חומר רקע
1
כ"ו
תשרי
,
תשס
ח"8.10.07
סימוכין
: 364078
שוק ההלוואות החוץ בנקאיות
נייר עמדה לועדת החוקה
,
חוק ומשפט
מטעם החטיבה החוץ בנקאית באיגוד לשכות המסחר
ח"
כ נכבדים
,
רקע
•
מערכת האשראי הבנקאית היא מרכיב חשוב בצמיחת המשק
,
ועסקים רבים לא
היו מגיעים לאן שה
גיעו ללא אותה מערכת אשראי בנקאית
.
אולם
ישנם מקרים
לא מעטים
,
שהמערכת הבנקאית תעדיף שלא להעניק אשראי
מבחינת
הסיכונים
הניצבים בפניה
.
ומשכך
,
עסקים רבים וכן משקי בית רבים
נדחים פעמים רבות
בקבלת אשראי מהמערכת הבנקאית
.
•
לעסקים רבים
,
בייחוד בתחום המסחר והשירותים אי
ן אפשרות אפקטיבית
לגייס מקורות אשראי משוק ההון
.
אולם
עסקים אלו הם מנוע חשוב לצמיחת
המשק בישראל לאור תרומתם ליצירת מקומות עבודה במשק .כ-
60%
מהמועסקים במשק מועסקים בעסקים קטנים
)כ-
1.5 מיליון מועסקים
ב (. -
84%
מהעסקים הקטנים מעסיקים פחות מ-5 אנשים
,
ומתוכם כ-
50%
עצמאים
המעסיקים את עצמם
.
•
אחד הפתרונות המקובלים כיום בקרב עסקים קטנים הנדחים מקבלת אשראי
מהמערכת הבנקאי
, ת
הינה לקיחת הלוואה מהשוק אפור-השחור
,
על כל
התופעות
השליליות הגלומות בו
.
מסקר הרשות לעסקים
קטנים עולה
כי כ-
17%
מבעלי
העסקים הקטנים והבינוניים לקחו בשנת
יים האחרונות הלוואה שמקורה מחוץ
למערכת הבנקאית
ומחוץ למערכת המשפחתית
.
כמו כן עולה
כי מחנק האשראי
הוא אחד המכשולים המרכזיים המגבילים את צמיחת העסק
.
• כ-
92% מהלווים
,
שהינם עסקים קטנים ובינוניים
,
קיבלו
20%
מהאשראי
במשק
.
השאר פחות מ-
8% מהלווים העסקיים
,
הינם עסק
ים גדולים
,
קיבלו 80%
מהאשראי העסקי
במשק
.
בשנת 2006
עמד היקף האשראי החוץ בנקאי למגזר
העסקי מעל 80 מיליאר
ד₪
) ללא
האשראי מהמשקיעים המוסדיים
(.
2
•
בשוק קיימים מספר מוסדות פיננסיים חוץ בנקאיים הגונים המבוקרים במסגרת
חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות
,
המשמשים כמקור
חוקי לגיוס אשראי
.
לשם
השוואה
בארצות הברית שליש מהאשראי הקמעונאי מקורו במוסדות פיננסיים
חוץ בנקאיים לגיטימיי
, ם
אולם בישראל השיעור הוא אפסי
.
אי יישום
תכלית
חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות
•
המחוקק קבע נוסחת חישוב לשיעור עלות האשראי המירבית
,
פי שניים ורבע
משיעו
ר העלות הממוצעת מהאשראי הלא צמוד שניתן לציבור על-ידי הבנקים
.
בנק ישראל מפרסם נתון זה חודש בחודשו
,
כך שכיום שיעור הריבית
/
עלות
האשראי המקסימאלית
להלוואות במוסדות פיננסיים חוץ בנקאיים עומד
ת
על
פחות מ-
%
15
)
ליתר דיוק%
57
.6
X
2.25
=
%
78
.
14 נכון ליונ
י 2007
( ,לה
לווא
ות
שסכומן אינו עולה על מיליון ₪
,
לאור התקנה החדשה מיום21.6.07
.
מוסד חוץ
בנקאי חייב לכלול בתוך שיעור
נתון זה
את כל העלויות הידועות ביום מתן
ההלוואה
,
לרבות הקצאת אשראי
,
עמלות
,
דמי ניהול
,
דמי גביה
" מס ,
ב וכדומה
.
•
כמו כן
,
נקבעה הגבלה על ריבית הפיגורים בשיע
ור שנתי שלא עולה על חמישית
משיעור העלות הממשית של האשראי
)
דהיינו בנתונים של היום 14.78
X
1.2
=
17.74%
.(
•
הוראת החוק נחקקה בשנת1993
,
שאז שיעור הריבית הממוצעת בבנקים במשק
היה גבוהה מאוד
,
כך שהריבית המקסימאלית להלוואות חוץ בנקאיות עמדה על
שיעור של 40%
-
50%
לשנה
)
בערך 19%
X
2.25
=
42.75%
,
ויחד עם ריבית
הפיגורים 51.3%
בנתוני שנת1993
.(
•
כיום כאשר שיעור הריבית הממוצעת בבנקים נמוכה יחסית
,
הנוסחה לחישוב
העלות הממשית כפי שמפרסם בנק ישראל כלל אינה
רלוונטית
.
מתן
הלוואות חוץ
בנקאיות בשיעור עלות ריבית
של בערך 15%
הי
נו נמוך אף משיעור ריבית
הפיגורים של הבנקים
,
שהיא בערך כ-
20%
,
לזה מתווספות עמלות שונות
שלוקחים הבנקים אשר מגדילים את עלות האשראי
בבנק
עוד יותר
.
3
•
מאידך
,
עלות גיוס
האשראי במערכת הבנקאית הינו נמוכה
משמעותית מעלות
גיוס האשראי של הגופים החוץ בנקאיים
.
כמו כן
מו
סדות פיננסיים חוץ
בנקאיים מחויבים לכלול את
העמלות בעלות האשראי המירבית
,
לעומת הבנקים
ש
מוסמכי
ם לגבות עמלות נוספות לעלות האשראי
.
ולכן יש
צורך לקבוע עלויות
ריאליות לשוק - ראו פס
ד "
של כב
'
השופט
יהודה זפט
)
בשא 110/43 שוורץ יהודה
' נ
שמחה
, (
פסק דין
של כב
'
השופ
ט
רובינשטי
א" רע ) ן י5777/04 מרנץ נ
'
רודריגז
(
ב
סקירת הפסיקה
,
פסק דין
של כב
'
השופטת
רינה משל
פ "ה)1291/03
שלמה
נעמי
, (
ספרו של דר
'
אברהם ווינרוט
)
ריבית
, (
ספרו של עו
"
ד גלעד נרקיס
)
הלוואות
חוץ בנקאיות
(
ועוד
.
•
אל לנו לשכוח כי אותם עסקים קטנים או משקי בית נדחו מקב
לת אשראי
במערכת הבנקאית
,
בשל היותם אוכלוסיי
ה
בסיכון גבוה
בראי הבנק
לפירעון
חובותיהם
)
כגון דירוגי
אשראי
(.
אם נחליט כי מוסדות פיננסיים חוץ בנקאיים
לגיטימיים אינם זכאים לפרמיה נאותה בגין הסיכון שהם לוקחים
,
הרי שאף
גוף כזה לא ימשיך לפעול בישראל במתן הלוואות בג
ובה של עד מיליון ₪
,
שאלו
הם עיקר ההלוואות
.
•
לווים הנזקקים להלוואות חוץ בנקאיות הם בגדר אוכלוסיה מסוכנת יותר
פיננסית
,
מהאוכלוסיי
ה
המקבלת אשראי בנקאי
.
המדובר בלקוחות שלרוב היה
להם קושי בפירעון חובות
בעבר
או שלא נפרעו חלק מתשלומי ההלוואות
הקודמות שלהם
.
מוסד פי
ננסי חוץ בנקאי יודע לתמחר סיכון זה
,
ולהציל את
הציבור מהגעה למצב של חדלות פירעון
ופשיטת רגל
.
•
עסקים שהבנקים מסרבים לתת להם הלוואת גישור או מסגרת אשראי זמנית
,
לא יוכלו להשיג מימון חיוני במוסדות חוץ בנקאיים לגיטימיים במגבלות החוק
שכן אף אחד לא ייתן להם הלוואה
בריבית כה נמוכה
.
פועל
יוצא
,
שציבור
הנקלע
למצוקה כלכלית
,
פונה מחוסר
ברירה להלוואות בשוק השחור
,
בבחינת חבל
ההצלה
האחרון
שיאפשר להם אורך
נשימה סדיר להמשך פעילותם
.
וכך
בגלל
התקנה החדשה
,
חזרנו שוב לשוק הנשלט על ידי גורמים מפוקפקים או עבריינים
העוסקים במתן הלוו
אות בריבית
"
מטורפת
",
שלה דרכי גביית חובות ספק
חוקיות
.
דהיינו אם מטרת המחוקק בשנת 1993
הייתה להעלים את השוק
השחור
,
הרי ש
כיום
שוק זה חי
,
נושם ופורח מחדש
וכ ,
ול בשל
עיוות הנוסחה
הקבועה בחוק
,
והתקנה החדשה שמחילה אותה עד מיליון ₪
.
•
גם
עלות כרטיסי אשראי שזהו אשראי
חוץ בנקאי למעשה - הנו בעלות של כ-
4%
לחודש
לצרכן
.
העלות האפקטיבית אם כך היא מעל כ-
60%
)
14 ימי אשראי ב-
2%
ל-
24
תקופות שהם12 חודשים
(.
ראו נספח כרטיסי אשראי
.
4
•
ישנם מגזרים שלמים בציבור אשר הבנקים יעדיפו שלא להעניק להם
אשראי
מבחינת מצבם האישי
,
מצבם המשפחתי
,
ההיסטוריה הפיננסית שלהם
,
מקום
מגוריהם ועוד
.
•
המחוקק בהרחיבו את תחולת סעיף 15
)() ב1
(
לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות
עד להלוואות בגובה של מיליון ₪
,שאף אולי לה
גן על ציבור הלווים
,
אולם בפועל
הזיק
,
ומי שנפגע הוא האזרח הקטן
.
כיום הציבור בישראל נאלץ לקחת הלוואות
מגורמים מפוקפקים בריביות גבוהות בהעדר אלטרנטיבה אחרת
.
הצעות לפתרון
•
יש לגוון את מקורות המימון לעסקים קטנים ובינוניים המצויים בקשיים
כלכליים
,
ואף לאזרחים פרטיים השרויים במצוקת אשראי
,
כאשר המערכת
הבנקאית לא מוכנה לסייע בהיעדר ביטחונות
בראי הבנק
,
דירוגי אש
ראי
,
סיכון
על-פי אוכלוסיה
.
פניה להלוואות בשוק השחור תסבך אותם עוד יותר
.
•
גיוון מקורות האשראי החוץ בנקאי תאפשר כניסת גורמים נוספים לענף
,
וכן
תגביר את התחרות בין אותם המוסדות הפיננסים הלגיטימיים
,
ובכך תוזיל את
עלויות גיוס ההון למוסדות אלו
,
ובסופו של יום תוזי
ל את העלויות לצרכני
האשראי החוץ בנקאי
.
•
מוסדות פיננסים חוץ בנקאיים לגיטימיים הם בעלי חשיבות משקית שיש לעודד
את פעילותם במשק לשם המשך צמיחתו
.
•
יש לבטל או להשהות לאלתר את תחולת התקנה המתקנת את סעיף
15
)() ב1
(
למיליון₪
.
•
יש לתקן את נוסחת החישוב של בנק ישראל לריבי
ת המרבית אותם מוסמכים
לקבוע המוסדות הפיננסיים החוץ בנקאיים למדד ריאלי
יותר כגון
:
o
קביעת מדרגות סכומים עליהם תחול מגבלת הריבית המרבית
.
ניתן
להחזיר את תחולת החוק עד להלוואות בגובה 25,000
₪
או45,000
כפי
שהיה
לפני התקנה החדשה
,
בתוספת הצמדה
)
או להגדיל במעט
(.
5
o
קביעת מדד של ריבית
מקסימאלי
ת
של פי
¼2
מריבית הפיגורים
הבנקאית
,
המשקפת את הלקוחות קשיי הגביה
,
בתוספת הצמדה
למטבע
או למדד המחירים לצרכן
,
ובמקרה של סתירה בין התקנה המתוקנת
לחוק
,
הרי שהתקנה המתוקנת תגבר
.
o
בעתיד
,
קביעת מדד
ריאלי אחר כגון
,
על בסיס עלות גיוס ההון
הפרטי
במ
ערכת החוץ בנקאית
.
המדד יבוסס על חישובי בנק ישראל לעלות גיוס
ההון החוץ בנקאי
.
מוצע להקים וועדה משותפת בנושא עם החטיבה החוץ
בנקאית באיגוד לשכות המסחר אשר יחדיו יבחנו את התשואות שניתן
לקבל באפיקים אלטרנטיביים
.
o
תיקון עתידי בסכום הנקוב בסעיף15
)() ב1
(י
היה בחקיקה ראשית ולאחר
דיון מסודר בנושא
.
o
נדרשת אכיפה אקטיבית של רשויות החוק לגורמים שאינם פועלים על פי
דין ולוקחים בפועל עלות אסטרונומית בהלוואות קטנות
.
חלק מגורמים
אלו מפרסמים זאת בעיתונות היומית
)
רושמים
שם מטעה או רק מספר
טלפון נייד
, (
ולכן יש למנוע פרסום
שכזה בעיתונות לגורמים שאינם
ד מז
הים
)
כתובת
,
טלפון
,
שם חברה
וכדומה
(.
בברכה רבה
,
החטיבה החוץ בנקאית
איגוד לשכות המסחר
6
נספח
:
מגזר המסחר והשירותים
בישראל
•
כיום חברות רבות מגלות ששוק ההון הינו אלטרנטיבה טובה יותר ממערכת
המימון הבנקאית
.
חברות
רבות החלו גיוס אשראי דרך שוק ההון או ישירות
מהגופים המוסדיים
,
אולם לעסקים רבים
,
בייחוד בתחום המסחר והשירותים
אין אפשרות אפקטיבית לגייס מקורות אשראי משוק ההון
.
המדובר בעיקר
בעסקים קטנים
,
שמחזור העסקים השנתי
שלהם הוא נמוך
.
•
אולם עסקים אלו הם מנוע חשוב לצמיחת
המשק בישראל לאור תרומתם ליצירת
מקומות עבודה במשק
.
בשנים 2004
-
2006
,
מגזר המסחר והשירותים יצר
במצטבר 146,000 מקומות עבודה חדשים במשק
,
שהם כ-
60%
מכלל מקומות
העבודה שיוצרו במשק בסך הכול באותם השנים
,
עד סוף שנת 2007
יתווספו עוד
50,000 מועסקים למגזר המסחר וה
שירותים
)
גידול של 72%
( כאשר
רובם עסקים
קטנים ובינוניים
,
המהווים פתרון לבעיית האבטלה במשק
. )10%
ממקומות
העבודה החדשים נוצרו בתעשייה
, 20% במגזר הציבורי ו-
10% בשאר המגזרים
(.
•
נכון להיום
מספר העסקים הקטנים והבינוניים עומד על כ-
385
אלף עסקים
שהם כ-
96.5% מכלל ה
עסקים בישראל
.
מהם כ-
98%
במחזור מכירות של עד10
מיליון
₪ו-
98.6%
במחזור מכירות של עד20
מיליון₪
." סה
כ בממוצע בשנה חל
גידול נטו במספר העסקים הקטנים של כ-
8,500 מתוכם כ-
90%
במגזר המסחר
והשירותים
.
מרבית העסקים הקטנים מדווחים לרשויות המס על הפסדים בסוף
שנת המס
.
בשנת 2006 נפתחו כ-
47 אלף עסקים חדשים ונסגרו כ-
38 אלף עסקים
.
•
מתוך כ-
425 אלף עסקים בסה
"
כ במשק 50% הם עצמאים שלא מעסיקים כל
ל
שכירים
.
מתוך כ-
210
אלף עסקים שכן
מעסיקים שכירים 85%
עסקים
מעסיקים
בין 9-1 שכירים בעסק
.
•
במלחמת לבנון השנייה נפגעו עסקים רבים
,
כאשר 77,000
היו זכאים להלוואות
בנקאיות בערבות המדינה
)70% מגובה הלוואה
, (
אולם רק 1,500
לקחו הלוואה זו
בסופו של דבר
.
רוב העסקים לא היו מסוגלים להעמיד ערבות בנקאית ל-
30%
מסכום ההלוואה
.
7
נספח
:
הרחבות וביאורים
.א
עלויות מימון גבוהות:
העובדה שמימון חוץ בנקאי
יקר ממימון בנקאי ידועה לכל
.
מעצם טיבו
,
לבנק יש הלמות הון
,
בנק מסחרי או יעודי מקבל פ
י
קדונות ויכול
להלוותם ביחס הגדול פי כמה וכמה מנפחם
.
בנק יכול לקבל ערבויות וכספים מגופים
אחרים
,
כולל בנקים אחרים
,
ללא
שעיבודים
ספציפיים
)
האסורים עליו
(.
כמו כן יכול
הבנק להשתמ
ש בנכסים אלו לקבלת כספים למתן הלוואות
.
זה מאפשר מינוף ניכר
של היקף האשראי
.
לעומת זאת
,
במערכת החוץ בנקאית חייב להתקיים יחס של
"
אחד לאחד
"
בין המקורות למתן אשראי ובין האשראי שניתן בפועל
.
בנוסף
,
עלות
האשר
אי שמגייס גוף חוץ בנקאי ממקורות
שונים
,
הנה יקרה בהרבה מע
לות האשראי
לבנק
.
ונסביר
:
בנק מקבל אשראי ממקורות שונים כמו פ
י
קדונות של הציבור
)
אותם
הוא מגייס לפעמים בעלות יחסית נמוכה
ביותר
, (
הפקדות בקופות גמל ופנסי
, ה
כספי
בנק ישראל ועוד
.
כל המקורות האלה הנם זולים משמעותית מהמקורות אותם מגייס
גוף חוץ בנקאי
.
הלימות ההון מ
אפשרת לבנק למנף את הכסף ולהלוות למעשה פי
כמה וכמה
)
למשל פי 10
(מהונו
.
לעומת זאת
,
גוף חוץ בנקאי מגייס כספים מגורמים
שונים בשוק החופשי
,
בעיקר ממלווים
/
מממנים הרואים בגופים חוץ בנקאיים
אלטרנטיבת השקעה אחת מבין רבות
,
כגון השקעות בשוק ההון
,
בנכסים מניבי
ם
בארץ וב
, ל" חו
בעסקים אחרים וכדומה
.
על גורם המלווה לגוף חוץ בנקאי לקחת
בחשבון כי הנו מלווה לגוף חוץ בנקאי על כל המשתמע מכך
.
.ב
סיכוני אשראי:
גופים חוץ בנקאיים משרתים בדרך כלל לקוחות בעלי איתנות
פיננסית נמוכה יותר מלקוחות המערכת הבנקאית
.
כפועל יוצא
,
אחוז ההלוואות
המופר
ות
)
אותם צריך גוף חוץ בנקאי לממן במימון ביניים
(
גבוה בהרבה מהאחוז
הקיים במערכת הבנקאית
.
לאור זאת
,
גוף חוץ בנקאי חייב לקחת בחשבון מימון של
פעולות חוקיות נגד חייבים אשר אינם פורעים הלוואתם כסדרה
.
הצורך במימון זה
מגדיל עוד יותר את העלויות לגוף החוץ בנקאי
בנ .
וסף
,
לבנקים יש יתרון לגודל גם
בתחום ההוצאות התפעוליות
.
עלות הניהול של תיק אשראי בגוף חוץ בנקאי גדולה
יותר מעלות תיק דומה בבנקים
. ,
כל זאת מוביל לפרמיית סיכון יותר גבוהה בשוק
החוץ בנקאי
.
8
.ג
חוק הס
דרת הלוואות חוץ-בנקאיות
,
התשנ
"ג-
1993
,המסדיר את מתן האשרא
י
בשוק
החוץ בנקאי
קובע
,
בין השאר
,
כי העלות המרבית הכוללת של האשראי בהלוואה
מסוג זה
,
עד לסכום של 25,000
₪ נכון ליום תכולת החוק
,
תהיה פי שניים ורבע
מהעלות הכוללת הממוצעת לאשראי לא-צמוד שנותנים הבנקים לציבור
.
לצורך זה
,
נקבע בחוק
,
כי בנק ישראל יפרסם מדי חודש
בחודשו נתון זה
.
עלות
האשראי האמור לפי בנק ישראל בחודש יוני הנה 6.57%
בהלוואות שחלה עליהן
המגבלה של גובה הריבית לפי נתוני בנק ישראל נכון לחודש פברואר 2007
הנה
14.783%
) כלומר
: 6.57%
כפול2.25
.(החיוב
לפי הריבית החריגה של הבנק
הבינלאומי
לשנה האחרונה
)
בין 14.06.06
ל14.06.07 לפי נתוני ההוצל
ל ( פ"
משל הנו
23.12% במונחים שנתיים
.
כאמור
,
הייתכן כי גוף חוץ בנקאי יידרש לתת ריבית
נמוכה יותר
?
.ד
חתך האנשים הפונה למימון חוץ בנקאי כולל גם לקוחות בעלי איתנות פיננסית
נמוכה
.
בחלק הארי של המקרים מנוע הלווה במערכת החוץ בנקאית מלק
יחת אשראי
מהבנקים ונחשב בעיניהם למסוכן או בלתי רצויי
.
לאור זאת
,
עלות האשראי לגוף חוץ
בנקאי מגלמת גם פרמיית סיכון גבוהה יותר
.
עלות האשראי לגוף חוץ בנקאי
ממקורות פרטיים המוכנים להעמיד הלוואה לתקופות ארוכות
)
גם 20
וגם30 שנה
(
לעיתים אף יקרה הרבה יותר מעלות
המימון לתקופות בינוניות
)
כשלוש שנים
(.
על
מלווה חוץ בנקאי לקחת בחשבון גם אי תשלום הלוואות ושמירת רזרבות כספיות
עבור הלוואות שלא נפרעות
.
בנוסף עליו לקחת בחשבון התחייבויות ארוכות טווח
מול חלק מההלוואות שנפרעות לפני הזמן
.
.ה
הפער בעלות של האשראי החוץ
בנקאי לעומת העלות הבנקאית הינו
במקרים רבים
תיאורטי בלבד
,
כיוון שהבנק אינו נותן
/
מוכן לתת אשראי לאותו גורם או אדם
.
.ו
האוכלוסייה הפונה לשוק החוץ בנקאי מודעת היטב ל
עלות היקרה יותר בשוק החוץ
בנקאי
,
אולם כאמור החלופה לאשראי בנקאי זול יותר אינו עומד בפניה
.
9
.ז
למעשה כשבוחנים את המנגנון הק
בוע בחוק המגביל הלוואות מסוי
מות
)
מוגבלות
בסכומן
(
ומתייחס לעלותו של האשראי הבנקאי כמקור השוואה
,
נוצר עיוות
בהשוואה בין המקור החוץ בנקאי והמקור הבנקאי
.
בנק כאמור מגייס כסף יותר זול
ויכול להשתמש בהלימות הון
.
לעומתו
,
גורם חוץ בנקאי
תלויי באפשריות שיש
לגורמים המלווים לו בכל טווח עולם העסקים
.
כתוצאה ישירה גורם הבוחן הלוואה
לגוף חוץ ב
נקאי יבחן זאת למשל מול השקעה בנדל
"
ן בקנדה
,
ארה
, ב"
אירופה
וכדומה
,
נדל
"
ן בארץ
,
בתעשייה
,
בהון סיכון
,
במניות ו
/
או קרנות
,
באג
, ח"
בעסק ועוד
.
על גורם המלווה לגוף
חוץ בנקאי לקחת בחשבון כי הנו מלווה לגוף חוץ בנקאי על כל
המשתמע מכך
.
.ח
לפיכך
,
הריבית הבסיסית של בנק ישראל כמו גם הריבית הממוצעת של הבנקים
,
אינם ממלאים תפקיד בעלות הגיוס בשוק החוץ בנקאי
.
ריבית בנק ישראל
,
אשר
משפיעה על עלות האשראי בבנקים
,
אינה יכולה לשמש כבסיס
השוואה נכון ומוחלט
לקביעת עלות האשראי לצרכן הסופי בשוק החוץ בנקאי
.
ראה פסק דינ
ו של כב
'
השופט זפט בעניין
)
בשא
110/43
(
,כב
'
השופט רובינשטיין
א" רע )5777/04
(
,' כב
השופטת רינ
ה משל
פ "ה)1291/03
( ,' כב
השופטת אסתר חיות
)א 1277/00
(ועוד
.
.ט
חופש ההתקשרות והעיסוק ועקר
ון השוק החופשי מתנגש חזיתית עם הגבלות של
עלות האשראי
.
לדוגמה
,
נניח שיבואן מסוגל לייבא סחורה במחיר זול במיוחד
)50%
ממחירה הרגיל
(.
לצורך מימוש העסקה
,
שתניב לו רווח גדול ומהיר
,
הוא נדרש להשיג
מימון לתקופה קצרה
.
לאור הסרבול ואו המגבלות במערכת הבנקאית
,
עשוי יבו
אן
כזה להעדיף התקשרות עם חברת מימון חוץ בנקאית
.
כמה מוכן לשלם היבואן עבור
המימון
?
נניח שהוא מוכן לשלם ריבית חודשית בש
יעור גבוהה פי כמה על האשראי
)
ראו
הפרק על כרטיסי האשראי סעיף יב
, ('
שעדיין מותירה לו רווח נאה
.
מדוע החוק
חייב למנוע ממנו לקבל הלוואה כזו או ל
הביא
,
אם תהיה הגבלה של גובה הריבית
,
לפנייה שלו לגורמים שאינם שומרי חוק שפועלים בשוליים האפלים של שוק המימון
?
אם זו רוח החקיקה
,
הרי על המחוקק להתערב גם בחוזה שכירות
)
הרי ריבית היא
שכירות על כסף
(
ולהגביל למשל קניונים לגבות דמי שכירות גבוהים
.
כפי שממעטים
להת
ערב במסחר החופשי ובעלויות של מוצרים ושירותים שונים
)
למעט במקרה של
מונופולים
, (
אין מקום להתערב בשוק המימון
.
המחוקק עצמו
,
כאשר דן בנושא
הלוואות חוץ בנקאיות
,
החליט לא להתערב בהלוואות שנפחן 25
אלף
₪
)דאז
(
ומעלה
,
הלוואות לחברות וכו
. '
התערבות בלתי רצויה במסחר וב
שוק החופשי תעצור
את השוק ותמנע תחרות חופשית
.
10
.י
הבדלים בשקיפות :
קיימים פערים בעלויות האשראי הנובעים משיטות הצגה שונות
ע"
פ חוק
:
גוף חוץ
בנקאי חייב ע
"
פ החוק לציין את העלות הממשית של האשראי
,
הכוללת את כל המרכיבים -ריביות
,
עמלות
,
דמי הגביה ועוד
.
לעומת זאת
,
הבנ
קים
אינם מציגים עלות כוללת
,
אלא מפרידים ומציינים כל מרכיב בנפרד
.
אופן ההצגה
השונה יוצר לכאורה בעיני המתבונן פער גדול יותר בעלויות האשראי מהקיים בפועל
.
אם בסיס הצגת הנתונים היה שווה
,
פערי המחירים בין הלוואה בנקאית לבין הלוואה
של גופים חוץ בנקאיים היו קטנים
יותר
.
. יא
הגבלת מחיר האשראי בהלוואות תצמצם דרמטית אפשרות של גופים מוסדרים
הפועלים על פי חוק לתת אשראי חוץ בנקאי
.
כאשר עלות גיוס הכסף גבוהה
משמעותית מהעלויות הבנקאיות
,
ובמקביל קיימת מגבלה על המחיר שניתן לגבות
מצרכן האשראי - הכדאיות של גופים חוץ בנקאיים לפעול תי
שחק לחלוטין
.
תוצאה
אפשרית של מהלך כזה תהא
)
כדברי המלומד דר
'
ויינרוט
אברהם בעמ
' 191
לספרו
"
ריבית
"ש "(
בלא תמריץ משמעותי למלווה ובלא ריבית בשיעור שישקף את
מרכיב
הסיכון
,
תינעל דלת זו
,
והתוצאה תהא
,
שהביקוש להלוואות בשוק האפור
יידחק
לשוליים הבלתי חוקיות
,
דהיינו
לשוק השחור הבלתי מפוקח לחלוטין
,
על כל
תופעות הלוואי השליליות הגלומות בו
.
בדיוק מדבר זה רצה המחוקק להימנע
".
. יב
עלות כרטיסי אשראי- אשראי לטווח קצר ועלותו האמיתית :
ידוע לכל כי חברות
כרטיסי האשראי גובות מעסקים עמלות של כ-
2% על העסקה
.
בנוסף הלקוח משלם
על השימוש ב
כרט
יס
.
ועוד עמלות
.
ונזכיר
,
כרטיס אשראי הנו ע
סקא
ו
ת אשראי
לשבועיים ימים
)
בממוצע
(.
העסקה
)
כאשר היא כשרה
(
הנה מובטחת לחלוטין
)
למעט
אחוז קטן של רמאויות שממילא פרמי
ה בגינו משולמת ע
"
י הלקוח
(
על ידי הבנק
שסיפק את כרטיס האשראי ללקוח
.
בנוסף
,
קיימות חברות סליקה שהוקמ
ו על ידי
בנקים
,
שסולקות שוברים עתידיים של עסקות אשראי בריבית גבוהה
,
למרות
שהתשלום עבור השוברים מובטח על ידי בנקים
.
אם מתירים קיומה של תופעה כזו
,
מה לנו כי נלין על חברות האשראי החוץ בנקאיות
.
11
. יג
אם בכל זאת רוצים לקבוע מנגנון של הגבלה שימסד את השוק ויטיב
הן עם הצרכנים
והן עם העוסקים בו ע
"
פ חוק
.
חייבים ליצור הגנה בחוק מפני תקיפה ועקיפה של בתי
המשפט את כוונת המחוקק
.
כלומר ליצור מנגנון שהוא מצד אחד קובע
מגבלה אשר
גבוהה מספיק
)
למשל פי 2.25 מהריבית החריגה ללקוחות קשיי גביה
,
כאשר היא
צמודה למדד המחירים לצרכן או
למטבע
(
ומצד שני תגביל אפשרות של שופטים
להתערב ובכך תגן הן על לווים והן על מלווים מפני התערבות שיפוטית אשר עלולה
לפגוע בקיומו של שוק חוץ בנקאי חוקי ומוסדר
.
. יד
למעשה
,
נדרש מנגנון אחר בחוק אשר יתבסס על סטטיסטיקה אמיתית של עלות
אשראי חוץ בנקאי או עלות גיוס הון פר
טי וכד
. '
כתב על כך כבוד השופט י
.
זפט בפסק
דין שניתן והתייחס לעניין
)
בו טענו לווים לגובה הריבית
( "
שהרי לא הובאה שמץ של
ראיה באשר לתנאי האשראי שהיו מקובלים בשוק האשראי החוץ בנקאי ללווים
מסוגם של המבקשים בתקופה הרלוונטית
." .
אם היה לנו בסיס מידע מהימן של
עלות
גיוס הון פרטי
/
עיסקי מחוץ לבנקים
,
ניתן היה לקבוע מגבלה סבירה לאשראי
החוץ בנקאי
,
המבוססת כראוי על הפער בינו לבין האשראי הבנקאי
.
12
. טו
להלן מספר דוגמאות של על
ו
יות אשר נלקחו כפי שהם בנתוני ההוצאה לפועל
)
המקור
:
מתוכנת
"
עודכנית
" 14.06.2007
.(לצורך
המחשת החישוב נלקחה קרן
הלוואה של 100
₪
.
ריבית חריגה
של ומספר
הטבלה
בהוצל
"פ
הקרן - ח" ש
מתאריך
עד תאריך
ריבית
סכום מחושב
בנק ספנות 204
100.00
14/07/2006
14/06/2007
18.18
118.18
בנק מסד
106
100.00
14/07/2006
14/06/2007
20.09
120.09
בנק דיסקונט
105
100.00
14/07/2006
14/06/2007
19.00
119.00
הבנק
הבילאומי
109
100.00
14/07/2006
14/06/2007
21.76
121.76
בנק כללי
124
100.00
14/07/2006
14/06/2007
19.73
119.73
בנק פאג
י "114
100.00
14/07/2006
14/06/2007
22.82
122.82
בנק עולמי
להשקעות
137
100.00
14/07/2006
14/06/2007
22.84
122.84
מירבית לאומי
)ל.
פרטיים
( 116
100.00
14/07/2006
14/06/2007
18.63
118.63
ריבית עו
ש "-
הפועלים
102
100.00
14/07/2006
14/06/2007
18.18
118.18
ריבית הלוואות
חוץ בנקאיות
100.00
14/07/2006
14/06/2007
23.07
123.07
193
עלו
ת הריבית במונחים שנתיים בבנקים השונים
)
המקור
:
מחשבי ההוצאה לפועל דרך
תוכנת
"
עודכנית
"(
שנתי%ריבית ב
0
5
10
15
20
25
בנק ספנות
204
בנק
דיסקונט
בנק כללי
124
בנק עולמי
להשקעות
ריבית עו"ש
הפועלים-
שנתי%ריבית ב
מסקנה עלות האש
ראי החריג בבנקים הנה בסביבות ה-
20
אחוז
.
13
נספח
:
פסיקה
השופט אל
יקים רוב
י
נשטי
ן י- רע
א "5777/04
מרנץ נ
'
רודריגז
בבית המשפט העל
: יון
קרי
,
הואיל והחוק בא ביסודו להגן על
לווים
קטנים
,
הגבלת סכום ההלוואות המוגנות בו
נתפסת במסגרת של
"
הגנת הצרכן
"
במובן
הרחב
,
ולא בהגנת לווים גדולים
.
יצו
, ין
כי
בתזכיר החוק היה הסכום שהוצע כי מעל לו
לא
תחול ההגנה 25,000, ח" ש
תוך שבואר כי
"
הכוונה היא להגן על
אנשים הלווים לצרכים
אישיים
מבלי להתערב בחיי המסחר
; "
שר
הכלכלה והמדע דאז
,
פרופ
'
שטרית
,
ביקש להגדילו
למאה
אלף ש
. ח"
ואכן
,
בהצעת החוק
עלה הסכום שהוצע
)
סעיף 12
(ל-
100,000, ח" ש
וכך אושר
בקריאה
ראשונה
,
אך בחוק כפי
שנתקבל בסופו של דבר נקבע הסכום המקורי של 25,000, ח" ש
הניתן
לשינוי כאמור
.
שינוי כזה לא הוחל מאז חקיקת החוק
.
ליתר פירוט אזכיר
,
כי
בהציגו
את החוק בכנסת
בקריאה ראשונה אמר שר המשפטים דוד ליבאי בהקשר דנן
)
דברי
הכנסת
,
ישיבת כ
ז "
אייר תשי
, ג"18.5.93
,עמ
' 4916
(
,
" כי
ההגנות העיקריות שיקנה החוק
תחולנה
על
הלוואות עד
לסכום של 100,000. ח" ש
זה סדר גודל המאפיין את רוב רובן של
ההלוואות
בשוק האפור
".
כשנשאל
עמ )
' 4925
(על ידי ח
"
כ שאול יהלום מדוע ההגבלה למאה
אלף
, ח"ש
השיב השר ליבאי
)
בעמ
' 4933
(
,
" כי
חשבנו
...
שמגמתנו היא להגן על מה שקרוי
האיש
הקטן
,
ולא על אלה שמגלגלים כספים בשי
עורים נכבדים ביותר לצורך עסקים
גדולים
...
הנחתנו היתה
,
והיא כמובן לא עניין מדעי ולא עניין ודאי
,
שהאזרח הקטן
כשהוא נזקק
להלוואה
בתנאים שאנחנו מדברים עליהם
,
מבקש הלוואה בסכומים של עד
100,000ח" ש
".
ואולם
,
בדיון המשך בועדת החוקה חוק ומשפט להכנה לקריאה שניה
ושל
ישית אמר יו
ר "
הוועדה
" ח
כ דדי צוקר כי השינוי למאה אלף ש
"
ח נראה בלתי סביר
,
שכן מדובר ב
"
חוק
צרכני
"
העוסק ביחסים
"
שבין לווה קטן ובין חברה
, "
וגם ח
"
כ הרב
יצחק לוי אמר כי
הכוונה
היא להגביל את החוק ל
"
הלוואה שלוקח אדם דחוק
".
בקריאה
השניה והשלישית הובא
להצבעה
כאמור
הסכום של 25,000 .ח" ש
14
פסק דין כב
'
השופט יהודה זפט
- בית המשפט המחוזי בש
"א 141043/04
שוורץ נ
'
שמחה
:
)
בו טענו לווים לגובה הריבית
( "
שהרי לא הובאה שמץ של ראיה באשר לתנאי האשראי
שהיו מקובלים בשוק האשראי החוץ בנקאי ללווים מסוגם של המבקשים בתקופה
הרלוונטי
ת
." .
אם היה לנו בסיס מידע מהימן של עלות גיוס הון פרטי
/
עיסקי מחוץ
לבנקים
,
ניתן היה לקבוע מגבלה סבירה לאשראי החוץ בנקאי
,
המבוססת כראוי על
הפער בינו לבין האשראי הבנקאי
.
בתיק בש
( א"ת) א "154821/05 אטינגר נ
'
ברק
"
קיים חשש ממשי
,
שאף ראינו את התממשותו בעבר
כ ,
י קביעת הגבלות שאינן
מתאימות לתנאי השוק תווסת את הפעילות העסקית לאפיקים אחרים
,
וביניהם אף
השוקים ה
'
אפורים
'
' או
השחורים
',
דבר שיש בו כדי לפגוע ביעילות הכלכלית ובשלטון
החוק
" .
השופטת אסתר חיות קבעה במחוזי דאז
:
ריבית פי 3 של ריבית חוץ בנקאית לצורך התחשיב
ה ,
ולכים לפי מאי 1993%
)
חודשיים
לפני התאריך הנקוב בשטר
(
מקבלים ריבית של 56.58%
לשנה
)18.86%
כפול3
.(
השופטת רות רונן
–
בית המשפט המחוזי
ריבית של 2.1%
)
אפקטיבית לשנה28.325%
(
צמוד לדולר אינה ריבית בשיעור גבוה דיו
להצדיק התערבות בית המשפט
.
קבעה ריבית חריגה
:
פי 3 מהריבית הבנקאית
!
השופטת רינה משל -
בית המשפט המחוזי-
24.12.2006
קבעה ריבית פיגורים של44.5486% שנתי אפקטיבי
.
15
נספח
:
עלות כרטיסי אשראי תשלובת ישראכ
רד
)לאח
ד מבתי העסק בארץ לתאריך 08.2007
(
עלות כרטיסי אשראי שזהו אשראי חוץ בנקאי למעשה
–
הנו בעלות של כ-
4%
ויותר
לחודש
!
לצרכן
.
העלות האפקטיבית אם כך היא
: 60.8437%
ויותר
)14 ימי אשראי ב-
2%
ל-
24
תקופות שהם12 חודשים
(.
מסטר קארד
/
ישראכ
רט
–2.2% בעסקה בתשלום אחד
אמריקן אקספרס
–
2.4% בעסקה בתשלום אחד
מכוון שזמן האשראי הממוצע הוא
שבועים ימים יוצא שבשנה יש 24
תקופות לצבירת
הריבית כלומר עלות אפקטיבית
)
באמריקן אקספרס
(
של 76.68% שנתי
.
16
נספח
:
ריבית
בכרטיסי אשראי
ישראכרט כדוגמה
17
18
נספח
:
השינויים באשראי למגזר הפרטי והעסקי) נתוני בנק ישראל
(
19
נספח
:
העלויות והמרווחים במגזר השקלי הלא צמוד) נתוני בנק ישראל
(
09.09.07
העלויות והמרווחים במגזר השקלי הלא צמוד
)07/07
(
והריבית הממוצעת המשמשת כבסיס לריבית
)06/07
(ה"
שוק האפור
"
1
.
הריביות והמרווחים
)
באחוזים
(
יולי
יוני
אפריל מאי
2007 2007 2007 2007
הריבית
הממוצעת על סך האשראי לציבור
:
6.39 6.57 6.73 6.85
סך הכל
5.86 6.03 6.17
6.3
אשראי זמן קצוב
9.3
9.43 9.65
9.6
" עו
ש ביתרת חובה וחח
"ד
הריבית הממוצעת על פיקדונות הציבור
:
2.83 2.83 3.02 3.17
סך הכל
3.2
3.19 3.4
3.55
פיקדונות לזמן ק
צוב
0.92 0.82 0.90 0.92" עו
ש ביתרת זכות
3.57 3.74 3.71 3.68
פער הריבית
–
ההפרש בין הריבית על האשראי לריבית על
הפיקדונות
3.01 2.94 2.74 2.75
המרווח הפיננסי
–
בין תשואת הנכסים לעלות
ההתחייבויות
6.57 6.73 6.85
עלות האשראי הלא צמוד לצורך חוק הסדרת הלוואות
חוץ
בנקאיות
*
לסדרת הנתונים
2
.
יתרות המגזר הלא צמוד
)
במיליארדי ₪
(
יולי
יוני
מאי
אפריל
229.6
225.6
224.2
221.8 יתרת האשראי לציבור
169.9
168
167.4
165.4 מזה
:
ללקוחות
עסקיים
322.1
315.5
315.9
312.8 יתרת פיקדונות הציבור
*
על פי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות
)"
שוק אפור
– "(
העלות המרבית הכוללת של האשראי בהלוואה מסוג זה תהיה פי שניים ורבע
מהעלות הכוללת הממוצעת לאשראי לא צמוד
.
נתון זה הינו זמני עד לפרסומו ב
"
ילקוט הפירסו
מים
".
20
נספח
:
העלות הכוללת לאשראי לא צמוד) נתוני בנק ישראל
(
העלות הכוללת לאשראי
- לא-צמוד
העלות הכוללת לאשראי- לא-
צמוד
שניתן על ידי7 הבנקים הגדולים
חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות
,
התשנ
ג "-
1993
,המסדיר את מתן האשראי ב
"
שוק האפור
"
קובע
,
בין
השאר
,
כי העלות המרבית הכוללת של האשראי בהלוואה מסוג זה
,
תהיה פי שניים
ורבע מהעלות הכוללת הממוצעת לאשראי לא-צמוד שנותנים הבנקים לציבור
.
לצורך זה
,
נקבע בחוק
,
כי בנק ישראל יפרסם מדי חודש בחודשו נתון זה
.
לפי סעיף5
)( א
לחוק
,
העלות הכוללת הממוצעת על אשראי לצי
בור מחושבת כממוצע משוקלל
של עלות האשראי בחח
"
ד ועלות האשראי לזמן קצוב במיגזר הלא
-צמוד במטבע ישראלי
) ,
נתוני
7 הבנקים הגדולים
(.
העלות מחושבת במונחים אפקטיביים שנתיים וכוללת
:
הכנסה מריבית
,
עמלת הקצאת אשראי
ודמי ניהול
.
בנק ישראל אינו אחראי לטעויות בהצגת המידע
.
לצרכים משפטיים תקפים אך ורק הנתונים
שפורסמו בילקוט הפרסומים
.
בחר
\
י שנה
2007
פורסם בילקוט
הפרסומים
שנה
חודש
שיעור
שנתי
)אחוזים
(
מספר
עמוד
2007
ינואר
7.43%
5665
2775
2007
פבר
ואר
7.21%
5679
3092
2007
מרץ
6.92%
5689
3419
2007
אפריל
6.85%
--
--
2007
מאי
6.73%
5713
4249
2007
יוני
6.57%
--
--