חומר רקע
9 ספטמבר, 2007
לכבוד
יושב ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט
פרופ' מנחם בן ששון
הנדון: תגובת ארגון משפחות נרצחים ונרצחות להחלטת נשיא המדינה לקצוב את עונשם של רוצחי הילד דני כץ ז"ל
קציבת העונש לרוצחיו של דני כץ עוררה תגובה ציבורית רחבת הקף. אין עוררין שרציחתו של הנער דני כץ היתה אכזרית במיוחד ומגיע לרוצחיו העונש הכבד ביותר. שניים מרוצחיו נשפטו גם על רצח החיילת דפנה כרמון.
באותה תקופה, לפני למעלה מעשרים שנה, כל רצח של אדם תמים עורר סערה בציבור ונחרת בזיכרון הקולקטיבי כארוע טראומטי.
שימו לב, נבחרי הציבור ונציגי המערכת לאכיפת החוק, כמה המציאות החברתית בארץ השתנתה ללא הכר בעשר השנים האחרונות וכמה היא מסוכנת לכל אזרח במדינה.
האם אתם זוכרים שמות של עשרות ילדים רכים ובני נוער שנרצחו מאז, חלקם בידי בני משפחותיהם, חלקם בידי זרים. הנה דוגמית קטנה:
גיל בזמן הרצח
נסיבות הרצח
2, 4
עידן וטל נרצחו ע"י אביהם ארז טבעוני ב-19.5.99 הרוצח נידון לשני מאסרי עולם
לאה כהן יחד עם שני ילדיה נרצחו ע"י בעלה אמנון כהן ב-7.1999. הרוצח נידון לשלושה מאסרי עולם מצטברים
5
נור אבו טיר נרצחה ב-7.12.02 ע"י דודה מאג’ד אבו-טיר. הרוצח נידון למאסר עולם
שנה ו-10 חודשים
הודיה קדם נרצחה ע"י אביה אלי פימשטיין ב-7.12.02
הרוצח נידון למאסר עולם ב-15.7.04
15
מעין ספיר נרצחה ב-27.5.05 ע"י צעיר בן 16 בדרכה מהבית לקניון ברחובות. הרוצח נידון למאסר עולם
עד לשנת 2001 קציבת העונש לא היתה מעוגנת בחוק. על פי הנוהל אסיר עולם הגיש לנשיא המדינה בקשה לקציבה והוא אישר אותה כמעט באופן אוטומטי. עד לשנת 2001 היה נהוג לקצוב ל-25 שנה ופחות, לאחר ניכוי שליש על התנהגות טובה חווה יערי השתחררה כעבור 14 שנה. נשיא המדינה דאז, עזר ויצמן, נפגש אתנו על פי בקשתנו. הוא עצמו הביע התנגדות למשימת קציבת העונש והבטיח להציע לשר המשפטים דאז יוסי ביילין לשנות את המצב. בשנת 2000 במשרד המשפטים גובש תזכיר חוק שחרור האסירים על תנאי בו כמה סעיפים שדנים בקציבת העונש לאסירי עולם.
בנוסח הראשון של תזכיר החוק הועדה המיוחדת, שדנה בקציבה היתה אמורה להיות בלתי תלויה בנשיא, הסמכות הזאת נלקחה מהנשיא בכלל. הדבר החשוב השני היה שבמקרה של שני מאסרי עולם ויותר, התקופה המינימלית לקציבה עמדה על 50 שנה.
אך במהלך החקיקה השתנה הנוסח באופן תמוה ולא הגיוני.
בארץ לא קיים מאסר עולם ללא קציבת העונש, חוץ מהמקרה של רצח ראש הממשלה. בארה"ב קיים מאסר עולם ללא זכות לקציבת העונש (Life Without Parole) על רצח אכזרי במיוחד או על רצח סדרתי. היו מקרי רצח מהסוגים האלה גם בארץ וחומרת המעשים ואכזריותם לא השתקפו בעונש שנגזר על הרוצחים. ניתן לשייך לקטגוריה כזאת את הרצח של דני כץ ובמדינה אחרת היו שוללים מרוצחיו את זכותם לקציבת העונש.
הכללים לקציבת העונש לכל אסירי עולם ולאסירי עולם שנידונו לשני מאסרי עולם ומעלה יוצרים מצב מעוות לחלוטין.
על פי חוק שחרור האסירים על תנאי אסירי עולם יכולים לפנות בבקשה לקציבת העונש כבר אחרי 7 שנים מתחילת מאסרם. בארה"ב ובאנגליה הפניה לקבלת Parole מתקיימת סמוך לתום תקופת המאסר המשוערת, שנים רבות מתחילת המאסר. קציבת העונש מרוקנת לחלוטין את המשמעות של מאסר עולם ומקנה לאסיר עולם הקלות וזכויות בשלב מוקדם של מאסרם.
על פי חוק שחרור האסירים על תנאי אין הבדל במינימום של 30 שנים לקציבת העונש לגבי מאסר עולם אחד או יותר.
הגשת הבקשה לקציבת העונש על ידי הרוצח שנים ספורות אחרי הרצח מערערת שוב את מצבם הנפשי של בני משפחתו של הנרצח. עומדת לפניהם זכות להגיש הבעת עמדה לועדת שחרורים מיוחדת שדנה בקציבת העונש. במרחק כה קצר מהרצח, בזמן שתהליך השיקום עוד לא נשלם וכל עצביהם של בני משפחתו של הנרצח חשופים, הם נאלצים שוב לצלול לתוך תהומות הכאב, לשחזר מחדש את נסיבות הרצח, להכנס ללחצים וסיוטים במהלך ניסוח המכתב לועדה ולהמתין במתח עצום להחלטת הועדה. המשמעות המידית לקציבת העונש היא בעצם ביטול גזר הדין של מאסר עולם. לצערנו אסירי עולם הם אסירי עולם רק על הנייר. על שום רצח אכזרי ככל שיהיה אי אפשר להטיל מאסר עולם ללא זכות לקציבת העונש, פרט לרצח ראש הממשלה. החוק אינו יוצר הבדל רב בפועל בין הסוגים השונים של מעשי רצח.
המימד השני שחסר בחוק שחרור על תנאי הוא העדר אמצעי פיקוח על הרוצחים לאחר שחרורם המוקדם.
קיימות דוגמאות של עבירות חמורות ואף מעשי רצח, שבוצעו על ידי רוצחים ששוחררו שחרור מוקדם. בניגוד למצב שקיים בארצות אחרות (ארה"ב, אנגליה), בהן חוקי PAROLE כוללים גם אמצעי פיקוח ומעקב אחרי העבריין לאחר שחרורו, בארץ המגבלות הן מועטות ואינן מונעות פשיעה חוזרת.
כהוכחה לקיום הסכנה נתונים מאנגליה לגבי פשיעה חוזרת של אסירי עולם:
Annual Report& Accounts of the Parole Board for England and Wales 2005-06
87 is the number of prisoners on life licence who were recalled following allegations of further offences. This is out of a total of 1,495 life sentence prisoners under active supervision in the community during the year or 5.8%.
קיווינו שחומרת הרציחות של השנים האחרונות יזעזעו את האזרחים במדינה ויגרמו להם לצאת במאבק נגד האלימות ובמקום זה אני רואה קהות חושים והתיחסות לרצח כעניין שגרתי. אנחנו משוכנעים שהמטרה העיקרית של החזקת פושע בבית-סוהר היא שמירה על שלום הצבור והרתעה של הפושעים הפוטנציאליים.
בעבודת הועדה המיוחדת לקציבת העונש ובהחלטות הנשיא לא קיימת שקיפות כפי שהיא קיימת במהלך המשפט ובשלב גזר הדין. הציבור הרחב ואף קורבנות רבים אינם מודעים לקיצור עונשם של מורשעים במעשי רצח מזעזעים. גם לזה צריכים לתת את הדעת המחוקקים ונציגי המערכת המשפטית.
בכבוד רב,
ארגון משפחות נרצחים ונרצחות
אורה ברז, הגבעה 77, כפר אורנים
לרה צינמן, זאב וילנאי 14/5 חיפה