע למשיב נעשה בכתב ולא על ב-פה ... באשר אין זו דרך המלך לקיים שימוע בעל-פה דווקא ... הלכה פסוקה היא מימים ימימה , כי דרכי השימוע מגוונות הן ..." ע "ע) 3/03 נציב שירות המדינה ' נ יעקב חג ' אג ', תק- אר2003 )1 ( 160 ,' מע161 (. במקרים מיוחדי , ם רשאי עורך השימוע להחליט על עריכת שימוע בעל פה . שימוע בעל פה יתועד בפרוטוקול . 8.4 . הודעה על הכוונה לערוך שימוע - הודעה על הכוונה לערוך שימוע , תשלח לעובד או לבא כוחו , או תועבר אליו באמצעות הממונה . העתק מההודעה יישלח אל הממונה על המשמעת במשרד . ההודעה תפרט בקצר ה מהן הנסיבות בעטיין נשקלת ההשעיה או ההעברה , ותיידע את העובד בדבר האפשרות הנתונה לו להשמיע טיעוניו תוך התקופה הקצובה לעריכת שימוע , כאמור בסעיף 8.5 להלן . 8.5 . התקופה הקצובה לעריכת שימוע - לעובד יינתן פרק זמן סביר- בהתחשב בנסיבות האירוע ובסיכון הנשקף מהישארותו של העובד בעבודתו - לשם הגשת טיעוניו לשימוע , שככלל לא יעלה על 14 יום . בנסיבות מיוחדות , רשאי עורך השימוע להאריך תקופה זו , בכפוף לאישור נציב שירות המדינה או סגן הנציב לענייני משמעת , ולהתנות הארכת המועד להגשת הטיעונים לשימוע , בתנאים שיבטיחו הרחקתו ממקום העבוד , ה כגון , הסכמת העובד לצאת לחופשה . 8.6 . הימנעות העובד מהגשת טיעוניו לשימוע במועד שנקבע לכך - לא מסר העובד טיעוניו במסגרת התקופה שנקצבה לשם עריכת שימוע , יראו אותו כאילו ויתר על זכותו לשימוע . 9 8.7 . מסירת מידע לעובד לצורך הליכי ההשעיה – בהודעה לעובד על אפשרות השעיי , תו יפורטו הנימוקים באופן שלא יפגע בטובת החקירה ) במקרים בהם מתנהלת חקירה (. ככלל , לא יועבר על ידי הנציבות חומר שנאסף במסגרת החקירה הפלילית , לעיונו של העובד או ב . כ" כפי שנאמר בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה ע "עב , 1132/00 לוי צפורה ' נ נציב שירות המדינה ,תק- אר2000 )2 ( 177 , עמ ' 181 : " ...מהלכי החקירה המשטרתית נתונים , מעצם טיבם , בידי הרשויות האמונות על חקירה והעמדה לדין , קרי המשטרה ופרקליטות המדינה . ככלל , אין הנציב נדרש לבוא בדלת אמותיה של החקירה המשטרתית ומהלכיה . לא כל שכן , שאין עליו חובה להביא לידיעת נחקר שלגבי ו נשקל ונבחן הליך השעייה בגין אותם חשדות שהם גם מושא החקירה את התפתחות מהלכיה בעודה בעיצומה . שעתם של אלה , תבוא , בעת הגשת כתב אישום , אם יוגש , אשר בו יימצא פירוט העבירות המיוחסות למושעה . או אז , רשאי המושעה הנאשם לקבל את חומר החקירה מהפרקליטות ". ... חומר שנאס ף במסגרת החקירה המשמעתית לא יועבר לעיונו של העובד או , כ"ב כל עוד לא הוגשה נגדו תובענה . זאת , למעט במקרים מיוחדים - בהם החקירה בעיקרה הסתיימה , ובאישור נציב שירות המדינה או סגן הנציב לענייני משמעת - כאשר העיון ראוי , מועיל והוגן ואינו עלול לפגוע בהליכי חקירה א ו משפט . 8.8 . שימוע נוסף לאחר השעיה דחופה - עובד שיושעה על ידי הנציב לאחר שהושעה השעיה דחופה , בנסיבות המצדיקות המשך ההשעיה , ניתן להשעותו או להעבירו לעבודה אחרת , או למקום עבודה אחר , מבלי לערוך לו שימוע נוסף על זה שנערך לו עובר להשעיה הדחופה , כאמור בסעיף 47 )ס ( ב יפא לחוק . העובד יועמד על זכותו לשימוע נוסף בסמוך לאחר ההשעיה , בד בבד עם ההודעה על ההשעיה . 10 9. העברת עובד מתפקיד בהסכמה במקרים בהם עובד הביע הסכמתו לעבור מתפקידו , ויש בהסכמה זו כדי לייתר הליכי השעייה או העברה כפויים באישור נציב שירות המדינה , על סמנכ " ל המשרד או מנהל יחידת סמך , לוודא כי ההעברה תבוצע בתיאום עם סגן נציב שירות המדינה ) משמעת , ( בכל הקשור למועד ההעברה ומהות התפקיד בהתחשב בעבירה בה חשוד או נאשם העובד . אם תחול מניעה להעברת העובד לתפקיד המוסכם , כגון בשל נסיבות חדשות המונעות העברה לתפקיד המוסכם , ייבחן הצורך בקיום הליכי השעיה או העברה כפויה ". 10 . משלוח הודעה על השעיה הודעה על ההחלטה להשעות עובד , תשלח לעובד או לבא כוחו , או תועבר אליו באמצעות הממונה . העתקים מההודעה יישלחו אל : 10.1 . הממונה על המשמעת במשרד או ביחידה , או מנכ " ל המשרד או מנהל היחידה . 10.2 . אגף המשמעת ב נציבות שירות המדינה . 10.3 . היועץ המשפטי לממשלה או ב , כ" במקרים בהם נערכה עמם התייעצות בנדון . 11 . מעקב תקופתי אחר החלטת ההשעיה או ההעברה הנציבות תנהל , מעת לעת , ולא יאוחר מאחת לארבעה חודשי השעיה או העברה , מעקב אחר התפתחות החקירה הפלילית או המשמעתית /ו , או ההליכים המת נהלים בפני הערכאות בעניינו של העובד , ותשקול האם יש בכך כדי להשליך על שאלת המשך ההשעיה או ההעברה . הנציבות תעדכן , לפי שיקול דעתה , את ב " כ ה יועץ המשפטי לממשלה , בדבר ההתפתחויות האמורות , ותוכל להתייעץ עמו לגבי השלכתן על המשך ההשעיה או ההעברה . במקרים בהם הוחלט על השעיה מטעמים שמטבעם וטיבם תקפים למשך פרק זמן מוגבל ) כגון , טובת החקירה וצרכיה , ( יש לבחון מחדש את הצורך בהשעיה כאשר טעמים אלה אינם תקפים עוד , בהתאם לנסיבות , גם אם טרם חלפו ארבעה חודשים מאז תחילת ההשעיה . 11 12 . סיום תקופת ההשעיה או ההעברה לעבודה אחרת לפי סעיף47 )ל ( ה חוק , תקופת ההשעיה או ההעברה תסתיים באחת מאלו : 12.1 . קבלת החלטה שלא להעמיד את העובד לדין פלילי , אלא אם ממצאי החקירה הפלילית מצדיקים לכאורה הגשת קובלנה משמעתית נגדו והמשך ההשעיה , שאז יועבר מיידית תיק החקירה הפלילית אל הנציבות , לשם שקילת הגשת קובלנה והמשך ה השעיה . 12.2 . קבלת החלטה שלא להעמיד את העובד לדין משמעתי . 12.3 . אם הועמד העובד לדין פלילי - מתן פסק דין סופי בהלי ך זה , אלא אם תוצאות ההליך הפלילי מצדיקות לכאורה הגשת קובלנה משמעתית נגדו והמשך ההשעיה , שאז יועבר מיידית העתק מפסק הדין אל הנציבות , לשם שקילת הגשת קובלנה וה משך ההשעיה . 12.4 . אם הועמד העובד לדין משמעתי - מתן פסק דין סופי בהלי ך זה . 12.5 . מתן הוראת הנציב על הפסקת ההשעיה או ההעברה במועד מוקדם מהאמורים לעיל , למשל , כאשר נסיבותיו האישיות של העובד מצדיקות זאת , או עם השתנות הנסיבות , באופן שאינו מצדיק עוד המשך ההשעיה או ההעברה גון כ) , מצב בו תוקן כתב האישום והאישומים שבו הוקלו באופן שאינו מצדיק עוד המשך ההשעיה , או מצב שבו במהלך ניהול התיק חל כרסום של ממש בראיות באופן שאינו מצדיק עוד המשך ההשעיה (. נוהל זה ייבחן מעת לעת , לאחר תקופת ניסיון במהלכה ייושם בפועל . 12 נוהל דיווח על השעיה דחופה או העברה דחופה 1. הסמכות הסמכות להשעות עובד בהשעיה דחופה או להעבירו לעבודה אחרת באותו משרד , נתונה לשר או למנכ " ל המשרד ) להלן : " בעל הסמכות , "( כאמור בסעיף 48 לחוק שירות המדינה ) משמעת , ( תשכ "ג- 1963 )להלן : " החוק "( ובסעיף 46.216 לתקשי .ר" 2. מטרת ההשעיה או ההעבר ה מטרת ההשעיה הדחופה או ההעברה לעבודה אחרת היא להשעות את יחסי העבודה במהלך תקופת בירור האשמה המיוחסת לעובד . השימוש בסמכות להשעות עובד מדינה בהשעיה דחופה או להעבירו לעבודה אחרת באותו משרד , קמה בהתקיים התנאים הבאים : 2.1 . לבעל הסמכות יש יסוד סבי ר להניח כי עובד ה מדינה עשה ביודעין אחת מאלו : 2.1.1 . מעל בתפקידו . 2.1.2 . השתמש ב תפקיד ו לרעה . 2.1.3 . הפר את המשמעת הפרה זדונית וחמורה . 2.1.4 . עבר עבירה פלילית שיש עמה קלון ) לעניין זה ר ' נוהל השעיה והעברה זמנית לעבודה אחרת על ידי נציב שירות המדינה (. 2.2 . המשך עבודתו של העובד יביא לפגיעה חמורה בשירות המדינה , באופן המחייב השעייתו לאלתר . 2.3 . נציב שירות המדינה טרם החליט על נקיטה בהליכי ההשעיה או בחלופות להליכי ההשעיה , המצויים בסמכותו , כאמור בסעיף 47 לחוק ' ר) נוהל השעיה והעברה זמנית לעבודה אחרת על ידי נציב שירות המדינה (. 3. משך תקופת ההשעיה או ההעברה השעיה דחופה או הע ברה לעבודה אחרת במשרד , תמשך 14 יום , בהתאם לאמור בסעיף 48 )( א לחוק . בעל הסמכות רשאי להאריכה לסך 30 יום , בהתאם לאמור בסעיף 48 )( ג לחוק . 4. עריכת שימוע בטרם קבלת החלטה על השעיית העובד בהשעיה דחופה או העברה דחופה , יש לתת לעובד הזדמנות להביא טענותיו בפני בעל הסמ כות או בפני מי שימונה לכך על ידי בעל הסמכות , תוך תקופה שתקצב על ידי בעל הסמכות ושבכל מקרה לא תעלה על 7 ימים מהמועד בו נודעה לו עילת ההשעיה . 13 5. דיווח לאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה לשם השגת תיאום מרבי ורציפות זמנים בין הליכי ההשעיה או ההעברה המשרדית לבין ה ליכי ההשעיה או ההעברה בידי הנציב , יוודא בעל הסמכות דיווח מיידי לאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה , על כל ההליכים המנויים להלן ) לפי העניין (: 5.1 . קיומה של עילת השעיה מהמנויות בסעיף2.1 .לעיל . 5.2 . העברת טיעוני העובד בשימוע וכן פרוטוקול מישיבת השימוע ) אם התקיימה כזו (. 5.3 . כוונתו של בעל הסמכות לנקוט בהליך השעיה דחופה וקבלת החלטה להשעות את העובד השעיה דחופה או להעבירו לעבודה אחרת . 5.4 . הארכת תקופת ההשעיה הדחופה או ההעברה מעבר ל- 14 יום .