חומר רקע
חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 10), התשס"ו-2005*
תיקון סעיף 1
1.
בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-19881 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי ההגדרה "הסכם קיבוצי" יבוא:
""חקיקת השוויון בעבודה" – חוק זה והחוקים המנויים בתוספת;".
תיקון סעיף 15
2.
בסעיף 15 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א2) יבוא:
"(א3)
המפר צו לפי סעיף 18יא, דינו – הקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל''ז-19772, וקנס נוסף, בשיעור של 5% מהקנס כאמור, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בצו."
הוספת סעיפים 18א עד 18טו
3.
אחרי סעיף 18 לחוק העיקרי יבוא:
"הקמת נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה
18א.
השר יקים במשרדו נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה (בחוק זה – הנציבות).
מבנה הנציבות
18ב.
(א)
בראש הנציבות יעמוד נציב ארצי לשוויון ההזדמנויות בעבודה (בחוק זה – הנציב הארצי).
(ב)
בנציבות יפעלו שלוש לשכות מחוזיות אשר בראשן יעמדו נציבים אזוריים (בחוק זה – נציב אזורי).
מינוי הנציב הארצי ותנאי כשירות
18ג.
(א)
הממשלה, על פי המלצת השר, לאחר שהתייעץ עם שר המשפטים, תמנה את הנציב הארצי.
(ב)
כשיר להתמנות כנציב הארצי אזרח ישראלי ותושב ישראל, שהוא בעל השכלה אקדמית במשפטים ונסיון ופעילות מוכחים של שבע שנים לפחות, בתחומי פעולתה של הנציבות; הנציב הארצי יהיה עובד המדינה והודעה על מינויו תפורסם ברשומות.
(ג)
הנציב הארצי ימונה לתקופת כהונה של ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת.
תפקידי הנציב הארצי וסמכויותיו
18ד.
(א)
הנציב הארצי יהיה ממונה על פעילות הנציבות, ינהל אותה, יתווה את מדיניותה, יפקח על פעולתם של הנציבים האזוריים ועל רמתם המקצועית וידאג להדרכת עובדי הנציבות.
(ב)
לנציב הארצי יהיו גם הסמכויות הנתונות לנציב אזורי על פי הוראות סעיפים 18יב עד 18יד.
עובדי הנציבות
18ה.
(א)
עובדי הנציבות יהיו עובדי המדינה והם יועסקו בחוזים מיוחדים לפי הוראות סעיף 40 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-19593.
(ב)
עובדי הנציבות יפעלו לפי הוראות הנציב הארצי ובפיקוחו.
תקציב הנציבות
18ו.
(א)
תקציב הנציבות ייקבע בחוק התקציב בתכנית נפרדת בסעיף תקציב; לענין זה "תכנית" ו"סעיף תקציב" – כמשמעותם בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-19854.
(ב)
לצורך ביצוע סמכויותיו לפי חוק זה, מורשה הנציב הארצי, יחד עם חשב הנציבות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור בסעיפים 4 ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי"א-19515, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.
ועדה מייעצת
18ז.
(א)
השר ימנה לנציבות ועדה מייעצת בת 21 חברים; הודעה על מינוי הוועדה והרכבה תפורסם ברשומות.
(ב)
בוועדה המייעצת יהיו חברים –
(1)
נציג הרשות לקידום מעמד האשה;
(2)
נציג נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות;
(3)
שישה עובדים של משרדי ממשלה הפועלים בתחומי פעולתה של הנציבות שיקבעם השר, כל אחד לפי הצעת השר הממונה על המשרד;
(4)
חמישה נציגים של ארגונים העוסקים בקידום הזכויות לפי חקיקת השוויון בעבודה;
(5)
שני נציגים של ארגוני עובדים;
(6)
שני נציגים של ארגוני מעסיקים;
(7)
ארבעה מומחים בתחומי פעולתה של הנציבות.
(ג)
בהרכב הוועדה המייעצת יינתן ביטוי הולם, במידת האפשר, לייצוגם של נשים, של האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית ושל אנשים עם מוגבלות.
(ד)
תפקידי הוועדה המייעצת הם:
(1)
לייעץ לנציב הארצי בענינים של מדיניות או בכל ענין אחר הנוגע לתחומי פעולתה של הנציבות;
(2)
להמליץ לנציב הארצי בדבר הקצאת המשאבים שיועמדו לנציבות וכן בדבר קביעת סדרי עדיפויות לגבי פעולותיה של הנציבות;
(3)
לדון בדין וחשבון השנתי של הנציבות כאמור בסעיף 18ט.
(ה)
השר יקבע הוראות לענין תקופת כהונתה של הוועדה המייעצת ולענין סדרי עבודתה.
(ו)
התפטר חבר בוועדה המייעצת, נפטר או נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו, ימנה השר אדם אחר במקומו ליתרת תקופת כהונתו.
(ז)
בסעיף זה –
"אנשים עם מוגבלות", "נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות" – כמשמעותם בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ''ח-19986;
"הרשות לקידום מעמד האשה" – כמשמעותה בחוק הרשות לקידום מעמד האשה, התשנ''ח-19987.
תפקידה של הנציבות ותחומי פעולתה
18ח.
תפקידה של הנציבות הוא לקדם את ההכרה בזכויות לפי חקיקת השוויון בעבודה ואת מימושן, ולשם כך תפעל הנציבות, בין היתר, בכל אחת מהדרכים האלה (בחוק זה – תחומי פעולתה של הנציבות):
(1)
טיפוח תודעה ציבורית באמצעות חינוך, הדרכה והסברה, ככל שתפקיד זה אינו מוטל על רשות ציבורית אחרת הפועלת על פי דין;
(2)
עידוד תוכניות ופעילויות;
(3)
שיתוף פעולה עם אנשים או גופים אחרים, לרבות מעסיקים ועובדים;
(4)
עריכת מחקר ואיסוף מידע;
(5)
התערבות, ברשות בית המשפט, בהליכים משפטיים;
(6)
טיפול בתלונות לפי הוראות סעיפים 18יב עד 18יד;
(7)
הגשת בקשות לצווים כלליים לפי הוראות סעיף 18טו;
(8)
כל תפקיד אחר המוטל על הנציבות על פי דין.
דין וחשבון שנתי
18ט.
הנציב הארצי יגיש לשר בסוף כל שנה דין וחשבון שנתי על פעילות הנציבות; השר יעביר את הדין וחשבון בצירוף הערותיו לוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת ולוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת; ועדות אלה רשאיות לבקש השלמות והבהרות; הדין וחשבון יפורסם בדרך שיורה השר.
קבלת מידע מגוף מבוקר
18י.
(א)
הנציבות רשאית לדרוש מגוף מבוקר המנוי בסעיף 9(1) עד (6) לחוק מבקר המדינה, התשי''ח-1958 [נוסח משולב]8, וכן מגוף מבוקר אחר המנוי בסעיף 9 לחוק האמור שהחליט עליו השר באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לפי בקשת הנציבות (בסעיף זה – גוף מבוקר), כל ידיעה, מסמך או דין וחשבון (בסעיף זה – מידע), בתחומי פעולתה של הנציבות, אשר נמצאים ברשותו ובתחום סמכותו של אותו גוף והדרושים לנציבות לצורך ביצוע תפקידיה; גוף מבוקר ימסור לנציבות את המידע על פי דרישתה.
(ב)
מצא שר כי מסירת מידע על ידי גוף מבוקר עלולה לסכן את בטחון המדינה, את יחסי החוץ שלה או את שלום הציבור, רשאי השר להורות כי לא יועבר אותו מידע; ואולם, אם ניתן להעביר לנציבות חלק מן המידע שאין בגילויו סכנה כאמור, יועבר אותו החלק; בסעיף קטן זה, "שר" – השר הממונה על תחום הפעילות של הגוף המבוקר.
(ג)
לא יימסר מידע לפי סעיף זה אם מסירתו אסורה לפי כל דין.
(ד)
גוף מבוקר רשאי לדחות בקשה לקבלת מידע על פי סעיף זה, מאחד הטעמים המפורטים בסעיף 8 לחוק חופש המידע, התשנ''ח-19989.
(ה)
חברי הוועדה המייעצת וכן עובדי הנציבות לא יגלו מידע שנמסר לנציבות לפי סעיף זה, אלא באישור הנציב הארצי.
צו מסירת נתונים
18יא.
(א)
נציב אזורי או עובד הנציבות שהוא הסמיך לענין סעיף זה (בסעיף זה – נציב אזורי), רשאי להורות בצו למעביד למסור נתונים באשר לקיום חובה מחובותיו על פי חקיקת השוויון בעבודה.
(ב)
בצו לפי סעיף זה תיקבע התקופה לביצוע הפעולות המפורטות בו; תחילתה של התקופה כאמור תהיה ביום מסירת הצו למעביד.
(ג)
המצאת צו לפי סעיף זה תהיה כאמור בסעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ''ב-198210, בשינויים המחוייבים.
הגשת תלונה
18יב.
כל אדם רשאי להגיש תלונה בכתב לנציב האזורי על הפרת הוראה לפי חקיקת השוויון בעבודה (בחוק זה – תלונה).
טיפול בתלונה
18יג.
(א)
נציב אזורי לא יטפל ולא ימשיך לטפל בתלונה, אם מתקיים אחד מאלה:
(1)
נושא התלונה אינו בגדר הפרה כאמור בסעיף 18יב;
(2)
העילה נשוא התלונה נמצאת בבירור בערכאה משפטית.
(ב)
הוגשה לנציב אזורי תלונה, ולא התקיימו הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א), יחליט לנהוג באחת מדרכים אלה:
(1)
לדחות את התלונה על הסף, אם סבר כי התלונה הוגשה בחוסר ניקיון כפיים או חוסר תום לב הניכרים על פניהם, או כי התלונה על פניה חסרת בסיס כלשהו או מעלה ענין שהוא בגדר זוטי דברים, או כי עברה יותר משנה מאז שנוצרה העילה לתלונה;
(2)
להפנות את התלונה לבירור על ידי גוף אחר הפועל על פי דין;
(3)
להעביר את התלונה, בהסכמת המתלונן, או מי שנטען כי זכותו הופרה, אם אינו המתלונן, ובהסכמתו של הנילון או מי מטעמו, לגישור כהגדרתו בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ''ד-198411; הועברה התלונה לגישור כאמור, יחולו הוראות סעיף 79ג(ג), (ד) ו-(ח), והוראות לפי סעיף 79ד(א)(1), (2) ו-(2א), לחוק האמור, בשינויים המחוייבים;
(4)
לקיים בירור כדי לקבוע אם יש מקום להגיש תביעה אזרחית, להגיש בקשה לצו כללי כאמור בסעיף 18טו או לדחות את התלונה;
(5)
להגיש תביעה אזרחית בבית הדין לעבודה, בבית משפט אחר המוסמך לדון בה, או בוועדת תעסוקה כמשמעותה בסעיף 20 לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-194912, לשם אכיפת הזכות נשוא התלונה, בין בשם המתלונן ובין בשם הנציבות;
(6)
להגיש בקשה לצו כללי כאמור בסעיף 18טו.
(ג)
החליט נציב אזורי להגיש תביעה אזרחית כאמור בסעיף קטן (ב)(5) (להלן – התביעה העיקרית), רשאי הוא, על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), לצרף לתביעה העיקרית, עילה מכוח חוק, הסכם קיבוצי או צו הרחבה, הנובעת מיחסי עובד ומעביד, ובלבד שענינה של העילה כאמור זכות הקשורה במישרין לתביעה העיקרית.
(ד)
הנציב הארצי יהיה רשאי לקבוע את דרכי הטיפול בתלונות לפי הוראות סעיף זה, ובכלל זה עדיפויות וקדימויות בכל הנוגע לקיום בירור תלונות והגשת תביעות.
יידוע המתלונן
18יד.
התקיימו הנסיבות האמורות בסעיף 18יג(א), או התקבלה החלטה לפי הוראות סעיף 18יג(ב), יודיע הנציב האזורי על כך בכתב למתלונן; הנציב האזורי יצרף להודעה את הנימוקים להחלטתו, זולת אם החליט להגיש תביעה אזרחית.
צו כללי
18טו.
בית משפט המוסמך לדון בהליך אזרחי או בעתירה מינהלית, שענינם הוראה לפי חקיקת השוויון בעבודה, רשאי, על פי בקשת הנציבות, לתת צו למעביד, המורה לו לנקוט פעולות כלליות הנוגעות לכלל עובדיו או לדורשי עבודה או לקבוצה מתוך אלה, לשם קיום חובה מחובותיו על פי הוראה לפי חקיקת השוויון בעבודה או לשם מניעת הפרה של הוראה כאמור; בסעיף זה, "עתירה מינהלית" – כמשמעותה בחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-200013."
ביטול סעיפים 19 ו-20
4.
סעיפים 19 ו-20 לחוק העיקרי – בטלים.
תיקון סעיף 26
5.
בסעיף 26 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג)
השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, להוסיף חוק לחוקים המנויים בתוספת."
הוספת תוספת
6.
בחוק העיקרי, אחרי סעיף 27 יבוא:
"תוספת
(סעיפים 1, 18ז(ב), 18ח, 18יא, 18יב ו-18טו)
1.
חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו-199614.
2.
חוק עבודת נשים, התשי"ד-195415.
3.
חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-199816 – לגבי תביעה אזרחית שבית הדין לעבודה מוסמך לדון בה.
4.
סעיפים 9ג עד 9ז לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-195117.
5.
סעיפים 41, 41א ו-41ב לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-194918.
6.
סעיף 15א לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-195919.
7.
סעיף 6ג לחוק שיווי זכויות האשה, התשי"א-195120 .
8.
סעיפים 42 ו-42א לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-195921 (להלן – חוק שירות התעסוקה), וסעיף 64א לחוק שירות התעסוקה, לענין סעיף 42 לחוק האמור.
9.
חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז-199722 – לענין תלונה לפי החוק האמור שענינה הפרת הוראה לפי חקיקת השוויון בעבודה."
תחילה
7.
תחילתו של חוק זה ביום שיקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה בצו (להלן – יום התחילה), ובלבד שיום התחילה לא יהיה מאוחר מיום י' בטבת התשס"ז (31 בדצמבר 2006).
אהוד אולמרט אהוד אולמרט
ממלא מקום ראש הממשלה שר התעשיה המסחר והתעסוקה
משה קצב ראובן ריבלין
נשיא המדינה יושב ראש הכנסת