חומר רקע
פורום פלילי
יו"ר הפורום:
מ"מ:
סגן:
רכזים:
עו"ד רחל תורן
עו"ד נבות תל-צור
עו"ד אבי אודיז
עו"ד רחל שיבר
עו"ד דר' חגית לרנאו
עו"ד נתי שמחוני
כנסת:
עו"ד יאיר גולן
השתלמויות:
עו"ד נמרוד ליפסקר
עו"ד יורם סגי-זקס
בתי משפט:
עו"ד אביגדור פלדמן
ועדות משנה:
חקיקה
עו"ד בני שטיינברג
פרקליטות
עו"ד רות דוד
שוק ההון
עו"ד יעל גרוסמן
משטרה
עו"ד יוסי סדבון
תעבורה
עו"ד שמעון מזרחי
סדרי דין וראיות
פרופ' קנת מן, עו"ד
צבא וביטחון שוק ההון
סנגוריה
ד"ר יואב ספיר, עו"ד
עבירות בטחוניות
עו"ד פהים דאוד
צבא וביטחון
עו"ד אילן כץ
שב"ס
עו"ד מיכאל עטיה
ת"א, 29 מאי 2026
29 מאי 2026
לכבוד
חה"כ פרופ' מנחם בן ששון
יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט
נכבדי,
הנדון: עמדת לשכת עורכי הדין – תקן הכליאה
צו בתי הסוהר (שחרור מנהלי) (קביעת תקן כליאה), התשס"ח - 2007
1. לשכת עורכי הדין מתנגדת להעלאת תקן הכליאה בבתי הסוהר בישראל. עמדת הלשכה מבוססת על תנאי המחייה הקשים בבתי הסוהר, שהינם פועל יוצא מהגידול הדרסטי במספר האסירים והעצירים, הכלואים בתנאים שאינם עומדים בנורמות הנדרשות במשטר דמוקרטי.
הצפיפות בבת הסוהר מונעת שיקום ומגבירה רצידיביזם
2. נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק, כתב לפני מספר שנים:
"מרחב כליאה אינו מכלאה שחיות מצטופפות בה... אנו עצמנו לא נהיה אנושיים אם לא נבטיח רמה אנושית לעצורים שבמשמורתנו." 1
3. נתוני שירות בתי הסוהר, מצביעים על מרחב כליאה ממוצע בסך 2.9 מ"ר לאסיר. במחנה עופר מרחב הכליאה הינו 1.37 מ"ר. בבית מעצר קישון מרחב הכליאה 1.97 מ"ר, בבית מעצר אבו כביר, מרחב הכליאה 2.81 מ"ר. בבית סוהר מעשיהו, מרחב הכליאה 2.75 מ"ר. במקומות בודדים בלבד, מרחב הכליאה עולה על 5 מ"ר, כגון בבית סוהר אופק המיועד לקטינים ובבית סוהר המג"ן, המיועד לאסירים הלוקים בנפשם.
4. שטחה של מיטת יחיד, מאלה המונפקות לאסיר, הנו 1.6 מ"ר. לאסיר ממוצע, מרחב מחייה שאינו עולה בהרבה על שטח המיטה הצרה עליה ישן. אסירים נעדרים מרחב מינימלי לחיים בתא המאסר. המזון מוגש על הרצפה, בהעדר שולחן וכסא, או חדר אוכל. בבית סוהר איילון, בו מרחב הכליאה הינו 2.99 מ"ר, מתגוררים 10 אסירים בתאים קטנים, שנועדו במקרה הטוב, לארבעה אסירים בלבד.
5. מחקר שנערך בארה"ב מראה 2, כי צפיפות בתי הסוהר, מהווה גורם ישיר למניעת שיקומם של אסירים וריבוי רצידיביזם. בהתאם לנתונים קיימים, אחוז הרצידיביזם בעשור האחרון בישראל, מגיע ל 61% מכלל האסירים3, רובם חוזרים למאסר, בשנה הראשונה שלאחר השחרור. סביר להניח, כי העדר מרחב כליאה סביר ואנושי, הנו גורם עיקרי למצב הנתון.
6. אחוז הרצידיביזם הגבוה, מעיד כי בתי הסוהר הפכו ל"בתי ספר לפשע". במרחב הכליאה הצפוף, קיים ריבוי פשיעה אלימה בין אסירים, תנאים סניטריים ירודים, תחלואה ותמותה. בהתאם לנתונים, בשנת 2005 הוגשו 3,024 עתירות אסירים לבתי משפט, מהן 1,162 עתירות שעניינן תנאי המחייה והטיפול הרפואי 4. נתונים גבוהים אלה מעידים על התנאים הקשים בבתי הסוהר.
העדר חקיקה על תנאי מאסר מינימליים ועקיפת חוק המעצרים
7. בשנת 1997 קיבלה הכנסת את חוק המעצרים החדש 5, בו נקבע לראשונה סטנדרט תנאי מחייה לכל עציר. בהתאם לתקנות 6, השטח הממוצע לעצור בתא לא יפחת מ-4.5 מ"ר, כאשר החישוב נעשה לפי השטח שבין קירות התא, מחולק במספר המיטות. מרחב כליאה זה הוחל רק על בתי המעצר.
8. נתוני השב"ס מראים, כי מרחב הכליאה בבית המעצר אבו כביר ובבית המעצר קישון, הינם כמחצית משטח המינימום 4.5 מ"ר שנקבע בתקנות. בתי המעצר הועברו אמנם לאחריות שב"ס, אך נותרו כמקומות מעצר מוכרזים7 בהתאם לתקנות.
9. מן האמור עולה, כי מאות עצירים מוחזקים בבתי המעצר שהועברו לאחריות שב"ס, בצפיפות הפחותה מהמינימום שנקבע בדין, תוך עקיפת חוק המעצרים ולמרות הביקורת השיפוטית8. ראוי ליתן הדעת להפרת תנאי ההחזקה במעצר, טרם בחינת הדרישה להעלאת תקן הכליאה.
חוסר ההצדקה בהעלאת תקן הכליאה לעומת תפוסת האסירים
10. קביעת תקן כליאה מדי שנה, הינה תנאי לשחרורם המנהלי של אסירים, המצויים לקראת תום תקופת המאסר, כל עוד תפוסת האסירים בפועל, עולה על תקן הכליאה. ככלל, זכאי כל אסיר, לקיצור מנהלי בן 3 שבועות מכל שנת מאסר, עד למכסה של 24 שבועות 9. מדובר בציפייה לגיטימית של כלל אסירים, שלא ניתן לשלול. לכן, קיים הכרח חוקי באישור תקן כליאה.
11. אין הצדקה להעלאת תקן הכליאה ל- 20,832 אסירים. בהתאם לנתונים, בשנת 2007, תפוסת האסירים עומדת על 21,500. העלאת תקן הכליאה ב- 1,900 מקומות מעל השנה הקודמת, עשויה להביא להשוואת תקן הכליאה לתפוסת האסירים, ובאופן פרדוקסלי בשל הוראות החוק, למנוע השחרור המנהלי נשוא הצו הקובע תקן כליאה.
12. בהתאם לנתוני השב"ס, סך כל מקומות הכליאה הקיימים הוא 22,799. העלאת תקן הכליאה, עשוי להוביל להגדלת תפוסת האסירים. נציב שב"ס מוסמך אמנם, לאפשר שחרורם המנהלי של כל האסירים הזכאים לקיצור המנהלי, גם אם הדבר יביא להפחתת התפוסה מהתקן. בפועל, זהו מצב נדיר. הנתונים מראים כי העלאת תקן הכליאה בעבר, הביא להעלאת התפוסה, ולצפיפות בלתי אנושית במרחב הכליאה.
13. בנובמבר 2006 הועלה תקן הכליאה מ 14,245 ל- 18,905. תפוסת האסירים בשנת 2006 היתה 20,784. שנה לאחר מכן, תפוסת האסירים עלתה ל- 21,500. הדרישה להעלאת תקן הכליאה עתה, הינה במספר הכפול מעליית התפוסה בפועל. על כן, העלאת תקן הכליאה הינה בלתי פרופורציונית ותוביל לעלייה נוספת בתפוסה בעתיד. זאת בתנאים הידועים של צפיפות, כאשר בחלק ממתקני הכליאה המוכרזים גם כבתי מעצר, מוחזקים עצירים בהרבה פחות משטח 4.5 מ"ר הקבוע בתקנות.
14. ניתוח נתוני השב"ס מעלה, כי אין הצדקה להעלאת תקן הכליאה. המצב החקיקתי מצריך פער בין תקן הכליאה לתפוסת האסירים בפועל. כל עוד פער זה נשמר בין תקן הכליאה הקודם, בשים לב להגדלת תפוסת האסירים השנה, אין טעם בהעלאה נוספת בתקן הכליאה.
הצעות להקלה בצפיפות בבתי הסוהר והפחתת תקן הכליאה
15. הצפיפות בבתי הסוהר, מצדיקה עיגון בחקיקה של תנאי מאסר מינימליים, והפחתת תקן הכליאה. קיים מקום לרוויזיה בתנאי המאסר והשוואתם לתנאי ההחזקה במעצר. במקביל, ראוי לתקן פקודת השב"ס, באופן שבו תקן הכליאה יהווה אחוז קבוע מהתפוסה בפועל, על מנת להבטיח קיום תנאי מאסר סבירים ואנושיים 10.
16. הצעה נוספת הינה חיזוק דרכי ענישה חלופיות, שאינן כוללות מאסר בפועל, בגין עבירות קלות יחסית, שהעונש המוטל בגינן אינו עולה על שנת מאסר. כך למשל, העלאת מספר חודשי המאסר המומרים לעבודות שירות, המוגבלים כיום לששה חודשים בלבד, וכן המרת חלק מיתרת מאסר בפועל, לעבודות שירות, אפשרות שאינה קיימת היום. דרכי ענישה חלופיות, עשויות להפחית באופן ניכר תפוסת האסירים ובמקביל, יקטן תקן הכליאה.
17. הצעה אחרת, הינה הרחבת תוכניות השיקום לאחר שחרור, באופן שבו ישוחררו אסירים רבים יותר, שחרור מוקדם בתום ריצוי שני שליש מתקופת המאסר. כיום, למעלה ממחצית האסירים השפוטים למאסר ראשון, אינם משוחררים ע"י ועדות השחרורים, בעיקר בהעדר תוכנית שיקום.
18. הגדלת אפשרויות השיקום, כך למשל, בפתיחת הוסטלים רבים יותר לאסירים משוחררים, ובהרחבת תוכניות השיקום בקהילה, תביא לשחרור חלק ניכר מהאסירים השפוטים למאסר ראשון, להקטנת התפוסה בבתי הסוהר, ולהפחתת הרצידיביזם. הנתונים מראים, כי אחוז הרצידיביזם של האסירים המשוקמים ע"י הרשות לשיקום האסיר, נמוך בהרבה משיעור הרצידיביזם הכללי 11.
לסיכום
19. רצוי לאשר צו בתי הסוהר (שחרור מנהלי) (תקן כליאה), התשס"ח-2007, בהתאם לתקן הכליאה בשנה הקודמת, ואין הצדקה להעלות תקן הכליאה, לאור השלכתו על תנאי המאסר.
20 . עמדת לשכת עורכי הדין היא להארכת הצו לששה חודשים בלבד, שבמהלכם תיבחן האפשרות להפחתת תקן הכליאה ועיגון בחקיקה של תנאי המאסר המינימליים.
בכבוד רב,
יפית וייסבוך, עו"ד
חברת ועדת חקיקה
הפורום הפלילי