חומר רקע
ה
מרכז הבינתחומי
הרצליה
|
בית ספר רדזינר למשפטים
. ד.ת167 הרצליה
, 46150
|
www.idc.ac.il
| טל
:
09 9527235
| פקס
:
09 9565003
|
[email protected]
מ
סמך רקע
מקוצר
בנושא
:
כבוד האדם כזכות חוקתית
מ
וגש לוועדת החוקה
ק חו ,
ומשפט של הכנסת
מאת
:
ד"
ר הלל סומר
טל אנגלנדר
קרין בן
ן דיי
צבי ביידא
מיקי בן חמו
" כ
ז באדר ב
'
תשס
ה "
7
באפריל2005
תוכן העניינים
חלק א
:
מבוא
3
1.
מטרת המסמך ומבנהו
3
2.
הזכות לכבוד- כללי
3
3.
הגדרה
4
חלק ב
:
כבוד האדם כזכות חוקתית במדינת ישראל
4
1.
כללי
4
2.
כבוד האדם במשמעותו הרחבה
–
הזכויות ה
"
בלתי מנויות
"
6
חלק ג
:
הזכות הכללית לכבוד בהצעות חוקה בישראל
7
1.
הצעת הח
וקה של יהודה פנחס כהן
)1948
(
7
2.
הצעת חוק יסוד
:
מגילת הזכויות של האדם של פרופ
'
קלינגהופר
)1963
(
7
3.
הצעת החוקה של פרופ
'
אקצין
)1964
(
7
4.
הצעת חוק יסוד
:
זכויות האדם והאזרח -
ועדת משנה בראשות בנימין הלוי
)1973
(
7
5.
הצעת
"
חוקה לישראל
" )
בראשות פרופ
'
רייכמ
( ) ן1986
(
8
6.
הצעת חוק יסוד
:
זכויות היסוד של האדם
)1989
) (הצעת חוק ממשלתית שהוגשה כפרטית על ידי פרופ
'
רובינשטיין
(
8
7.
הצעת חוק
יסוד
:
זכויות האדם
)1989
) (קבוצת חברי כנסת בראשות שולמית אלוני
(
8
8.
הצעת החוקה של פרופ
'
בנדור
)2000
(
8
9.
טיוטת הצעת המכון היש
ראלי לדמוקרטיה
)2005
(
9
חלק ד
:
משפט משווה ומשפט עברי
9
חלק ה
:
הזכות לקיום מינימאלי בכבוד
9
חלק ו
:
זכות למות בכבוד כחלק מ
"
כבוד האדם
"?
10
חלק ז
:
כבוד המת
10
חלק ח
:
איסור עבדות
,
סחר עבדים
,
סחר בב
ני אדם ועבודת כפיה
10
חלק ט
:
הזכות לשם טוב
11
חלק י
:
האוטונומיה של הרצון הפרטי
11
חלק יא
:
שאלות ונושאים לדיון
12
1.
כבוד האדם
–
כללי
12
)א(
האם לקבוע את
"
כבוד האדם
"
בחוקה
?
ואם כן
,
האם לקבוע או
תו כערך
,
כזכות או כשניהם
?
12
)ב(
האם להתייחס לסוגי הכבוד השונים
?
13
)ג(
כיצד לעצב את הזכות
?
האם לשמר את המבנה הכפול של חוק-היסוד
הקיים
?
13
)ד(
האם כבוד האדם הוא זכות מוחלטת או זכות שניתן לפגוע בה
?
14
2.
הזכות לקיום מינימלי בכבוד
14
)א(
האם לקבוע זכות מפורשת לקיום מינימלי בכבוד
?
14
)ב(
אם מחליטים לקבוע זכות לקיום מינימלי בכבוד יש לשקול הכללת האלמנטים הבאים בעיצובה
:
14
3.
הזכות למות בכבוד
15
)א(
האם ראוי להסדיר ספציפית את סוגיית הזכות למות בכבוד בחוקה
?
15
4.
כבוד המת
15
5.
עבדות
,
עבודת כפיה וסחר בבני אדם
16
)א(
האם לקבוע בחוקה איסור על עבדות
?
16
)ב(
האם לקבוע בחוקה הוראות האוסרות על עבודת כפיה או על סטנדרט מינימלי של העסקה
?
16
)ג(
האם לקבוע בחוקה איסור על סחר בבני אדם
?
16
6.
הזכות לשם טוב
16
7.
האוטונומיה של הרצון הפרטי
17
2
חלק
:א
מבוא
1.
מטרת המסמך ומבנהו
מ
סמך זה הוכן כחומר רקע לקראת דיוני ועדת החוקה
,
חוק ומשפט בזכות החוקתית
לכבוד האדם
.
מ
סמך זה הוכן כחומר רקע לקראת דיוני ועדת החוקה
,
חוק ומשפט בזכות החוקתית
לאסיפה ולהפגנה
.
מסמך זה הינו תקציר של מסמך רקע מפורט יותר שהוכן על ידנו
)
להלן
: "
מסמך
הרקע המפורט
, "(
והעומד לרשות חברי הוועדה
.
מטבע הדברים
,
במסמך ז
ה הדברים
מוצגים בתמציתיות רבה
,
והמעוניינים להרחיב בעניין מסויים
,
יפנו למסמך
הרקע
המפורט
.
2.
הזכות לכבוד- כללי
אין חולק על חשיבותו של כבוד האדם
.
זכות זו
,
שניתן למצוא לה מקור קדום במשפט
העברי
,
מהווה יסוד מרכזי בחוקות מודרניות כמו גם ב
הגויות הפילוסופיות השונות
,
בהן
הוכר כבוד האדם כערך בפני עצמו
.1
ואולם
,
בישראל נודע לזכות החוקתית לכבוד מעמד מיוחד
.
עקב סיבות הסטוריות
הקשורות בתהליך כינון החוקה בכנסת
,
הפך
"
כבוד האדם
"
שזכה למעמד חוקתי-על-
חוקי
בחוק-יסוד
:
כבוד האדם וחירותו
למקור חוקתי ממנו שאבו שופטים ומלומדים מעמד
חוק
תי למרבית זכויות האדם
"
הקלאסיות
".
וכך
,
הפכה זכות שלכאורה אינה אמורה
להיות קונטרוברסלית
)
דבר שסייע לה להתקבל באחד מחוקי היסוד הראשונים העוסקים
בזכויות
(
דווקא לזכות שיישומה עומדת במרכזו של אחד הויכוחים המרים בשיח החוקתי
הישראלי העכשווי
.
במזכר זה נציג אמנם גם
את ההתייחסות בפסיקה ובספרות לכבוד האדם במובנו
הרחב
,
אולם נתמקד בזכות לכבוד במובנה הצר
,
כאוסף של זכויות ספציפיות
.
הזכות הספציפית לכבוד היא אם כן
,
קבוצת הזכויות המגנה על אדם מפני פגיעות
שאין בהם באופן ישיר פגיעה בערכים אחרים2 .
גם במובנה הצר
,
הזכות לכבוד ה
נה זכות מסגרת המאגדת בתוכה כמה קבוצות של
זכויות
)
שלא כולן מקובלות על הכל
, (
וביניהן
:
1.
איסור עינויים
,
וענישה אכזרית
;
2.
איסור חדירה לגופו של אדם ללא הסכמתו
;
1 אהרן ברק
" ,
כבוד האדם כזכות חוקתית
"
הפרקליט
מא
)
תשנ
( ד"271
,
275
.
2 רות גביזון
" ,
הזכות לכבוד לשם טוב ולפרטיות
"
בתוך
זכויות האדם והאזרח בישרא
ל-מקראה
)
כרך ג
',
תשנ
( ב"263
.
3
3.
זכות לקיום מינימאלי בכבוד
;
4.
הזכות למות בכבוד
;
5.
כבוד המת
;
6.
האיסור על עבדות
,
סחר עבדים
,
סחר בבני אדם ועבודת כפ
; יה
7.
הזכות לשם טוב
;
8.
האוטונומיה של הרצון החופשי
;
אחדים מנושאי המשנה של הכבוד חופפים
,
במידה זו או אחרת
,
לזכויות אחרות
,
ונדונו במסגרת דיונים אלו של הוועדה
,
כחלק מן הדיון בזכויות האחרות
.
נושאים אלו
,
שלא ייסקרו במזכר זה
,
כוללים את נושא העינויים
)
שנדון במסגרת הזכ
ות לחיים
ולשלמות הגוף
, (
את הענישה האכזרית
)
שנדונה במסגרת פרק
"
זכויות במשפט
, "(
ואת
נושא החדירה לגופו של אדם
)
שנדון במסגרת הזכות לפרטיות
(.
בחרנו לעסוק באופן מוגבל
בנושא
"
הזכות למות בכבוד
"
הגם שהנושא נדון מעט במסגרת הדיון בזכות לחיים
,
שכן
הפריזמה של הכבוד מספ
קת לדיון זה זוית שונה
,
ולמעשה ה
"
זכות
"
העומדת במרכז הדיון
לגישת המבקשים להסדיר נושא זה היא הזכות לכבוד
.
3.
הגדרה
קשה למצוא הגדרה אחת המקובלת על הכל
,
או אף על הרוב
,
למונח
"
כבוד האדם
"
בכלל
,
ולהקשרו כזכות חוקתית
,
בפרט
.
הגישה לפיה כבוד האדם הוא זכות המסגרת
שבאמצע
ותה ניתן לקבוע את מעמדם החוקתי מכתיבה גם פירוש רחב למונח כבוד האדם
.
במסמך הרקע המפורט הבאנו באופן מפורט מספר התייחס
ויות מלומדות למונח
"
כבוד
האדם
, "
והקורא מופנה לפירוט שם
.
כאן
,
נסתפק בהבהרה
קיימות לפחות שתי משמעויות
שונות של כבוד
,
אשר גם במסמכים בינלאומיים
וזרים נערכת אבחנה ביניהם
–honor ו-
dignity
.לפי מספר גישות
,
שהבולטת בהן היא גישתה של ד
"
ר אורית קמיר
,
קיימים סוגי
כבוד נוספים
.
לאבחנה זו נפקויות משפטיות חשובות
,
שכן משמעויות שונות של המונח
"
כבוד
"
יובילו לתוצאות משפטיות שונות
.
חלק
:ב
כבוד האדם כזכות חוקתית במדינת
ישראל
1.
כללי
זכותו של אדם לכבוד נכללה במפורש בחוק-יסוד
:
כבוד האדם וחירותו כאחת הזכויות
שעוגנו בו כזכות חוקתית
.
ואולם
,
גם לפני שנחקק חוק יסוד
:
כבוד האדם וחירותו
,
נזכר
הערך של
כבוד האדם
בשיטת המשפט הישראלית
,
אם כי על היקף ההכרה בו הדעות
חלוקות
.
4
חוק יסוד
:
כבוד
האדם וחירותו
מכיל מספר התייחסויות לביטוי כבוד האדם
,
על
משמעויותיו השונות
.
ראשית
,
כבר בשמו של חוק-
היסוד מופיע הביטוי
"
כבוד האדם
".
שנית
,
פסקת עקרונות היסוד
,
בסעיף 1 לחוק-היסוד
,
מציבה כחלק מהערכים עליהן
מושתתות זכויות היסוד של האדם בישראל את
"
ערך האדם
, "
מונח
שאינו זהה למונח
"
כבוד האדם
, "
אולם הוא מקביל לו
:
1
.עקרונות יסוד
זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך
האדם
,
בקדושת חייו ובהיותו בן חורין
,
והן יכובדו ברוח
העקר
ו
נות שבהכר
זה
על הקמת מדינת ישראל
.
שלישית
,
פסקת המטרה בסעיף 1א לחוק-היסוד קובעת
כי מטרת חוק-היסוד היא
"להגן על כבוד האדם וחירותו כדי לעגן בחוק-
יסוד את ערכיה
של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית
."
רביעית
,
סעיפים 2 ו-4
לחוק היסוד קובעים איסור פגיעה בכבודו של אדם וזכות להגנה על
כבודו של אדם
,
בהתאמה
.
2
.שמירה על החיים
,
הגוף והכבוד
אין
פוגעים בחייו
,
בגופו או בכבודו של אדם באשר הוא אדם
.
4
.הגנה על החיים
,
הגוף והכבוד
.
כל אדם זכאי להגנה על חייו
,
על גופו ועל כבודו
.
כמו הזכות לחיים ולשלמות הגוף
,
אף הזכות לכבוד מיוחדת בכך שהיא כוללת
לא רק
היבט שלילי
)
איסור על
פגיעה
בהן
, (
אלא גם היבט חיובי
זכ )
ותו של אדם
להג
נה
עליהן
(.3
מכאן הכפילות-לכאורה באזכורו של כבוד האדם
.
וכך כותב הנשיא ברק בספרו
פרשנות
במשפט
:
"הזכות הפוזיטיבית המרכזית בחוק-יסוד
:
כבוד האדם
וחירותו היא ההגנה על החיים
,
הגוף והכבוד
.4 חוק-
היסוד
מבחין בין החובה המוטלת שלא לפגוע בחיים
,
בגוף או ב
כבוד
,5
לבין החובה להגן על החיים
,
הגוף והכבוד
.
החובה הראשונה
היא ביטוי לחירותו של האדם ולזכותו שלא להיפגע על-
ידי
3 אהרן ברק
,
הקדמה לספר
זכויות כלכליות
,
חברתיות ותרבותיות בישראל
)
בעריכת יורם רבין ויובל שני
,
רמות
-
אוניברסיטת ת
, א"
תשס
"ה -
2004
( ,עמ
' 5-10
.
4
סעיף4 לחוק-יסוד
:
כבוד האדם וחירותו
.
5
סעיף2 לחוק-יסוד
:
כבוד האדם וחירותו
.
5
פעולות הזולת
.
החובה השנייה היא ביטוי לחובת הפעולה
המוטלת על הזולת
"
להגנה
"
על החיים
,
הגוף או הכבוד
.
חובה
פוזיטיבית זו מכוונת לכל רשויות השלטון
" .
. . .
חובות אלה
עשויות להיות מוטלות גם על הרשות המחוקקת
.
הכנסת
עשויה להידרש
,
אפוא
,
לנקוט בפעולת חקיקה הדרושה כדי
להגן על חייו
,
גופו או כבודו של האדם מפני פגיעה בהם על-
ידי
הזולת
.
כמובן
,
חופש העיצוב של ההסדר החקיקתי נתון
למחוקק
.
עם זאת
,
חופש זה אינו מוחלט
ה .
מחוקק חייב לנקוט
באותה אופציה חקיקתית
,
אשר יותר מכל אופציה אחרת
,
מגינה על החיים
,
הגוף או הכבוד
".6
2.
כבוד האדם במשמעותו הרחבה
–
הזכויות ה
"
בלתי מנויות
"
לאחר כינונו של חוק היסוד
,
הפך המושג
"
כבוד האדם
"
למושג שבאמצעותו מצאו
חלק משופטי בית המשפט העליון דרך לכלול ב
מסגרת החוקתית-על-חוקית של חוק-יסוד
:
כבוד האדם וחירותו את מירב זכויות האדם
,
למרות שאלו לא נועדו להיות חלק ממנו
בתהליך האטומיזציה שבו עברו חוק-יסוד
:
כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד
:
חופש
העיסוק
. 7
זכויות אל
, ו
שלא הוזכרו בחוקי-
היסוד החדשים ואשר במקרים מסוימים אף
הושמטו מהם בכוונת המכונן
במסגרת שיטת האטומיזציה
,
קיבלו בכל-זאת מעמד-
על
חוקתי מכוח חוקי-היסוד החדשים
,
על כל המשתמע מכך
.
בפרט
,
משמעות הדבר היא
שחקיקה של הכנסת עשויה להיפסל בשל קביעה כי פגיעתה בזכויות אלה אינה מידתית
.
ה
יקף ההרחבה המוצעת על-פי גישה זו הינו רחב
ביותר
,
שכן הזכויות שאמרות אלה
מתייחסות אליהן כוללות
,
בין היתר
,
את חופש הביטוי
,
את חופש האמונה
,
הפולחן והדת
,
את חופש היצירה
,
חופש האספה והתהלוכה
,
חופש ההתאגדות והזכות לשוויון
,
את חופש
השביתה וההשבתה
,
את חופש ההתקשרות וחופש החוזים
א ,
ת הזכות להורוּת
,
את זכות
ם
של עבריינים לרהביליטציה ואת זכותו של בעל-דין לפנות לבית-המשפט
.
עם זאת
,
התהליך
אינו נקי מספקות
,
ולא ניתן
,
נכון למועד הכנת מסמך זה
,
לקבוע באופן ברור אילו זכויות
עשו את דרכן באמצעות צינור הקליטה של
"
כבוד האדם
"
אל המעמד החוקתי-על-חוקי
.
, כך
למשל
,
בשני פסקי-די
ן של בית-
המשפט העליון מובעות דעות הפוכות בשאלה אם חופש
הביטוי הינו חלק מ
"
כבוד האדם
"
שבחוק-היסוד
.8
6
אהרן
ברק
,
פרשנות במשפט
)
כרך ג
:
פרשנות חוקתית
,
נבו
,
תשנ
( ד"365-366
.
7
הלל סומר
"
הזכויות הבלתי מנויות
–
על היקפה של המהפכה החוקתית
"
משפטים
כח
)
תשנ
( ז"257
.
8
ראו
א " עע : 4463/94
גולן נ
'
שירות בתי הסוהר
) ד נ "פ , 4
(
136
;ץ " בג4804/94
חברת סטיישן פילם בע
"
מ ואח
' נ '
המועצ
ה לביקורת סרטים ומחזות ואח
) ד נ "פ , '5
(
661
.
6
חלק
:ג
הזכות
הכללית לכבוד
בהצעות חוקה
בישראל
1.
הצעת החוקה של יהודה פנחס כהן
)1948
(
) "
12
(המדינה תשקוד על קדשות חיי האדם
,
ותגן על כבוד
האדם
.
לא יהא עונש מוות ולא יהי
ה אדם נתון לעינויים
,
מלקות
,
או עונש משפיל אחר
.
לחץ מוסרי או כפייה פיסית לא
ישמשו אמצעי לחקירת עבירות ופריים לא יובא כהוכחה לבית
המשפט
".
2.
הצעת חוק יסוד
:
מגילת הזכויות של האדם של פרופ
'
קלינגהופר
)1963
(
"הואיל ומדינת ישראל מושתת על ההכרה בערך האדם
;
והואיל ומש
טרה הדמוקרטי והסוציאלי עומד על העקרונות של
חופש
,
שוויון
,
צדק
,
ורווחה
בטחון
.....
1
.ערך האדם אין לפגוע בו
.
2
.זכותו של כל אדם לחופש הפיתוח של אישיותו
.
3
.חיי האדם קדושים הם
.
.....
5
.אין לענות ואי
ן להלקותו
.
6
.זכותו של כל אדם להיות מובטח בגופו ובחירותו
".
3.
הצעת החוקה של פרופ
'
אקצין
)1964
(
ההצעה אינה כוללת הוראה כוללת ביחס לכבוד האדם
.
עם זאת
,
היא כוללת הוראה
בדבר איסור עבדות ועבודת כפיה
,
והוראה נוספת על הגנה על פגיעה בשם הטוב
.
הוראות אלו יובאו לה
לן בפרקים הרלוונטיים של מזכר זה
.
4.
הצעת חוק יסוד
:
זכויות האדם והאזרח
-
ועדת משנה בראשות
בנימין הלוי
)1973
(
")3( הגנה על חיי אדם וכבודו
:
כל אדם זכאי להגנה כדין על
חייו
,
גופו
,
נפשו
,
כבודו ושמו הטוב
".
7
5.
הצעת
"
חוקה לישראל
" )
בראשות פרופ
'
רייכמן
( )1986
(
ערך האדם
וכבודו
5
.
מדינת ישראל מושתת על ההכרה בערך האדם
ובקדושת חייו
.
חובת כל רשויות המדינה היא להגן על
ערך האדם וכבודו ולה
י
מנע מפגוע בהם
.
אין לענות אדם
ואין להשפילו
.
איסור עבדות ועבודות כפייה
9.
א
(
כפיה
לעבדות
או
לעבדות
נתון
אדם
יהא
לא
.
( ב
חובת עבודה מכח הוראת חוק ב
מסגרת שירות בטחון
,
שירות לאומי
הבא במקום שירות בטחון
,
שירותים במצב חירום או בשעת אסון המאיים
על קיומה או שלומה של הקהילה
,
ועבודה המוטלת על אסירים או
משוחררים על תנאי
–
על אלה אין לראות בהם עבודת כפיה
.
חיפוש בגוף האדם בכליו
21
.
( א
אין עורכים חיפוש בגופו
של אדם אלא כאמור
בסעיף 19
,בשינויים המחויבים
( ב
אין עורכים חיפוש בכליו של אדם אלא כאמור בסעיף
20
,בשינויים המחויבים
.
אמצעי קיום
31
.
תושב שאינו מסוגל לקיים את עצמו מחמת חוסר
עבודה
,
נכות
,
זקנה
,
קטינות או סיבה דומה אחרת
,
ואין
לו תומך החייב בקיומו מכוח הוראה
בחוק
,
זכאי
להקצאת אמצעים שיאפשרו לו קיום בתנאים אנושיים
.
6.
הצעת חוק יסוד
:
זכויות היסוד של האדם
)1989
) (
הצעת חוק
ממשלתית שהוגשה כפרטית על ידי פרופ
'
רובינשטיין
(
)"
3
(שלמות הגוף וכבוד האדם
אין פוגעים בגופו של אדם ובכבודו באשר הוא אדם
".
7.
הצעת חוק יסוד
:
זכויות האד
) ם 1989
) (
קבוצת חברי כנסת
בראשות שולמית אלוני
(
1
.ערך האדם וכבודו-
מדינת ישראל מושתת על ההכרה בערך
האדם
;
אין לפגוע בערך האדם ובכבודו
.
2
.פיתוח אישיות- כל אדם זכאי לחופש הפיתוח של אישיותו
,
ככל שאין בכך לפגוע בזכויות הזולת
".
8.
הצעת החוקה של פרופ
'
בנדור
)2000
(
)
81
(שמירה על החיים
,
הגוף והכבוד
:
"אין פוגעים בחייו
,
בגופו או בכבודו של אדם באשר הוא
אדם
".
8
)
103
(
הגנה על החיים
"כל רשות מרשויות השלטון וכל מי שפועל מטעמן
,
במסגרת סמכויותיהם
,
ישקדו באופן סביר על ההגנה על
חייהם
,
על גופם ועל כבודם של כל תושביה
".
9.
טיוטת הצעת
המכון הישראלי לדמוקרטיה
)2005
(
1.
זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על קדושת
החיים
,
כבוד האדם
,
חירות האדם
,
ועל השאיפה
להשגת צדק חברתי
.
2)( א
לכל אדם
,
הזכות לחיים
,
לשלמות הגוף ולכבוד
.
11
.
כל אדם זכאי לפרטיות
,
לצנעת חייו ולשמו הטוב
.
19
.מדינת ישראל תפעל
לקידום הרווחה האישית והכלכלית
של אזרחיה ותושביה
,
מתוך הכרה בכבוד האדם
.
לעניין זה
,
המדינה
:
)( א
תפעל לקידום
הביטחון
הסוציאלי
.
פרטים ייקבעו בחוק
או על פיו
.
20
.כל ילד זכאי לקיום
,
לתנאי חיים בסיסיים ולהתפתחות
.
חלק
:ד
משפט משווה ומשפט עברי
במסמך הרקע המפורט מובאת סקירה מפורטת של משפט משווה ושל המשפט העברי
,
הן
לגבי כבוד האדם כזכות מסגרת
,
והן לגבי זכויות המשנה השונות שניתן לגזור ממנו
.
עקב
קוצר היריעה
,
והקוראים מופנים למסצך הרקע המפורט בעניין זה
.
חלק
:ה
הזכות לקיום מינימאל
י
בכבוד
הזכות לקיום מינימא
לי
בכבוד או
"
הזכות לתנאי קיום נאותים
"
(adequate standard of
living) היא הזכות לצורכי מחיה בכבוד
,
לרבות קורת גג
,
מזון ולבוש
.9
יצויין כי בבחינת הצעות החוקה בישראל והמשפט המשווה בעניין זה
,
קשה לתחום
קו גבול מדוייק בין הזכות לקיום מינימלי בכבוד
,
הנגזרת מן הזכות
לכבוד
,
לבין יצירת
רשת של זכויות חברתיות
,
המעניקות הגנה רחבה יותר מזו של הקיום המינימלי בכבוד
,
ולכן במובן מסויים מייתרים אותה
.
הנושא עומד כיום לדיון
ישיר בבית המשפט הגבוה לצדק
,
בעניין
עמותת מחוייבות
לשלום ולצדק חברתי נ
'
ממשלת ישראל
,10
עתירות
העוסקות
בפגיעה
במקבלי הבטחת
הכנסה כתוצאה מסעיפים בחוק ההסדרים במשק המדינה
,
תשס
"ג-
2003
.
9
מיכאל אטלן
"
מודל לדוגמה של הזכות לתנאי קיום נאותים
, "
בתוך
זכויות כלכליות
,
חברתיות ותרבותיות בישראל
]
הוצאת רמות
,
יורם רבין ויובל שני- עורכים
,
תשס
[ ה"395
-
435
.
10
המידע להלן מובא בעיקרו מטיעוני העותרים בבג
צ "366/03
עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתי נ
'
ממשלת
ישראל
.
9
חלק
:ו
זכות למות בכבוד כחלק מ
"
כבוד האדם
?"
זכותו של אדם לכבוד מ
תעוררת גם בהקשר השאלה אם לאדם יש זכות למות בכבוד
,
באופן שבו הוא רשאי להביא את חייו לסיומם
,
או לדרוש מאחרים להביא את חייו
לסיומם
,
על מנת שיוכל למות בכבוד
.
הויכוח השורר סביב סוגיה זו
,
נוגע לשאלה באיזו
מידה ראוי שהמשפט יתיר את החשת המוות במקרים האלה- על ידי החולה עצמו
,
הרופא
המטפל
,
או אדם שלישי כלשהו החפץ ביקרו של החולה
.
הוועדה עסקה חלקית בנושא זה במסגרת דיונה בזכות לחיים
,
כדיון בשאל
ה מיהו
המוסמך לוותר על החיים
.
ואולם
,
הנושא החוקתי המרכזי התומך בבקשת חולה להביא
את חייו לקיצם
,
הוא בקשתו לכבוד בחייו של האדם
,
ורצונו
)
או רצון הסובבים אותו
(
שלא
לחיות באופן שנתפס כמחוסר-כבוד
.
הדילמות הקשורות בנושא זה הן רבות ומורכבות
,
וניתן למצוא צידוקים
פ
ילוסופיים
,
משפטיים ודתיים כמעט לכל כיוון של חשיבה ופעולה
.
בישראל
,
יש צורך
ייחודי להגיע להסכמה על בסיס מערכת ערכיה כמדינה יהודית ודמוקרטית
.
ניסיונות
חקיקתיים ומשפטיים לפתרון הדילמה הזו בעבר
לא הפכו לחוק
,
והנסיונות להסדיר עניין
זה במסגרת חוק זכויות החולה ובה
צעות חוק פרטיות לא צלחו
.
עתה עומד לדיון במסגרת
הצעת חוק החולה הנוטה למות
,
תשס
"ב-
2002
,
שגיבשה ועדה ממשלתית ציבורית בראשות
פרופ
'
אברהם שטינברג
.
חלק
:ז
כבוד המת
למעשה
,
בהשתמשנו במונח
"
כבוד המת
, "
עוסקים אנו בשני עניינם שונים
.
האלמנט הראשון
,
הוא כבוד המיוחד למת
,
בעיק
ר בתחום הקבורה
.
מאידך
,
עוסק
הביטוי
"
כבוד המת
"
גם בשאלה עד כמה אלמנטים מסוימים של
"
כבוד האדם
"
במובנו
הרגיל
)
כגון הזכות לשם טוב
(
נשמרים אף לאחר מותו של האדם
,
למרות הכלל הרגיל
במשפט הישראלי
לפיו
"
כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו
".11
הקביעה שכבוד
האדם מוסיף לעמוד לאדם גם לאחר מותו הוכרה בפסיקה כנגזרת
של חוק-יסוד
:
כבוד האדם וחירותו
,
וזאת חרף העובדה שהוא לא נזכר במפורש בחוק
היסוד
.
חלק
:ח
איסור עבדות
,
סחר עבדים
,
סחר בבני אדם ועבודת כפיה
הגם שהעבדות במשמעותה הקלאסית כמעט ועברה מן העולם
,
הרי שההתייחסות לעבדות
ולסחר בבני אדם
,
במשמעות של בעלות או של שליטה מלאה של אדם על אדם אחר
,
מחוייבת המציאות גם בימינו
.
11
סעיף1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות
,
תשכ
"ב-
1962
,ח "ס380
.
10
העבדות הוצאה אל מחוץ לחוק בכל מדינות העולם אולם בפועל מתקיימות צורות
של עבדות המופנות בעיקר כלפי הציבור החלש- נשים וילדים
.
חוק העונשין מכיל מספר
הוראות האוסר
ות עבודת כפיה והוראות מוגבלות האוסרות על סחר בבני אדם לשם זנות
.
חלק
:ט
הזכות לשם טוב
הזכות לשם טוב נגזרת מהערך החוקתי של כבוד האדם
.
במרבית המקרים שהגיעו לדיון
משפטי
,
מוזכרת הזכות לשם טוב תוך איזונה מול חופש הביטוי
.
רק במספר מצומצם של הצעות חוקה
ושל
מסמכים חוקת
יים בינלאומיים וזרים
נזכרה הזכות לשם טוב במפורש
,
כזכות עצמאית
.
מספר הצעות חוקה לא הכירו בזכות
לשם טוב אלא בעקיפין
,
כאחד האינטרסים שלשמו מותר להגביל את חופש הביטוי
.
חלק
:י
האוטונומיה של הרצון הפרטי
זכות זו הוגדרה כזכותו של כל פרט להחליט על מעשיו ומאווייו בהתאם לבח
ירותיו
,
ולפעול בהתאם לבחירות אלה
.
זכותו זו של אדם לעצב את חייו ואת גורלו חובקת את כל ההיבטים המרכזיים של
חייו - היכן יחיה
;
במה יעסוק
;
עם מי יחיה
;
במה יאמין
.
היא מרכזית להווייתו של כל
פרט ופרט בחברה
.
יש בה ביטוי להכרה בערכו של כל פרט ופרט כעולם בפני עצמו
ה .
יא
חיונית להגדרתו העצמית של כל פרט
,
במובן זה שמכלול בחירותיו של כל פרט מגדיר את
אישיותו ואת חייו של הפרט
.
סוגיית האוטונומיה של הרצון הפרטי מופיעה במשפט הישראלי
,
בין ביתר
,
בהקשר
לזכותו של אדם לעשות בגופו כרצונו
.
כך למשל בהליכים הקשורים במעשי אינוס
,
בהם
נש
ללת האוטונומיה מקורבנות האונס
,
וכן במקרים של מתן טיפול רפואי לאדם
,
בניגוד
לרצונו או ללא קבלת אישורו
.
עם זאת
,
הקונספט של האוטונומיה של הרצון הפרטי שימש
בפסיקה ובספרות המשפטית למטרות מגוונות הרבה יותר
.
זכות מרכזית הנגזרת מעקרון האוטונומיה של הרצון הפרטי היא
חופש החוזים
,
ומכאן היכולת של צדדים להתנות
,
במסגרת יחסים חוזיים
,
על זכויות כגון שוויון וכבוד
,
בית המשפט העליון גם ציין
,
דרך דוגמא
,
כי האוטונומיה של הרצון הפרטי אינה מאפשרת
לאדם למכור את עצמו לעבדות
.12
כן שימש עקרון האוטונומיה של הרצון הפרטי לאישור כי נאשם ל
א חייב להיות
נוכח במשפטו
,
לקביעה כי תקנון חברה יכול להטיל חיובים על בעלי המניות שרכשו את
מניותיהם לאחר ייסודה
,
ולקביעה כי חברה תוכל להתנות על מרבית הוראותיו של חוק
החברות החדש
.
12 רע
א "7504/95
יאסין נ
'
ימין ישראל
) ד נ "פ , 2
(
45
.
11
האוטונומיה של הרצון הפרטי אינה מופיעה
,
ככזו
,
במפורש בטקסטים של הצעות
חוקה בישרא
ל או של חוקות זרות
.
עם זאת
,
יש שהוא נתפס כחלק מהמושג dignity
או
"
כבוד
"
בישראל
.
ההכרזה האוניברסלית על זכויות האדם של האו
, ם"
ובעקבותיה חלק מהצעות
החוקה בישראל13
והחוקות בעולם הזכירו את הזכות
"
לפיתוח האישיות
, "
אולם זכות זו
אינה זהה לאוטונומיה של הרצון הפרטי
. .
חלק
: יא
שאלות ונושאים לדיון
1.
כבוד האדם
–
כללי
)א(
האם לקבוע את
"
כבוד האדם
"
בחוקה
?
ואם כן
,
האם לקבוע
אותו כערך
,
כזכות או כשניהם
?
כבוד האדם הפך
,
מסיבות הסטוריות שתוארו במזכר זה
,
למונח טעון וגדוש
.
הצעות חוקה
בישראל
,
כמו גם חוק-יסוד
:
כבוד האדם וחירותו ומסמכים חוקתיים בע
ולם
,
מתייחסים
לכב
וד האדם כערך שממנו נובעות הזכויות כולן
,
ובנוסף או לחילופין כזכות שיש לכבד
אותה ולהגן עליה
.
המונח הינו מונח עמום
,
והוא שימש בידי בית המשפט העליון ככלי משמעותי
בהרחבת כוונת המכונן בחוק-יסוד
:
כבוד האדם וחירותו באשר להיקפה של המהפכה
החוקתית
ת בה .
חשב בנסיבות אלו
,
ניתן לטעון כי אין צורך כלל בהכללתו של המונח
"
כבוד
האדם
"
במסגרת חוקה עתידית
,
וניתן להסתפק בקביעתן של זכויות המשנה הכלולות
בכבוד
.
עמדה כזו הוצעה בידי פרופ
'
אריאל בנדור בדיון הוועדה מיום
כ"
ד בחשוון
התשס
) ה "8
בנובמבר2004
.(זוהי
,
למעשה
,
גם
גישתו של הצ
'
ארטר הקנדי
,
הנחשב למסמך
חוקתי משמעותי
.
מנגד
,
לא ניתן להתעלם מהעובדה שברוב-
רובם של המסמכים החוקתיים העולמיים
תופס כבוד האדם מקום חשוב ביותר
,
ולעיתים אף את המקום הראשון במעלה
.
בהקשר זה
,
ראוי להבחין בין הכבוד
כערך
,
או כמטרה של מגילת זכויות אדם
)
כפי
שנעשה בסעיפים 1 ו-1א של חוק-יסוד
:
כבוד האדם וחירותו
(
לבין הכבוד
כזכות)
כפי
שנעשה בסעיפים 2 ו-4 לחוק-יסוד
:
כבוד האדם וחירותו
(.
הוועדה יכולה איפוא
,
בין היתר
:
לכלול את הכבוד הן כערך והן כזכות בחוקה
,
במתכונת דומה למתכונת
הנוכחית
;
13 הצעת חוק יסוד
:
מגילת זכויות היסוד של האדם של פרופ
'
קלינגהופר
,
והצעת חוק יסוד
:
זכויות האדם
של
שולמית אלוני
.
12
לכלול את הכבוד כערך וכזכו
, ת
אולם כזכות
,
לקבוע במפורש רשימה
מפורטת של זכויות המשנה כהגדרה של הכבוד
;
לכלול את הכבוד כערך
,
אולם לא לכלול אותו כזכות
,
ולהסתפק בקביעתן
כזכויות של אותן זכויות משנה שהוועדה תחליט לכלול
;
להימנע מהכללת כבוד האדם בחוקה
;
)ב(
האם להת יחס לסוגי הכבוד השונים
? י
המונח
"
כבוד
"
בעברית הינו בעל מספר משמעויות
.
ברור כי קיימות לפחות שתי משמעויות
שונות של כבוד
,
אשר גם במסמכים בינלאומיים וזרים נערכת אבחנה ביניהם
–honor ו-
dignity
.
לפי מספר גישות
,
שהבולטת בהן היא גישתה של ד
"
ר אורית קמיר
,
קיימים סוגי
כבוד נוספים
.
כמפורט לעיל
,
לאבח
נה זו נפקויות משפטיות חשובות
,
שכן משמעויות שונות
של המונח
"
כבוד
"
יובילו לתוצאות משפטיות שונות
.
בפני הוועדה מונחת בהקשר זה הצעתה של ד
"
ר קמיר
.
יש להבהיר כי בלא הבהרה
של ההתייחסות לסוגי הכבוד השונים
,
מרחב הפרשנות השיפוטי של המונח העמום
מלכתחילה של כבוד הוא ר
חב במיוחד
.
כמו הזכות לחיים ולשלמות הגוף
,
אף הזכות לכבוד מיוחדת בכך שהיא כוללת
לא רק
היבט שלילי
)
איסור על
פגיעה
בהן
, (
אלא גם היבט חיובי
)
זכותו של אדם
להג
נה
עליהן
(.14
מכאן הכפילות-לכאורה באזכורו של כבוד האדם
.
וכך כותב הנשיא ברק בספרו
פרשנות
במשפט
:
)ג(
כיצד לעצב
את הזכות
?
האם לשמר את המבנה הכפול של חוק-
היסוד הקיים
?
בחוק-יסוד
:
כבוד האדם וחירותו מופיעה הזכות לכבוד בשני סעיפים אופרטיביים
.
חוק
-
היסוד מבחין בין החובה המוטלת שלא לפגוע בחיים
,
בגוף או בכבוד
,15
לבין החובה להגן
על החיים
,
הגוף והכבוד
.16 החובה הראשונה היא ביטוי
לחירותו של האדם ולזכותו שלא
להיפגע על-ידי פעולות הזולת
.
החובה השנייה היא ביטוי לחובת הפעולה המוטלת על
הזולת
"
להגנה
"
על החיים
,
הגוף או הכבוד
.
חובה פוזיטיבית זו מכוונת לכל רשויות
השלטון
.
14
אהרן ברק
,
הקדמה לספר
זכויות כלכליות
,
חברתיות ותרבותיות בישראל
)
בעריכת יורם רבין ויובל שני
,
רמות
-
אוניברסיטת ת
, א"
תשס
"ה -
2004
( ,עמ
' 5-10
.
15
סעיף2 לחוק-יסוד
:
כבוד האדם וחירותו
.
16
סעיף4 לחוק
-יסוד
:
כבוד האדם וחירותו
13
בהקשר זה ראוי להזכיר כי לשיטתו של הנשיא ברק
,
החובה לרשויות הנובעת
מהו
ראה הקובעת את הזכאות להגנה על הכבוד עשויה להיות מוטלת גם על הרשות
המחוקקת
.
"הכנסת עשויה להידרש
,
אפוא
,
לנקוט בפעולת חקיקה
הדרושה כדי להגן על חייו
,
גופו או כבודו של האדם מפני פגיעה
בהם על-ידי הזולת
.
כמובן
,
חופש העיצוב של ההסדר
החקיקתי נתון למחוקק
.
עם זאת
,
חו
פש זה אינו מוחלט
.
המחוקק חייב לנקוט באותה אופציה חקיקתית
,
אשר יותר
מכל אופציה אחרת
,
מגינה על החיים
,
הגוף או הכבוד
".17
)ד(
האם כבוד האדם הוא זכות מוחלטת או זכות שניתן לפגוע בה
?
כמפורט לעיל
,
ובשל הסיבות ההיסטוריות הידועות
,
במשפט הגרמני נתפס כבוד האדם
כזכות שאין ל
פגוע בה
.
גם בדין הישראלי ניתן למצוא רמז לכך שאין לפגוע ב
"
כבוד האדם
"
על פי פרשנות מסויימת של מונח זה
,
וזאת במגבלה המוטלת בחוק-יסוד
:
הממשלה על
פגיעה בכבוד האדם באמצעות תקנות לשעת חרום
.18
מובן כי השאלה אם וכיצד ניתן לפגוע בכבוד קשורה באופן הדוק בשאלה מהו
הכבוד
.
ככל שהכבוד הוא מונח רחב יותר ועמום יותר
,
ראוי לאפשר לכנסת מרחב רחב
יותר של פגיעה בו
.
ואולם
,
אם הכבוד הוא מונח בעל היקף מצומצם המכיל את המינימום
,
כי אז ניתן לשקול קביעה כי במינימום זה לא ניתן לפגוע
.
2.
הזכות לקיום מינימלי בכבוד
)א(
האם לקבוע זכות מפורשת לקיום מ
ינימלי בכבוד
?
על פי עמדות שהובעו בידי שופטים ומלומדים
,
הזכות לקיום מינימלי בכבוד
)
זכות שכנגדה
עומדת חובה של המדינה לספק את הקיום האמור
(
מהווה חלק מכבוד האדם
.
האפשרויות העומדות בפני הוועדה
:
•
להתעלם מהנושא בחוקה
,
ולהותיר אותו להכרעה שיפוטית
)
התעלמות שתוצאתה
ככל הנראה קביעה שיפוטית שהזכות נובעת
מכבוד האדם
(.
•
לקבוע זכות לקיום מינימלי בכבוד
,
ולעצב אותה
)
ראו להלן
(
)ב(
אם מחליטים לקבוע זכות לקיום מינימלי בכבוד יש לשקול
הכללת האלמנטים הבאים בעיצובה
:
17
אהרן ברק
,
פרשנות
במשפט
)
כרך ג
:
פרשנות חוקתית
,
נבו
,
תשנ
( ד"365-366
.
18
סעיף39
)( ד
לחוק יסוד
:
הממשלה
.
14
האם הזכות תוענק לכל אדם
?
לאזרח
?
לתושב
?
האם לפרט את תוכן הקיום המינימלי
המובטח ברמה החוקתית
?
האם לקבוע חריגים כלשהם
–
לדוגמא הבהרה שהמדינה אינה חייבת להעניק עזרה
סוציאלית למי שיכולים לפרנס עצמם ואינם עושים זאת
.
בהקשר זה
,
מופנית תשומת לב
הוועדה לנוסחאות בחוקה הפולנית
,
המעניקות את
"
רשת
הביטחון
"
של הקיום המינימלי
בכבוד לאלו הנזק
קים לה
:
אלו שאינם יכולים לעבוד
,
משפחות בקשיים כלכליים
,
ילדים
ועוד
.
3.
הזכות למות בכבוד
)א(
האם ראוי להסדיר ספציפית את סוגיית הזכות למות בכבוד
בחוקה
?
בנושא זה ניתן לנקוט שלוש אסטרטגיות
:
ניתן להשאיר סוגיה זו להתפתחות שיפוטית
,
ניתן לנסות להעביר חלק מן המשקל
של הדיון לכנסת
,
וניתן לנסות לקבע את התוצאה
המבוקשת ברמה החוקתית
.
ניתן גם לשלב בין הדברים
.
ראשית
,
ניתן עקרונית לקבוע בחוקה כי נושא זה יוסדר באמצעות חקיקה של
הכנסת
.
שנית
,
ניתן עקרונית לקבוע כי כבוד האדם אינו כולל את הזכות לקיצורם של חיים
,
ו/
או לאי-הארכתם
.
שלישית
,
ניתן עקרונית לקבוע ברמה החוקתית סוגים של מצבים שבהם מותר לבקש
אי-הארכת חיים
,
או אף המתת חסד
.
4.
כבוד המת
על פי התבטאויות מסויימות בפסיקה
,
כבוד האדם כולל בתוכו את כבוד המת
.
ניתן
להותיר עניין זה לפסיקה
,
או לקבוע לגביו עמדה בחוקה
.
בהקשר זה
,
יש לברר מ
" הו
כבוד המת
":
האם מדובר בהמשך
"
כבוד האדם
"
למרות
תום החיים
?
האם הזכויות למת הינן במלוא היקפן
, כך ?
למשל
,
יתכן שייקבע שההגנה על
שמו הטוב של מת על פי הדין הקיים אינה מספקת
.
ניתן לקבוע עמדה מפורשת לפיה כבוד המת הוא חלק מכבוד האדם
,
וניתן גם לקבוע
עמדה מפורשת ל
פיה כבוד האדם
)
או מכלול הזכויות על פי החוקה
(
מתייחס רק מלידתו
15
של אדם ועד מותו
,
כקבוע בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות לגבי כלל הזכויות
והחובות
.
5.
עבדות
,
עבודת כפיה וסחר בבני אדם
)א(
האם לקבוע בחוקה איסור על עבדות
?
מסמכים חוקתיים ותיקים כללו איסור מפורש על עבדות
.
כך גם אחדות מהצעות החוקה
בישראל
.
הוראת איסור העבדות נתפסה כארכאית בשנים האחרונות
,
אולם יש לשקול הכללת
הוראה האוסרת עבדות גם מטעמים חינוכיים
.
בהנחה שיוחל איסור על עבדות
,
יש לשקול להגדיר את המונח
"
עבדות
"
לצורך כך
.
)ב(
האם לקבוע בחוקה הוראות האוסרות על עבודת
כפיה או על
סטנדרט מינימלי של העסקה
?
האם יש להעניק הגנה חוקתית מפני עבודת כפיה
?
האם יש להעניק בחוקה סטנדרט
מינימלי של תנאי עבודה
,
או שדי לצורך זה בחוקי המגן בתחום דיני העבודה
.
באם מחליטים לקבוע הוראות כאלו
,
יש לשקול אם להחילן רק על אזרחים או גם
על תושבים
,
וזאת לאור העובדה שחלק ניכר ממקרי ההעסקה הלא-
נאותה מתייחסים
לעובדים זרים
.
)ג(
האם לקבוע בחוקה איסור על סחר בבני אדם
?
האיסור על סחר בבני אדם מצוי היום במישור החוק הפלילי הרגיל
.
ניתן לשקול להעלותו
לרמה החוקתית
.
אין בכך כנראה צורך מבחינת היכולת להגביל מבחינה משפט
ית את
הסחר בבני אדם
6.
הזכות לשם טוב
האם לקבוע בחוקה את הזכות לשם טוב
?
קיימות חוקות לא מעטות שעושות זאת
,
אם לא
רובן
.
לכאורה
,
נושא השם הטוב נוגע בעיקר ליחסים שבין פרטים
,
וכפי שראינו בספרות
,
הוא מתנגש בדרך-כלל עם חופש הביטוי
.
מן האיזונים שנערכו בעבר בין שתי ה
זכויות חשוב
,
לכאורה
,
שהן תהיינה באותו
מידרג נורמטיבי
.
כלומר
,
אם חופש הביטוי מקבל מעמד חוקתי-על-חוקי
,
כי אז היה רצוי
שאף הזכות לשם טוב תהיה בעלת מעמד דומה
.
מאידך
,
נראה כי אין כל מניעה להסתפק
בקביעה כי מותר לאזן את חופש הביטוי בשל פגיעה בשם טוב
.
16
7.
האוטונומיה
של הרצון הפרטי
רכיב זה של הזכות לכבוד אינו מצוי באף הצעת חוקה או טקסט זר שעלה במהלך הכנת
מזכר זה
.
לפיכך
,
אין אנו ממליצים על הכללתו במפורש בשום דרך שהיא
.
יחד עם זאת
,
ראוי להכיר בכך שמדובר באחת מאבני היסוד של
"
כבוד האדם
".
השארת המונח כבוד האדם בטקסט החוקתי מ
שאירה עימה
,
כמעט באופן מובטח
,
את
האוטונומיה של הרצון הפרטי
,
אשר שימשה כדרך ליבוא זכויות רבות אחרות לתוך
הזכות
.
17