חומר רקע

ת"א, 29 מאי 2026 29 מאי 2026 6977 לכבוד ח"כ מנחם בן ששון יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט א.נ., הנדון: עמדת לשכת עורכי הדין בהצעת חוק בתי המשפט (תיקון דיון בדן יחיד בעבירת סחר בבני אדם), התשס"ו - 2006 לשכת עורכי הדין תומכת בהצעת החוק. 1. כללי: שלא כעבירות האחרות היא העבירה של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות. עבירה זו, עבירה חמורה במיוחד, ולא בכדי העובר אותה צפוי למאסר בן שש-עשרה שנים. מדי שנה מיליוני גברים, נשים וילדים מועברים ממדינה למדינה, ברחבי העולם, עבור תמורה כספית למטרות עבודה בכפייה ולצורכי תעשיית המין. מדובר בתופעה כלל עולמית אשר עלתה על סדר היום הבינלאומי בעשור האחרון. ההנחה הרווחת היא, כי מדובר בתופעה גלובלית ההולכת ומתעצמת המגלגלת מיליארדי דולרים בשנה. הקהילייה הבינלאומית מתייחסת לנושא כהפרה בלתי נדלית של זכויות אדם בסיסיות, העומדות באושיותה של כל דמוקרטיה מערבית מודרנית, כגון: אלימות, שעבוד והגבלות על החירות. הסחר בנשים לא פסח גם על תחומיה של מדינת ישראל, ומדי שנה נסחרות בין מאות לאלפי נשים ממדינות ברית המועצות לשעבר, לעבודה בתעשיית המין בישראל. מדובר ב"תעשייה" שלמה של סחר בנשים למטרות ניצול מיני, הכוללת: הברחה, כליאה, ניצול וסחיטה, לצד יחס מחפיר ומשפיל כלפי הנשים - קונים אותן, לאחר מכן הן צריכות לפדות את עצמן והכול תחת איומים, מכות ואונס, כשדרכונן נלקח מהן. בזירה הבין-לאומית זכתה מדינת ישראל לביקורת על התעלמותה מהתופעה. ועדת זכויות האדם של האו"ם אשר בחנה את יישום האמנה הבין-לאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות בשנת‎1998 , ביקרה את ישראל ביחסה לקורבנות הסחר בבני אדם ובמאי ‎2000 פרסם ארגון "אמנסטי אינטרנשיונל" דו"ח על הפרות זכויות אדם של הקורבנות1. ביולי ‎2001 פורסם דו"ח של משרד החוץ האמריקני, אשר סיווג את מדינת ישראל, ב"רשימה השחורה" של המדינות אשר אינן עומדות בקריטריונים המינימאליים של החוק האמריקאי למאבק בסחר בבני אדם וכתוצאה מכך ריחפה מעליה חרב של סנקציות כלכליות בשנים הבאות. 2. דן יחיד הדרך להיאבק ב"סחר עבדים מודרני" זה, הוא במתן כלים חוקיים שיאפשרו לגורמי אכיפת החוק למצות את הדין עם הסוחרים. לא די בפעילות המשטרה במעצר העבריינים, הסוחרים בנשים, אלא יש לתת כלים חוקיים לצורך מיצוי הדין עם הסוחרים ובמקביל גם להגן על הנשים הנסחרות. הפתרונות לכך מתרכזים, בעיקר, בקיצור ההליכים וייעול סדרי הדין על מנת לאפשר לנפגעי העבירה לחזור למדינות המקור בהקדם האפשרי וללא דיחוי, וכן בהגנה על קורבנות הסחר מפני העבריינים הנוהגים לאיים על חייהם של הקורבנות וחייהם של בני משפחותיהם, הן בעת שהייתם בארץ והן במדינות המקור. על הקושי והעיכובים בהליך והפרוצדורה שהביא לעיכובן של קורבנות הסחר במדינה ולעיכובו של ההליך: ניתן ללמוד מדבריו של של עו"ד איתי פרוסט, פרקליטות המדינה‎2.: "אנחנו מגישים כתבי אישום מלווים בבקשה לעדות מוקדמת. הגשת כתב האישום מלווה בבקשת מעצר עד תום ההליכים ובבקשה לעדות מוקדמת. כעיקרון בבקשה כזו אין דיון, יש קבלה. יש עוד המון קשיים, בעדות מוקדמת הרבה פעמים קורה שאין לנו את הנאשם עצמו... מבחינת היחס שהפנים מופנות לבתי משפט, ממוצע הזמן העובר בין הגשת הבקשה להישמעותה הוא כחודש. יש הרבה יותר, יש הרבה פחות, אבל הממוצע הוא חודש." תמונת המצב היום היא קשה. הנשים, קורבנות הסחר, ממתינות זמן ממושך למתן עדותן עקב העומס בבית המשפט. הדיון במותב של שלושה הוא דיון בפני הרכב, דבר שתמיד מעכב את הדיון, אשר בכל מקרה מתארך יתר על המידה. דיון בפני דן יחיד יזרז וייעל בצורה ניכרת את הדיון בעבירת הסחר, ולפיכך, אני מציעה לקבוע כי הדיון בעבירה, אשר נערך כיום בפני מותב של שלושה, ייערך בפני דן יחיד כפי שנעשה כיום בעבירות של הריגה, עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים וכדומה. עו"ד מורן קבלו לשכת עורכי הדין