חומר רקע
20 בנובמבר, 2007
י' בכסלו, תשס"ח
לכבוד
ח"כ פרופ' מנחם בן ששון
יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט
משכן הכנסת
שלום רב,
הנדון: הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) – דיון פתיחה
ראשית, אנו שמחים ומברכים על הבאתה של הצעת חוק חשובה זו לדיון בועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. זה שנים רבות שהצעה זו נידונה במסגרת ועדות ממשלתיות ופורומים שונים, וזה מכבר הגיעה העת כי תבשיל לכדי הסדר חקיקתי, באופן בו תוסדר סוגיית נוער בפלילים באופן ראוי, נכון ותואם שיטות משפט מתקדמות, וזאת בחקיקה ראשית ולא בנהלים ובפקודות.
יצוין, כי המועצה לשלום הילד השתתפה ולקחה חלק הן בדיוני הועדה בראשותה של עו"ד קרפ, אשר כידוע, דנה, עיצבה וניסחה את הצעת החוק שבנדון, והן בדיוני ועדת רוטלוי, אשר דנה בנושא זה ביסודיות והעמקה עד שגיבשה את המלצותיה בנושא הקטין בהליך הפלילי, המלצות אשר נשקלו ושולבו בהצעת החוק.
לקראת ישיבת הועדה הקרובה, ונוכח אופייה כישיבת פתיחה לנושא, לא נתייחס בשלב זה באופן ספציפי לסעיפיה השונים של הצעת החוק, ונבקש לשמור לנו את הזכות להעיר את הערותינו לגביהם לקראת הדיונים בועדה, ולפי סדר הדיון שיקבע.
יחד עם זאת, ויחד עם העובדה כי עיקרה של הצעת החוק טובה ומבורכת, נבקש להסב את תשומת לבה של הועדה למספר סוגיות כלליות וחשובות אשר עולות מתוך הצעת החוק או חסרות בה. זאת, בתמציתיות וכדלקמן:
1. עקרונות שיפוט הנוער בישראל
במסגרת סעיפי העקרונות בתחילתה של הצעת החוק, חשוב כי יתווסף סעיף אשר קובע את עקרונות שיפוט הנוער בישראל, בהתאם לעקרונות מודרניים לשיפוט נוער – שיקום, שילוב בקהילה ומניעת תיוג.
חשיבותו של סעיף כזה הנה גם בפן ההצהרתי, וגם בפן המעשי. נגזרותיו, הלכה למעשה, של סעיף כזה הן רבות, חלקן מופיעות בהצעת החוק וחלקן חסרות בה. כך לדוגמא נזכרים בהצעת החוק דרכים ואמצעים שונים לשיתוף ההורים בהליך הפלילי, ולעומת זאת, חסר, לדוגמא, עיגונן של ההליכים החלופיים (לרבות הליך א.ת.) המקובלים בשיטות משפט מודרניות ומיושמות במדינות רבות בעולם.
2. מעצר לשם הגנה
הצעת החוק קובעת כעילת מעצר קטינים, גם מעצר לשם הגנה, היינו: כאשר קיימת סכנה לחייו של הקטין או סכנה שייגרם לו נזק חמור אם ישוחרר.
עילת מעצר שכזו אינה ראויה. לסיטואציה בה קטין נמצא בסכנה, צריכים להיות וגם קיימים, פתרונות ומענים משפטיים במסגרת חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, ומענים בשטח בדמות מסגרות ומקומות אשר מיועדים לקלוט קטינים במצבי חירום. משטרה ובתי מעצר, אינם ואסור שיהיו, חלופה לפקידי סעד ולמסגרות טיפוליות, גם לתקופה קצרה או למספר שעות.
3. מעצרי בית
על פי המצב החוקי הקיים, בעוד שמעצר עד תום ההליכים (לאחר הגשת כתב אישום) מוגבל לתקופה של תשעה חודשים, לגבי מעצרי בית אין כל מגבלה של זמן. הלכה למעשה, באופן בלתי נסבל ובלתי אחראי, יושבים נערים ונערות במעצרי בית, בין מלאים ובין חלקיים, תקופות ממושכות, חודשים רבים ולעתים אף יותר מתשעה חודשים. פעמים, אף ללא פיקוח ראוי ואמיתי. סיטואציה מעין זו, לא רק שיש בה משום שלילת חירותו של קטין על פני תקופה ממושכת מבלי שנגזר דינו, הרי שהיא גם מזיקה לקטין עצמו ולסביבתו.
הצעת החוק מבקשת להתמודד עם הסוגייה בדרך של קביעת חובת עיון חוזר של בית המשפט בהחלטה בעניין מעצר בית, כל שלושה חודשים.
אנו סבורים כי אין בכך די. אנו סבורים, כי צריך שהצעת החוק תקבע, שמעצר בית יהיה מוגבל בזמן, לפחות באופן זהה לזה של מעצר עד תום ההליכים, בין אם בדרך של הטלת מגבלת זמן למעצר הבית ובין אם בדרך של הטלת מגבלת זמן לניהולו של ההליך הפלילי.
4. טיפול עוקב
לאחר שחרורו של קטין ממעון או ממעון נעול, צריך הוא לעמוד תחת טיפול עוקב, כמשמעותו בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971. לפונקציה זו חשיבות מכרעת לשיקומו של הקטין ולהשתלבותו בקהילה.
כיום, הלכה למעשה, פונקציה זו כמעט ואינה מאוישת ואינה מיושמת, גם מטעמים תקציביים אולם גם מטעמים של העדר סמכויות בחוק לקצין המעקב.
סוגייה זו צריכה להיבחן במסגרת הצעת חוק זו, לשם קביעה של סמכויות מפורשות בחוק אותן יכול יהיה קצין המעקב להפעיל לצורך סיועו לקטין להשתקם ולהשתלב בקהילה, באופן המיטבי. זאת, במיוחד נוכח עקרונות שיפוט הנוער שצויינו לעיל.
5. מניעת בריחה והתפרעות
על פי הצעת החוק, עובד במעון או במעון נעול רשאי להשתמש בכוח סביר לשם מניעת בריחתו של קטין ולשם הפסקת התפרעותו. תשומת ליבה של הועדה, כי גם במסגרת מערכות החינוך, מי שרשאי לנקוט באמצעי של "holding", הוא רק מי שעבר הכשרה מיוחדת בנושא. גם כאשר מדובר במעונות חסות הנוער, יש לגלות רגישות גדולה לנושא תוך שמירה על כבודו של קטין ושמירה על גופו, ולא לאפשר הפעלת כוח סביר כנ"ל, ובוודאי שלא על ידי מי שלא עבר הכשרה מתאימה.
6. בנוסף, הצעת החוק שותקת לגבי נושאים נוספים וחשובים, אשר צריך כי תתייחס אליהם.
כך בנושא של כבילת קטינים.
נושא זה ראוי כי יוסדר באופן מפורט בחקיקה ראשית, ובמסגרת הצעת החוק שבנדון. יש לציין, כי הנושא בכללותו ניזכר בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. אלא שזה קבע הסדר כללי בלבד, וההסדר המפורט שנקבע מכוחו בפקודת מטא"ר, גם הוא אינו מספק בכל הנוגע לקטינים, ואינו נותן מענה הולם.
7. נושאים נוספים וחשובים, אשר פקודת מטא"ר – עבודת המשטרה עם קטינים, מתייחסת אליהם, וראוי כי גם הם יוסדרו בחקיקה ראשית, הם: הובלה בניידת, הובלה פומבית למעצר, מעצר או זימון לחקירה בבתי הספר. גם נושאים אלה צריכים להיות מוסדרים במסגרת תיקון החקיקה הנוכחי.
8. לבסוף אך לגמרי לא בשולי הדברים – בהצעת החוק כלל לא מוזכר נושא החלופות להליך הפלילי (צדק מאחה). כפי שצויין לעיל, במקומות רבים בעולם נושא זה מעוגן בחקיקה, ומיושם. במקומות מסוימים אף מרבית ההליכים המשפטיים בעניינם של בני נוער עוברי חוק נעשים במסגרת תוכניות אלו.
ועדת רוטלוי המליצה על כך כבר לפני כמה שנים. הצעות חוק פרטיות שהוגשו בנושא עוכבו על-ידי הממשלה, בטענה שהעניין יידון כשיחלו הדיונים בהצעה שבנדון.
בישראל, הלכה למעשה, מופעלות תוכניות שונות וניסיוניות (לא כזכות ולא בפריסה ארצית).
לא יתכן, כי תיקון מקיף כל כך לחוק הנוער, בעידן של היום, לא יתייחס להליכי צדק מאחה.
כאמור, אלו הערותינו המרכזיות לשלב זה, וגם הן בקליפת אגוז. נשמח להוסיף ולהרחיב בעניינן, לפי דרישתה של הועדה, וכאמור, אין בהן כדי למצות את הערותינו להצעת החוק ולסעיפיה הרבים, כפי שנעלה אותם לקראת הדיונים הבאים.
בכבוד רב ובברכה,
יפעת בויאר, עו"ד
ס. יועצת משפטית