חומר רקע
נוסח לדיון בועדת החוקה, חוק ומשפט ביום 24.9.07
הצעת חוק העונשין (התאגדות גזענית או נאו-נאצית)(תיקון מס'...)התשס"ח-2007*
תיקון סעיף 145
1.
בחוק העונשין, התשל"ז-19771, בסעיף 145, אחרי פסקה 2 יבוא:
"(2א) חבר בני אדם, מואגד או לא מואגד, שבחוקתו או בתעמולתו או בדרך אחרת, ובאופן מאורגן, שיטתי ומתמשך, מטיף, מסית או מעודד לגזענות; ולרבות הטפה, הסתה או עידוד כאמור, תוך הבעת הזדהות או אהדה לעקרונות הנאצים או לתנועה הנאצית.
נקודות לדיון
א. לעניין ההתייחסות המפורשת למונח "נאצים"
1. מדוע יש צורך להתייחס מפורשות לארגון נאצי ? – גזענות על רקע "נאצי" נכללת בגדר גזענות "רגילה". כלומר, האיסור המוצע על התאגדות גזענית לפי גרסה א' יחול גם על התארגנות נאו-נאצית.
2. חוסר אחידות - התיקון המוצע יוצר חוסר אחידות בחוק העונשין. חוק העונשין אוסר כיום על הסתה לגזענות וקובע החמרת ענישה על רקע גזעני ועל רקע עוינות לקבוצה. החוק אינו מתייחס לתופעות "נאו-נאציות" ואלו יכנסו לגדר האיסורים הקיימים על גזענות. ההתייחסות המפורשת לנאצים בגדר העבירה השולית יותר, של ההתארגנות, ולא של ההסתה, אינה מובנת.
3. הגנה על קבוצת המיעוט– על דרך הכלל, החוק הפלילי מעניק הגנה יתרה לקבוצת המיעוט. שימת דגש על התורה הנאצית הינה יוצאת דופן בהקשר זה. התורה הנאצית אינה התורה הגזענית השכיחה ביותר בארץ. בארץ נפוצה יותר גזענות המכוונת כנגד האוכלוסייה הערבית, אוכלוסיית המיעוט. גזענות זו אינה כלולה בגדר "עקרונות הנאצים".
ב. על הנוסח
1. הגדרת "ארגון" – הנוסח, אשר מתקן את סעיף 145, מבוסס על הגדרת ארגון המופיעה בכל הסעיפים הקטנים של סעיף 145 (התאגדות אסורה). סעיף זה הוא סעיף מתקופת המנדט, ההגדרות בו מיושנות ותיקונו מחייב נוסח המתאים לעידן המשפטי הנוכחי, שלאחר חקיקת חוקי היסוד. על כן, הנוסח המוצע משלב את ההגדרות המצויות בסעיף 145 עם נוסח הגדרת "ארגון פשיעה" הדורש כי יהיה מדובר בארגון עם "תבנית מאורגנת, שיטתית ומתמשכת".
2. מיהו "חבר" – סעיף 147 לחוק העונשין אוסר על חברות בארגון שמנוי בסעיף 145, אותו מוצע לתקן. לפי הפסיקה המקבילה בענין פקודת מניעת טרור, די בכך שהציעו לאדם להיות חבר בארגון והוא הסכים לכך, כדי שהוא ייחשב כחבר בהתאגדות. לעומת זאת, חוק מאבק בארגוני פשיעה מתייחס אך ורק למי שעומד בראש הארגון, מנהל, מארגן, מכוון או מפקח על פעילות ארגון פשיעה. החוק אינו מפליל "חברות" גרידא בארגון. האם אין מקום לסייג את העבירה כך שתחול רק על מי שעומד בראש הארגון ופעילים מרכזיים בו ?
3. מהי הזדהות או אהדה לנאצים ? האם יש צורך בהגדרה מדויקת יותר או אחרת של המונח "עקרונות הנאצים" או "התנועה הנאצית" ?