חומר רקע

כ"ג חשון, תשס"ח 4 נובמבר, 2007 מס' תיק: 1075 לכבוד ח"כ פרופ' מנחם בן-ששון יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת שלום רב, הנדון: דיון הוועדה לסדר דין פלילי באשר להצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – הבעת עמדה לעניין הסדר טיעון), התשס"ו-2006 א. לבקשת יו"ר הוועדה לסדר דין פלילי כב' השופטת מרים נאור ובשם חברי הוועדה אני מבקשת להביא את עמדתה של הוועדה לעניין הצעת החוק שבנדון. הנושא הועלה על סדר יומה של הוועדה לסדר דין פלילי לבקשת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. כמו כן הועלה הנושא הכללי של הצעת החוק בעניין הסדרי טיעון, אך בהקשר הכללי טרם נסתיימו דיוני הוועדה. ב. לעניין הנושא של נפגעי עבירה, הוועדה לסדר דין פלילי קיימה שני דיונים (ביום 10.9.07 וביום 18.10.07). הצעת החוק, לרבות הנוסח שמצוי בדיונים בוועדת החוקה, וכן ניירות העמדה של הקואליציה לקידום זכויות קורבנות עבירה ושל מרכז נגה למען נפגעי עבירה, הוצגו בפני חברי הוועדה. כמו כן עמד לנגד עיני הוועדה בג"ץ 5961/07, פלונית נ' פרקליט המדינה, שניתן לאחרונה. ג. מרבית חברי הוועדה סברו, כי על אף החשיבות בשמיעת עמדתו של נפגע העבירה על ידי התובע לעניין הסדרי טיעון, הרי שאין מקום להביא עמדה זו, כפי שנמסרה לתובע, לפני בתי המשפט. ככלל, ובלא קשר לסוגיית הסדרי הטיעון, עמדת נפגע העבירה לעניין סעיף האישום והעונש, ההולמים את נסיבות העבירה, איננה מובאת בפני בית המשפט. כך, למשל, אם בחרה התביעה (בלי הסדר טיעון) להאשים מי שגרם לתאונה בעבירה של גרימת מוות ברשלנות, ולא בעבירה של הריגה, ועמדת בני משפחתו של מי שנפגע בתאונה היא שראוי היה להאשים בהריגה - בית המשפט היושב לדין פלילי אינו שותף לחילוקי דעות אלה. הוא הדין בהתייחס להסדר טיעון, הכולל לרוב שינוי בסעיפי האישום לעומת כתב האישום המקורי, והסכמות בעניין הטיעון לעונש. בעניין זה עמדת הוועדה היא כי יש להקפיד שהתביעה היא שתקבע טיבו של כתב האישום ואת תכנו. ד. עמדת הנפגע או בני משפחתו עשויה לכלול עובדות שאינן מופיעות בכתב האישום, לרבות עובדות שהתביעה סבורה כי לא ניתן יהיה להוכיח בבית המשפט. אין זה נכון לדעת הוועדה להביא עובדות אלה בפני בית המשפט היושב לדין בפלילים האמור להכריע בדינו של הנאשם, וודאי שאין לכך מקום בנסיבות שבהן אין הנאשם יכול להביא ראיות או טענות לסתור. לעתים מחלוקות בין התביעה לבין נפגעי העבירה בשאלת סעיף האישום המתאים עולות במסגרת עתירות המוגשות לבית המשפט הגבוה לצדק. גם כאן, גבולות ההתערבות של בית המשפט הגבוה לצדק במחלוקות כאלה – צרים הם. ה. לדעת הועדה אין לנהוג באופן שונה מהכלל הרגיל בפלילים, כאשר שאלת סעיף האישום או העונש המתאים מתעוררת בהקשר של הסדרי טיעון. הבאת עומדת נפגע העבירה לבית המשפט עשויה לגרור את בית המשפט היושב לדין ל"משפט זוטא" שבו אין לו כלים להכרעה, ולטענות שבעובדה המועלות מפי קורבן העבירה, מעבר למה שהתביעה סבורה שהיא יכולה להוכיח ברמה הנדרשת בפלילים, ובלי שלנאשם יש יכולת להתגונן על פי סדרי הדין ודיני הראיות. במצב דברים זה, סבורה הוועדה שאין מקום להביא מחלוקות כאלה שבין נפגע העבירה לבין התביעה בפני השופט היושב לדין פלילי. ו. יש לציין כי מלבד זכותו של נפגע העבירה להביע עמדה לענין הסדר טיעון בפני התובע, נתונה לו הזכות להגיש לבית המשפט הצהרת נפגע בשלב הטיעונים לעונש, שבה הוא מפרט בכתב ישירות לבית המשפט את הנזקים והפגיעות שגרמה לו העבירה. זכות זו, מכוח סעיף 18 לחוק זכויות נפגעי עבירה, רלבנטית גם במסגרת הסדרי טיעון, שכוללים שלב של טיעונים לעונש. כמו כן, בעוד שהתביעה היא המוסמכת לקבוע את תוכנו של כתב האישום, פתוחה בפני נפגע העבירה הדרך לנקוט בהליך אזרחי מתאים נגד הנאשם-הפוגע. במסגרת זו רשאי נפגע העבירה להעלות כל טענה, עובדתית או משפטית, גם אם לא היתה חלק מכתב האישום. ההליך הפלילי אינו כובל או מגביל את נפגע העבירה במיצוי סעדיו במסגרת הליך אזרחי. ז. עם זאת לדעת הוועדה יש מקום לאמץ את החלופה השנייה שעלתה בדיוני ועדת החוקה, חוק ומשפט, דהיינו להוסיף סעיף הקובע במפורש כי על בית המשפט לבדוק בטרם אישורו של הסדר טיעון את התקיימות דרישות החוק לעניין נפגעי עבירה. זאת בדומה לפיסקה מקבילה בנדון, במסגרת סעיף 143א(ז) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, הקובעת כי "בית המשפט יברר, בדיון מקדמי לפי סעיף זה בכתב אישום בעבירת מין או אלימות, האם קוימו הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה לעניין זכותו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה להביע עמדה בעניין הסדר טיעון עם הנאשם". בכבוד רב, יפעת רווה מרכזת הוועדה העתק: פרופ' דניאל פרידמן, שר המשפטים ח"כ מיכאל איתן, הכנסת יו"ר הוועדה לסדר דין פלילי, כב' השופטת מרים נאור חברי הוועדה לסדר דין פלילי ד"ר דנה פוגץ', ראש מרכז נגה למען נפגעי עבירה גב' אפרת רוזן, הייעוץ המשפטי, ועדת החוקה, חוק ומשפט