חומר רקע
חוק לשכת עורכי הדין, תיקון מס' 31
עמדת לשכת עורכי הדין
לשכת עורכי הדין מברכת על הכוונה לתקן את מבנה הדין המשמעתי, ולהכניס בו התאמות ותיקונים הנדרשים עם הזמן.
בראש הדברים רואה הלשכה חשיבות בהגברת השקיפות (ובעניין זה בעיקר בהסדר החדש של פתיחת הדלתות), ובהקמת מערך קבילה מקצועי שיחזק את מערכת הקבילה.
מבנה הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין מבוסס על שני עקרונות מרכזיים. הראשון הוא האוטונומיה של הדין המשמעתי. האוטונומיה פירושה שעורך הדין יפעל ללא מוראו של השלטון. מבחנו האולטימטיבי של עורך הדין הוא בייצוג הפרט נגד הממסד. על-כן רואה הלשכה חשיבות בכך שכללי האתיקה ומסגרות המשמעת יהיו עצמאיות, ובלתי תלויות בשלטון המרכזי (קרי במשרד המשפטים).
העיקרון השני הוא דין החברים. הדין המשמעתי לא רק מיישם נורמות אלא גם קובע נורמות. מסירת קביעת הנורמות ויישומן בידי חברים העוסקים במקצוע מבטיח שהן לא יהיו תלושות מן המציאות מצד אחד, ושתהיה הקפדה ראויה עליהן מצד שני. מפסקי הדין של בית המשפט העליון בערעורים על בתי הדין המשמעתיים משתקפת תמונה טובה ויציבה של הצבת נורמות ראויות והולמות.
באמצעות עקרונות אלו מבקשת הלשכה להנחיל ולאכוף את הערכים המאירים את המקצוע: נאמנות ללקוח, יושר, הגינות, נימוס וכבוד לאדם באשר הוא אדם, כבוד למערכת המשפט ולמערכות השלטון, וחשיבה עצמאית ומקצועית. עקרונות אלה הם שמאירים את הנקודות בהן מבקשת הלשכה לקבל גישה שונה מהגישה המוצעת בהצעת החוק.
נדגיש, עיקרי הדברים בהצעת החוק מקובלים על לשכת עורכי הדין, והם תוצאה של דיאלוג מתמשך בן כשש שנים בין משרד המשפטים ללשכה. יחד עם זאת ישנן כמה נקודות מחלוקת שאותן נציג להלן.
1. ועדת המינויים - סעיף 9 בהצעת החוק, הסדרת סעיף 18 ה' בחוק.
מבנה ועדת המינויים (יו"ר, שני חברים שממנה שר המשפטים, וארבעה חברים המתמנים על-ידי מוסדות הלשכה המכריעים ברוב רגיל) מקובל עלינו. חברי ועדת המינויים צריכים להיות בעלי כישורים לשמש כשופטים מחוזיים.
2. יו"ר ועדת המינויים - סעיף 9 בהצעת החוק, הסדרת סעיף 18 ה' (1) בחוק.
עמדת הלשכה היא שתפקיד זה צריך להיות בידי נשיא בית הדין הארצי של הלשכה (בין הנשיא הפעיל ובין נשיא בדימוס). יש חשיבות רבה למסירת התפקיד לידי אדם המכיר מקרוב את העבודה. הועדה אחראית על בחירתם של כ-350 חברי בית דין, אישורם של עשרות חברי ועדות האתיקה ושל הקובלים מטעם הועדות. כדי לקיים פעילות שוטפת יש למנות אדם הנושא באחריות הכוללת למערכת ולכל הפחות אדם הבקיא בהלכותיה.
נשיא בית הדין לערעורים הוא תמיד עורך דין מוכר בעל ניסיון ממשי בבתי הדין ובאתיקה, שיש לו היכרות אמצעית ולא אמצעית עם מועמדים רבים לתפקידים.
אם ועדת חוקה, חוק ומשפט לא תקבל את גישתנו, החלופה לה נוכל להסכים היא שהיו"ר יהיה עו"ד הכשיר לשמש שופט עליון או שופט עליון בדימוס אשר יבחר בידי המועצה הארצית בהתייעצות עם נשיאת בית המשפט העליון.
3. נשיא בית הדין הארצי - סעיף 8 בהצעת החוק, תיקון סעיף 18 א בחוק.
עמדת הלשכה היא שנשיא בית הדין הארצי הוא מינוי של המועצה הארצית של הלשכה. המינוי מבטא תפיסת עולם של דין משמעתי, שהוא הנושא העיקרי המסור לאחריותה של לשכת עורכי הדין.
4. אתיקה של דיינים - נושא זה אינו מוסדר בהצעת החוק כלל, מוצע להוסיף סעיף.
אנו מבקשים לקבוע שנשיאות בית הדין הארצי תשמש בועדת אתיקה וכנציבת תלונות על דיינים בבתי הדין השונים, והיא תקבע את הכללים לפיה תפעל. יש צורך ממשי בועדת אתיקה, שכן ועדות האתיקה של הלשכה נמנעות מדיון בתלונות נגד דיינים בעניינים הנוגעים להיותם דיינים (קרי התנהלותם בבית הדין) מטעמים של ניגוד עניינים.
5. זהות נציגי הציבור בועדות האתיקה, סעיף 9 בהצעת החוק, תיקון סעיף 18 ב (ב).
כל חברי ועדות האתיקה צריכים להיות חברי לשכת עורכי הדין (בין בפועל ובין בהגבלת חברות). הלשכה מבינה את הרצון למנות נציגי ציבור לועדות האתיקה, אם כי העובדה שכל החברים יעבור אישור של ועדת המינויים מקטינה את החשש מפני שימוש לרעה בכוחן של ועדות האתיקה. יחד עם זאת, הכלל הגדול של השפיטה הוא שהשופט כפוף לדין שהוא מחיל (רק אזרח ישראלי יכול להיות שופט בישראל; רק מי שהוא איש צבא ולו במינוי זמני יכול לשפוט בבית דין צבאי). אין קושי שימונו בעלי רישיון שאינם פעילים במקצוע, שהם עובדי ציבור או מורים למשפט. אין קושי שימונו אנשים שהגבילו את חברותם (קרי "התלו" מרצונם את רשיונם ואינם רשאים בינתיים לעסוק בעריכת דין). אבל כל החברים צריכים להיות מי שלמדו משפטים, עברו את בחינות הלשכה וקיבלו רישיון לעריכת דין.
6. תיגמול כספי – סעיף 19 בהצעת החוק תיקון סעיף 109 הוספת תת סעיף (9) בחוק.
הלשכה מתנגדת בתוקף למתן תיגמול כספי כלשהו לחברי ועדת המינויים, חברי ועדות האתיקה וחברי בתי הדין. (א) אופיו של התפקיד הוא התנדבותי, על רוח זו בנויה הלשכה; (ב) אין ליצור שני מעמדות של פעילים: מקבלי שכר ומתנדבים, הדבר יפגע בהתנדבות; (ג) מתן כוח למנות מקבלי שכר עלול להיות מקור להתנהלות שתכביד על מינוי ממלאי התפקידים; (ד) תיגמול יחייב הוצאה כספית ולפיכך יש לו השפעה על תקציב המדינה.