חומר רקע
-בלמ"ס-
ל ש כ ת ה י י ע ו ץ ה מ ש פ ט י
טל:
02-5428071/2/3
פקס:
02-5323596
ירושלים,
ז' אייר, תשס"ז
25 אפריל, 2007
כתובתנו באינטרנט: www.mops.gov.il
חמ 57 - 16/83655(מ)
לכבוד:
עו"ד אפרת רוזן
ייעוץ משפטי וועדת החוקה חוק ומשפט
הכנסת
שלום רב,
הנדון: כללים בחקירה- התייחסות לשאלות
סימוכין: מכתבך מיום 30.11.06
ראשית אבקש להתנצל על השיהוי שבמתן מענה זה.
להלן, על דעת עו"ד לבנת משיח, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (תפקידים מיוחדים) ועו"ד חנה קלר נציבת קבילות שוטרים וסוהרים ויו"ר צוות כללים בחקירה, התייחסותנו לשאלותייך:
1. לעניין חובת התייצבות נחקר לחקירתו-
לגבי עצם חובת ההתייצבות- קיבלנו בברכה את הסקירה המשווה שנערכה על ידי יחידת המ.מ.מ בכנסת. נבקש לציין כי לעיתים בידנו מידע שונה וכן לאחרונה אף קיבלנו ממדינות שונות נתונים נוספים בנושא.
כך או כך, כאמור בדברי ההסבר להצעת החוק, כבר כיום קיימת בחקיקה הישראלית חובת התייצבות לחקירות גופים שונים. הפסיקה אף הכירה בחובה כזו בנוגע לחקירות משטרה (ראי לדוגמא בש"פ 5610/06 אלישבע פדרמן).
אין לנו ספק, כי במציאות הנוכחית, וכדי לתת בידי המשטרה את הכלים הראויים לחקירת עבירות והקטנת ממדי הפשיעה, יש הכרח בעיגון חוקי מפורש של חובת התייצבות אדם לחקירת משטרה.
לגבי הפרת החובה- בהצעת החוק ביקשנו להסדיר הנושא באופן מלא ולקבוע במפורש מהי הסנקציה בגין אי מילוי חובת ההתייצבות. לאחר חשיבה מחודשת מצאנו, כי בשלב זה, בין השאר כדי לזרז את קידום הצעת החוק, אין אנו מבקשים לעמוד על התיקון המוצע לעניין זה ולא נתנגד להשמטת סעיף 3(ג) להצעת החוק.
להשלמת התמונה לעניין זה, נבהיר כי לשיטתנו גם ללא התיקון האמור "סנקציות" אפשריות יהיו, בין השאר: צו בית משפט, הפרת הוראה חוקית, ולעניין חשודים בנסיבות מסוימות גם סמכות מעצר בהתאם להוראות סע' 23 לחוק המעצרים.
2. לעניין חיפוש על נחקר-
כאמור בדברי ההסבר להצעת החוק, החיפוש על נחקר טרם תחילת חקירתו דרוש להבטחת הסדר הציבורי, להבטחת שלומו של החוקר המצוי לעיתים קרובות לבדו בחדר עם הנחקר, כמו גם להבטחת מניעת שיבוש חקירה על ידי הנחקר.
בהתייחס לעילת "מניעת שיבוש חקירה"- ברצוננו להדגיש כי במציאות הטכנולוגית הקיימת, קל מאוד לשבש חקירה באמצעות שידור ממכשיר טלפון פשוט- והמשטרה נדרשת לנושא זה לא אחת ואף קיימות הנחיות בנושא.
כפי שציינו בעבר, אין לנו התנגדות לקבוע כי "החיפוש, שאינו חיפוש בכליו של נחקר, ייערך על ידי בן מינו של הנחקר, אלא אם בנסיבות העניין לא ניתן לעשות כן, ובדרך ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבודו ופרטיותו".
יחד עם זאת, ושוב כדי לאפשר למשטרה לחקור עבירות בצורה יעילה, יש לאפשר חיפוש גם אחר אמצעים העלולים לגרום לשיבוש חקירה.
3. לעניין העברת הכללים/ התקנות לעיונכם- כפי שהבהרנו בעל פה, טיוטת התקנות טרם נבחנה עד תום וטרם אושרה על ידי הגורמים המקצועיים ברשות המבצעת. רק לאחרונה ביקש ראש אח"ם מ"י לבחון שוב את ההסדרים המוצעים בתקנות האמורות. לפיכך, אנו מנועים מהעברת הטיוטא בשלב זה.
עם זאת, על-מנת לתת בידכם תמונה של ההסדר המוצע בכללים , להלן פירוט הנושאים אשר אנו מבקשים להסדיר בתקנות:
מקום חקירת חשוד, מקום חקירת עד, מועד קיום החקירה, חקירה בימי מנוחה ומועד, תקופת החקירה, מצבו הרפואי של נחקר, כבילת נחקר, שימוש במתורגמן, דרך תיעוד החקירה, זכות נחקר ל: שינה/ שירותים/ מזון ושתייה/ קיום מצוות דת/ לבוש, ניגוד עניינים של חוקר, נוכחים בחקירה, קשר טלפוני עם קרוב, שימוש במכשירי תקשורת במהלך החקירה, תיעוד ושמירת חומר שהושג בחקירה, פיקוח ושמירה על זכויות נחקרים ועוד.
4. לעניין הגדרת חוקר- התיקון מבקש לשנות את המונח "שוטר" הקיים היום בחוק, ב"חוקר" ולא לשנות את ההגדרה עצמה. יתרה מכך, כיום החוק מפנה להגדרה המצויה בפקודת הפרוצדורה הפלילית, ולהרשאות שהוצאו מכוחה, ולא יוצר "יחס" כלשהו בין הסעיפים.
נדגיש כי הפרשנות לפיה הפקודה מאפשרת הסמכת קצינים בלבד נדחתה.
נראה כי מקור ה"בלבול" בנוסח הנו בכך שהפקודה, מקורה בתקופת המנדט הבריטי בשפה האנגלית. המונח האנגלי המקורי הוא POLICE OFFICER, והתרגום הנכון שלו הוא "פקיד משטרה" ובא לתאר כל שוטר ולאו דווקא קצין.
ראי לעניין זה, בין היתר: ע"פ 957/00 (984/00) מ"י נגד מישל אלמליח- פסקה 33.
5. לעניין הגדרת עד-
לשיטתנו, ההגדרה צריכה להיות כזו המאפשרת למשטרה לחקור את כל מי שעשויה להיות לו תרומה לחקירה. ההגדרה המוצעת נוסחה לאחר שנים של דיונים בנושא ויש בה משום אמירה מהותית לגבי מי אנו חושבים שיש להגדירו עד.
נראה לנו כי ההגדרה המוצעת על ידך מצומצמת מדי .
אם באחידות עסקינן, ניתן מבחינתנו להסתפק גם בהגדרה שנקבעה לאחרונה בחוק הנוער לעניין קטין "עד" (קטין שיש לחוקרו והוא אינו החשוד).
6. לעניין מקום חקירת עד- הערתך לעניין זה אינה ברורה לנו.
אין ספק כי נוח יותר לחוקרי המשטרה לזמן את כלל הנחקרים לתחנת המשטרה ולחקרם בה. לגבי נחקרים שהם חשודים- יש בכך תועלת גם לחקירה עצמה, בין השאר חקירה מיידית יותר ללא צורך בתאומים, העברת מסר, וכן אפשרות הקלטת החקירה (לכשייכנסו הוראות החוק בעניין לתוקף).
לגבי עדים- נקודת המוצע הייתה שראוי לנסות להקל עליהם ככל הניתן. לפיכך מוצע בהצעת החוק, כי מחד לא "כל" עד יוכל להיחקר מחוץ לתחנת המשטרה (ומאחר ומטבע הדברים יש בכך סרבול המערכת), עם זאת, אכן תהיה גמישות של החוקרים בעניין "בכל מקום שהנסיבות מצדיקות זאת"- כגון כאשר הנחקר מבקש שלא להיחשף, כאשר לנחקר בעיות בריאותיות ועוד.
7. לעניין עד ש"זומן"-
הנוסח המוצע אינו "מקרי". מטרתנו ליצור הוראה משלימה לסעיף 68 לחוק המעצרים לעניין מקום חקירת עדים.
8. לעניין אפשרות חקירת עד שהפך לחשוד במהלך חקירתו, במקום בו החלה חקירתו אם נמצא כי הפסקת החקירה תפגע ביעילותה-
כאמור לעיל, המטרה בחקירת עד מחוץ לתחנת המשטרה היא ניסיון להקל עליו, בנסיבות המצדיקות זאת. יחד עם זאת, לא ניתן להרשות פגיעה בחקירה היה ובמהלך החקירה התברר כי האדם למעשה חשוד בעבירה.
המוצע בהצעת החוק נראה לנו סביר בנסיבות העניין.
9. לעניין קטינים/ אנשים בעלי מוגבלויות-
כזכור, החריגים שנדונו בדיון שקיימת, התייחסו רק לסוגיית הבאת עדים לחקירתם בנסיבות בהן עדים אלו לא התייצבו לחקירה והתקיימו תנאים חריגים נוספים, ולא ביחס להוראות חוק אחרות. משהצענו שלא להתייחס לסוגיית "הבאת עדים" כאמור לעיל, אין לשיטתנו לייחד הוראות שונות לקטינים ו/או לאנשים בעלי מוגבלויות בהקשר להסדרים המוצעים.
מובן כי ככלל, הוראות החוק האחרות ביחס לקטינים/ אנשים בעלי מוגבלויות לא ייפגעו, מאחר ומדובר בחקיקה "ספציפית" לעומת חקיקה כללית.
10. לעניין ניהול רישום הודעת עד-
לשיטתנו, הצורך בקביעה "בחוק" של אופן תיעוד חקירה, רלוונטי במיוחד לגבי חקירת חשוד- שם יש צורך מיוחד להבטיח את אמינות הרישום, העשוי להיות מוצג לבית המשפט גם אם החשוד כופר בו, והרצון למנוע הרשאות בעקבות הודאות שווא של החשוד עצמו.
לעניין עד, אנו סבורים כי די להסדיר הנושא בחקיקת משנה כפי שבכוונתנו לעשות (מעבר להוראה הקיימת היום בפקודה).
11. לעניין שפת חקירת עד- הצעת החוק מתייחס לנושא- ראי תיקון סעיף 2 (סעיף 4 להצעת החוק).
נודה ונעריך קיום דיון בוועדה בהקדם, כדי שניתן יהיה להמשיך ולקדם נושא חשוב זה.
בברכה,
קרן גל-און לכנו, עו"ד
מנהלת מחלקה
העתקים:
עו"ד לבנת משיח, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (תפקידים מיוחדים)
עו"ד חנה קלר, נציבת קבילות שוטרים וסוהרים
עו"ד יואל הדר, היועץ משפטי
ניצב יוחנן דנינו, ראש אח"ם, מ"י
תנ"ץ וורדה שחם, ראש חטיבת חקירות, מ"י
תנ"ץ שאול גורדון, היועץ המשפטי, מ"י
נצ"ם אלינוער מזוז, מ"י
נצ"ם סוזי בן ברוך, רמ"ח נוער, מ"י
נצ"ם אבי דבידוביץ, יאחב"ל, מ"י
סנ"ץ עליזה מרגוליס, ייעוץ משפטי מ"י
סנ"ץ נורית זיו, רמ"ד נפגעי עבירה, מ"י
רפ"ק יואב תלם, אח"ם, מ"י
רפ"ק מאיר ברקוביץ, אח"ם, מ"י
פקד עופרה חכמון, אח"ם, מ"י
עו"ד ענת אסיף, ייעוץ וחקיקה משרד המשפטים
עו"ד גבריאלה פיסמן, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים