חומר רקע
תאריך: 28/10/07 Date:
לכב'
חה"כ פרופ' מנחם בן-ששון
יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט
הכנסת
מכובדנו,
הנדון: הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)(מס' 13) קבלת נתוני תקשורת וקבצי נתונים ממאגר מידע של בעל רישיון בזק, התשס"ו – 2006
לקראת הדיון התשיעי הצפוי להתקיים בוועדת החוקה, חוק ומשפט ביום 29/10/2007, נבקש לפנות אליך כדלקמן;
1. ראשית ברצוננו לשוב ולהודות לך על התייחסותך והתייחסות הועדה למסמך העמדה ששלחנו לקראת הדיון הקודם בוועדה, ועל הבמה ורשות הדיבור שנתת לנו בפתח הדיון.
2. מנוסח הצעת החוק שהכין הצוות המשפטי של הוועדה לקראת דיון התשיעי עולה כי אכן נושא החיסיון העיתונאי נלקח לתשומת הלב וכי נעשו שינויים בעקבות הדיון האחרון. אנו מוקירים את נכונותך כיו"ר הוועדה לאפשר השמעת הערות וליתן להן ביטוי בנוסח הצעת החוק הגם שאלו הועלו בשלב מתקדם של תהליך החקיקה.
3. להלן נביא את התייחסותנו לנוסח המתוקן המוצע לקראת הדיון התשיעי, וזאת בהישען על הטיעונים הכלליים שהעברנו זה מכבר.
4. אנו מבקשים לתמוך בכל פה בהסתייגותם של ח"כ ריבלין וסער המופיעה בהערת שוליים מס' 4 לפיה ראוי ש"עבירה" לצורך החוק תוגדר – עבירה מסוג "פשע" וכי תימחק המילה "עוון". ההערות הללו תואמות החלטתו של כב' הנשיא שמגר בפרשת ציטרין ונבו נ' לשכת עורכי הדין. הסמכות שתוגבל עפ"י החוק, למקרים של עבירות מסוג "פשע" בלבד, תואמת כאמור את העקרונות המנחים שקבע נשיא בית-המשפט העליון ותגשים טוב יותר את האיזון בין הערכים המתנגשים.
5. על החוק לאזן בין צרכי הרשויות החוקרות בקבלת מידע במקרים המצדיקים זאת – לבין אינטרסים האחרים החורגים מן הזכות לפרטיות שנכללה מפורשות בחוק ערך חשוב שיש להגן עליו הגנה הוא החיסיון המקצועי, לרבות החיסיון העיתונאי על מקורות מידע, בלעדיו משולה העיתונות, כמאמר הנשיא, לנחל אכזב שמימיו יבשו.
לפיכך, אנו סבורים שבסוף סעיף 2(א) לנוסח המוצע לאחר המילים: "ובלבד שאין בקבלת נתוני התקשורת כאמור כדי לפגוע, במידה העולה על הנדרש, בפרטיותו של אדם" - ראוי להוסיף את המילים: "או בחיסיון לפי כל דין; בפסקה זו, 'דין' – לרבות הלכה פסוקה".
הערה זו תואמת ממילא את הנוסח המתוקן של סעיף 2(ג)(7) כפי שהוכן לקראת הדיון התשיעי, והדבר עולה בקנה אחד עם ניסוחו המתוקן של סעיף 2(ג)(7) ו – סעיף 2(ז)(1).
6. עוד נבקש לתמוך בכל פה בהסתייגותם המהותית של ח"כ ריבלין וסער המופיעה בהערת שוליים מס' 10 בנוסח שהוכן לקראת הדיון התשיעי בוועדה, לפיה ראוי שתוסף פסקה המצווה על מבקש הבקשה לצו לכלול בה "פרטים אודות קיומם של אמצעים חלופיים להשגת המטרות שלשמן נדרשים נתוני התקשורת שפגיעתם בפרטיות פחותה" – אלא שבהתאם לאמור לעיל ומאחר וכאמור החיסיון המקצועי ו/או העיתונאי אינם נגזרים ישירות ובהכרח מהזכות לפרטיות והם עומדים בפני עצמם, ראוי שהסיפא תהייה מנוסחת: "שפגיעתם בפרטיות או בחיסיון פחותה".
7. באשר לסעיף 3(א) – אנו סבורים כי הסעיף הדן בהיתר לקבלת נתוני תקשורת במקרים דחופים, והמאפשר לקצין / שוטר להתיר קבלת נתוני תקשורת ללא צו על-ידי בית-המשפט הוא בעייתי ביותר ככל שמנגד עומד העיקרון של החיסיון העיתונאי. אנו סבורים כי נוכח העובדה שכאשר מופר החיסיון העיתונאי – מדובר בדבר בלתי הפיך, ראוי על כן כי גם במקרה דחוף, יידרש שהצו יינתן על-ידי שופט. אנו סבורים שכך, ורק כך, תימנע אפשרות של חשיפת מקורות ופגיעה בחיסיון ללא הצדקה מספקת. גם במקרים דחופים אחרים ניתן עפ"י החוק לבקש משופט תורן, ואפילו באישון לילה ליתן צו דחוף, וכך ראוי שיהיה גם במקרה של חשש מפגיעה בחיסיון.
8. באשר לסעיף 3(ב) - אנו סבורים שהיתר חייב שיהיה מנומק בכתב על-מנת שניתן יהיה לערער עליו או לבדוק את נסיבות הוצאתו, וכי על הפרטים הנמסרים להיות כאמור בסעיף 2(ז)(1) עד (4) ו – (8), ולא רק כאמור בסעיף 2(ז)(2) עד (4).
9. אנו מודים ליו"ר הוועדה ולמזכירת הועדה באם י ואילו לסייע בידינו בחלוקת מזכר זה למשתתפים בדיון הוועדה, ובאם יובאו הערותינו בפני חברי הועדה ויעשה לקבלתם ושזירתם בחוק.
10. כתמיד, כבוד הוא לנו ליטול חלק בהליך הפרלמנטרי המתנהל בוועדת החוקה, חוק ומשפט בראשותך.
בכבוד רב ובברכה,
מיבי מוזר, עו"ד שירה בריק – חיימוביץ', עו"ד
העתק: 1) מר עמוס שוקן – "הארץ"
2) מר שילה דה-בר – עורך "ידיעות אחרונות"