חומר רקע

סקר שהוצג בכנס העלייה והקליטה באשדוד במעמד ראש הממשלה קובע: • 63% מהאזרחים סבורים כי קיימת גזענות כלפי עולים חדשים • 56% מהציבור סבור כי המדינה צריכה להשקיע משאבים גדולים יותר בעידוד עלייה ובקליטת העולים בארץ • 81% מהציבור גורס כי מדינת ישראל אינה צריכה לשנות את חוק השבות וכי יש לאפשר לכל יהודי לעלות לישראל כנס העלייה והקליטה הינו ביוזמת המשרד לקליטת העלייה, הסוכנות היהודית, עיריית אשדוד ובחסות של אוניברסיטת בר אילן. בכנס יתקיים דיון ציבורי נוקב באתגר הקיומי והחיוני של קליטת העלייה ותרומתה למדינה, לאורך השנים והיותה מפתח לחוסן הלאומי של מדינת ישראל בעבר בהווה ובעתיד. תוצאותיו של סקר, שהוצג היום במסגרת הכנס הגדול הראשון לעלייה וקליטה באשדוד מצביע על כך ש- 56.3% מאזרחי המדינה סבורים שהמדינה צריכה לעודד עלייה המונית נוספת לישראל באמצעות הקצאת משאבים גדולה יותר. עם זאת, בין המתנגדים להפניית משאבים לאומיים לעידוד עלייה לישראל בולטת אוכלוסיית הצעירים (גילאי 18-25) המהווים 54.6% מכלל המתנגדים. 76.7% מהציבור חושב כי העלייה חיונית להמשך קיומו של הרוב היהודי במדינת ישראל, לעומת 18.3% שאינם סבורים כך. 67% מהציבור מסכימים עם האמירה כי "ישראל חייבת עלייה כדי לאזן את המאזן הדמוגראפי מול הערבים". רק 22.4% מהציבור אינם מסכימים עם אמירה זו. הסקר שיזמו משרד הקליטה, הסוכנות היהודית ועיריית אשדוד לקראת 'כנס אשדוד לעלייה וקליטה' ובוצע ע"י חברת הסקרים "שווקים-פנורמה", בחן עמדות ותפיסות כלפי העלייה וקליטת העולים בארץ. הנתונים נאספו בקרב מדגם ארצי ומייצג של האוכלוסייה היהודית הוותיקה שהקיף 516 נשאלים. נתון מעניין הוא העובדה כי 63.5% מהנשאלים סבורים כי בארץ קיימת גזענות נגד עולים חדשים, לעומת 24.4% שאינם סבורים כך. עם זאת מהסקר לא עולים ממצאים מובהקים המצביעים או מרמזים על יחסי אפליה או גזענות כלפי העולים החדשים. על פי הסקר רק 22.5% מהישראלים יעדיפו להינשא לישראלי יליד הארץ על פני עולה חדש, 74.5% מהם לא ייקחו בחשבון את ארץ מוצאם של החתן או הכלה. רק כ- 1/4 מהישראלים יעדיפו להתגורר לצד שכן שהוא עולה חדש. רק 1/4 מהישראלים יעדיפו שותף עסקי ישראלי על פני שותף עסקי שהוא עולה חדש. כמו כן, 67% מהציבור קבע כי אין לו כל חשש לפנות לרופא שהוא עולה חדש כל עוד הוא מצויד בהמלצות המתאימות ובתעודות הנדרשות. בנוסף, רוב הציבור סבור שהעלייה תרמה למדינת ישראל בפן הכלכלי, התרבותי, המדעי והביטחוני. למרות כל זאת עדיין כחמישית מכלל האזרחים סבורים כי העלייה לא תרמה למדינה כלל. עוד עולה מהסקר כי, רוב הציבור (81% ) גורס כי מדינת ישראל אינה צריכה לשנות את חוק השבות וכי יש לאפשר לכל יהודי לעלות לישראל. 14.7% מהנשאלים טוענים כי דווקא צריך לשנות את חוק השבות ולקבוע קריטריונים כגון השכלה, מקצוע מועדף ומצב משפחתי כתנאי לעלייה לישראל. 55.8% מהנשאלים טוענים כי גם לעולה, שאינו נחשב ליהודי עפ"י ההלכה, יש לאפשר להתחתן עם יהודייה בארץ באמצעות נישואים אזרחיים, לעומת 36% המתנגדים לכך. 43.9% מהנשאלים סבורים כי אין כל צורך שעולים לא יהודים שעלו מכוח חוק השבות יתגיירו ומספיק שהם ישתלבו בחברה הישראלית. 48.9% מהציבור דווקא חושבים כי יש צורך שעולים אלה יעברו תהליך גיור. תוצאות הסקר מראות גם כי ל- 60.5% מהישראלים הוותיקים יש קשר חברתי כלשהו עם עולים חדשים. מתברר כי ככל שהגיל עולה כך מצטמצם הקשר החברתי עם עולים חדשים. כלומר, לצעירים (בגילאי 18-25- 72.9%) יש הרבה יותר קשרים חברתיים עם עולים בהשוואה למבוגרים (בני 60 ומעלה 49.9%). עוד עולה מהסקר כי 56.4% מהנשאלים טוענים כי העולים מעדיפים לחיות כקהילה סגורה, לעומת 32.5% הטוענים כי העולים עושים מאמצים על מנת להתערות בחברה הישראלית. 49.5% מנשאלים טענו גם כי האוכלוסייה הוותיקה בדר"כ דוחה את העולים ואינה עושה מספיק על מנת לסייע להם להשתלב בחברה לעומת 37.2% שגורסים את ההיפך. בנוסף, מן הממצאים עולה כי הציבור הישראלי סבור שהעולים שהגיעו לישראל עלו בעיקר בעקבות גילויים אנטישמיים בארץ מולדתם (38.3%) ובשל מצוקות כלכליות (37.8%). רק מקצת מהישראלים (18.8%) סבורים שמניעים אידיאולוגיים דחפו את העולים לעלות לישראל. כמו כן, מנקודת מבט של "ישראלי ותיק", הקשיים המרכזיים הפוקדים את רוב העולים הם בעיקר קשיי פרנסה (43.3% ) וקשיי שפה (30%), וכי 22.6 מהנשאלים קובעים כי כדאי לקלוט את העולים החדשים דווקא במרכז הארץ. נקודה מעניינת נוספת שעולה מהסקר היא- כי הדמות האהודה ביותר שמזוהה עם העלייה לישראל הינה דמותו של ארקדי גיידמאק, שזכה ב- 39.7% מקולות הנשאלים. מיד אחריו מופיעים נתן שרנסקי (19.5%) והשר אביגדור ליברמן (13.1%). כמו כן, מסקר עולה גם כי, המקצועות המזוהים עם העלייה האתיופית בעיני הציבור הישראלי הינם מאבטחים ושומרים (38.4%), אנשי ניקיון (36.5%) ועובדי כפיים ((13.6%). לעומת זאת, המקצועות המזוהים עם העלייה הרוסית הינם רופאים (47.4%), מהנדסים (18.9%) ומדענים (16.8%). תוצאותיו המלאות של סקר הוצגו ב"כנס אשדוד הראשון לעלייה וקליטה". "כנס אשדוד הראשון לעלייה וקליטה", נערך ביוזמת המשרד לקליטת העלייה, הסוכנות היהודית ועיריית אשדוד ובשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן. הכנס הינו כנס ממלכתי ראשון מסוגו, שנועד להפגיש תחת קורת גג אחת, למעלה מ-200 אישים וגופים מרכזיים העוסקים בתחום העלייה והקליטה, לדיון ציבורי נוקב באתגר הקיומי והחיוני של קליטת העלייה ותרומתה למדינה, לאורך השנים והיותה מפתח לחוסן הלאומי של מדינת ישראל בעבר בהווה ובעתיד. לפרטים: ענת- "פיליזר תקשורת" 03-5598438