חומר רקע
1
מבקר המדינה
דוח על הביקורת בלשכת
עורכי הדין בישראל
4/99
ירושלים
,
התשנ
– ט "
אפריל 1999
2
ISSN 0972 - 7932
' מס
קטלוגי 004
-
99
3
דין וחשבון זה מסכם את הביקורת שעשה מ שרד מבקר המדינה
,
לסירוגי ן
,
מתחילת
1996
עד סוף שנת1998
בלש כת עורכי הדין בישראל על אח דים מתחומי פעולתה
,
וכן
בהוצאה לאור ו בקרן הגמלאות של הלשכה
.
במסגרת הביקורת סקר משרד מבקר המדינה
גם את אופן ה סדרת העיסוק בעריכת דין במדינות אחדות
,
בעיקר בעולם המערבי
. )*(
הממצאים שהועלו בביקורת ה ובאו
,
במהלכה
,
לידיעת הלשכ ה ומשרד המ
ש פטים
.
בדוח
זה מובאים הממצאים העיקריים
.
דוח קודם על ה ביקורת בלשכה פורסם באוגוסט 1984
.
לפי סעיף5 לחוק לשכת עו רכי הדין
,
התשכ
א "-
1961
,
תעמוד הלשכה לביקורתו של
מבקר המדינה
,
והיא
,
אפוא
,
ג וף מבוקר על פי סעיף 9)6
(לחוק מבקר המדינה
,
התשי
ח "-
1958
) נ וסח משול
(. ב
(*)
הסקירה הקיפה12מדינות
,
מהן מדינות במסגרת פדרטיבית
,
כדלקמן
:
באירו פה
:
אנגליה
,
ג ר מניה
,
הולנד
,
הו נגריה
,
דנמרק
,
שבדיה
.
בארה
: ב"
אילינו י
,
ניו י ורק
,
טקסס
,
מסצ
'
וסטס ומחוז
קולומביה
.
באוסטרליה
:
קפיטל טריטורי
.
4
5
תוכן העניינים
תוכן העניינים
................................
................................
............................5
בחירות למו סדות הלשכ ה
................................
................................
........8
רישום מתמ חים ופיקוח על התמחו תם ובחינת ם
..............................11
שיפוט מש מ עתי וא תיק ה מקצועי ת
................................
......................17
היבטים כספיים וחשבונאים
................................
................................
.24
המכון להשתלמו ת עור כי דין
................................
................................
.36
הוצאה לאו ר של ספרות משפטי ת
................................
........................42
קרן גמל או ת של עורכי דין בישראל בע
" מ
................................
..........48
6
7
מבוא
לשכת עורכי ה דין
)
להלן - הלשכה
(
ה וקמה בשנת 1961 לפי חוק לשכת עורכי הדין
,
התשכ
" א-)
1961
להלן- החוק
, (
כג וף ש נ ועד לאגד את ע ורכי הדין בישר אל
,
ולשקוד על
רמתו וטוה רו ש ל מקצוע עריכת הדין
.
ש ר המשפטים ממונה על ביצוע החוק
.
החוק קובע
,
שהלשכה היא תאגיד
כשר לכל חובה
,
זכות ו פעולה משפטית
.
מימון
פעולותיה נעשה בעיקר מכספים הנגבים מכוח ה חוק
:
דמי חבר ו אגרות
.
בחוק נקבעו מוסדות הלשכה ו עיקרי הסדרים ל בחירתם
:
ראש הלשכה
,
המועצ ה הארצית
,
הוועד המרכזי
,
הוועדים המחוזיים
,
בית הדין המשמעתי הארצי
,
בתי הדין המשמעתיים
המחו
זיים ומבקר הלשכה
)
להל ן - המבקר הפנימי
(.
מוסדות הל שכה נבחרים בידי חברי
הלשכה
,
בין במישרין
,
ובין בא מצעות נציגיהם
,
ובכך הם משתתפים באחריות לתוצאות
פעולותיה
.
החוק מטיל על הלשכה תפקידים שבחובה
,
ו ה ם
:
רישום מתמחים בעריכת דין
,
פיקוח
עליהם ובחינתם
;
הסמכת עורכי די
; ן
וקיום שיפוט משמעתי
.
כמו כן מתיר החו ק ללשכה
לבצע
,
במסגרת מטרותיה
,
פעולות שו נות
,
וב הן
:
לחוו ת דעה על הצעות חוק הנוגעות
לענייני בתי מש פט וסדרי דין
;
לתת סעד משפטי למעוטי אמצעים
;
לייסד קרנ ות ביטוח
,
קרנות פנסיה ומ וסדות של עז רה הדדית לחברי הלשכה
;
ולעסוק בהוצאה
לאור של ספרות
משפטית
.
8
בחירות למוסדות הלשכה
1
.
העקרונות ל בחירתם של החברים למוסדות הלשכה נקב עו בחוק וכן בכללי לשכת
עורכי הדין
)
בחירות למוסדות ה לשכה
, (
הת שמ
"ב-
1982
)
להלן- כללי הבחירות
(.
הבחירות למוסדות הלשכה נערכ ות אחת לארבע שנים
.
בהליך בחירתם של ראש הל
שכה
,
המועצה הארצית והו ועדים המחוזיים זכאים להשתתף כל חברי הלשכה
.
בבחירות
מתמודדות רשי מות של מועמדים
,
שהתאר גנו ל שם כך
,
וכ ן עור כי דין המתמודדים באופן
אישי לתפקיד ראש הלשכה ולת פקיד יושבי ראש הוועדים המחוזיים
.
2
.החוק וכללי הבחירות קבעו
,
כי תעמולת הבחירות תח
ל 90 יום קודם
למועד הבחירות
,
וכי התעמולה תיעשה בהגינות ובלי השמצות
.
אולם לא נקבעו
הוראות מפורטות בדבר
דרכי התעמולה וההיבטים הכספיים הקשורים בבחירות
למוסדות הלשכה
.
לדוגמה
:
לא
נקבע סכום מרבי שמותר למועמד להוציא לצורך
תעמולת הבחירות
;
לא נקבע סכום
התרומה המרבי
ת המותרת
,
ולא הוטלו הגבלות
על תרומות מסוגים מסוימים של תורמים
.
לדעת משרד מבקר המדינה
,
ראוי לקבוע הוראות מפורטות למכלול העניינים
הכספיים
הכרוכים בבחירות למוסדות הלשכה
,
ובעיקר לקבוע הגבלות על סכום
ההוצאה המותרת
למימון תעמולת הבחירות
;
על קבלת תרומות מסוגים
מסוימים
של תורמים
;
ועל סכום
התרומה
.
כיוון שהלשכה היא גוף סטטוטורי בעל
סמכויות נרחבות שתחומי פעילותו
הוסדרו בחוק
,
ראוי שההנחיות האמורות
יעוגנו אף הן בדבר חקיקה
.
3
.על פי החוק
,
יהיו במועצה הארצית 42 חברים
:
ראש הלשכה
,
ראש הל שכה ל שעבר
, 3
נציגי המדינה
)
המנהל
הכללי של משרד המש פטים
,
פרקליט המדינה והפרקליט הצבאי
הראשי
(
שימונ ו למועצה מכוח תפקידם
, 12
נציגים של הוועדים המחוזיים
)
ראשי
הוועדים המחוזיים ושני נציגי ם מכל מחוז
ו ( -
25
נציגים ש ייבחרו מקרב כלל חברי
הלשכה בבחירות ארציות
,
יחסיות
.
בו ועד המר כזי יהיו 15 חברים
ר :
אש הלש כה ו -
14
חברים שייבחרו מבין חברי המועצה הארצית
;
ארבעה חברים ייבחרו מקרב 12
נציגי
הוועדים המחוזי ים המכהנים במועצה הארצית מכוח סעיף 9
) ( ) א6
(לחוק
,
ועשר ה חברים
שייבחרו בידי שאר 30 חברי המועצה הארצית מביניהם
.
בחירת עשרת החברים תהיה
בבחירות שוות
,
9
יחסיות
וחשאיות
.
עוד נקבע ב חוק
,
כי מועדי בחירת ה וועד המרכזי וסדרי הבחירות
ייקבעו בכללים
,
שיותקנו בידי המועצה הארצית באישור שר המ שפטים
.
לקראת הבחירות לוועד המרכ ז י שנועדו להתקיים באוקטובר 1995
החליטה המועצה
הארצית
,
בלי להתקין כללים כדין
,
על שיטת הבחירה של חברי הו
ועד המר כזי באותן
בחירות
.
ואכן
,
ה בחירות לוועד ה מרכזי נתקיימו על פי אותה שי טה
.
בפסק דין שניתן בדצמבר 1996 בבג
ץ "6861/95
* נקבע
,
כי בחירת הוועד
המרכזי על פי
השיטה שעליה החליטה המועצה הארצית לא ענתה על דרישת החוק
שהבחירות תהיינה
"
יחסיות
, "
וכל עוד לא התקינה ה
מועצה הארצית כללים
כנדרש בחוק
,
לא ניתן לקיים
בחירות לוועד המרכזי
,
ולמעשה אין הוראת
החוק ניתנת להפעלה
.
בית המשפט החליט
על ביטול הבחירות לוועד המרכזי
שנתקיימו באוקטובר 1995
.
אך כדי שלא להקפיא את
פעולות הוועד עד
שיותקנו כללים לבחירתו
,
קבע
,
שפסק הדין ייכנס לת
וקף רק לאחר
חלוף שישה
חודשים מיום מתן פסק הדין
,
או עם עריכת בחירות חדשות על פי כללים
שיותקנו כדין
,
לפי המוקדם
.
ביום 4.6.96 ה חליטה המועצה הארצית על כל לים לבחירת הו ועד המרכזי
,
וא לה אוש רו
בידי שר המשפטים
,
מר יעקב נאמן
,
ביום 23.7.96
,כהו ראת ש עה שתחול על הבח
ירות
לוועד המרכזי שנועדו להתקיים באוקטובר 1996
.
בפסק דין שניתן בספטמבר1996
.
ץ " בבג5410/96
** נקבע
,
כי גם שיטת הבחירות שנקבעה בכללים אלה
,
אינה עומדת
בדרישות החוק
,
ולכ ן הכללים בטלים
.
" בג
ץ הורה לש ר ה משפטים להתקין תקנות
לבחירת הוועד המרכזי בתוך חודש ימים ממו
עד פסק הדין
,
דה יינו עד 5.10.96
,
אלא א ם
בתקופה זו תתקין המועצה האר צית כללים חדשים שיעמדו בדרישת החוק
.
בעקבות פסק הדין מספטמבר 1996
התקין ש ר הבריאות דא ז
,
מר צחי הנגב י
,
בתוקף
תפקידו כממלא מקומו של ש ר המשפטים
,
את תקנות לשכת עו רכי הדין
)
בחיר ות ל וועד
המרכזי
( )
הו רא ת שעה
, (
התש נ
" ז-
1996
.
תקנ ות אלו נועדו לחול על הבחירות לו ועד
המרכזי באוקטובר 1996 בלבד
,
ולא כהסדר של קבע
.
*ץ " בג6861/95
,חוסיין אבו חוסיין ואח
'
נגד המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין
ואח
) ט " ד מ "פ ' 5
(
265
.
)
**
(ץ " בג5410/96 יוסף ארנו ן ואח
'
נגד שר המ שפטים ואח
"פ '
) ד נ 3
(
710
.
10
באוקטובר1996
,סמוך למועד הבחירות לוועד המרכזי
,
הגישה קבוצת חברי
כנסת הצעת
חוק פרטית לתיקון חוק לשכת עורכי הדין
)
תיקון-בחירות
(,
התשנ
"ז-
1996
,בה
הוצע
לשנות את אופן כינונו של הוועד המרכזי
.
הצעה זו
עברה בקריאה טרומית במליאת
הכנסת והועברה לדיון בוועדת המשנה של ועדת
חוקה
,
חוק ומשפט
.
עד מועד תום
הביקורת -
סוף1998
- טרם נסתיים הליך
חקיקת התיקון לחוק
.
עד המועד האמור
,
טרם
הותקנו כללים או תקנות
שייקבעו א
ת המועדים לבחירת הוועד המרכזי ואת סדרי
הבחירה
,
כנדרש בחוק
.
כיוון שהתקנתם הכרחית לקיום הבחירות לוועד המרכזי
ולהפעלת החוק
,
ראוי
שהנושא יוסדר ללא דיחוי
.
11
רישום מתמחים ופיקוח על התמחותם ובחינתם
לפי החוק
,
מת פקידה של הל שכה
,
בין היתר
,
לנ הל רישום של המתמחים ולפק
ח על
התמחותם ובחינתם
.
ההתמחות היא חלק מן ההכשרה המקצועית שהמתמחים חייבים
, בה
כתנאי להס מכתם כעורכי דין בידי הלשכה
.
בחינות התמחות
1
.בגמר ההתמחות חייב המתמחה לעמוד בבחינות
.
לפי החוק
,
הבחינות נעשות פעמיים
בשנה
.
תקנות ל שכת עורכי הדין
)
סדרי בחינות ב דיני מדינ
ת יש ר אל ובמקצועות מעשיים
, (
תשכ
" ג-
1962
,העניקו ללשכה את הסמכות לקבוע את מועדן
,
ו הן נוה גות במאי
ובנובמבר
.
לאחר שה נבחן עמד במבחן בכתב
,
הוא מוזמן לבחינה בעל פה בו ועדה בת
שלושה בוחנים
.
נמצא
,
כי התקנו ת בדבר סדרי ה בחינות לא העני קו לנבחן בבחינות של הלשכה
)
בחינו
ת
ההתמחות
,
בחינה בדיני מדינת י שראל ובחינה בעברית
(
זכות ער עור
.
אמנם הנ וה ל הפנימי
של הלשכה מאפשר לערער על מבחן בכתב
,
אבל לא על מבחן בעל פה
.
בתשובתו הודיע
משרד המשפטים למשרד מבקר המדינה
,
כי יש קול
,
בתיאום עם הלשכה
,
תיקו ן חקיקתי
שבמסגרתו תיקבע זכות ערעור על בחי
נות הלשכה
.
2
.
ועדת ההתמ חות הארצית וו עדת ההתמחות המחוזית נות נ ות סיוע מקצועי בנושא
ההתמחות לווע ד המרכזי של ה לשכה ול וועדים המחוזיים שלה
.
נמצא
,
שנוסף על בחינות
ההתמחות
,
נהג ה ועדת ההתמ חות במחוז ירו שלים לראיין א ת המתמחים במהלך שנת
התמחותם
;
הרא יון לא עוג ן בנ ו הל
או בכללים
.
בתשובתה למשרד מבקר המדינ ה הודיעה
הלשכה
,
כי לד עתה הפעולה כ שלעצמה היא חיובית
,
אולם בעקבות הביקורת ה נושא
ייבדק
.
3
.
ביוני1997 הוגש ללשכה
,
לבקשתה
,
דוח סטטיסטי מאת גורם חיצוני
,
שבו
נותחו
התוצאות שהושגו בקרב 1632 הנבחנים שניגשו לבחינות ההתמחות במאי
אותה שנה
.
לפי נתוני הדוח
,
היו פערים מהותיים בין שיעורי הצלחתם של
נבחנים שרכשו את
השכלתם המשפטית בארץ
,
לבין שיעורי הצלחתם של נבחנים
שרכשו את השכלתם
המשפטית בחו
: ל"
ממוצע ההצלחה של נבחנים שלמדו בארץ
עמד על 84.5%
לעומת
52% מקרב העולים החדשים שלמדו בחו
, ל"
ורק 48.4%
בממוצע מהנבחנים הישראלים
שלמדו בחו
"
ל עמדו בבחינות
.
12
משרד מבקר המדינה הסב את תשומת הלב של משרד המשפטים ושל הלשכה לצורך
לבחון מהי דרך הפעולה המיטבית
,
שתביא לשיפור הידע ולהעלאת הרמה
המקצועית של
בוגרי מוסדות בחו
"
ל מקרב הנבחנים
.
הפיקוח על ההתמחות
1
.לפ
י החוק
,
מתמחה שהחל בהתמחותו אצל מאמן פלוני
,
ומבקש להמשיך את
התמחותו אצל מאמן אחר
,
לא יעשה כן אלא באישור הלשכ ה
.
בעניין זה ק בעו כללי
לשכת עורכי הדין
)
רישום מתמ חים ופיקוח על התמחותם
, (
תש כ
– ב "1962
)
להלן-
כללי
ההתמחות
, (
שה ותקנו בידי המו עצה הארצית באישור שר המש
פטים
,
שהמתמחה יודיע
על כך ללשכה ולמאמן לפחות 30 יום מראש
,
ז ולת אם נתנה ה לשכה היתר לה פסיק את
ההתמחות במועד מוקדם יותר
.
הועלה
,
שאין ה לשכה מקפידה על יישום ההור אה
.
בתשובתה הודיעה הלשכה למשרד מבקר המדינה
,
כי מדובר בגזירה שאין ה ציבור יכול
לעמוד בה
,
וכי הודעות
אלה של המתמחים הן לידיעה בלבד
.
לנ וכח הערו ת הביקורת
בדעתה לפעול לתיקון הכללים
.
2
) .א (
מעיון בתיקי מתמחים לשעבר
,
שסיימו את הכשרתם המקצועית והתקבלו
כחברים בלשכה
,
עולה
,
שאצל שניים מהם -
שכיהנו כ נבחרי ציבור-
היו פגמים בסדרי
ההתמחות
,
ברציפותה
,
ובאופן שבו אישר
ה הל שכה שהתמחותם הסתיימה כדין
,
חרף
הפגמים
.
( ב )
באחד הד ו חות התקופתיים שהגיש מאמנו של אחד משני המתמחים ללשכה
,
הו א
ציין
,
כי המתמחה נעדר במשך 40 יום ממקום התמחותו
,
בשל
"
חופשה מיוחדת באישור
הלשכה
".
נמצא
,
כי הלשכה ל א אישרה למת מחה חופשה
)
ו לא הייתה מוסמכת לאשר
זאת
(.
עד למוע ד סיום הביקורת לא נתן המא מן הסבר מספק ללשכה
,
המצדיק את
הודעתו
.
הלשכ ה
,
מצדה
,
לא נק טה צעדים כלשהם נגד אותו מא מן
.
בתשובתה למשרד מבקר המדינה הסבירה הלשכה
,
כי הסוגיה העולה במקרים אלה היא
מידת ההתחשבות של הל שכה בפעילות ציבורית בעת ההתמחות
;
העניין
עקרוני וה וא
יובא לדיון במוסדות הלש כה
.
הלשכה הודיע ה
,
כי תו גש לו ועדת ההתמחו ת ול וועד
המרכזי של הל שכה הצעה לקבוע מכסת ימים להשלמה בגלל
13
היעדרות
.
עוד הודיעה הלשכה
,
כי בעקבות הביקורת הוצאה הוראה מנהלית
,
לפיה יש
להביא כל היעדרות חרי גה לפני ועדת ההתמחות הארצית ול
פני הוועד המרכזי
.
3
.טופסי הדיווח ופרטי המידע בדבר ההתמחות
,
שהלשכה מבקשת מהמאמנים
למלא
,
ספק אם יש בהם כדי לתת תמונה נאותה על נושאי ההתמחות ועל תחומי
פעילותו
והכשרתו בפועל של המתמחה
.
משרד מבקר המדינה העיר
,
כי ראוי
שהלשכה תשקול
לשנות את מתכונתם של טופסי הד
יווח התקופתיים ואת פרטי
המידע הכלולים בהם
.
ראוי
לשקול
,
שהמידע שיפרטו המאמנים ינוסח בלשון של
הצהרות
,
או שילווה בתצהיר כחוק
.
דבר העשוי להבטיח יתר אחריות ומשנה
זהירות מצד המאמנים
,
בכל הנוגע למצגים
העובדתיים הכלולים בדוחותיהם
.
בתשובתה הודיעה הלשכה למשרד מבקר ה
מדינה
,
כי
היא שוקלת לשנות את טופסי
הדיווח
.
4
.הלשכה לא עקבה בשיטתיות אחר הדוחות התקופתיים של המאמנים ואחר
ההודעות
על גמר התמחותם של מתמחיהם
,
ולא הקפידה שייעשו באופן סדיר
ומלא
.
הלשכה
הודיעה למשרד מבקר המדינה
,
כי בדיעבד הסתבר לה שהפיקוח לא
היה מלא
;
וכי הענ
יין
ייפתר כשתופעל מערכת ממוחשבת מודרנית
,
בעלת אמצעי
פיקוח
,
בקרה והתראה
מתאימים
.
מינוי מפקח על מתמחים
1
.
לפי כללי הה תמחות-
בתיקון שהתקבל בשנת1971
-
ר שאית הלשכ ה למנות מפקח על
מתמחים
.
המפקח מוסמך לחוות דעה לפני הלשכה על טיב התמחותו של מתמחה
,
הן על
פי דו
חות על ה התמחות שהמאמנים חייבים למסור ללשכה
,
ו הן דרך בירו ר ב על פה עם
המאמנים ועם המתמחים
.
משרד מבקר המדינה העלה
,
כי סמכותה האמורה של הלשכה למנות מפקח על
מתמחים
,
הופעלה רק במשך שנים אחדות
.
כבר בדוח ביקורת קודם של מבקר
המדינה על פעולות
הלשכה
,
שפורסם ב-
1975
(*)
,העיר מבקר המדינה
כי ,
פעילותם של המפקחים
)
דאז
(
הייתה מועטה
,
וכי מן הראוי היה שהלשכה תעשה
להפעלת הפיקוח הלכה למעשה
.
בראשית שנות השמונים הופסק לחלוטין הפיקוח
של המפקחים על המתמחים
,
ומאז לא
עשתה הלשכה שימוש בסמכותה האמורה
.
בתשובתה למשרד מבקר המדינה הודיע
ה
הלשכה
,
כי לא מינתה מפקחים עקב
(*)דוח מיוחד
: "
הביקורת בלשכת עורכי הדין בישראל
" ,
מינואר 1975
.
14
ויכוח עם משרד המשפטים בדבר הטלת אגרת פיקוח
,
דבר שמשרד המשפטים התנגד
. לו
עוד הודיעה הלשכה בסוף שנת 1998
,שבינתיים הוכרע הנושא ותוקצב
מאגרות
ההתמחות והוא בשלבי הפעלה
.
2
.
בינואר1994
מינה שר המשפטים דאז- פרופ
'
דוד ליבאי - ועדה בת
תשעה חברים
בראשות השופט בדימוס י
'
גלעדי
)
להלן - ועדת גלעדי
, (
לבדיקת
נושא ההתמחות
.
ביולי
1994 הגישה הוועדה דוח לשר המשפטים
.
בין היתר
,
המליצה ועדת גלעדי למנות את
המפקח לפרק זמן קצוב
,
על פי אמות מידה
שתקבע ועדת ההתמחות הארצית של הלשכה
)
שגם לה יינתן מ
עמד חוקי
(.
עוד
המליצה ועדת גלעדי
,
להסמיך את המפקח להמליץ
,
בנסיבות המתאימות
,
לפני
הוועד המרכזי של הלשכה
,
על ביטול אישור שניתן למאמן
לאמן מתמחים
,
וכן
שהעתק של הדוח השנתי של המפקח יוגש גם לשר המשפטים
.
עד
למועד סיום
הביקורת מעמדו של המפקח וסמכויותיו לא השתנו
.
מאמנים למתמחים
בהתאם לחוק
,
רשאי לאמן מתמחה מי שהוא אחד מאלה
: )
( א
שופט המכהן בתפקידו
באחד מסוגי הערכאות השיפוטיות המנויות בחו ק
( ב . )
חבר הלשכה בעל ותק של חמש
שנים לפחות
,
המשמש בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי בשירות המדינ ה
,
ברשו ת
מקומית או בתאגיד שהוקם בחוק
,
כפי שקבע שר המשפטים
,
בצו
( ג . )
חבר הל שכה בעל
ותק של חמש שנים לפחות
,
שהלשכה איש ר ה אות ו כ ראוי להיות מאמן
.
ל דעת משרד
מבקר המדינה
,
ראוי שהל שכה תשקול ריכו ז נ תונים על תחומ י עיסוקו של כל עורך די ן
שהיא אישרה ל שמש כמאמן
,
כ ך שמידע מעודכן בנדון יוכל לע מוד לרשותם ש ל מת
מחים
בכוח ומתמחים בפועל
.
סדרי קבלתם של מועמדים לחברות בלשכה
החוק קובע
,
כי על הלשכה לפר סם את שמות ה מועמדים לחברות בלשכה בדרך שתיקבע
לכך בכללים
;
ו בתוך תקופה שתיקבע בכללים רשאי כל אדם להגיש ללשכה התנגד ות
לקבלת המועמד
.
כללי לשכת עו רכי הדין
)
קבלת חברים ללש
כה וחידוש החברות
, (
תשכ
ב "-
1962
.
קובעים
,
כי אחת לארבעה חודשים תציג הלש כה את רשימת המועמדים לחברות בלשכה
בבית המשפט העליון
,
בכל בית משפט מחוזי
,
וכן במשרדי כ ל ועד מחוזי של הלשכה
.
בתוך 30
יום מיו ם הצגת הר שימה רשאי כל אדם להגיש
15
התנגדות מנ ומקת לקבלת מועמד
ב .
עת הצגת הרשימה
,
על הלשכה לציין את המקום ואת
המועד להגשת התנגדויות
.
משרד מבקר המדינה העיר
,
כי ה צבת הרשימות בבתי המשפט ובמוסדות הלשכה כמפורט
לעיל
,
עשויה ש לא להשיג את מטרתה - מתן מידע וזכ ו ת לציבור להגי ש התנגד ות
.
לכן על
הלשכה לשקול הרחבת הפרסום
,
כדי שיגיע לי
די עת ציבור גדול י ותר
.
סוגיות בהכשרת עורכי דין
1
.חובת ההתמחות ומשכה
:
עד לאמצע שנת 1985
,
תקופת ההתמחות הרגיל ה נמשכה
שנתיים
;
בתיקון לחוק משנת 1985
קוצרה ה תקופה והועמדה על18 חודש ים
;
בשנת
1994 תוקן החו ק פעם נוספת ותקופת ההתמחות הועמדה על שנ ה
.
קביעת המחו
קק -
בשנת1994 על חובת ההתמחות ומשכה
,
מוסיפה להיות נושא
שנוי
במחלוקת בישראל
:
הלשכה סבורה
,
שיש להאריך את משך ההתמחות
,
כיוון
שלטענתה
התמחות של שנה אינה מספקת
;
מנגד
,
יש השוללים לחלוטין את הצורך
בהתמחות
.
אלה
גם אלה נסמכים
,
בין היתר
,
על תקדימים מארצות המערב
.
ם לש
העמקה והשלמת
התמונה סקר משרד מבקר המדינה את חובת ההתמחות וההסמכה
. ל" בחו
נמצא
,
כי גם
בעולם המערבי ישנה שונות רבה בקשר להתמחות - נחיצותה ומשכה
.
כך נמצא
,
כי
במדינות שנבדקו
,
ישנה חובת התמחות
באנגליה
,
בהולנד
,
בדנמרק ובגרמניה
,
ומשכה
שנה - באנגליה
;
שנתיים - בגר
מניה
;
ושלוש שנים - בהולנד ובדנמרק
.
בה בעת
,
בשבדיה
,
בארבע ממדינות
ארה
"
ב כמו גם במחוז נוסף
)
ניו יורק
,
טקסס
,
אילינוי
,
מסצ
'
וסטט
ובמחוז
קולומביה
, (
וכן גם באוסטרליה במחוז קפיטל טריטורי - אין חובת התמחות
.
2
.תכני ההתמחות
: - כיום
,
עשוי מתמחה בישראל לעסוק בתחום מ
צומצם של
מקצוע
עריכת הדין - בהתאם להתמחות המשרד שבו הוא מתמחה ואופי התעסוקה
שהמאמן
באותו משרד מטיל עליו
.
בכמה מדינות במערב אירופה שבה חלה חובת ההתמחות
,
ננקטו צעדים שונים
כדי לגוון
את הידע המקצועי של המתמחה
.
בבריטניה
,
למשל
,
מקיימת לשכת
עורכי הדין המקומית
בית ספר שהלימודים בו הם חובה ומשכה משתנה בין שנה
לשנתיים
)
בהתאם למוסד בו
רכש המתמחה את השכלתו המשפטית
(.
גם בצרפת
מקיימת הלשכה בית ספר שחובה
ללמוד בו במשך שנה לאחר סיום הלימודים
באוניברסיטה
.
בגרמניה על המתמחה
להתמחות אצל ארבעה מאמנים
:
שופט
,
16
פרקליטות המדינה
,
עורך דין פרטי והמאמן הרביעי ניתן לבחירה
גם )
(. ל" מחו
בהולנד
,
משתתף המתמחה בשנת ההתמחות הראשונה שלו בקורסים
בטיעון ובחקירת עדים
.
3
.הפיקוח על ההתמחות
,
על הבחינות ועל הליך ההסמכה של עורך הדין
:
ללשכה
בישראל סמכות רבה מאד בבואה להסמיך מאמנים ולפקח עליהם
,
לב
חון
מתמחים
,
להסמיך עורכי דין ולתת להם רשיון עיסוק
.
עם זאת
,
מהסקירה
שערך משרד מבקר
המדינה בכמה מדינות עולה
,
כי בכמה מהן קיימת מעורבות
רבה יותר של הרשות
השופטת או משרד המשפטים בתחומים אלה - אם בשיתוף עם
לשכות עורכי הדין שם
ואם כסמכות בלעדית
;
אם כסמכות פיקוח
ואם כסמכות ביצוע
.
17
שיפוט משמעתי ואתיקה מקצועית
1
.על פי החוק
,
הוסמכה הלשכה לקיים שיפוט משמעתי לחבריה על העבירות האלה
:
. א
הפרת הו ראו ת סעיפים 60
-
53 בחוק
,
א ו של דין אחר המ טיל חיוב או איסור על עורך
דין בקשר למקצועו
.
. ב
הפרת כללי אתיקה מקצועית אשר הלשכ ה
,
במסגרת סמכותה באמצעות המועצה
הארצית
,
התקינה אותם
)
סעיף 109בחוק
(.
. ג
כל מעשה א ו מחדל אחר שאינו ה ולם את מק צוע עריכת הדין
.
2
.את השיפוט המשמעתי מקיימים בתי הדין המשמעתיים שהוקמו מכוח ה חוק
.
דרכי
הקמתם של בתי הדין המשמעתיים נקבעו בפרק השני לחוק
.
הפרק השי
שי בחוק קובע
את סמכויותיהם של בתי הדין המשמעתיים בכל הרמות
.
סעיף 65 לחוק קובע
,
כי סדרי
הדין בבתי הדין המשמעתיים ייקבעו בכללים
,
וכי המועצה הארצית רשאית להתקינם
באישור שר המ שפטים
,
כמפורט בסעיף 109 לחוק
.
השיפוט המשמעתי בלשכה מתבצע בשתי ערכאות
:
הערכא ה הנמוכה
היא בתי הדין
המשמעתיים המחוזיים
,
שחבריהם נבחרים ב ידי חברי הלש כה בכל מחוז
;
וערכאת
הערעור על פסקי דין של בתי הדין המחוזיים - בית הדין המ שמעתי הארצי
,
שחבריו
נבחרים בידי חברי המועצה הארצית
.
על פסקי דין של בית ה דין המשמעתי הארצי ניתן
לערער בפני בית המשפט העליו
. ן
3
.
רוב התל ונ ות ללשכה על מעשה או מחדל ש ל עורך דין
,
מוג שות בידי ציבור הלקוחות
.
התלונות נסובות
,
בדרך כלל
,
על ייצוג רשלני
;
ג רימת נזק בלתי מוצדק
;
התנהגו ת שאינה
הולמת
.
התלונו ת של הציבור אינן מגיעות ישירות לבית הדין
.
על פי החוק
,
הזכות להגיש
קובלנה לבית הדין
המשמעתי מסורה אך ו רק ל
"
קובלים
, "
על יסוד תלונה ש הו גשה להם
,
או על פי ידיעה שהגיעה אליה ם שלא בדרך ת לונה
.
הקובלים לעניין החוק הם
:
הו ועד
המרכזי
,
הו ועד המחוזי
,
היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה
.
18
משך הטיפול בתיקים
1
.הוועדים המ חוזיים של הלש כה ממנים ועדות אתי
. קה
כשמוגשת ללשכה ל ו נה
,
בודקת
ועדת האתיקה של המחוז ה נו ג ע בעניין את ה תלונה וממליצה לוועד המחוזי אם להגיש
קובלנה בגינה או לגנ זה
.
על פי נתונים שריכ ז משרד מבקר המדינה
,
הוגשו ב שנת 1997
לוועד המחוזי ב מחוז תל אביב1,130 תלונ ות
: 466
מהן נג נזו עד לסוף שנת1997
,לל
א
הגשת קובלנה
;
בגין 105 תלונ ות ה וגש ו קובל נות
;
והית ר -
559 תלו נות
,
שהן י ותר מ-
50%
- הטיפול בהן טרם הסתיים באותה שנה
.
יו צא
,
אפוא
,
שה טיפול בתיק עלול
להתעכב כבר בשלב המקדים לבית הדין
.
בתשובתו למשרד מ בקר המדינה הודיע ועד
מחוז תל אביב
,
כי בשנת 1997 הסתיים הטיפ
ול ביותר תיקים מאלה שנפתחו
.
2
.
משרד מבקר המדינה בדק באקראי23 תיקי ערעורים שהדיון בהם הסתיים
,
בשנת
1998
,בבית הדין המשמעתי הארצי
.
נבדק משך הטיפול בכל תיק ובכל
ערכאה והועלה
:
בבית הדין המחוזי התמשך הטיפול בתיק 24 חודשים בממוצע
,
לפעמים התמשך הטיפול
לכדי 62
חודשים
.
משך הטיפול בתשעה מבין התיקים
)39%
(
עלה על32 חודשים
.
בבית
הדין המשמעתי הארצי משך הטיפול הממוצע
בתיק -
מאז הגשת הערעור ועד לסיומו
בבית הדין הארצי עמד על חמישה
חודשים ולפעמים הגיע לכדי עשרה חודשים
.
מכאן
,
שהטיפול בתיקים רבים
,
בבתי הדין המשמעתיים נמשך
שנים
,
ולעתים - שנים רבות
.
3
.להלן נתו נים על מצבת התיקים שבבית הדין המשמעתי-
הארצי בשנים1998
-
1995
:
תיקים בבית הדין הארצי
תיקים שהדיון
בהם הסתיים
מציבת
התיקים לדיון
הוגשו במהלך
השנה
יתרה משנים
קודמות
שנים
51
55
55
לא נבדק
1995
47
58
54
4
1996
48
82
71
11
1997
41
172
138
34
1998
מהטבלה עולה
,
שבתום שנת 1998
הצטברו131 תיקים שהטיפול בהם טרם
הסתיים
,
והוא עשוי אולי להימשך עוד זמן רב
.
4
.
בהתאם לכלל י לשכת עורכי ה דין
)
מספר חברי בתי הדין המש מעתיים
, (
תשכ
"ב-
1962
,
מספר חברי בית הדין המשמעתי במחוז תל אביב י
היה מאה אי ש
.
בעת הביקור ת הועלה
,
כי מספר חברי בית הדין עמד על 85, ו
מספר הפעילים -
על70
.
19
סדרי בחירתם של חברי בית הדין המשמעתי
1
.על פי החוק
,
חברי בית הדין המשמעתי הא רצי ייבחרו בידי המועצה האר צית מבין
חברי הלשכה הכשירים לכך
,
ו חברי בית דין משמעתי מחוזי י
יבחרו בידי חברי הלשכה
שבאותו מחוז מבין חברי הלשכה שבמחוז הכשירים לכך
.
בכללי לשכת עורכי הדין
)
בחירת חברי בתי דין מחוזיים
, (
התשכ
ב "1962
)
להלן- כללי הלשכה
(
נקבע
,
כי כל וע ד
מחוזי ישמש ועדת בחירות במחוזו
,
המועמדים יוג שו ברשימה
,
ומספרם לא יעלה על
מספר חברי בית ה
דין שנקבע לאותו מחוז
.
בסעיף 7 לכללי הלשכה נקבע
: "
לא עלה
מספר המועמדים שהו גשו על מספר העומדים לבחירה
,
ייחשבו המועמדים כנבחרים
וועדת הבחירות תכריז עליהם כ חברי בית הדין
,
ולא תיערך הצבעה
".
מעתירה שהוג שה לבג
)*( ץ"
עולה
,
כי בבחירות לבתי הדין המשמעתיים המחוזיים
,
שנתקיימו בפברואר 1996
,לא הציע ציבור חברי הלשכה במחוז תל אביב שום מועמד
,
וכל רשימת המ ועמדים
,
שכלל ה מאה איש
,
ה וגשה מטעם חברי הוועד המ חוזי בלבד
)
חמישה מועמדים מטעם כל אחד מבין 20 חברי הוועד
( .
על פי סעיף 7 לכללי הלשכה
,
נחשבו המועמדים הללו כנבחר ים אף ללא הצבע
, ה
ולמעשה נבחרו כל חברי בית הדין
המחוזי בתל אביב בידי הוועד המחוזי
,
ולא בהל יך בחירה פתוח של כלל חברי ה מחוז
.
טענתם העיקרית של העותרים בעתירה הנ
"
ל הייתה
,
שהלשכה חרגה מסמכותה בהתקינה
את סעיף 7לכל לי הלשכה
,
מכו חו ניתן למנות דיינים ללא הלי ך של בחירות
,
שכן קיו
ם
בחירות בין חברי הלשכה היא חובה העולה בבירור מן החוק
.
בפסק הדין שניתן בעתירה
,
הגם שהיא נדח תה
,
הביע הנשיא ברק ביקורת על המצב הקיים
: ".. .
ועד המחוז הוא קובל
בפני בית הדין המשמעתי
.
האם ראוי הוא כי הקובל יקבע הלכה למעשה את חברי בית
הדין במחוזו
?
ועד המחוז משקף
את הפוליטיקה הפנימית של לשכת עורכי הדין
.
האין זה
רצוי כי בחירת הדיינים תוצא מחוץ לפוליטיקה זו
?
דומה
,
כי יש מקום לשק ול שינ וי
החוק
,
באופן ש הדיינים בבתי הדין המשמעתיים ייבחרו על ידי ועדת מינ ויים
,
בדומה
לבחירת שופטים ודיינים
.
הווע דה תבחן כישוריו של כל מועמד
ו ,
חזקה עליה שתמנה את
הטובים ביותר
.
בחירת הדייני ם תוצא מהמאבק
`
הפוליטי
'
של לשכת עו ר כי הדין ומן
`
הפוליטיקה
'
המקומית של המחוז
"
)**(
.
(*)ץ " בג1302/96
,
סיעת
"
עצמאות ושי נוי
"
נגד ועד מחוז תל א ביב פ
) ' ד נ "3
(
749
.
(**)' עמ , שם754
.
20
ב
אוקטובר 1996 הגישה קבוצת חברי כנסת הצעת חוק פרטית לתיקון חוק לשכת
עורכי
הדין
)
תיקון - בחירות
, (
התשנ
"ז-)
1996
להלן- הצעת החוק
, (
שנועדה
להסדיר
,
בין היתר
,
את דרכי בחירתם של חברי בית הדין המשמעתי ברוח
האמור בפסק הדין הנ
. ל"
לפי
הצעת החוק
,
ייבחרו חברי בית הדין המשמעתי
בידי ועדת בחירה בת תשעה חברים
בהרכב
:
ראש הלשכה או ממלא מקומו
,
יושב
ראש המועצה הארצית
,
יושבי ראש
הוועדים המחוזיים ושלוש
ה שופטים בדימוס
שימנה שר המשפטים
.
סדרי עבודתה של
הוועדה ייקבעו בכללים
.
במועד סיכום
הביקורת -
דצמבר1998
,
אושרה הצעת החוק
בקריאה טרומית במליאת הכנסת
והועברה לדיון בוועדת המשנה של ועדת החוקה
,
חוק
ומשפט
.
יצוין
כי ,
סמכותה של ועדת הבחירה
,
לפי הצעת החוק הנ
, ל"
תו
גבל להליך
מינוים של
חברי בית הדין
.
אשר לדיון המשמעתי עצמו
,
הוא נמצא כיום בתחום אחריותה הבלעדית של
הלשכה
,
בלא מעורבות ממשית של הציבור או נציגיו
.
ועדה ציבורית בראשות
שופט בית המשפט
העליון בדימוס
,
יעקב מלץ
)
להלן- ועדת מלץ
, (
שמינה
,
באוקטובר 1993
,
שר המשפטים
דאז
,
פרופ
'
דוד ליבאי
,
התייחסה אגב אורחא
לדין המשמעתי בלשכה וציינה
,
כי הובא
לידיעתה
"...
שבעיני הציבור מעמדם
של בתי הדין למשמעת של הלשכה הוא נחות
ויוקרתם נמוכה
...
הדעה הרווחת
בציבור היא שבעניינים אלה נוהגת הלשכה כגילדה
סגורה ששופטת את חבריה
במידת הרחמים בייח
וד בנושאים שבין עורכי הדין לבין
הלקוחות ומרבה
`
לטייח
'
ולהעלים עין מעבירות משמעת חמורות
. )*( "
ועדת מלץ סברה
,
כי נושא
בתי הדין המשמעתיים ונושא האתיקה היקפם רחב דיו כדי להצדיק מינויה של
ועדה מיוחדת שתעסוק בהם
.
בעקבות דוח ועדת מלץ
,
מינה שר המשפטים בספטמבר 1994 ועדה בראשות סגן
נשיא
בית המשפט המחוזי בדימוס
,
שאול אלוני
)
להלן - ועדת אלוני
(
לבחינת
הדין המשמעתי
בלשכת עורכי הדין
.
ועדת אלוני סברה
,
כי לשכת עורכי הדין
היא המסגרת המתאימה
ביותר לדיון בעבירות משמעת של עורכי דין
.
הוועדה
המליצה
,
בין היתר
,
כי מערכת
הדיון המשמ
עתי תישאר במסגרת הלשכה
אך ,
תנותק מגורמים הנבחרים על בסיס סיעתי
בלשכה
.
לשם כך
,
תוקם ועדת
מינויים המורכבת מעורכי דין
,
שתבחר את חברי בתי הדין
המשמעתיים
.
ועדת
המינויים תהיה בת שבעה חברים
:
ארבעה מהם יהיו נציגי מחוזות
הלשכה
ושלושה ימונו בידי נשיא בית המשפט העליו
, ן
שר המשפטים והיועץ המשפטי
לממשלה
.
ועדת אלוני שללה הצעה שהובאה לפניה לכלול נציגי ציבור בהרכב
(*)דוח ועדת מלץ
' עמ , 21
.
21
בתי הדין המשמעתיים
.
וזאת
,
משום ש
"
בחינת ההיסטוריה השיפוטית במדינת
ישראל
אינה מחמיאה להרכבים שיפוטיים מעורבים
, "
ומשום שלדעת הוועדה
"
משפטנים
מקצועיים ומנוסים הם ו
רק הם בעלי הכשירות לקיים דיון
כהלכתו
. )*( "
מתשובות משרד המשפטים למשרד מבקר המדינה
,
ממאי 1997
ומנובמבר1998
, עולה
,
כי משרד המשפטים טרם קבע עמדה לגבי המלצותיה של ועדת אלוני
.
2
.הסקירה ההשוואתית שערך משרד מבקר המדינה העלתה
,
כי ברוב המדינות
שנסקרו
אין הטי
פול בענייני משמעת באחריותה הבלעדית של הלשכה
.
במדינות
אחדות בארה
ב "
)
ניו יורק
,
אילינוי
,
מסצ
'
וסטס
,
מחוז קולומביה
(
וכן
בדנמרק
,
ענייני המשמעת הם
באחריותם של גופים מחוץ ללשכה - בדרך כלל
באחריות הרשות השופטת
.
בארצות
אחרות
,
בהן ענייני המשמעת הם בתחום
אחריותה של ה
לשכה
)
אנגליה
,
גרמניה
,
קפיטל
טריטורי
,
טקסס
,
שבדיה
,
הולנד
, (
משולבים בהרכב המוסדות הדנים בענייני משמעת
נציגי ציבור
,
הדיוטות
,
או עורכי דין
,
שמינוים אינו באחריות הלשכה עצמה
,
אלא
באחריות
גופים חיצוניים
)
כגון
:
הרשות השופטת או משרד המשפטים
(.
הסדרים אלה
נועדו להבטי
ח שקיפות ובקרה ציבורית על הטיפול בענייני משמעת
,
הן בהליך
המינוי
של חברי הגוף השיפוטי והן בשלב הדיון עצמו
.
לדעת משרד מבקר המדינה
,
על משרד המשפטים לתת את הדעת על מכלול הסוגיות
הנוגעות לטיפול בענייני אתיקה ומשמעת של עורכי דין ולגבש עמדתו באשר
למסקנות
ועדת א
לוני והמלצותיה
.
בכלל זה
,
ראוי גם לבחון את התאמתם של
הסדרים הנוהגים
בתחום זה במדינות העולם המערבי ליישום בארץ
.
סדרי עבודתם של בתי הדין המשמעתיים
1
.
בהתאם לכללי לשכת עורכי הדין
)
סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים
(
תשכ
"ב-
1962
)
להלן- כללי סדרי הד ין
, (
משהו גשה
תלונה לו ועד ה מרכזי או ל וועד המחוזי
,
ולא מ צאו
כי יש מקום לה גיש קובלנה על פיה
,
יעבירוה ליועץ המשפטי לממשלה בצירוף העתק
ההודעה למתלו נן
)
על אי ה גש ת הקובלנה
(
ות שובת עורך הד ין
.
הועלה
,
כי במחוז תל
אביב ובמחוז ה דרום לא נהו ג להעביר את התלונה ליועץ המשפטי לממשלה
כנ ,
דר ש
,
ומועברת רק רש ימת התלונות הנ גנז ות בלבד
.
(*)דוח ועדת אלו ני
' עמ , 2 .
22
2
.על פי כללי סדרי הדין
,
הדי ון המשמעתי יתנהל בדלתיים סגור ות
.
מגיש התל ונ ה רשאי
לקבל הודעה על החלטת בית הדין
.
אם החלט ת בית הדין קובעת שהמתלונן י פוצה
,
אין
בידי המתלונן שקיבל את ההודעה אפשרות ל נקוט הליכי הו צאה לפוע
ל בהסתמך על
הודעה שאינה פ סק דין
.
הפתרון
,
שאימצו בתי הדין המשמעתיים של הלשכה
,
היה מתן תמצית פסק הדין
למתלונן
,
בדרך של פסיקתא
)
כ משמעותה בתקנות סדר הדין ה אזרחי התשמ
" ד-
1984
( ,
שמתרכזת אך ו רק בחלק האופרטיבי של פסק הדין
,
בלי לח שוף חלקים אחרים בפסק
הדין
.
לדעת מ
ש רד מבקר המדינ ה
,
מן ה ראוי לש קול אם יש מקום למנוע מהמתלונן לקבל
את פסק הדין במלואו
, או ,
לפחות
,
לעגן את הפ תרון דלעיל בכללים
.
3
.עברו של ה נ אשם חשוב מאד בשיקול דעתם של הדיינים
,
ב בואם לגז ור את עונשו
,
אם
מצאוהו חייב בדין
.
הועלה
,
ש אין בידי הלשכ ה על מחוזותיה מיד
ע מרוכז על הרשעות
קודמות של נ א שמים
.
מן הרא ו י שיהיה בידי הלשכה מידע מרוכז
)
לפי איפיון
:
מספר
תעודת זה ות א ו מספר תעודת חבר בלשכה
, (
על הרשעות קו דמות
,
כדי לאפשר אית ור
הרשעות בשלב הטיעונים לעונש
.
4
.כללי סדר הד ין קובעים את מתכונת הה זמנה הנשלחת לנאש ם
,
ואת תכנה
.
ה ועלה
,
כי
במחוז הדרום נ שלחת לנאשם הזמנה לדין א ש ר מאפשרת לו להודות באשמה ולהיו ת
מוזמן לבית הדין להשמעת טיעונים לעונש
.
לא נ מצא
,
כי הליך ז ה עוגן בכללים
.
יצוין
,
כי
במחוז תל אביב ובבית הדין המשמעתי הארצי אין נוהגים כך
.
מן הראוי
,
כי כל הוועדים
ינהגו באופן אח יד
וכי הל שכה תשקול עמדתה בקשר לדרך המתאימה
.
בתשובתו למשרד
מבקר המדינה הודיע ועד מחוז הדר ום
,
כי מ תכונת צו רת ה הזמנה לדין ת שונה לפי
הכללים
.
סדרי מנהל וכספים
ועד מחוז תל אביב משתמש בשירותים חיצוניים לקבלת רי שומי סטנוגרמו ת ותמליל
מדיוני בית הדין המשמעתי המחוזי
.
על פי הרישומים בווע ד המחוזי
,
היי תה עלות
ההתקשרות עם נותני שיר ותי הסטנוגרמה כ-
177,000" ש
ח לשנת 1997
.
על פי חוק
חובת המכרזים
,
התשנ
" ב-
1992
,חלה על התקשרות זו חובת קיום מכרז
.
ועד מחוז תל
אביב קיים הליך של
"
מעין מכרז
"
על ידי בחינת הצעות והחל טה על הז וכים
א ,
ך הדבר
לא נעשה במסגרת ועדת מכר זים כנדרש
,
ובהלי ך הקבוע בחוק לקיום מכרזים
.
23
2
.לאחר שבתי הדין המשמעתיים פסקו חיובים כספיים לטובת הלשכה
,
נ והג ו ת הלשכה
ומחוזותיה למסור את הטיפול בגבייתם לעורך ד ין חיצוני
.
הועל ה
,
כי אין הלשכ ה דורש ת
מעורך הדין הח יצוני למסור דו ח ת
קופתי על מצב התיקים
.
מן הראוי
,
שהלשכ ה תדרו ש
שעורך הדין החיצוני ימסור
,
במועדים שייקבעו
,
דוח על מצב הטיפול בתיקים
.
3
.
בית הדין המשמעתי הארצי ובתי הדין המשמעתיים המחוזיים רשאים להטיל חיובים
כספיים על הנאשם או על המתלונן
,
ל רבות תש לומי הוצאות ללשכה
.
הועלה
כי ,
חיובים
אלה אינם מוצגי ם בדוחות הכספיים של הלשכה
.
24
היבטים כספיים וחשבונאים
עיון בדוחות הכספיים והמאוחדים של הלשכה לשנת 1997
(*) בערכים מותאמים
למדד
המחירים לצרכן לדצמבר 1997
)
להלן- הדוחות הכספיים
, (
מעלה
כי ,
בלשכה נצברו
במהלך השנים עודפים ניכרים
.
עודף הנ
כסים של הלשכה על
התחייבויותיה
)
להלן -
עודפים
, (
ליום 31.12.97 עמד על כ-
64.5 מיליון
. ח"ש
בשנת הכספים 1997
גדלו
העודפים ב-
13.2 מיליון ש
, ח"
לעומת השנה
הקודמת
.
חלק ניכר מהעודפים מוחזק
בנכסים נזילים
;
ערך הנכסים השוטפים
מעל להתחייבויות השוטפות של הלשכה
,
ליום
31.12.97
,עמד על כ-
20.9 מיליון ש
) ח "
וליום -
31.12.96 על כ-
18.8 מיליון ש
(. ח"
כספים רבים
אחרים הושקעו בנכסי דלא ניידי - בניינים ומשרדים
;
הערך המתואם של
הרכוש הקבוע נטו של הלשכה
,
ליום 31.12.97
,עמד על כ-
43.8 מיליון ש
"ח )
וליום -
31.12.96 על כ-
33.4 מיליון ש
(. ח"
על פי הדוחות הכספיים
,
המקורות הכספיים שמהם נבעו הע ודפים הם בעיקר הכ נסות
מדמי חבר ומאגרות והכנסות מימון מהצבר הנכסים הנזילים
.
מהדוחות הכספיים עולה
,
כי בשנת 1997 עמד עודף ההכנסות על ההוצאות על כ-
31%
מכלל הכנסות הלשכה
באותה שנה
;
וב שנת 1996
-
על כ-
22% כ לל הכנסות הלש כה
.
דמי חבר ואגרות
לפי החוק
,
הלשכה רשאית
,
על פי החלטת המועצה הארצית
)**(
,
להטיל על חבריה דמי
חבר ואגרות למימון פעולותיה
.
כן רשאית הל ש כה
,
באישור ש ר המשפטים
,
לקבוע אגרות
בגין שיר ותים שהיא נ ותנת ל מי שאינם חברים
;
ה ודעה על אגרות אלה טעונה פרס
ום
בילקוט הפרסומים ברשומות המדינה
.
בין האג רות שהל שכה ג ובה
:
א גרת רישום
התמחות
,
אגר ו ת בגין בחינות
,
ואג רה בגין ק בלת חבר חדש בלשכה
)
להלן -
אג רת
הסמכה
(.
(*)
בדוחות הכספיים המאוחדים של הלשכה נכ ללים דוחות של הוועד המרכזי והוועדים
המחוזיים
;
של חברת ההו
צאה לאור של הלשכ ה
;
ודוחות של המכון להשתלמ ות עו רכי
דין על חלקה היחסי של הלשכה בשותפות במכון
.
בדבר חברת ההוצאה לאו ר
,
רא ו עמ
'
42
,ובדבר המכו ן להשתלמות עו רכי דין
,
ראו עמ
' 36
.
(**)המועצה הארצית משמשת בתפקיד מוסד-
על של הלשכה
.
25
בשנת1997 הס תכמו ההכנסות הנומינליות ש ל הלשכה מדמי חבר בכ-
20.5
מיליון
, ח"ש
וההכנסות מאגר ות -
בכ-
4.6 מי
ליון ש
; ח"
בשנת 1996
הסתכמו ההכנסות מדמי
חבר בכ-
16.5
מיליון ש
, ח"
וההכ נסות מאגרות - בכ-
3.7 מיליון ש
. ח"
אגרות בגין שירותים
סכומיהן של מרבית האגרות שגובה הלשכה נקבעו לפני יותר מעשר שנים
.
מאז
ועד שנת
1997 עודכנו סכומי האגרות בדרך כלל אחת לשנה
,
בהתאם לעליי
ת
מדד המחירים
לצרכן
.
אולם
,
באותן השנים השתנו מרכיבי ההוצאות הכרוכות
בשירותי הלשכה וגם גדל
מספרם של משלמי האגרות
.
התוצאה היא שבשנים
האחרונות עלו ההכנסות מאגרות על
ההוצאות הכרוכות בשירותים
.
מהדוחות
הכספיים עולה
,
שההכנסות מאגרות הסמכה
בשנת 1997 היו בסכום של כ-
1.4
מיליון ש
) ח "
בשנת 1996
- כ-
1.1 מיליון ש
( ח"
והוצאות הלשכה בגין הסמכה
היו כ-
168,000) ח " ש
בשנת 1996
- כ-
152,000(. ח" ש
ההכנסות מכלל האגרות
באותה שנה היו כ-
4.6 מיליון ש
) ח "
בשנת 1996
- כ-
3.7
מיליון
ש"ח(,
וההוצאות בגין השירותים היו כ -
3.2 מיליון ש
) ח "
ובשנת 1996
- כ-
2.7
מיליון
(. ח"ש
הלשכה היא הג וף הבלעדי הנותן את השירותי ם שבגינם היא גובה את האגר ו ת
.
לדעת
משרד מבקר ה מדינה
,
ראוי ש הלשכה -
בתיאום עם משרד המשפטים-
תערוך מפעם
לפעם תמחיר מפורט ומוסכם ש ל העלות הרא וי ה לכל אחד מ השירותים שהי א מעניקה
,
ובהתאם ת
פחית את האג רות ש ההכנסות מהן עולות בשיעור ניכר על עלות השירותים
.
כמו כן
,
ראוי ל ש קול לכלול בתמחיר מקדם של ה תייעלות וחיסכון
.
דמי חבר
1
.דמי החבר הם תשלומי חובה
)*(
שמשלמים כלל עורכי הד ין מכוח החוק
.
הסכומים
הבסיסיים של דמי החבר השנתיים
,
לרבות עקרו נות על א ופן
פילוגם
- לפי קבוצות של ותק
,
גיל ומועד התשלום - נקבעו לפני יות ר מעשור
,
ומאז
הסתפקה הלשכה בעדכונם מדי שנה
,
בהתאם ל מדד המחירים לצרכן
.
(*)
בישראל הלשכה היא גוף סטטוטורי
שהוקם מכח החוק והחברות בה היא חובה
.
מהסקירה ההשוואתית שערך משרד מבקר המדינה עולה
,
כי בחמש מבין המדינות
שנסקרו הלשכה היא גוף ו ולו נטרי והחברות בל שכה היא בהתאם
;
בשש מדינו ת אחרות
הלשכה היא ג וף סטטוטורי והחברות בה היא חו בה
.
26
בסוף1996
ובסוף1997
,
מועד קביעת דמי החבר לשנים1997
ו-
1998 בהתא מה
,
החליטה הלשכה
,
שלא לעדכן אותם בהתאם ל עליית המדד
.
בסו
ף 1998
החליטה הלשכה
להפחית את דמי החבר ב-
10 %
נומינלית
.
בשנים האחרונ ו ת גדל מאד מספר חברי הלשכה
:
מנובמבר 1995
ועד לנובמבר1997 בכ-
21%
,
ומנובמבר1997
ועד לנובמבר1998 בכ-
8% נוספים
.
עקב הגידול במספר
החברים
,
ועל אף אי עדכון דמי החבר בגובה עליית המדד
,
עלו ת
קבולי הלשכה מדמי
החבר בשנת 1997
על התקבולים מדמי החבר בשנת1996 בש יעור נומינלי ש ל כ-
24%
ולעומת שנת1995 הם עלו בשי עור נ ומינלי של כ-
54%
.
2
.החלטות המועצה הארצית בדבר קביעת גובה דמי חבר אינן טעונות אישור
של שר
המשפטים
,
והפרטים הנוגעים לדמי החבר לסוגיהם
אינם מפורסמים
בילקוט הפרסומים
.
כיוון שמדובר בתשלומי חובה
,
מן הראוי
,
לדעת משרד
מבקר המדינה
,
שמשרד
המשפטים ישקול ליזום תיקון לחוק ולכללים בנדון
,
באופן שהחלטות המועצה הארצית
בעניין דמי החבר
)
לרבות סכומיהם
,
ופילוגם
לקבוצות לסוגיהן
(
יהיו טעונות אישור של
גוף חיצ
, וני
דוגמת שר המשפטים
הממונה על ביצוע החוק
)
בהתאמה למצב החוקי לגבי
הטלתן של אגרות על מי
שאינם חברים
(.
כן ראוי לקבוע
,
כי הפרטים הנוגעים לדמי החבר
לסוגיהם
יפורסמו בילקוט הפרסומים
.
3
.יש להעיר
,
כי בשירות המדינ ה ובמוסדות רב ים בשירות הציבורי
,
קיימים הסכמי שכר
,
שלפיהם משלם המעסיק עבור עובדיו שהם עור כי דין בהכשרת ם
,
את דמי החבר בלשכה
.
מספרם של עובדי המדינה המו עסקים בשירות המשפטי מסתכם בכמה אלפים
.
קיים שו ני
בין תפקידם של עובדים אלה ו השירותים שהם נ זקקים להם מ הלשכה לבין עו רכי הדין
העצמאיים
.
כמו כן
,
קיימים במגזר העסק
, י
לרבות בתחומי המחקר והאקדמיה
,
משפטנים
רבים שהם עו ר כי דין בהשכלת ם אבל אינם מ שמשים בתפקיד של עריכת דין
,
א ו שהם
עורכי דין שכירים במשרדם של עורכי דין
.
לכן ראוי שה לשכה תשקול את נושא
התעריפים של דמי החבר הראו יים גם בהתייחס לעיסוקיו ולמעמדו של עורך הדין
.
רא וי
ש
הנושא ייבחן מחדש במשרד המשפטים
.
4
.
דמי החבר שהלשכה גובה מ די שנה מחבריה הם משני סוגים
,
ובשני סכומים נפרדים
. )
1
" (
דמי חבר ועד מרכזי
, "
המועברים לקופת ה וו עד המרכזי
,
וא שר נועדו למימון פעולות
הוועד המרכזי
) ; 2
" (דמי חבר ועד מחוזי
, "
המועברים לקופת הוועד המ חוזי א
שר
בתחומו מצוי מקום עבודתו של חבר הלשכה
,
ו אשר נ ועדו למי מון פעולותיו ש ל הוועד
.
27
את גביית דמי החבר של הוועד המרכזי ושל הו ו עד המחוזי מבצע הוועד המרכזי
,
למעט
ועד מחוז תל אביב
,
אשר גובה בנפרד את דמי החבר שלו
,
ובכך מייקר את העלות
הכוללת של גב ייתם
.
משרד מ בקר המד
ינה לא מצא הצדקה כלכלית לניהו ל הגבייה
הנפרדת
.
*
ההכנסות מדמי החבר ומן האגרות
,
שהן מקור נרחב לפעילות הלשכה
,
יצרו
עודפים
ניכרים ללשכה
.
אולם לא הובאה בחשבון מלוא הכבדתם של דמי החבר
והאגרות
על
ציבור עורכי הדין ועל המשק הנושא בעלותם בעקיפין
.
לדעת
משרד מבקר
המדינה
,
על
משרד המשפטים
,
יחד עם הלשכה ותוך היוועצות במשרד
האוצר
,
לבחון מחדש מהו
התעריף הסביר לגביית דמי חבר ואגרות
.
במסגרת הבחינה מחדש
,
מן הראוי ליתן את הדעת לנושאים האלה
:
. א
כאמור
,
הטיל החוק על הלשכה תפקידים שבחובה
)
האופייניים לרשות
ציבורית
, (
ובה בעת
התיר לה לבצע
,
במסגרת מטרותיה
,
פעולות שונות
ברשות
)
האופייניות לאיגוד מקצועי של חברים העוסקים בענף מקצועי
מסוים
(.
בנסיבות אלה
,
לצורך קביעה נאותה וצודקת של דמי החבר
והאגרות שאותם
תהא הלשכה זכאית לדרוש למימון פעולותיה
,
מן הראוי
לבחון מחדש את
מכלול סל השירותים
שהלשכה מעניקה לחבריה ולאלה
המתעתדים להימנות
עמם
)
מתמחים
,
נבחנים וכיו
(. ב"
סל שירותים כולל
, זה
ראוי שיופרד לשניים
:
. א
סל של שירותי חובה
)
כגון
:
שיפוט
משמעתי
,
עיסוק בנושאי אתיקה
מקצועית
,
הליכים דמוקרטיים של בחירת
החברים במוסדות הלשכה
(
בגינם
ייגבו אגרות סבירות
,
שיש לבחון
כאמור את מרכיביהן ואת גובהן
. ב .
סל של
שירותי רשות
)
כגון
:
קיום
ימי עיון והשתלמויות
,
פעילויות חברתיות
ותרבותיות
, (
בגינם ייגבו
דמי חבר או תשלומים אחרים על בסיס וולונטארי
.
. ב
כמו כן
,
יש לבחון את פילוג דמי החבר - לפי עיסוקיו של החבר
בלשכה
.
לדוגמה
:
שכיר מול עצמאי
;
משפטן מול עורך דין העוסק
בפרקטיקה
.
28
חובת מתן דין וחשבון-
הצורך בדוח פעולות שנתי
1
.
אחד מכללי היסוד של המנהל הציבורי הוא חובתם של גופים ציבוריים על
הנהלותיהם
,
לת ת דין וחשבון מ סכם על פעילותם -
מתן דין וחש בון
)Accountability
(
וכן מתן מיד
ע על האופן והאי כות של ניהולם
)
שקיפות פעילותם -
Transparency
.(
דוחות כספיים של תא גיד הפו על למטרת ר וו ח
,
המציגים את הר ווח ואת ער ך הנכסים
,
משמשים כלי פיקוח ובקרה חשוב על פעילותו ו על אופן ניהול ו של התא גיד
.
לעומת זאת
,
בגופים שאינם פועלים למטרת ר ווח
,
הדוחות הכספ
יים כשלעצמם אינם מספקים את
מלוא המידע הנחוץ
,
שיש בו כד י להעריך את ת ו צאות פעילותם - הש גת היעדים ביעילות
,
בחיסכון ובניהול תקין
.
לכן בגו פים אלה
,
יש צורך גם בדוח פעולות שנתי
)
ל הלן -
דוח
פעולות שנתי
(.
2
.אמנם
,
המחו קק לא הטיל על הלשכה חובה לערוך דין וחשבו ן פעו
לות שנתי -
ולהגיש ו
לגוף חיצוני
,
וא ף לפרסמו בקרב חבריה
,
אולם מן הראוי היה שהלשכה תחיל על עצמה
חובה מעין זאת
.
על הצורך בעריכה ובפרסום של דוח פעולו ת שנתי כבר ע מד מבקר
המדינה בעבר
)*(
.
לדעת משרד מבקר המדינה
,
שומה על הלשכה לערוך ול פרסם דין
וחשבון מקיף על פעולותי
, ה
בה בעת ש ומה על משרד המשפטים לשקול לעגן חובה זא ת
בחוק ובתקנות
.
דיווח כספי
1
.
בחיקוקים המסדירים את פעילות הלשכה לא נאמר למי עליה להגיש את הדוחות
הכספיים השנתיים שלה
.
בהעדר חובה חוקית
,
לא פרסמה הלשכה ביזמת ה את מלוא
הדוחות הכספיים בקרב כלל חבריה
)**(
,
לא כ
ל שכן בקרב הציבור ה רחב שלה
.
לדעת משרד מבקר המדינה
,
הואיל ופעילות הלשכה היא למען כלל החברים
,
ויש
אף
חשיבות ציבורית בפעולתה
,
ראוי היה שהלשכה תפרסם את הדוחות הכספיים
,
ביזמתה
,
בקרב כלל חבריה - ותגישם לשר המשפטים
,
כשר הממונה על ביצוע
החוק
,
וגם תביאם
לידיעת הצ
יבור
.
מן הראוי
,
שמשרד המשפטים ישקול הסדרת
חובה זו בחיקוק
.
(*)דוח ביקורת על תאגידים סטטוטוריים
,
התש נ
ו " -
1995
.
(**)הלשכה פרסמה
,
מפעם לפעם
,
תמצית של חלק מהדוחות הכספיים
בביטאונים
.
29
2
.המועצה הא רצית של הלש כה משמשת ב תפקיד מוסד-על של הלשכ ה
,
אש ר אמור
להתוות את מדיניותה
;
לא שר את תקציבה
;
ולפקח הן על ביצוע המדיניות הכוללת
)
וביצוע התקציב בכלל זה
, (
ו הן על פעילות יתר מוסדות הלשכה
.
אך
ס ביר
,
אפוא
,
שהמועצה הארצית תבחן לעומקם את הדוחות הכספיים של הלשכה
.
עיון בפרוטוקולים
מדיוני המועצה הארצית מעלה
,
כי המועצה הארצית לא ערכה דיון מעמיק בדוחות
הכספיים של הלשכה
.
3
.על דוחות כ ספיים של תאגיד אמורה לחת ום ההנהלה הבכירה
,
הנ ושאת באחריות
לפעולותיו
נ .
מצא
,
שעל הד וח ה כספי של הוועד המרכזי חותמי ם יו
"
ר ועדת הכ ספים של
הלשכה
,
שא ותו ממנה המועצה הארצית
,
ו גזבר הלשכה שא ותו ממנה הוועד המ רכזי
,
ועל
הדוחות הכספיים של כל ועד מחוזי חותמים יו
"
ר הו ועד וג זברו
.
לדעת משרד מבקר המדינה
,
ראו י שעל דוחות הכספיים של הלשכה
,
שאמו
רים לכלול את
כל פעילות הל שכה ואת מצבת נכסיה והתחי יבויותיה
,
יחתמו בעלי התפקידים הבכירים
ביותר שלה - ראש הלשכה ו יו
"
ר המועצה ה ארצית
.
4
.
בחוק
)
או בת קנות ובכללים שהותקנו מכוחו
(
לא נאמר מי ממנה את רואה ה חשבון של
הלשכה
,
ומה ת הא תקופת מינויו
.
לדעת מש ר ד מבקר המדי
נה
,
מן ה ראוי שהלשכה
,
בתיאום עם משרד המשפטים
,
תיזום הסדרת נוש א זה בחקיקה
.
5
.
חוות הדעת של רואי החשבון על הדוחות ה כספיים הופנתה- לעתים ללשכ ה
,
לעתים
לחברים בה ולע תים לגופים המנ הלים
.
מן הראוי להסדיר שחוות הדעת של רואה החשבון
תופנה אל חברי הלשכה
.
6
.
בהעדר
חובה חוקית לאש ר א ת הדוח השנתי במועד מסוים ולפרסמו
,
אוש רו הדוחות
הכספיים של הלשכה במועדים שונים
;
מהם ש לא בסמוך לתום שנת הכספים שאליה הם
התייחסו
.
לדעת משרד מבקר ה מדינה
,
מן הרא ו י שהמועצה הא רצית
,
בתיאום עם משרד
המשפטים
,
תפעל לתיקון המצב בנדון
,
כך שיי קבעו בכללי
ם מועדים למתן חו ות הדעת
על הדוחות
,
לאי שורם ולפרסומם
.
7
.בהתאם לכללי החשבונאות ה מקובלים
,
על הלשכה לדווח על כל פעולותיה ועל מצבה
הכספי בדוח כספי כולל אחד
.
הדוח הכספי אמור לכלול
,
א פוא
,
את פעולותיהם של
הוועד המרכזי ו של הוועדים המחוזיים
;
של חברת הבת העוסקת בה
וצאה לאור
;
וכ ן את
חלקן היחסי של פעולות הלש כה במכון להש תלמות עורכי ד ין בישראל
.
ה ו עלה
,
שעל
פעולותיו של כל אחד מאלה נער ך דוח כספי נפר ד
30
לא דוח כספי מאוחד
.
במהלך הביקורת
,
בסוף שנת 1998
,
ערכה הלשכה דוח כספי
מאוחד כאמור ל שנת 1997
.
*
על המועצה הארצית
,
בתיאום
עם משרד המשפטים
,
לפעול להתקנת כללים
,
שעל
פיהם
תפרסם הלשכה בקרב חבריה
,
אחת לשנה
,
דוחות כספיים
,
מבוקרים בידי
רואה חשבון
,
ונוסף עליהם - גם דוח פעולות שנתי
.
ראוי שדוח הפעולות
השנתי יכלול
,
בין היתר
:
סקירת מנהלים על אופן השגת המטרות
;
דיווח על
פעולות הלשכה
)
לרבות
מחוזותיה
וועדותיה
; (
מתן מידע על ההכנסות
והעלויות של פעולותיה
)
פעולות עיקריות בנפרד
, (
וכן העודפים שנצברו
בגינן
;
תיאור הפעולות שננקטו להגברת החיסכון והיעילות
;
תיאור
נכסי
הלשכה
,
השימוש בהם ואופן ניהולם
;
פירוט והסברים על מתן תמיכות ועל
השתתפות בפעולות עם גופ
ים אחרים
;
דיווח על התקציב וביצועו
.
לנוכח
חשיבותה
הציבורית של הלשכה ראוי אף שהדוחות על פעילותה והדוחות
הכספיים בכללותם
יפורסמו ויובאו לידיעת הציבור
.
מתן מידע נאות
הוצאות שכר
1
.שכרם של בעלי התפקידים הבכירים בלשכה הוא מידע שלחברי הלשכה
ולציבור
הרחב יש
עניין בו
.
גילוי מידע מעין זה נקבע בחיקוק לגבי גופים
ציבוריים שונים
.
הלשכה אינה נדרשת בחוק לפרט ולפרסם מידע על שכר
עובדיה הבכירים
.
לדעת משרד
מבקר המדינה
,
ראוי היה שהלשכה תפרסם
מיוזמתה
מידע בנדון
.
בה בעת על המועצה
הארצית
,
בתיאום עם משרד
המשפטים
,
להסדיר בכללי
ם מתאימים הטלת חובה על
הלשכה לתת גילוי נאות -
בדוחות הכספיים או בדוח הפעולות השנתי-
גם למשכורות
ולתשלומים שהיא
שילמה למקבלי השכר הגבוה בקרב מועסקיה
.
2
.
להלן נתונים נבחרים על משכורות ותשל ומים נלווים לשנים1996
ו-
1997
שהל שכ ה
שילמה לעובדים הבכירים
)*(
:
(*)
הנתונים אינם כוללים את חלקו של המעביד להפרשות סוציאליות ולתשל ומי
מסים
)
כמו מס שכר ודמי ביטו ח לאומי
(
בשיעור שבין 32%
ל-
37%
.
31
משכורות ותשלומים נלווים
שנת 1997
שנת1996
תפקיד
גוף
331,219
287,204
*
ל" מנכ
הוועד המרכזי
238,605
162,943
סמנכ
"ל
)**(
"
231,026
201,647
ל" מנכ
)***(
המכון להשתל מות
ד" עו
198,200
190,032
ל" מנכ
ועד מחוז ירו של ים
408,717
366,862
ל" מנכ
ועד מחוז תל אב יב
293,531
428,458
ל" מנכ
ועד מחוז חיפה
*
המשכו רת והתשלומים מ שוקללים לשנה
;
בפועל הועסק המנכ
"
ל מחצית
השנה
.
**
ממוצע המשכורת וה תשל ומים הנלווים ל כל אחד משני ה סמנכ
לים "
:
הא חד
בירושלים והאחר בתל אב יב
.
***
ראו בפרק על המכון להש תלמות עו
רכי די ן בישראל
' עמ , 36
.
****בעקבות בדיקה של מבקר המבקר הפנימי
,
הוקטן שכר ו החודשי של מנכ
ל "
ועד מחוז חיפה בכמחצית
מ : -
33,372" ש
ח ברוטו במארס 1997
,
ל-
19,500
" ש
ח החל מאפריל אותה שנה
.
ר או בפרק הדן ב מכון להשתלמו ת
עו רכי דין
' עמ , 39
.
נכסים
1
.
בידי הלשכה נכסי דלא ניידי
,
ובהם דירות שאינן מנ וצלות
.
בהעדר כללים מחייבים
,
הלשכה אינה מ פרטת את השימוש ש נעשה בנכ סי דלא ניידי שבבעלותה
.
2
.
הלשכה איננ ה נותנת מידע על מספר החברים החייבים לה כספים ועל ערך חובותיהם
לפי שנים
,
הנוב עים מאי תשלום דמי חבר
א ו מאי תשלום קנסות והוצאות שהוט לו עליהם
בהתאם לחוק
.
3
.בידי הלשכה חפצים בעלי ערך כספי
:
מדליות זהב ותמו נה מקורית של צייר ישראלי
נודע
.
מידע על כך לא ניתן
.
לדעת משרד מבקר המדינה
,
יש חשיבות שהלשכה תיתן מידע תמציתי
,
מילולי וכספי על
נכסיה
,
ועל השי מוש שהיא ע
וש ה בהם
.
את המי דע אפשר לכלול בדוח הפעולות השנתי
.
32
סדרי התקשרויות
חוק חובת המכרזים
,
התש נ
" ב-
1992
)
להל ן- חוק חובת המכרזים
, (
שנכנס לתוקפו ב-
16.5.93
,והתקנ ות שהותקנ ו מכוחו חלים על הלשכה בתוקף היותה תאגיד שה וקם בחוק
.
הלשכה פועלת באמצעות ועדות אד-הוק למכרזי
ם ה שונים בהתאם ל התמחות החברים
.
משרד מבקר המדינה העלה
:
. א
עד למועד סיום הביקורת לא הקימה הלשכה
,
דרך קבע
,
ועדת מכרזים
וועדת פטור
ממכרזים
,
כמתחייב מההוראות בנדון שבתקנות חובת המכרזים
.
ב
.
הלשכה לא גיבשה נהלים מפורטים בנושא ההתקשרו יות החוזיות עם גורמי ם
ש
מחוצה לה
,
הן אלה המחויבות במכרז
,
וה ן אל ה הפטורות מכך
.
בתשובתו למשרד מבקר המדינה הודיע מנכ
"
ל הלשכה
,
כי בקרוב תובא לו ועד המרכזי
הצעת נוהל חדשה לשי נוי השי טה הנהו גה בלשכה
,
ולפיה תו קם ועדת קבע ל מכרזים על
כל המתחייב בכך
.
. ג
הלשכה
,
על ועדיה המחוזיים
,
לא הקפי
דה להתקשר כמתחייב מהוראות חוק
חובת
המכרזים והתקנות שלפיו
.
להלן דוגמאות
:
1
.ועד מחוז תל אביב מוציא לאור טפסים
,
עיתונים וספרים ה מיועדים לעורכי
הדין הפועלים בתחום מחוזו
,
בהיקף של מאות אלפי ש
"
ח לשנה
.
ההדפסות
נעשות זה שנים בבית דפוס אחד
.
לדוגמה - מחזור העסקות
בשנת 1997
בין
הוועד לבית ה דפוס הסתכם בכ-
625,000
) ח " ש
בשנת 1996 בכ-
624,000
(. ח"ש
אולם
,
ה לשכה לא ערכה מכרז פומבי באשר להזמנת ע בודות דפוס עבור
ועד מחוז תל אב יב
.
2
.
ההוצאות לה דפסת הביטאון של ועד מחוז י ר ושלים הסתכמו בשנת1997
בכ-
122,000) ח " ש
בשנת 1996
בכ-
103,000(. ח " ש
להתקשר ויות עם בתי הדפוס
לא קדמו הליכי מכרז מטעם הלשכה
,
כפי שנד ר ש בחוק חובת המכרזים
.
33
ביטוח חברי הלשכה
מדי שנה פונה הלשכה אל כמה חברות ביטוח
,
בבקשה שיגישו לה הצעות להסדר ביטוח
שנתי קולקטיבי
,
שעניינו אחרי ו ת מקצועית ותאונות אישיות לציבור עורכ
י ה דין -
למי
שיירצו להצטרף להסדר
.
ההסדר אינו מחייב את הלשכה א ו את חבריה לקבל את שירותי
החברה שנבחר ה
.
עם זאת
,
הי תרון לג ודל הגל ום בפניית הלש כה לחברות הביטוח בשם
ציבור של אלפי עורכי דין בש וק הפרטי מאפשר להשיג כיס וי ביטוחי מיטבי תמורת
פרמיה שנתית זו לה
.
בהתאם
לתקנות חובת המכרזים
,
התקשר ות בעסקה שעניינה ביטוח טעונה מכרז סג ור
.
הלשכה לא ערכ ה מכרז
,
כי אם נשאה ו נתנה עם המבטחים
.
אמנם במקרה דנן א ין מדובר
בהתקשרות חוז ית ישירה לקבלת שיר ותי ביטו ח עבור הלשכה
,
אולם מטעמים של סדרי
מנהל תקינים
,
ראוי שהלשכה ל א תסתפק בהליך של
משא ומתן אלא תקיים הליך של
מכרז סגו ר
,
בהת אם לכללים ולא מות המידה שקבעו תקנות חובת המכרזים
. )*(
סדרי בקרה
1
.
בספטמבר1993 מינתה הל שכה מבקר פנימי
.
המינוי לא היה מכוח חובה שבחוק
.
מאפריל 1995 הוחלה על הלשכה החובה בחוק למנות מבקר פנימי
,
אשר ייבחר בידי
המועצה הא
רצית למשך חמש שנים לפחות
.
עוד קבע החוק
,
כי לעניין חוק הביקורת
הפנימית
,
התשנ
ב "-
1992
,י ראו כא ילו הלשכה היא גוף ציבורי כמש מעותו בחוק האמור
.
2
.
בתחילת1994
התעורר חשש לפגיעה בטוהר המידות ולא י סדרים ביחידת ההוצאה
לאור
,
שפעלה אותה עת במסגרת הלשכה
.
בהתאם
,
הוט
ל על המבקר הפנימי לערוך
בדיקה בנדון
.
בדוח הביקורת שלו העלה המ בקר הפנימי חשש לרכיש ות מיותרות של
נדל
, ן"
שלא שי רתו את צורכי הלשכה
;
לת נאי העסקה ותשלו מי שכר חריגי ם לכמה
מעובדי יחידת ההוצאה לאור
;
וכן למשיכו ת כספים בלתי מוסברות וחיו ב הלשכה
בהוצאות שלא היה להן מקו
. ם
הלשכה פיטרה את מנהל יחידת ההוצאה לא ור ו את מזכירתו
.
הל שכה הגישה נ גד ם תלונה
למשטרה
,
וכן ת ביעה משפטית אזרחית
;
נ גד ה לשכה הוג שה ת ביעה נגדית
.
במועד סיום
הביקורת היו תביעות אלה תלויו ת ועומדות בבית המשפט
.
(*)
בעניין דומה ראו דוח ש נת י42
) עמ
' 93
-
84
(
בנ ושא
"
הסדרי ביטוח רכב לעובדי
מדינה
".
34
3
.
בשנת1996
,אגב תלונה א נונ ימית שקיבלה הלשכה
,
נתבק
ש המבקר הפנימי לבדוק את
סדרי התשלום של עמלות לעו בד בכיר בלשכה בגין א רג ון ה שתלמויות בבתי מלון
.
בשנת
1997
,בעקבות המידע
,
הופסקו התשלומים
)*(
,
ובעקבות דוח של המבקר הפנ ימי קוצץ
שכרו של העוב ד הבכיר
.
בשנת 1994
הז מין המבקר הפנימי מרואה חשבון חיצוני סקר על המערך
החשבונאי
בוועד המרכזי ובהוצאה לאור של הלשכה
.
מטרת הסקר הייתה ליצור כל ים לבניית
מערכת מסודרת של בקרה פני מית
,
אולם מסיבות שונ ות הס קר לא הושלם עד אמצע
1998 משרד מבקר המדינה הצביע לפני הלשכה על הצורך להשלים את הסקר
,
ואף
להרחיבו לסקר מקיף בדבר מערך סדרי הבקרה ב
לשכה
)
לר בות הוועדים המחוזיים
; (
סדרי ניהול המ ערך החשבונאי שלה
;
וסדרי נ יהול נכסי הלש כה
.
בתשובתה מאוגוסט
1998 הודיעה ה לשכה למשרד מ בקר המדינה
,
כי עבודת הסקר תחודש בקרוב
.
פעילות הוועדים המחוזיים -
היבטים כספיים וארגוניים
החוק קובע
,
כי ועדים מחוזיים יפעלו בתחו
ם שיפוטם של בתי המשפט המחוזיים
,
ובהתאם להורא ה זו הוקמו הו ועדים המחוזיים בירושלים
,
ב תל אביב
,
בחיפה ובבאר
שבע
.
אין בחוק הו רא ה כללית המפרטת את מכלול סמכויותיהם של הו ועדים המחוזיים
,
אלא
נאמר כי ועד מ חוזי לא יפעל בסתירה להחלטות הוועד המרכ ז י
,
וכי הו ועד ה מרכזי
הוא
המוסד המבצע של הלשכה
,
ובידו כל סמכויות הלשכה שלא יו חדו בחיקוק למוסד אחר
ממוסדותיה
.
עם זאת
,
העניקו ה חוק והתקנות ש הותקנו מכוחו ו כללי לשכת עור כי הדין
,
לכל ועד מחוזי
,
סמכויות ספציפיות בנו שאים ספו רים בלבד
,
וה ן
:
הסמכות לשמש כקובל
,
דהיינו להגיש ק ובלנה לבית די
ן משמעתי בשל עבירת משמעת
;
סמכויות שונ ות בתחום
הטיפול בתלונו ת על עבירות מ שמעת
;
הסמכות לשמש כ וועד ת בחירות
,
לצו רך בחירת
חברי בית הדין המשמעתי המחוזי
;
וכ ן הסמכות לקבוע את תקציבו
,
וחובות שו נים
בנושא זה
.
פרט למתואר לעיל
,
לא הטיל החוק על הוועדים המ חוזיים תפקידים
וסמכויות
נוספים
.
(*)ראו בפרק הדן במכון להשתל מות
' עמ , 39
.
35
משרד מבקר המדינה העלה
,
כי מאז הקמת הלש כה - בראשית שנ ות השישים
,
ועד ל מועד
סיום הביקורת
,
נשתרשה בה מ ציאות בה נוהג כל ועד מחוזי כגוף בעל אישיות משפטית
משל עצמו
.
כל ועד מחוזי פתח על שמו חשבון בנק
,
ומבצע פעולות בנקאיות -
לרבות
השקעות בניירו ת
ערך
;
מתקשר בחוזים
;
מעסיק עובדים
,
לרבות פתיחת ת יק ניכויים
לגביהם
;
עורך ד וחות כספיים נפרדים לפעילותו המבוקרים בידי רואה חשבון
,
ומ ציג בהם
נכסים כנכסי הוו עד
.
לדעת משרד מבקר המדינה
,
לנוכח המתואר לעיל
,
שומה על משרד המשפטים ועל
המועצה הארצית לשקול את ארגונה מחד
ש של פעילות הוועדים המחוזיים על
כלל
היבטיה
,
לרבות יחסי הגומלין הראויים בין הוועדים לבין יתר מוסדות
הלשכה
;
עליהם גם
ליזום תיקוני חקיקה
,
אם יתחייבו מכך
.
36
המכון להשתלמות עורכי דין
המכון להשתלמ ות עורכי דין בי שראל
)
להלן -
המכון
(
ה וקם ב-
1971
,
כפר ויקט משותף
ש
ל הלשכה וש ל הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב
)
להלן - הא וניברסיטה
(.
המכון הוקם כ די ליזום ולקיים השתלמויות מקצועיות
,
בעיקר לעורכי דין ולמתמחים
,
בתחום המשפט
.
מעמדו המשפטי של המכון
ללשכה ולאו ניברסיטה -
הנו שאות באחריות לפעילות המתבצעת במכון-
מספר זהה של
נציגים בהנהלה המשותפת
.
מנה ל המכון ה וא א חד מנציגי האונ יברסיטה בהנהלה
.
במהלך ביקורת קודמת על האוניברסיטה
,
שהייתה לה נגיעה גם למכון
)*(
,
הודיעה
הלשכה למשרד מבקר המדינה
–
בנובמבר 1994
,כי החליטה למנות ועדה שתגבש
עמדה
בעניין מעמדו המשפטי של המכון
.
גם האוניברסי
טה הודיעה למשרד מבקר
המדינה
,
ביוני 1995
,כי תזרז את המשא והמתן עם הלשכה
,
כדי לקבוע את
המסגרת המשפטית
לפעילות המתבצעת המכון
.
אולם עד מועד סיום הביקורת
הנוכחית
,
טרם הוסדר מעמדו
המשפטי של המכון
:
המכון לא נרשם כתאגיד
,
וגם
לא נחתם הסכם בין הלשכה
לאוניברסיטה
,
המ
סדיר באורח מפורט וממצה
,
את
הזכויות והחובות של כל אחד
מהצדדים
.
היבטים תפעוליים וכספיים
המצב הכספי
מחזור ההכנסות של המכו ן גדל
,
בערכים נ ומינליים
,
ממיליון ש
"
ח בשנת 1991
ל-
2.2
מיליון ש
"
ח בש נת 1997
.עיון בדוחות הכספיים של המכון מעל ה
,
כי ברבות ה שנים צבר
המכו
ן עודפים ר בים
,
וסכומם בסוף שנת 1997 ע מד על כ-
2.9 מיליון ש
. ח"
המצב הכספי
של המכון אית ן ו נזילות ו גבוהה
:
מרבית נכסיו לסוף שנת -
1997
כ-
3.6 מיליון ש
, ח"
שהם כ -
93 %
מכלל הנ כסים- הם השק עות בבטוחות סחירות
.
(*)
דוחות על הביקורת במוסדות להשכלה גבוהה
,
התשנ
ו "-
1995
.
37
תקורה לאוניברסיטה
ההשתלמויות ש עורך המכון
,
רו בן בא
וניברסיטה וקצתן מחוצה לה
.
על פי הסדרים בכתב
בין הנהלת המכון לבין האו ניברסיטה
,
השותפה כאמור במכון
,
ע ל המכון להעביר ישירות
לאוניברסיטה
,
כתקורה בגין שירותים
,
הספקת צורכי משרד והקצאת חדרים
,
תשלום
בשיעור מסוים ממחזורו הכספי השנתי
.
נוסף על התקורה נו שא המכון בת של
ומי שכר
למרצים
,
וכן - בהוצאות מנה ליות ואחרות ש לו
,
לרבות שכר ו של מנהל המכו ן
.
ב . א-
12.1.95 אישרה הנהלת המכון להעלות את דמי התקורה
לאוניברסיטה
מ-
15% ל-
24.5% החל משנת ה תשמ
, ה"
אולם לא נמצא
שהאוניברסיטה
הגישה תחשיב ותמחיר על גידול בעלויותיה
,
המצדיקים
את ה
גדלת התקורה
.
. ב
לפי חישוב שערך משרד מבקר המדינה לשנים 1995
ו-
1996
,
דמי השימוש
ששילם המכון בעד השימוש בחדרי ההרצאות של האו ניברסיטה היו גבוהים
.
לפי נתוני הל שכ ה לאותן שנים
,
היה אפשר לשכ ור חדרי הרצאו ת בעלות נמוכה
בהרבה
.
לא נמצא
,
שהנהלת המכון
,
או הל שכה
,
בחנו
וק בעו תקן לעלות
הסבירה בגין השימוש באולמו ת האוניברסיטה ומתקניה
.
לא נמצא
,
שהל שכה בחנה חלו פות להתקשר ות עם הא וניברסיטה -
ל שם קיום
השתלמויות
,
וב כלל זה
:
התקשר ות עם או ניברסיטאות אחרות
.
. ג
התקורה חו שבה גם על הכ נסות של המכון הנובעות מהש תלמויות שנערכ ו
מחוץ לאו
ניברסיטה
.
אולם
,
לא הייתה הצדקה לכלול אותן ב חישוב התקורה
,
שנועדה עבור השימוש במתקני האוניברסיטה
,
וודאי שלא היה מקום לתשלום
תקורה מלאה
.
בתשובתה למשרד מבקר המדינה הודיעה האונ יברסיטה
,
כי התרומה של האו ניברסיטה
לקשר המשותף עם הלשכה אינה מתמצה רק בשווי השכרה של
האולמות
,
אלא כוללת
מרכיבים חשובים נ וספים
,
ובה ם החסות האקד מאית של הא וני ברסיטה והמוניטין שלה
,
המגויסים למערך ההשתלמויות
,
ושימוש בספרייה המשפטית שלה בלי תשלום
.
משרד מבקר המדינה העיר
,
שההסבר אינו מתיישב עם מטרת תשלום הת קורה כפי
שהגדירו ההסד רים בכתב
,
ומר כיבי
ם אלה אינ ם מעוגנים שם
.
עוד העיר מש רד מבקר
המדינה
,
שגם א ם חלק ניכר מה תשלום הו א עבור מוניטין
,
ראוי היה
38
שהמכון והלשכ ה יבחנו מפעם לפעם את ג ובה התשלו ם וסבירותו
,
וזאת גם בהתחשב
במוניטין של הל שכה
.
שכר מנהל המכון
מנהל המכון משמש
,
בה בעת
,
בתפקיד אקדמי באוניברסי
. טה
המכון משלם ל מנהלו שכ ר
גבוה -
כשכ ר מנכ
"
ל בחברות ממשלתיות לא עסקיות
.
את השכר קו בעת הנהלת המכון
,
והוא צמוד למד ד המחירים לצרכן
.
עלות שכר ו של מנהל המכו ן בשנת 1997 הסתכמה ב-
314,454; ח" ש
זאת
,
נ וסף על השכר שקיבל באוניברסיטה עקב משרתו האקדמית
. )*(
*
ההסדר בי
ן הלשכה לבין האוניברסיטה
,
בדבר כינונו של המכון כפרויקט
משותף
שבמסגרתו יקוימו השתלמויות מקצועיות לעורכי דין ולמתמחים
,
גובש
לראשונה בשנת
1971
.
אולם עד לשנת1998 לא ערכה הלשכה בדיקה כלכלית
ועניינית בדבר מידת
הכדאיות
,
מבחינתה
,
בהמשך ההתקשרות בינה לבין
האוניברס
יטה
,
במתכונת הנהוגה
.
מההיבט הכספי
,
תורמת ההתקשרות בעיקר לאוניברסיטה
,
המקבלת תמורה כספית
גבוהה עבור שירותיה
.
במימון העלות הכרוכה בקיום השתלמויות לעורכי דין
בין כותלי
האוניברסיטה
,
נושא
,
בסופו של דבר
,
ציבור המשתלמים עצמו
,
והתוצאה -
הסכומים
הנגבים עבור ההשתל
מויות עלו במידה רבה על העלויות
הסבירות לקיומן
.
הנהלת המכון הקפיאה לדבריה
,
החל משנת 1992
,את תעריפי ההשתלמות ואף
הפחיתה
אותם
,
אך לא היה די בכך
,
שכן גם לאחר מכן נוצרו עודפים ניכרים
.
אשר להתקשרות הבלעדית
,
רבת השנים
,
עם אוניברסיטת תל אביב - ראוי
לזכור
כי ,
קיימות פקולטות נוספות למשפטים - באוניברסיטאות אחרות
,
וקיימים גם מכונים
להוראה ולמחקר בתחומי המשפט
.
למרות זאת
,
לא בחנה
הלשכה אפשרות להתקשר עם
מוסדות אלה
.
לדעת משרד מבקר המדינה שומה על
הלשכה לבחון חלופות אלה
,
לרבות
האפשרות שתארגן את ההשתלמויות בעצמה
,
והכל כ
די לשרת באופן מיטבי את ציבור
חבריה - עורכי הדין
,
ולהביא להם
את מיטב ההשתלמויות ובעלות סבירה
.
(*) ראו גם בפרק על הוצאות שכ ר
' עמ , 30
.
39
עמלות לעובד הלשכה בגין ארגון השתלמויות בבתי מלון
המכון ערך בכל שנה שלו ש עד ארבע השתלמו יות לעורכי דין בבתי מלון באר ץ
,
כולל
לינה וארוחות
.
בכל השתלמות כזאת
,
הנמשכ
ת כמה ימים
,
משולבות ההרצאות העיוניות
למשתלמים בפעילות הנופש ה רגילה שלהם
.
באוקטובר 1996
התקבלה במשרד מבקר המ דינה תלו נה אנ ו נימית על תשלו מי עמלות
לעובד בכיר באחד ממחוזות הלשכה
,
בגין א רג ו ן השתלמויות בבתי מלון
.
המידע הגיע גם
ללשכה
.
מטעם הלשכה בדק א ת התלו נה המ
בקר הפנימי של ה
,
ובעקבות זא ת הופסקה
בתחילת 1997 פעילותו של העו בד כרכז השתל מויות הנופש ב מסגרת המכון
.
באותה העת
גם הוקטן שכר ו כעובד בכיר ש ל הלשכה
. )
ראו בפרק על היבטים כספיים וחשבונאים
,
' עמ31
.(
מדוח הביקורת של המבקר הפנימי עולה כדלקמן
:
עד לשנת 1988 ערך א
ת ההתקשרות עם בתי ה מלון סוכן פרטי
.
בתמורה לשיר ותיו קיבל
הסוכן עמלה מכל בית מלון ש בו התקיימה השתלמות
,
כמקובל בענף סוכני הנסיעות
.
העמלה הייתה בשיעור מסוים מהיקף התקבולים שבית המלון קיבל מהמשתלמים
.
ביולי
1988
החליטה ועדת הכספים של המכון
)
גוף ש מנהל המכון
,
ד אז
,
היה חבר בו
(
לו ותר על
שירותי הסוכן ו לדרוש מבתי ה מלון לשלם
,
ל מכון עצמו
,
את העמלות שהיו משלמים
לסוכן
.
כן הוחל ט
,
שהמכון יש לם את העמלות
,
בניכוי כל ה וצאות ההשתלמו ת
,
לעובד
מטעמו - רכ ז השתלמויו ת הנופש
.
בשנים 1993
-
1988 שילמו בתי המלון עמלות להנהלת המכון
,
אולם
המכון
העביר את
סכומי העמלות לרכז ההשתלמויות
,
לאחר שניכה רק חלק מההוצאות
שהיה צריך לנכותן
.
רכז ההשתלמויות ארגן את ההשתלמויות במקביל למילוי
תפקידו הניהולי הבכיר
בלשכה
,
והשתמש בציוד משרדי של ועד המחוז
.
בשנים 1994
ועד תחילת שנת1997
על שינוי- בתי המלון העבי
רו את סכומי
העמלות
במישרין לרכז השתלמויות הנופש - ולא באמצעות המכון
.
רכז
השתלמויות הנופש
,
שלא
היה
"
עוסק מורשה
"
כי אם עובד שכיר של הלשכה
,
העביר את ההמחאות שקיבל מבתי
המלון לאשתו שהייתה
"
עוסק מורשה
, "
וזו
הנפיקה לבתי המלון חשבוניות מס בגין כל
תקבול של עמלה מב
תי המלון
כאמור
.
40
מדובר בעובד בכיר מאד של הל שכה באחד ממחוזותיה ש שכרו השנתי מאותו מחוז
,
ללא
העמלות
,
היה גבוה
;
ובנוסף הוא קיבל כא מור הכ נסות ב גין העמלות
,
שבערכים
נומינליים
,
לשני ם 1996
-
1988 הסתכמו ב-
411,113. ) ח" ש
בכל אחת מהשנים 1995
ו-
1996 סכום העמלות השנת
י עלה על 55,000 (. ח" ש
משרד מבקר המדינה רואה בחומרה רבה את ההסדר דלעיל
.
דמי העמלה שנחסכו
היו
צריכים לשמש להקטנת העלות למשתלמים
,
דבר שלא נעשה
.
רכז ההשתלמויות
מטעם
המכון היה אמור
,
בין היתר
,
לפעול להקטנת עלות ההשתלמויות לחברי
הלשכה
;
אך בה
בעת
,
הוא נמצא במצב
של ניגוד עניינים
,
שכן העמלה שלו
גדלה ככל שעלות ההשתלמות
גדלה
.
מצב זה של ניגוד עניינים היה גם פרי
פעלו של המכון
,
שהחליט בשעתו על
ההסדר האמור ולאחר מכן לא פיקח על
השינויים שחלו בו ולא בחן את משמעותם
.
החל מספטמבר 1997
ה וטל ה ריכוז המנהלי של השתלמויו ת הנ ופש
)
ל רבות עריכ ת
ההסדרים הכספיים עם בתי המ לון
(
על בעלי ת פקידים מטעם המכון
,
בלא ת שלום של
עמלה
.
דיווח כספי וגילוי נאות
1
.המכון והלש כה אינם
מפרסמים לידיעת חברי הלשכה
"
דין וחשבון מנהלים
"
ש נתי -
דוח מילולי
,
ה כולל פרטים ע ל היקף ההשת למויות וסו גיהן
,
מספר המשת תפים
בהן
ומשכיהן
,
וכן מ ידע על עלויות לעומת הכנסות בגין סוגי ההשת למות
.
לדעת משרד מבקר
המדינה
,
ראוי ל תת גילוי נאות ל נושאים אלה
.
2
.
משרד מבקר המדינה הצביע על הצגה לא נא ותה של פעולות המכון- בספרי הלשכה
.
פעילות המכון מתבצעת למעשה בשם הל שכה
,
וכמחצית מהנכסים
,
הה תח
ייבויות
ומהעודפים הם של הלשכה
.
בד וחות הכספיים של הלשכה עד לשנת 1996
)
דו חות של
הוועד המרכזי
(
נכללים הנת ונים הנו געים למכון רק במסגרת ביאורים לד וחות
,
ו אין איחוד
של ה נתונים הכ ספיים במסגרת הדוחות הכספיים ג ופם
,
כפי שר אוי היה לעשות -
במיזם
משותף
.
כמו כן
,
הביאורים
לדו חות הכספיים הם חלקיים
;
מובאים בהם רק נת ונים בדבר
ההכנסות וההוצ אות של המכו ן
,
ואין בהם נתו נים על היקף הנכסי ם וההתחייבויות ולא על
העודפים שנצברו ועל חלקה של הלשכה בעודפים של המכון
.
41
ייעוד עודפים
כאמור
,
למכון עודפי כספים שלסוף 1997 עמדו על כ-
2.9 מיליון
. ח" ש
מהדוחות
הכספיים של המכון עולה
,
כי במשך שנות פעולתו
,
עד לסוף שנת 1996
,
הועברו כל
עודפי ההכנסות על ההוצאות ל
"
קרן להשתלמו יות מיוחדות לע ולים ומתמחים
" )
להלן -
הקרן
(.
אול ם הנ הלת המכון
,
הל שכה
,
או האו ניברסיטה
,
לא קבעו כללים או הנח יות בדבר
עריכת השתלמו יות מיו
חדות לע ולים ולמתמחים במימון הקרן
.
י תר על כן
,
משנו ת ה -
90
ואילך-
שנו ת העלייה-
לא מימן המכון מכספי הקרן השתלמוי ות לעולים מקרב
המתמחים
.
עד לשנת 1997
,
לא ניתן בדו חות הכספיים של המכון ביטוי נאות לכך ש הקרן היא
למעשה הצבר של עודפים שאינם מיועדים
. )*(
(*)
ראו בפרק הדן בהיבטים כספיים וחשבונאיים- דיווח כספי
' ע מ , 29
.
42
הוצאה ל
אור של ספרות משפטית
החוק קובע
,
כי הלשכה ר שאי ת
,
בין השאר ל עסוק בהוצאה לאור של ספרו ת משפטית
ופרסומים משפטיים
.
הלשכה עסקה בהוצאה לאו ר של ספרות משפטית
,
פסקי דין
,
פרסומים משפטיים ובטאונים
.
כמו כן הפעילה הלשכה בית תו כנה להפקת מא גרי מידע
משפטיים ממוחשבים
,
ובהם ר
י כוז הפסיקה והחקיקה המקבילים בחלקם הגדול להפקת
דברי הדפוס
,
וכ ן להפקת תוכנו ת התחברות אל מחשבי הלשכה להוצאה לפו על של בתי
המשפט
.
מאחר שהלשכה היא מוסד הפו על ללא כוו נת רווח
,
וכדי להפ ריד בין פעולות הלשכה
שאינן נושא ות אופי עסקי לבין פעילותה בתחום ההוצאה לא ו ר
ה ,
יא נדר שה בידי אגף
מכס ומע
"
מ שבמשרד האוצר
)
ל הלן-שלטונות מע
, (מ"
לרכז את פעילותה בתחום האמור
במסגרת ארגו נית נפרדת
.
לצו ר ך זה הקימה הלשכה בנובמבר 1980
את יחידת ההוצאה
לאור
)
להל ן - יחידת ההוצל
(. ר"
לאחר בדיקות שערכו שלטו נות מע
"
מ ביחידת ההוצל
, ר"
הם המליצו לבטל כלי
ל כל מרכיב עסקי בפעילות הלשכה
.
בעקבות כך הקימה הלשכה
חברה בשליטתה
,
כג וף משפטי עצמאי שירכז א ת פעולות הה וצאה לאו ר עבורה
,
במקומה
של יחידת ההו צל
ב . ר"-
31.12.95 נר שמה החברה אצל רשם החברו ת
,
כחברה פרטית
מוגבלת בערבות בשם
: "
ההוצא ה לאור של ל שכ ת עורכי הדין
" )
להלן - החברה
(.
פעילות עסקית-
כלכלית במסגרת הלשכה
העיסוק של הלשכה בהוצאה לאור של ספרו ת משפטית היה חלק גדול מהפעילות
הכספית של הלשכה
.
בשנת 1995
היה מחזור המכירות כ-
9.1
מיליון ש
, ח"
והכ נסות
הלשכה מכל פעולותיה האחרו ת
,
בעיקר מדמי חבר
כ , -
11.9 מיליון ש
. ח"
בשנת 1996
הגיעו הכנסות החברה ל-
11.4 מיליון ש
"
ח והכנסות הלשכה מפעולותיה האחרות ל -
15.6 מיליון ש
. ח"
לאחר סיום הביקורת
)
בפרק זה
(
באו גוסט 1996
החלה החברה לשמש
כתווך תקשו רת בין עורכי הדין ללשכות ההוצל
"
פ של בתי המשפט
,
כולל מתן שירותי
תמיכה והדרכה לביצוע פעולות אלה
.
מדוב
ר איפוא בפעילות עסקית-
מסחרית בהיקף
ניכר
.
בשנים 1994
-
1991 סיימה יחידת ההוצל
"
ר את פעילותה בגירעון כולל של כ- 6
מיליון
. ח"ש
הלשכה כיסתה את הגירעון מתשלומי דמי חבר ללשכה
,
שהיו
באותן שנים עיקר
הכנסותיה
.
פעילות זאת לוותה
,
בחלקה
,
בתחרות עם גורמים
עסקיים פרטיים
,
שגם הם
עסקו בהוצאה לאור של תקליטורים
,
ובהם ריכוז
43
החקיקה והפסיקה
.
לדעת משרד מבקר המדינה דמי חבר אינם אמורים לשמש
לפעילות
מסחרית המתחרה בגורמים עסקיים
,
למעט במקרים של כשל שוק
.
היבטים ניהוליים
בפעולות הלשכה בנושא ה וצאה לאור של ספרו ת משפטית
,
בדק משרד מבק
ר המדינה את
ההיבטים הניהוליים האלה
:
יעילות וחיסכון
,
גי לוי נאות של ה ו צאות ודו וח עליהן
.
סדרי רישומים חשבונאיים
העסקות שנקשר ו בשעתו בין ה הוצל
"
ר לגו רמי חוץ
,
קודם להק מת החברה
,
וכ ן העסקות
שנקשרו עם הח ברה לאחר הקמתה
,
היו מחויבות ברישומים חשבונאיים
,
שב הם יבואו
לידי ביטוי הן התוצאות הכספיות הכוללות לכל אחד מהגופים הנ
, ל"
והן ת וצאו ת כספיות
למיניהן בחתכים שונים
)
כג ון
:
לפי מגזרי פעילות
,
לפי סוגי מוצרים
(.
מש רד מבקר
המדינה העלה
,
כדלקמן
:
עד להקמת החברה
,
הצגת התו צאות הכספיות מפעולות יחידת ההוצל
"
ר לקת ה בחסר
.
, כך
לדוגמה
,
ל א פירטו הדוחו ת הכספיים את מרכיבי השכר האמורים להיו ת כלולים
בעלות המכירות
.
עם הקמת החברה תוקן ה דבר
,
והד וח הכ ספי נתן ביטוי נאות של
ההכנסות ושל ה הוצאות על מרכ יביהן כמקובל
.
יחידת ההוצל
"
ר פעלה למעשה כמשק כספים אוטונומי
.
תקציב יחידת ההוצל
, ר"
שהיה
כלול בתקצי
ב הלשכה
,
הביא ב חשבון
,
כהכ נסה צפויה
,
רק כספים שמקורם בגו רמי חוץ
,
ואילו כספים שמקורם בלשכה לא נרשמו כ הכנסות צפויות
.
הרישום לא היה תקין
,
בתקציב וגם בספרי החשבונות של יחידת ה הוצל
. ר"
רק ב שנת 1996
תוקן הריש ום
בתקציב
.
סבסוד הדדי של פעולות
הועלה
,
כי חברי הלשכה
סבסדו -
באמצעות דמי החבר ששילמו- את פעילות
יחידת
ההוצל
, ר"
והם מוסיפים לסבסד בדרך האמורה גם את פעילות החברה
;
ומנגד
,
היו גם
מקרים שבהם יחידת ההוצל
"
ר או החברה סבסדו את פעילות
הלשכה המיועדת לחבריה
,
כדלקמן
:
44
. א
בדיקת הדוחות הכספיים של הלשכה החל מהשנים
) 1995
-
1989 ועד בכל ל
(
העלתה
,
שאת הגירעון שנ וצר ביחידת ההוצל
"
ר בשנים -
1994
-
1991 כ- 6
מיליון ש
, ח"
כי סתה הלשכה באופן ש וטף
,
בכ ל אחת מהש נים הנ
, ל"
מתשלומ י
דמי החבר ללשכה
,
כאמור
.
. ב
מאז הקמת החברה ועד למועד סיום הביקורת
)
בפרק זה
, (
באוגוסט 1996
,
העניקה יחידת המחשב
שירותים שונים ללשכה
,
אולם בחישוב העלות שהגיעה
לכדי 78,000 ל א הובאו בחש בון
,
וממילא ל א תומחרו
,
הה וצאות הכ רוכות
בתחזוקת המחשב
,
בהפקת דוחות
,
בהפעלת תקשורת וכיו
. ב"
בעקבות הביקורת
תוקן הדבר בידי החברה
.
ג .
בתקופת קיומה של יחידת ההוצל
"
ר היא הפיקה והפיצה
,
ללא ת מ
ורה
,
ש ני
פרסומים תקופתיים עבור הל שכה
.
את ההוצ אות שהי ו כ רוכ ות בכך כיסתה
הלשכה במסגרת כיסוי כולל ש ל גירעונ ות יחידת ההוצל
. ר "
הועלה
,
שהחברה הוסיפה להפיק ולהפיץ את שני הפרסומים ללא תמורה ובלי
שייערך בינה לבין הלשכה הסכם או הסד ר בדבר הזמנת עבודה למוצרים הללו
,
ובדבר התמורה המגיעה לחברה בגין זאת
.
בעקבות הערות משרד מבקר המדינה הודיעה החברה
,
כי הוגשו ללשכה
חשבוניות כנדר ש
.
אגף המכס ו המע
, מ"
מצדו
,
הודיע למשרד מבקר המדינה
,
כי
נושא ה שירותים שנתנה החברה ללשכה נמצא בבדיקה
.
. ד
יחידת ההוצל
"
ר ואחריה הח ברה
,
העניקו ו מעניקי
ם שירותי מחשב לקרן
הגמלאות של עורכי הדין בי שראל בע
)*( מ"
.
הועלה
,
כי ק רן ה גמלאות ל א
שילמה ליחידת ההוצל
"
ר בעד שירותי המחשב שנית נו לה
,
ול א נ רשם בספרי
הלשכה או בספרי יחידת ההוצל
"
ר דבר מתן שירותים אלה בתמורה כספית
כלשהי
.
אף לא נמצא בסעיף החייבים במאזן ביטוי לחו
ב כלשהו של קר ן
הגמלאות ליחידת ההוצל
"
ר בגין שירותי המחשב
.
משרד מבקר המדינה העיר
,
כי יש לשקול אם להמשיך את ק יומו של הסבסוד ההדדי
כמתואר לעיל
.
בכל מקרה
,
מן הראוי שהסבסוד יבוא לידי ביטוי בספרי החברה ובדוחו ת
הכספיים שלה
,
דבר שלא נעשה
.
(*)בנ
ושא קרן ה ג מלאות ראו עמ
' 48
.
45
סדרי מנהל ביחידת הוצאה
לאור ובחברה
1
.
התקשרויות ללא מכרז
א.
ביוני 1995 שכרה הלשכה מש רדים לשימוש יחידת ההוצל
"
ר ובהם השתמשה
גם החברה לאחר מכן
.
התקשרו ת זו הייתה טעונה מכרז
,
שכ ן שטח המשרדים
היה מעל 500, ר" מ
דבר שלא נע שה
.
. ב
בספטמבר 1995
חתמה הלשכ ה
)
באמצעות י חידת ההוצל
( ר "
על ה
סכם עם
חברה לשירותי ניקיון ותחזוק ה
,
לקבלת שירותי ניקיון במשכנה החדש של
יחידת ההוצל
. ר"
גם במקרה ז ה לא קדמו לה תקשרות החוזי ת מצד הלשכה
הליכי מכרז
,
כ נ דרש על פי חו ק חובת המכרזים
,
שכן עסקה ז ו שהייתה מעל
35,000" ש
ח טעונה מכר ז
.
2
.
סדרי הפרדת ההוצאה לאור מהלשכה
יחידת ההוצל
"
ר ניהלה מערכת נ פרדת של חשבונות
,
וסווגה בידי שלטונות מע
"
מ כעוסק
מורשה
,
על כל המתחייב מכך על פי חוק מס ער ך מוסף
,
התשל
ו " -
1975
)
להלן-
חוק מס
ערך מוסף
(.
גם החברה סווגה ו נרשמה בשלטונ ות מע
"
מ כעוסק מורשה
.
מניו ת החברה
בידי הלשכה
.
בה בשעה
,
הייתה הלש
כה ו נות רה בגדר מלכ
"
ר ל פי אותו חוק
.
מטרותיה העיקריות של החברה
,
כפי שהוגד ר ו בתזכיר ההתא גדות שלה
,
הן בין היתר
:
ליזום
,
להקים ול הפעיל הוצאה לאור
,
ל רבות בית דפוס
,
בית תוכנ ה וחנויות מכיר ה ושיווק
של ספרות משפטית ופסקי דין
;
ולטפל בהוצאה לאור
,
ל רבות ה דפסה ושיווק ש
ל ספרות
משפטית
,
פסקי דין
,
דברי חקיקה
,
פרסומים משפטיים וביטאונים שמטרתם הפצת הידע
המשפטי ועדכון המשפטנים
.
במסגרת הפעולות להקמת החברה
,
בתחילת פברואר 1996
,
ה חליט דירקטוריון החברה
על הפרדת מערך הכספים של החברה מהלשכה
,
אולם בפועל הפעולות התמהמהו
.
בעקבות הערות
משרד מבקר המדינה נחתם ב-
17.6.97 הסכם בין הלשכה לחברה
,
שתכליתו העברת נכסים והתחייבויות בין הצדדים
,
לרבות ריהו ט וציוד
.
בדצמבר 1997
,
הודיעה החברה כי מערך הכספים הופרד
.
46
3
.
התקשרות עם הנהלת בתי המשפט
. א
בסוף פברואר 1989 נחתם הסכ ם בין המדינה באמצעות הנהל ת
בתי המשפט
,
לבין הלשכה
)
להלן-ההסכם
, (
שלפיו העניקה המ דינה ללשכה את הזכ ות
להדפיס
,
להוציא לאור
,
להפיץ
,
לתרגם ולמכו ר קבצים של פסקי דין
)
שנבחרו
לפרסום בידי הנ הלת בתי המשפט
(
של בית המ שפט העליון
,
ש ל בתי המשפט
המחוזיים ושל בתי הדין לעבודה
,
במתכונת ו בתנאים שפורטו ב
הסכם
;
וכן
לערוך להם תמציות ומפתחות
.
עוד נקבע בהסכם
,
שבתמורה לזכויות ה שימוש האמורות
,
תעניק הלשכה
למדינה הנחה בשיעור של 35% ממחיר החוברות
,
המפתחות והכריכ ות ש ל
קובצי פסקי הדין אותם תזמין המדינה מהלשכה מפעם לפעם
,
וכן מכל עיבוד
או ר שימה שהל שכה תוציא לאו ר לפי
ההסכם
.
כ ל זאת
,
במקום תשלום תמלו גים
למדינה בגין זכויות היוצרים שהיו ונות רו בידיה
,
כפי שעולה במפורש
מההסכם
.
הועלה
,
כי בחשבוניות המס שהלשכה
)
באמצעות יחידת ההוצל
"ר(
הנפיקה
למדינה עבור רכישת כל פריט
,
צוין מחירו לאחר ניכוי
ההנחה האמורה של
35%
,אולם המע
"
מ שדווח
והועבר לשלטונות
" מע
מ התייחס ל-
65%
בלבד
ממחירו של כל פריט
.
הסדר זה נמשך גם
לאחר הקמת החברה
,
וזו הוסיפה
להנפיק חשבוניות למדינה בדרך
האמורה
.
משרד מבקר המדינה העיר
,
כי עריכת החשבוניות בדרך האמורה לא
הייתה
תקינה
,
מאחר שלא שיקפה את ערך העסקות
.
ראוי היה
שהחשב
וניות ייערכו על
בסיס של מחיר כל פריט במלואו
,
וממנו
יחושב המע
"
מ המגיע לשלטונות
המע
. מ"
בדרך זו היו מועברים
לשלטונות המע
"
מ סכומים גבוהים יותר
.
בד
בבד היה על הלשכה
)
ולאחר מכן החברה
(
ועל הנהלת בתי המשפט להתחשבן
ביניהם בגין
התמלוגים המגיעים למדינה
,
אם מגיעים כאל
, ה
על בסיס מחיר של
כל פריט במלואו
.
הרישום והדיו ו ח על ניצול הת קציב בידי הנה לת בתי המשפט מתייחס למחיר
המופחת הנקוב בחשבוניות כ אמור
.
התחשבנ ות בדרך שצוי נה לעיל אינה
מציגה
,
מחד - הוצאה במלוא המחיר
,
ומאידך -
47
הכנסה בשיעור35 % מהמחיר כתמורה לתמל וגים על מ
תן ז כות שימוש בגי ן
זכויות י וצרים
.
משרד מבקר המדינה הסב את תשומת לב שלטונות מע
"
מ לנושא
,
ואלה
,
לאחר
עריכת ביקורת בלשכה ובחברה
,
קבעו כי אין לראות
בתשלום המופחת הנחה
,
וכי על החשבוניות לכלול את מלוא המחיר
ולהעביר את תשלומי המע
מ "
לשלטונות המע
"
מ בהתאם
.
החברה
הו
דיעה למשרד מבקר המדינה
,
כי עמדת
המשרד ועמדת שלטונות
" מע
מ אמנם אינה מקובלת עליה
,
אך תפעל בהתאם
להחלטתם
.
ב.
החברה מוציאה לפועל את ההסכם מאז הקמתה
,
בלי שהלשכה הביאה -
בתיאום עם הנהלת בתי המשפט- להסבת זכויות יה וחבויותיה שלפי ההסכם
,
לחברה
.
לדעת משרד מבקר ה
מדינה
,
מתכונת פעילות זו
,
שבה החברה פועלת
בלא מחויבות משפטית כלפי הלשכה והמדינה
,
אינה מתיישבת עם סדרי מנהל
תקינים
.
בעקבות הערות הביקורת ה ודי עה החברה להנ הלת בתי המש פט
,
כי פעילות ההוצאה
לאור של ספרות משפטית של הלשכה הועברה אליה
.
הועלה
,
כי בעקבות האמור לעי
ל נדון הסכם חדש בין החברה להנהלת בתי המשפט בכל
הנוגע להפקת פ סקי דין ממוחשבים
,
אולם ה וא טרם נחתם
.
אש ר להפקת קבצים של פסקי
דין מודפסים
,
פ רסמה הנהלת בתי המשפט מכר ז באפריל 1997
.
בנובמבר1997
זכה יזם
פרטי במכרז זה והחל בהפקת פסקי הדין המודפסים
.
48
קרן גמלאות של
עורכי דין בישראל בע
מ "
החוק מאפשר ללשכה להקים קרן גמלאות
.
בא פריל 1977 הקימה הלשכה חברה בשם
:
"
קרן גמלאות ש ל עורכי דין בי שראל בע
". מ"
החברה רשומה אצל רשם החברות כחברה
פרטית מוגבלת בערבות
,
שאין לה הון מניות
.
חבריה הם
:
לש כת עורכי הדין
;
והחברה
לנאמנות של לש כת עו
רכי הדין בישראל בע
"
מ שבשליטת הלשכה
.
מטרותיה של החברה
,
בהתאם לתזכיר ההתאג דות שלה
,
הן בין היתר
: "
לה קים לנהל
ולקיים קרנות ל גמולים
,
גמלאו ת
...
לחברי לש כת עורכי הדין בישראל
...
כל ז ה שלא ע ל
מנת לחלק רוו חים לחברי החברה
".
החברה הקימה ומנהלת קרן גמלאות
)
להלן-
קרן
ג
מלאות
: או ,
ה קרן
(
ומתוך הצבר הכספים שבקרן משולמות ג מלאות לעמיתי הקרן
.
הקרן
מנוהלת כקופת גמל לקצבה
,
דהיינו
,
נותנת קצבה חודשית לעמיתים לפי סכומי הפקדתם
בקרן
,
כפי שנקבע בתקנות הקרן ולא כפועל יוצא מרמת שכר ו ש ל העמית
.
מעמדה החוקי של קרן הגמלאות ואופן ניהולה
על פי תקנות מס הכנסה
)
כללים לאישור ולני הול קופת גמל
, (
התשכ
ד "-
1964
תקנות
לשכת עורכי ה דין
)
פיקוח על קרן הגמלאות
, (
תשל
ח "-
1978
,
יש לה פריד בין התזכיר
ותקנות החברה לבין תקנון שה קרן אמו רה לפ עול לפיו
.
הבדי קה העלתה
,
כי לא הותקן
תקנון נפרד לקרן
,
וזכוי ות העמיתים
והתחייבויותיהם נכללו במסגרת התזכיר ותקנות
החברה
.
בתשוב תה למשרד מבקר המדינה הוד יעה הקרן
,
כי תשקול לבצע א ת השינ וי
הדרוש
.
על פי חוק הפיקוח על עסקי ביטוח
,
התשמ
" א-
1981
,
חל איסור על אד ם לעסוק בביטוח
אלא אם כן יש בידו רישיון מבטח
.
על פי הודעת הפיקוח על עסקי בי
טוח
) ,
ענפי ביטוח
, (
התשמ
"ה-
1985
,נכלל ע יסוק הקרן בביטוח פנסיוני
,
בין ענפי הביטוח החייבים ברישיון
מבטח
.
הועלה
,
כי אין בידי הקרן רישיון מבטח
,
אותו מנ פיק המפקח על הביטוח
.
בתשובתה למשרד מבקר המדינה הודיעה הקרן
,
כי בתחילת שנת 1997
היא נדרשה
לראשונה לשא ת באגרה ש
נתי ת בגין ביטוח פנסיה
,
אולם ה מפקח על הביטוח לא ד ר ש
שתסדיר רישוי
.
בעקבות הביקורת תשקול הקרן את הסדרת הנ ו שא
.
49
חובת החברות בקרן
אף שהקמת קר ן ה גמלאות ביד י הלשכה היא פעולה שברשו ת
,
הרי משהוק מה הקרן -
חובה על פי החוק
,
על כל חברי הלשכה להצטרף אליה כעמיתים
,
פרט ל
אלה שהחוק
פטרם מפורשות מחובה זו
.
בסוף שנת 1995
הי ו בקרן3,090 ע מיתים
,
ובלשכה היו כ -
14,000 חברים
.
בלשכה אין מ ידע כמה מחבריה מחויבים להיות עמיתים בקרן
.
מאז
1995
הקרן היא
"
קרן סג ורה
"
ול א ניתן לצרף אל יה עמיתים חדשים
)
ראה להלן
(.
הצבירה
בקרן לצורך ת שלום גמולים
ל עמיתים הסתכמה בסוף שנת 1995 בכ-
38 מיליון ש
. ח"
בשנים 1992
ו-
1994
חוקקו שני חוקי יסוד
)
חוק יסוד
:
כבוד האדם וחירות ו
,
וחוק יסוד
:
חופש העיסוק
, (
ולפי חוות דעת שהלשכה קיבלה מיועץ חיצוני
,
עשויה חובת ההצטרפות
לקרן להיות מוט לת בספק
,
נוכח זכויות היסוד ה מעוגנות בה
. ם
י צוין
,
כי גם קוד ם לחקיקת
חוקי היסוד לא עסקו הלשכה ו הקרן באכיפת ההצטרפות לקרן
.
לדעת משרד מבקר המדינה
,
מן הראוי שמשרד המשפטים והלשכה ינקטו בצעדים
הדרושים להסדרת העניין בחקיקה
.
זאת
,
נוכח החשש
,
כי חובת ההצטרפות אינה
מתיישבת עם הוראות חוק יסוד
:
כבוד האדם ו
חירותו וחוק יסוד
:
חופש
העיסוק
.
בתשובתה למשרד מבקר המדינה הודיעה הקרן -
על דעת הלשכה- כי
הצורך בתיקון
הוראות החוק המחייבות את חברי הלשכה להצטרף לקרן
,
מצוי
על סדר יומה של
המועצה הארצית של הלשכה
.
בכוונתה של הנהלת הקרן להציג
שוב לפני המועצה
הארצית את הנושא על
כל היבטיו
,
ולפעול לקידומו בהקדם
האפשרי
.
משרד המשפטים
הודיע בתשובתו למשרד מבקר המדינה
,
כי לדעתו חוקי
היסוד מעוררים שאלות בדבר
חובת החברות בקרן
,
וכי נבדקת אפשרות לפתרון
עם משרד האוצר
.
אגף שוק ההון
במשרד האוצר לא הגיב
,
לפניות חוזרות
ונשנות של משרד מבקר המדינ
. ה
הפיכת קרן הגמלאות ל
"
קרן סגורה
"
במשך שנים ר בות היו גירעו נות אקטואריים בקרנות פנסיה רבות
,
וברא שית שנות
התשעים חל מ שבר בשוק ההו ן
.
במארס 1995
החליטה הממשלה על סדרת צעדים שיש
לנקוט
,
כדי להבטיח את זכויותיהם של המבוטחים בקרנות הפנסיה ולשמור ע ל היציבות
בשוק
ההון
)
לה לן-החלטת הממשלה
(.
בעקבות החלטת הממשלה ובסמוך לאחר קבלתה
,
הפיץ אגף שוק ההון בקרב קופות
הגמל המאושר ו ת לקצבה -
ובכללן קרן ה גמלאות- הנחיו ת בכתב
,
ובהן
"
הוראות לניהול
קרנות פנסיה יש נות
" )
להלן - הנחיות ה אגף
( .
האגף קבע
50
בהנחיותיו
,
כי החל מ-
1.1.95
,ע
מיתים חדשים שיבקשו להצטרף לקרן פנסיה יצורפו רק
לקרן חדשה ש תאושר ותנ והל בנפרד מהקרן הקיימת
.
על קרן הפנסיה החדשה להיות
"
קרן פנסיה מק יפה
" )
להבדיל מ
"
פנסיית יסוד
"( - קרן שיש בה הסדרים
,
שבין היתר
מחייבים אותה לשלם לעמיתיה קצבות זקנה
,
קצבות נכות
,
וקצבות שאירים לש
אירי
עמיתים שנפטרו
.
בהנחיות האג ף נקבע
,
כי בקרן החדשה חיי בים להיות 1,500
עמיתים
לפחות
,
בתוך ש נתיים מעת איש ורה
,
שאם לא כ ן יבטל משרד ה אוצר את אישו ר ה כקופת
גמל
.
באפריל 1995 פנתה קרן הגמ לאות אל הממו נה על שוק ההו ן
,
והסבה את ת שומת לבו
להוראות המיו חדות שבחוק
,
המ
חייבות את חברי הלשכה להצטרף לקרן הגמלאות
שהקימה הלשכה
,
ולסתירה שנ וצרה בין הו רא ות החוק לבין הנחיות אגף ש וק ההון
החוסמות כאמור את האפשר ות לצרף עמיתים חדשים
.
הממונה הודיע לקרן
,
כי לנוכח
ההנחיות החדש ות אין הקר ן ר שאית לצרף עמיתים חדשים
;
אולם
,
הקר ן תה א רשאית
להמ
שיך לפעול כ
"
קרן סג ורה
"
בכל הנוגע לעמיתים שהצטרפו אליה עד 31.12.94
,
ואף
תוסיף לקבל בהנפקה -
בהתייחס לעמיתיה- אגרות חוב מיועדות
,
כפי שמאפשרת
החלטת הממשלה
.
הממונה הוסיף
,
כי לא ניתן לאשר ללשכה להקים קרן חדשה מאחר
שזו לא ת וכל להגיע ל -
1,500 עמיתים לפחות בתוך ש
נתיים
.
הממו נה אף פנה לש ר
המשפטים והציע לבחון בהקדם תיקון לחוק
.
עד למועד סיום הביקורת טרם
,
ת וקן החוק
.
היבטים כספיים וחשבונאיים
1
.בבדיקה הועלה
,
כי מקורות כספיים שהיו מיועדים להפקדה בקופת הפיצויים של
עובדי הקרן
,
לא הופקדו בה
.
הם שימשו בפרקי זמן מסוימים ל
רכישת אגר ות חו ב שהקרן
אמורה להשקיע בהן את כספי עמיתיה -
אג רות חוב ש משרד האוצר מ נפיק לקופות גמל
להשקעת כספי העמיתים בלבד
.
למשל
:
בשנת 1992 רכשה הק רן אגר ות חוב מסוג זה
,
והרכישה אמנם כוסתה ממקור ות מתאימים בשנת 1993
,
אול ם רכישה ד ומה שנעשתה
בשנת 1995 לא כוסתה ממ
קורו ת מתאימים עד למועד סיום הב יקורת בפרק זה -
אמצע
1997
.
בתשובתה למשרד מבקר המדינ ה הודיעה הקרן
,
כי כיום היא נ והגת להפקיד מ די חודש
בקופת הפיצויים כנדרש
.
2
.משרדיה של הקרן שוכנים ב דירה שבבעלות הלשכה
.
עד למו עד סיום הביקור ת
)
בפרק
( זה
לא שילמה הקרן ללשכה ד מ
י שכירות כלש הם בעד השימו ש בדירה
,
ולא צוין בספרי
החשבונות ובדו חות הכספיים של שני ה גופים
51
האמורים דבר ק יומו של חוב כס פי של הקרן לל שכה בנדון
.
3
.
הקרן מחזיקה במניות בשיעור של0.00275 %
מהון המניות ה מונפק והנפרע של חברת
"
גמול
)*( "
,
אש ר ניהלה באמצעות מחשב את ריש
ומי הפעולות בתיק ניירות הערך של
הקרן
.
התברר
,
כי עד לאמצע 1997
לא גבתה חברת גמול מהקרן
)
כ פי שלא גבתה מיתר בעלי
מניותיה
(
שכ ר בגין שירותי ה מחשוב שלה
.
עם זאת
,
נשאה הקרן בעקיפין בעלות
השירותים שנית נו לה
,
כדלהל ן
:
חברת גמול זק פה את עלותם של שיר ותים א לה לחובת
הו
צאות התפעול שלה
,
פעולה שהקטינה את ר ווחיה
,
וממילא שילמה לקרן
)
כ מו ליתר
בעלי מניותיה
(
דיבידנד מוקטן מרווחיה
.
מש רד מבקר המדינה העיר לקרן
,
כי דרך
הרישום דלעיל אינה תקינה וגר מה לגילוי לא נאות בספריה של הקרן
:
היא לא הציגה את
ההוצאות וההכ נסות האמיתיות של הקרן
,
וכ
ן גרמה לאי ניכ וי מס במקור
,
באותה עת
,
בידי שני הצדדים
,
ניכוי המתחייב בגין קבלת שירותים ודיבידנד
.
בעקבות הערות הביקורת החל ה חברת
"
גמול
, "
בספטמבר 1997
,
בגביית ת שלום בעד
שירותי המחשב שלה לקרן
,
בלוו י תיעוד מתאים
.
(*)לעניין חברת גמול
,
ר אה גם ד וח שנתי 45
,' עמ7
.
52
* *
*
1
.דוח זה על לשכת עורכי הד
ין ממקד את תשומת הלב לכמה סוגיות הקשורות
למקצוע
עריכת הדין ולסמכויות הלשכה
,
ומעלה את הצורך בליבון ודיון
ציבורי בהן
:
א.
סדרי השיפוט המשמעתי של עורכי דין שבסמכות הלשכה
,
ובכלל זה
דרכי
בחירתם של חברי בית הדין המשמעתי והרכבם של בתי הדין
.
בעת דיון בסוגיה
ראוי
לעמוד על הסדרים הנוהגים בתחום זה
במדינות העולם המערבי
,
ומידת
התאמתם בארץ
.
ב.
ההתמחות - משכה
,
תכניה והפיקוח עליה
.
ג.
הצורך בכללים או בתקנות
,
שיקבעו את סדרי הבחירה לוועד
המרכזי של
הלשכה
,
וכן הנחיות מפורטות למכלול העניינים
הכספיים הכרוכים בבחירות
למוסדות
הלשכה
,
ובעיקר
:
הגבלות על
סכום ההוצאה המותרת למימון
תעמולת הבחירות
;
על קבלת תרומות
מסוגים מסוימים של תורמים ועל סכום
התרומה
.
ד.
ארגון מחדש של פעילות הוועדים המחוזיים של הלשכה
,
על כל
היבטיה
,
לרבות יחסי הגומלין הראויים בין הוועדים לבין יתר
מוסדות הלשכה
.
2
.הדוח מעלה גם סוגיות כספיות וניהוליות
:
א.
הלשכה גובה דמי חבר ואגרות למימון פעולותיה
.
שיעורם של אלה
נקבע לפני
שנים רבות ומאז עודכן
,
בדרך כלל בהתאם למדד
המחירים לצרכן
.
בשנים
האחרונות חל גידול ניכר במספר הנבחנים
והמתמחים ובציבור עורכי הדין
חברי הלשכה
.
עקב
זאת חל גידול
ניכר בהכנסות הלשכה מאגרות ומדמי חבר
,
וברשותה כיום עודפים
ניכרים
.
אגרות ודמי חבר גבוהים עשויים להכביד על
ציבור
עורכי הדין ובעקיפין - על משק המדינה
.
אשר על כן
,
על משרד
המשפטים
,
יחד עם הלשכה
,
לבחון מהו התעריף הסביר לגביית דמי
53
חבר ואגרות
.
עליהם
לבחון גם אפשרות לגבות אגרות סבירות בגין
שירותי
חובה
)
כגון
:
קיומו של שיפוט משמעתי
(
ותשלומים על
בסיס וולונטרי
לשירותים שהם רשות
)
כגון
:
קיום ימי עיון
והשתלמויות
,
פעילויות חברתיות
ותרבותיות
(.
ב.
הקפדה כי לא ייעשה שימוש בדמי החבר
,
או במקורות עצמיים
אחרים של
הלשכה
,
לכיסוי גירעונות מפעילות מסחרית המתחרה
בגורמים עסקיים פרטיים
.
הדבר מתבקש בייחוד נוכח סבסוד ניכר
שניתן להוצאה לאור להפקתם של
תקליטורים ובהם ריכוז החקיקה
והפסיקה
.
ג.
הצורך בהגברת השקיפות הניהולית והכספית של הלשכה כלפי ציבור
עורכי
הדין בפרט והציבור ה
רחב בכלל
;
לרבות פרסום הדוח הכספי
השנתי של
הלשכה יחד עם דוח מפורט על פעולותיה
.
3
.
סוגיות מסוימות העולות מהדוח עשויות לחייב תיקוני חקיקה- בעיקר
תיקונים
שנועדו להגביר את השקיפות ואת הבקרה הציבורית על פעולותיה של
הלשכה
.
שומה על
כן שמשרד המשפטים ייתן דעתו בנ
דון בהקדם
.
מבקר המדינה
ירושלים
,
אייר ה תשנ
ט "
אפריל 1999