חומר רקע

הצ"ח יחסי ממון בין בני זוג (תיקון מס' 4) (הקדמת המועד לאיזון משאבים), התשס"ז – 2007 עקרי עמדת המרכז לפלורליזם יהודי מנגנון הקדמת מועד איזון המשאבים • הצעת החוק כוללת שתי גרסאות. גרסה א'1 קובעת כי על מנת להקדים את מועד איזון המשאבים אין הכרח בהחלטה של בית הדין הרבני על הצורך במתן גט וכי די בכך שחלפה שנה מאז החל ההליך לפני בית הדין הרבני או שבני הזוג חיים בנפרד תקופה מצטברת של תשעה חודשים מתוך שנה אחת (קרי: תנאים חילופיים). גרסה א'2 קובעת כי על מנת להקדים את איזון המשאבים יש הכרח שבית הדין הרבני יפסוק שיש לתת או לקבל גט (קרי: תנאים מצטברים). • לאור המציאות שבה בית הדין הרבני אינו ממהר לחייב במתן גט גם במקרים קיצוניים ביותר וגם כאשר ברור כי הנישואין אינם ניתנים עוד לשיקום, אין כל ספק שבית הדין הרבני לא יאפשר את הקדמת מועד איזון המשאבים על דרך השגרה. בכך תתרוקן הצעת החוק מתוכן ותכלית החוק לא תמומש. • עמדת המרכז הינה כי יש לאמץ את נוסחו של סעיף 5א כמוצע בגירסה א'1 של הצעת החוק ולקבוע מפורשות בדברי ההסבר להצעה כי הסדר הקדמת איזון המשאבים יבוסס על מנגנון של תנאים חלופיים: החלטת בית הדין הרבני על מתן גט או קבלתו או לחלופין חלוף שנה מאז פתיחת ההליך בבית הדין / היפרדות בני הזוג הלכה למעשה לתקופה של תשעה חודשים. סמכויות בית המשפט • במציאות בה נדרשות נשים רבות לוותר על זכויותיהן בתמורה לקבלת גט וכאשר ישנם גברים ונשים רבים המעוכבים גט בישראל, ישנו חשש כי יעשה שימוש לרעה במנגנון הקדמת מועד איזון המשאבים (קרי: סרבני גט יזמו הקדמה של איזון המשאבים כאשר הדבר ישרת אותם ולאחר מכן ימשיכו בעיכוב הגט). • אשר על כן, על הצעת החוק לכלול, בנוסחה לקריאה שניה ושלישית, את סמכות בית המשפט לדרוש כתב הסכמה למתן/קבלת גט כתנאי להקדמת איזון המשאבים וכן להתנות את ביצועו אם סבר כי המבקש פועל בחוסר תום לב לעיכוב הליך התרת הנישואין. סמכויות אלו נכללות בסעיפים 3(ד)-(ה) להצעה ולשיטת המרכז יש לאשרן במסגרת הכנת החוק. ביטול חוק יחסי ממון • המרכז אינו תומך בביטול חוק יחסי ממון ללא הסדרת מנגנון חליפי בחקיקה ראשית. מנגנון זה חייב יהיה למנוע מבני זוג לעשות שימוש לרעה בהליך חלוקת הרכוש, במקום בו הם אינם מעוניינים להביא לסיום הנישואין בדרך של גט. פירוט הדברים א. הסדר הקדמת מועד איזון המשאבים – מנגנון הפעלת התנאים נוסח ההצעה מהווה שילוב של שתי גרסאות מנוגדות בעניין מנגנון הפעלת התנאים להקדמת מועד איזון המשאבים. לטעמנו, גרסה א'1 המוצעת בהצעה הינה הצעה ראויה, מידתית אשר מחד עונה על הצורך שבעטיו הוגשו הצעות החוק המקוריות ומאידך עונה על רוב הבעיות שהועלו בדיונים הקודמים בוועדה בעניין זה. לפיכך אנו מביעים הסכמה עם הנוסח של גרסה א' 1 המוצעת על ידי הועדה. על פי גרסה א'1 להצעה התנאים הקבועים בסעיף 5א הינם חלופיים ואנו תומכים בכל פה בגישה זאת. לעומת זאת, על פי סעיף 5א שבגירסה א' 2 להצעת החוק, מועד איזון המשאבים יוקדם רק באם פסק בית הדין הרבני כי יש לחייב או לכפות מתן גט או קבלתו, או שבד"ר לא פסק בתביעת גירושין למשך 12 חודשים. תקופה זו ניתנת להארכה ללא הגבלת זמן! בהליכים שבפניו יהיה רשאי בית הדין הרבני הגדול, מטעמים שירשמו וינומקו, להאריך את תקופת הזמן הנדרשת למתן פסק דין מעת לעת, על פי ראות עיניו וכל עוד, לגישתו, ישנה סיבה ייחודית להארכה זו. מצב דברים זה יעניק, הלכה למעשה, לבית הדין הרבני את הסמכות המלאה והייחודית לקבוע באם לאפשר את הקדמת מועד איזון המשאבים, ובאם לאו. לאור המציאות שבה בית הדין הרבני אינו ממהר לחייב במתן גט ועל דרך קבע מנסה לגרום ל"שלום בית", גם במקרים קיצוניים ביותר וגם כשברור כי הנישואין אינם ניתנים עוד לשיקום, אין כל ספק שבית הדין הרבני יעשה שימוש רב בסמכותו ולא יאפשר, כעניין שבשגרה, את הקדמת מועד איזון המשאבים – אקט הנחשב בפועל כהכרה בסיום נישואיהם של בני זוג. בית הדין הרבני יטה לדחות את ההכרעה בענין איזון המשאבים עד שישתכנע שבני הזוג אכן יתגרשו (על דרך חיוב או כפיה במתן גט), ודבר זה אורך לעיתים שנים ארוכות. כך, לא ינותק הקשר בין מועד איזון המשאבים למועד הגירושין והצעת החוק תרוקן מתוכן. בשל כך הגדרת התנאים האמורים כמצטברים תאפשר לבית הדין הרבני לשלוט במועד איזון המשאבים, ותשאיר את מצב הדברים החמור המתואר בדברי ההסבר של הצעות החוק על כנו, ואף תעניק לו גושפנקא חוקית. אשר על כן מוצע לאמץ את נוסחו של סעיף 5א כמוצע בגירסה א'1 של הצעת החוק ולקבוע בדברי ההסבר להצעה כי הסדר הקדמת איזון המשאבים יבוסס על מנגנון של תנאים חלופיים. לאמור, כי עמידה בכל אחד מהתנאים המפורטים בסעיף 5א, לבדה, תאפשר לבן הזוג המבקש להקדים את מועד איזון המשאבים בינו לבין זוגו. ב. סמכויות בית המשפט לצמצום השימוש לרעה בהקדמת מועד האיזון במציאות בה נדרשות נשים רבות לוותר על זכויותיהן בתמורה לקבלת גט וכאשר ישנם גברים ונשים רבים המעוכבים גט בישראל, ישנה חשיבות עצומה לקידום תמריצים למתן וקבלת גט. גם לאחר הקדמת מועד איזון המשאבים אין כל הבטחה כי אחד מבני הזוג לא ידרוש מבן זוגו דרישות כלכליות בתמורה לקבלת/מתן גט פיטורין. להיווצר מצב שבו מי שפתח בהליך איזון המשאבים לא יסכים לסיום הנישואין ולכן לא ייתן/יקבל גט וזאת אם מטעמי נקמה, המשך הסכסוך או על מנת לסחוט עוד כספים מבן הזוג. יחד עם זאת נציין כי פתיחת הליך להתרת נישואין, כשלעצמה, אין בה בכדי להבטיח את מתן/קבלת גט הפיטורין של בני הזוג. במציאות בה אנו עדים למקרים רבים מספור בהם סרבני גט מסרבים, במסגרת הליכי התרת הנישואין, להעניק גט פיטורין לבן זוגם, ולאור אוזלת היד של בתי הדין הרבניים בעניין זה, ברור כי אין בעצם חיוב המבקש לפתיחת הליך להתרת נישואין בכדי לקדם משמעותית את מתן/קבלת גט הפיטורין. משכך עמדת המרכז לפלורליזם הינה שישנה חובה כי לבית המשפט תהייה הסמכות לעכב את ביצוע איזון משאבים אם סבר כי המבקש פועל בחוסר תום לב בעניין התרת הנישואין ואף להתנות את האיזון בחתימת המבקש על כתב הסכמה להתרת נישואין. על כן הכרחי כי סעיפים 3(ד) ו – (ה) יכללו בנוסח הסופי של ההצעה שכן יש בהן בכדי להבטיח כי מבקש הקדמת מועד איזון המשאבים לא יעשה שימוש לרעה בהקדמה זו. יחד עם זאת חשוב להוסיף לסעיף 3(ד) כי אי עמידה בהתחייבויות אלו יש בהן בכדי להטיל סנקציה כלכלית על המבקש שכן ללא סנקציה שכזו, כתב ההסכמה עצמו הינו חסר משמעות אמיתית. ג. ביטול חוק יחסי ממון המרכז לפלורליזם אינו תומך בביטולו כליל של חוק יחסי ממון ובהחלת הלכת השיתוף גם על זוגות שנישאו לאחר שנת 1974. הלכת השיתוף אמנם מנתקת בין מועד איזון המשאבים למועד סיום הנישואין אך מנגד היא אינה מעניקה פתרון לחשש כי בני זוג יעשו שימוש לרעה באיזון המשאבים, כמצוין לעיל. ד.סיכום הדברים ישנו צורך אמיתי בתיקון חוק יחסי ממון, כמוצע בנוסח הצעת הועדה. יחד עם זאת, הכרחי לקבוע כי המקרים האמורים בסעיף 5א הינם חלופיים. כן הכרחי לקבוע בחוק את סמכויות בית המשפט לעכב את ביצוע איזון משאבים אם סבר כי המבקש פועל בחוסר תום לב בעניין התרת הנישואין ואף להתנות את ביצועו בחתימת המבקש על כתב הסכמה להתרת נישואין, לרבות כתב הסכמה למתו/קבלת גט.