חומר רקע

DOC 2,804 תווים המסמך המקורי ↗
פורום פלילי יו"ר הפורום: מ"מ: סגן: רכזים: עו"ד רחל תורן עו"ד נבות תל-צור עו"ד אבי אודיז עו"ד רחל שיבר עו"ד דר' חגית לרנאו עו"ד נתי שמחוני כנסת: עו"ד יאיר גולן השתלמויות: עו"ד נמרוד ליפסקר עו"ד יורם סגי-זקס בתי משפט: עו"ד אביגדור פלדמן ועדות משנה: חקיקה עו"ד בני שטיינברג פרקליטות עו"ד רות דוד שוק ההון עו"ד יעל גרוסמן משטרה עו"ד יוסי סדבון תעבורה עו"ד שמעון מזרחי סדרי דין וראיות פרופ' קנת מן, עו"ד צבא וביטחון שוק ההון סנגוריה ד"ר יואב ספיר, עו"ד עבירות בטחוניות עו"ד פהים דאוד צבא וביטחון עו"ד אילן כץ שב"ס עו"ד מיכאל עטיה ת"א, 29 מאי 2026 29 מאי 2026 6771 לכבוד ח"כ מנחם בן ששון יו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט א.נ., הנדון: עמדת לשכת עורכי הדין להצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 53) (הודעה על החלטה בערר), התשס"ח - 2007 1. לשכת עורכי הדין תומכת בהצעת החוק בנוסחה הנוכחי, תוך שימת דגש כי חובת היידוע המוחלת על רשויות התביעה תחול הן בעבירות של פשע והן בעבירות של עוון. 2. לשכת עורכי הדין מודעת לכך, כי סעיף 60א' בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, מחיל את חובת היידוע רק בעבירות של פשע, אך יחד עם זאת, סבורה הלשכה, כי אין ללמוד אנלוגיה מסע' 60א' הנ"ל. 3. הלשכה סבורה כי הרציונאלים העומדים מאחורי הגבלת חובת היידוע לעבירות פשע בלבד, נובעים מטעמים מערכתיים בלבד. 4. שכן לנוכח כמות תיקי החקירה הנחקרים מידי שנה בשנה, ע"י רשויות החקירה, הרי שהרחבת חובת היידוע, עלולה להטיל מעמסה מערכתית כבדה מדי על רשויות התביעה. 5. אך אין חולק כי כמות העררים המוגשים על ידי המתלוננים על סגירת תיקים, הינה קטנה לאין שיעור למול כמות תיקי החקירה המועברים לבחינתן של רשויות התביעה. 6. שנית, מלשונו של החוק הקיים, עולה כי זכות הטיעון מוקנית לחשוד רק עם קבלת העברת חומר החקירה לידי רשויות התביעה. 7. לפיכך, ייתכן מצב בו תתקבל החלטה להעמיד חשוד לדין וזאת לאחר שתיקו נסגר ומבלי שנתקבלה תגובתו. 8. בהעדר זכות טיעון ו/או שימוע מוקנית בחוק, עלולים אנו לחזור לימים בהם הוענקה זכות זו באופן בלתי שוויוני, ולפנים משורת הדין (ראו לעניין זה את מאמרה של פרופ' רות גביזון שוויון בשימוע). 9. ודוק, כי באותם ימים התחושה הציבורית הייתה כי רק שועי ארץ זוכים להשמיע את טענותיהם ואת הסתייגויותיהם בפני רשויות התביעה בטרם קבלת החלטה בעניינם, בעוד אזרחים מן היישוב, אינם זוכים לפריבילגיה זו. 10. שלישית, מן הראוי, כי לחשוד תינתן הזכות להגיב על טענותיו והשגותיו של העורר/המתלונן וזאת בטרם תגבשנה רשויות התביעה את דעתן. 11. אשר על כן, הלשכה סבורה כי בצורה זו, תהיה הבדיקה של רשויות התביעה מאוזנת יותר וייתכן כי העמדת שתי העמדות (של העורר/מתלונן ושל החשוד) זו מול זו, אף תסייע לרשויות התביעה במלאכתן ובגיבוש עמדתן. בברכה, עו"ד ניר פלסר חבר ועדת חקיקה פורום פלילי