חומר רקע
לקראת הדיון בוועדת החוקה ב- 12.11.2007, בהצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), התשס"ח-2007: סוגיית כלל הפסילה
הצעת משרד המשפטים: שלא לחוקק כלל פסילה ייחודי לנושא נתוני תקשורת אגב הדיון בהצעת החוק דנן, אלא לדון בקביעתו של כלל פסילה במסגרת חוק החיפוש הנמצא בשלבי גיבוש סופיים במשרד המשפטים.
לבקשת ח"כ סער מיום 29.10.07, להלן נוסח לדיון בהיקש מההסדר שבחוק האזנת סתר:
ראיות
X.
(א) נתוני תקשורת שהתקבלו בניגוד להוראות חוק זה, תוך פגיעה בפרטיות, לא יהיו קבילים כראיה בבית משפט, אלא באחד משני אלה:
(1) בהליך פלילי בשל עבירה לפי חוק זה;
(2) בהליך פלילי בשל פשע (גרסה ב': פשע או עוון), אם בית משפט הורה על קבילותם לאחר ששוכנע, מטעמים מיוחדים שיפרט, כי בנסיבות הענין הצורך להגיע לחקר האמת עדיף על הצורך להגן על הפרטיות.
(ב) בקשה לקבילות ראיה לפי סעיף קטן (א) תהיה באישור היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או הפרקליט הצבאי הראשי בעניין שבתחום סמכותו והדיון בה יהיה, בשינויים המחויבים, לפי סעיף 46 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.
(ג) כדי להחליט בדבר קבילות כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לעיין בנתוני התקשורת.
(ד) בית משפט שהחליט על קבילותה של ראיה לפי סעיף קטן (א) רשאי לעיין בה בדלתיים סגורות.
(ה) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מטענה בדבר קבילות ראיה גם אם נתקבלה בהתאם להוראות חוק זה.
שימוש כדין בנתוני תקשורת שהתקבלו שלא כדין
X1.
(א) קצין משטרה (בדרגת סגן ניצב ומעלה) שהוסמך לכך, רשאי לעיין בנתוני תקשורת שנתקבלו שלא כדין, ורשאי הוא גם להסמיך, לעניין מסוים, תובע או ממונה על חקירה לעשות שימוש בנתוני תקשורת שהתקבלו כאמור, הכל למטרת אכיפתו של חוק זה ובמידה שאינה עולה על הנדרש.
(ב) היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או הפרקליט הצבאי הראשי בעניין שבתחום סמכותו, רשאים לעיין בנתוני תקשורת שנתקבלו שלא כדין, ולעשות בהם שימוש, לשם מניעה או חקירה של פשע (גרסה ב': פשע או עוון).
(ג) היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או הפרקליט הצבאי הראשי בעניין שבתחום סמכותו, רשאים, אם ראו שעניין הציבור מחייב זאת, להסמיך לעניין מסוים, תובע או ממונה על חקירה, לעיין בנתוני התקשורת כאמור בסעיף קטן (ב), ולעשות בהם שימוש, והכל לשם מניעה או חקירה של פשע (גרסה ב': פשע או עוון).
(ד) סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחולו על נתוני תקשורת שנתקבלו שלא כדין על ידי מי שרשאי לקבל היתר לקבלת נתוני תקשורת, אלא אם כן נתוני התקשורת נתקבלו בטעות בתום לב, תוך שימוש מדומה בהרשאה חוקית.