חומר רקע
הצעת חוק של חברי הכנסת מטעם ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת:
סימוכין: 02191507
הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' ) (הגנה מן הצדק), התשס"ז-2007*
תיקון סעיף 149
1.
בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-19821, בסעיף 149, אחרי פסקה (9) יבוא:
"(10) הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית."
דברי הסבר
הצעת החוק המתפרסמת בזה באה לעגן בחקיקה את טענת ההגנה מן הצדק אשר אומצה בשיטת המשפט בישראל בדרך של הלכה פסוקה. על פי המוצע, תעוגן טענת ההגנה מן הצדק במפורש כטענה מקדמית המנויה בסעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן – חוק סדר הדין הפלילי).
טענת ההגנה מן הצדק מאפשרת לבית משפט לבטל אישום משום שאין באפשרותו להעניק לנאשם משפט הוגן, או משום שיש בניהול ההליך הפלילי פגיעה בחוש הצדק וההגינות. תוצאת קבלתה של טענת הגנה מן הצדק היא כי אין עוד מקום להעמיד נאשם לדין פלילי או לנהל הליך פלילי נגדו, וזאת, במנותק משאלת אשמתו או חפותו.
הטענה האמורה נקלטה במשפט הישראלי לפני כעשור בע"פ 2910/94 יפת ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 221 (להלן – פרשת יפת). באותו מקרה נקבע כי לבית המשפט הפלילי שיקול דעת לבטל אישום "משאין באפשרותו להעניק לנאשם משפט הוגן ו/או משיש בניהול המשפט משום פגיעה בחוש הצדק וההגינות כפי שבית המשפט רואה אותו" (שם, בעמ' 370). כן נקבע, כי סמכות זו תופעל במקרים נדירים שבהם יימצא כי הגשת כתב האישום ופעולות הרשות בהקשרו עלו כדי התנהגות בלתי נסבלת היינו "התנהגות שערורייתית שיש בה משום רדיפה, דיכוי והתעמרות בנאשם... המדובר במקרים שבהם המצפון מזדעזע ותחושת הצדק האוניברסלית נפגעת, דבר שבית המשפט עומד פעור פה מולו ואין הדעת יכולה לסובלו" (שם, שם).
מאז קליטת הטענה בישראל היא נדונה במגוון של נסיבות עובדתיות, ובין היתר מעורבות של הרשות במעשה העבירה נשוא האישום; שיהוי בהגשת כתב האישום; הגשת כתב אישום מטעמים זרים; הפליה בהעמדה לדין; פגמים בשלב החקירה.
בשנת 2005, ובעקבות ביקורת שנמתחה בספרות המשפטית על היקף פרישתה הצר של הטענה (למשל ישגב נקדימון, הגנה מן הצדק, התשס"ד) ניתן פסק הדין בע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ' ואח', פ"ד נט(6) 776, שבו הרחיב בית המשפט באופן ניכר את היקף פרישתה של טענת ההגנה מן הצדק. באותו מקרה, שינה בית המשפט העליון את ההלכה הקיימת בענין זה למן פרשת יפת, אף על פי שקבע כי לא עומדת למערערים הגנה מן הצדק. בית המשפט יצר מבחן מקל, גמיש יותר, הוא "מבחן הפגיעה הממשית בתחושת הצדק", אשר לפיו עשויה הטענה לחול "בכל מקרה שבו קיומו של ההליך הפלילי פוגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות כפי שזו נתפסת בעיניו של בית המשפט.." (שם, בעמ' 806).
מוצע לתקן את חוק סדר הדין הפלילי ולכלול בו, במפורש, את טענת ההגנה מן הצדק במסגרת הטענות המקדמיות המנויות בסעיף 149 שבו. סעיף זה מונה רשימה של טענות מקדמיות שעשויות לעמוד לרשותו של נאשם בפלילים בפתח הדיון במשפטו. מדובר בטענות שהן על פי טיבן ואופיין מוקדמות ומקדימות ומקומן הטבעי לפני תחילת הבירור בענינו של האישום משום שקבלתן כרוכה, עקרונית, בביטול כתב האישום, בתיקונו או בהעברתו לבית משפט אחר. כל אלה, ראוי שייעשו מוקדם ככל האפשר. עם זאת, בהתחשב בתוצאות האפשריות הכרוכות בקבלתה של טענה מקדמית, חוק סדר הדין הפלילי מתיר לנאשם להעלותה גם בשלב אחר של המשפט, ואפילו בשלב הערעור. בהתאמה, מוצע לקבוע כי גם במהלך ניהול ההליך, רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות, ובין היתר, כי לא רק הגשת כתב האישום אלא גם ניהול ההליך עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.
הצעת החוק נדונה בוועדה לסדר הדין הפלילי, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון מרים נאור (להלן – ועדת נאור) אשר המליצה להביא בפני הכנסת שתי גרסאות חלופיות לעיגון טענת ההגנה מן הצדק בחוק סדר הדין הפלילי במסגרת סעיף 149: הראשונה, קובעת כי הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה קיצונית לעקרונות של צדק והגינות משפטית; ואילו השניה, קובעת כי הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות כאמור.
בעת הכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת (להלן – הוועדה), נדונו גרסאות אלה וגרסאות חלופיות נוספות, ונשמעו עמדות שונות לגבי כל אחת מן הגרסאות. הוועדה החליטה כי לקראת הקריאה הראשונה תובא בפני הכנסת הגרסה אשר הוצעה על ידי ועדת נאור הדורשת סתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית. עם זאת, הוועדה תבחן בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השניה ולקריאה השלישית את האפשרות להזדקק לגרסאות חלופיות, ובין היתר הגרסה אשר הוצעה במהלך דיוני הוועדה מטעם רשויות החקירה והתביעה הדורשת פגיעה חמורה בעקרונות של צדק והגינות משפטית לצורך העלתה של טענת הגנה מן הצדק.
חברי הכנסת: גדעון סער ומשה כחלון