חומר רקע
לכבוד
ח"כ פרופ' מנחם בן ששון
יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט
הכנסת, ירושלים
הנדון: הצעת חוק - סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים)(תיקון מס' 2)
בשם איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ולנפגעי תקיפה מינית בישראל, אני מבקשת להביע את עמדתנו, באשר להוראות של הצעת החוק.
1. התייחסות כללית
נקדים ונאמר, שהתייחסותנו להצעת חוק זו, כמו לכל הצעת חוק אחרת, היא מנקודת מבטן של הנפגעות, ומטרתה למנוע מהן כל פגיעה נוספת, אם פגיעה זו איננה הכרחית.
אנו מבקשות, כי הוועדה שתדון בשאלה, האם יש להרחיב את סמכויות שוטר לגבי כלל העדים, שאינם חשודים, תיתן תשומת לב מיוחדת לעדות המסוימות, שהן נפגעות מעבירות מין. המחוקק הכיר זה מכבר בהצדקה לתת תשומת לב מיוחדת לנפגעות מעבירות המין, מבין כלל הנפגעים ממעשי עבירה, והוא קבע להן דין מיוחד בחוקים שונים, ובהם בחוק זכויות נפגעי עבירה.
אנו מבקשות שהוועדה תראה מול עיניה את הציבור של הנפגעות, ולפני שהוועדה תאשר כללים חדשים, שיש עמם פגיעה נוספת בנפגעת עבירת המין – הוועדה תבחן בתשומת לב רבה את הכרחיותם של הכללים החדשים, ותעשה איזון ראוי, בין הנחיצות של הכללים החדשים לבין הנזק שכללים אלה יגרמו לציבור הנפגעות מעבירות מין.
2. התייחסות להצעת החוק
(א) החידושים שבחוק
מבחינתה של הנפגעת מעבירת מין, יש בהצעת החוק הנידונה שני חידושים:
(1) סמכות המעצר - על פי הצעת החוק, אם שוטר הזמין נפגעת לחקירה – בין שהנפגעת היא בגדר מתלוננת במשטרה ובין אם הנפגעת איננה בגדר מתלוננת במשטרה – והנפגעת סירבה להתייצב לחקירה, במועד ובמקום שקבע השוטר, השוטר יהיה מוסמך לעצור את הנפגעת ולהביאה לתחנת המשטרה לצורך חקירתה, אם השוטר סבור כי התקיים אחד מאלה:
* יש חשש לפגיעה בראיות.
* יש חשש לשיבוש הליכי חקירה.
* יש חשש לפגיעה בחקירה, אם החקירה לא תיעשה מיד.
(2) סמכות החיפוש – על פי הצעת החוק, שוטר מוסמך לערוך חיפוש על הגוף של נפגעת שהגיעה למשטרה לחקירה, ולתפוס כל חפץ שהשוטר מצא על גופה בעת החיפוש, אם הדבר דרוש לצורך כל אחד מאלה:
* לשם שמירה על ביטחונו של אדם.
* לשם שמירה על הסדר הציבורי.
* לשם מניעת שיבוש חקירה.
(3) התייחסותנו להצעת החוק
לעניין סמכות המעצר – על פי פשוטם של דברים, כל אי התייצבות של הנפגעת לחקירה במשטרה, במועד שנקבע לה, עלולה להיחשב על ידי שוטר בגדר "סירב עד להתייצב לחקירה".
כל דחייה בחקירה של נפגעת טומנת בחובה, מטבע הדברים, פוטנציאל של "חשש לפגיעה בראיות, או לשיבוש הליכי החקירה, או לפגיעה בחקירה".
כלומר, על פי הצעת החוק, כל אי התייצבות של הנפגעת לחקירה במשטרה, במועד שנקבע לה, עשויה להיחשב על ידי שוטר כמקימה את סמכות המעצר. מכאן, שמעצר של נפגעת בעבירת מין עלול להיות בגדר "חיזיון נפרץ".
אנו סבורים, כי העמדה עליה מבוססת הצעת החוק, שדין הנפגעת מתקיפה מינית זהה לדין של הפוגע בה - היא עמדה בלתי סבירה: -
אנו מבקשים להציג את חוסר הסבירות בהשוואת דינים זו, תוך התייחסות לשני "הסוגים" של הנפגעות -
הסוג האחד, נפגעת עבירת מין שפנתה למשטרה והגישה תלונה. נפגעת זו עשתה מעשה אזרחי אמיץ והיא תורמת תרומה גדולה לחברה. על כן, הנפגעת שהחליטה להתלונן במשטרה זכאית לקבל מן הרשויות לאכיפת החוק סיוע, עידוד, תמיכה והגנה מיוחדים.
באה הצעת החוק, ומציעה לקבוע דין, לפיו שוטר, על פי שיקול דעתו, יהיה רשאי לעצור את הנפגעת, אם לא התייצבה במועד במשטרה. סמכות זו של שוטר, אם חלילה תינתן לו, היא בניגוד חריף לכל מה שהנפגעת מצפה לו מן הרשויות לאכיפת החוק.
לא זו אף זו, הנפגעת מתקיפה מינית נמצאת במצב רגשי ונפשי מיוחד, ומצבה המיוחד של נפגעת זו – בתוך קבוצת כלל הנפגעים ממעשי עבירה - הוכר, כאמור, בחקיקה. אם תיעצר נפגעת זו בידי שוטר, המעצר יגרום לנפגעת פגיעה חמורה, שתיווסף על הפגיעה הקשה ממנה היא סובלת, בעקבות מעשה העבירה, והוא יעצים את סבלה. תוצאה זו – של סבל כפול ומכופל - היא תוצאה שאינה נסבלת כלל.
מוצע גם שהוועדה תיקח בחשבון, שסבל נוסף, שייגרם לנפגעת עבירת המין – ירתיע נפגעות מלהגיש תלונה במשטרה, והציבור כולו יינזק.
הסוג האחר של נפגעת מתקיפה מינית, שיש להוראות החוק רלוונטיות לגביה היא, נפגעת שלא הגישה תלונה למשטרה, אולם למשטרה נודע, שהיא נפגעה מעבירת מין.
כל האמור לעיל, באשר למצב הרגשי והנפשי המיוחד של נפגעת שהתלוננה במשטרה יפה, כמובן, גם לגבי הנפגעת שלא התלוננה במשטרה. אולם, אפשר גם, שמצבה הנפשי של נפגעת זו, שלא התלוננה במשטרה, גרוע אף יותר ממצבה של נפגעת שהתלוננה במשטרה, שכן אפשר שנפגעת זו בחרה שלא להתלונן, בשל מצבה הנפשי הקשה עוד יותר.
לעניין סמכות החיפוש – גם כאן, על פי פשוטם של דברים, כל עדה – וכמוה גם כל עדה שהיא נפגעת מעבירת מין - המתייצבת לחקירה במשטרה, עלולה לעורר אצל שוטר את הסברה, שלשם שמירה על ביטחונו שלו, או לשם שמירה על ביטחונו של כל אדם אחר, או לשם שמירה על הסדר הציבורי או לשם מניעת שיבוש חקירה, יש צורך לברר, האם אין היא מחזיקה על גופה חפץ העלול לפגוע באינטרס אחד לפחות מכל אלה.
כלומר על פי הצעת החוק, כל נפגעת המתייצבת לחקירה עלולה להיחשב על ידי שוטר כמקימה את סמכות החיפוש על הגוף. מכאן, שחיפוש על גופה של נפגעת מעבירת מין עלול להיתפס במשטרה כ"שגרת עבודה".
כל האמור לעיל, לעניין ההצעה לתת לשוטר סמכות מעצר לגבי נפגעת – יפה גם כאן: הן האכזבה החמורה שתיגרם לנפגעת, המצפה להגנה של המשטרה, ושתמצא את עצמה בצד אחד עם הפוגע, הן הרגישות המיוחדת של הנפגעת ומצבה הנפשי הקשה והכפלת הסבל שלה, והן הנזק שייגרם לציבור כולו, כתוצאה מרתיעתן של נפגעות מעבירות מין מלהתלונן במשטרה, כל אלה כוחם יפה, גם באשר להענקת סמכות החיפוש.
ואם בכך לא די, הרי לנפגעת מעבירת מין יש רגישות כפולה ומכופלת, לחיפוש
על גופה, בהשוואה לכל עדה אחרת, ואין צורך להרבות במילים בעניין זה.
ואם בכל האמור עד כאן עדיין אין די, הצעת החוק מציעה כלל נוסף: אם לא יהיה זה אפשרי ששוטרת תחפש על גופה של נפגעת, יעשה את החיפוש שוטר. ואם לא יהיה זה אפשרי, להבטיח שמירה מרבית על כבודה ועל פרטיותה של הנפגעת, השוטר יעשה את החיפוש בלי להבטיח שמירה מרבית על כבודה ועל פרטיותה. אם לעניין מעצר דיברנו על פגיעותה של הנפגעת מעבירת מין ועל מצבה הנפשי הקשה, בעקבות האירוע נשוא החקירה, קל וחומר, שהדברים נכונים לעניין החיפוש. אם נכונים הדברים לעניין חיפוש על גופה של נפגעת שנעשה בידי אישה, קל וחומר, שהדברים נכונים לגבי חיפוש בידי גבר, ובוודאי, כשאין הוא חייב בשמירה על כבודה ופרטיותה.
בעניין סמכות החיפוש, גם שלוש הערות כלליות:
הערה ראשונה: מנוסח הצעת החוק עולה, למיטב הבנתנו, שהסמכות לחפש על גופה של נפגעת אינו מותנה במעצרה, אלא מדובר בסמכות עצמאית שקמה לשוטר, בין שהנפגעת נעצרה ובין אם לאו. האם לכך הכוונה?
הערה שנייה: לסעיף 3ב(ב)(1) סיפא - מנוסח החוק אין זה ברור, האם התנאים המוצעים בחלק זה, והמפורטים לעיל, הם תנאים הן לסמכות חיפוש והן לסמכות התפיסה של החפצים, או שהם תנאים לסמכות התפיסה בלבד.
הערה שלישית: לסעיף 3ב(ב)(2) - מנוסח החוק אין זה ברור, האם הביטוי "במידת האפשר", מתייחס הן לעניין חיפוש על ידי בן אותו מין, או גם לעניין דרך החיפוש שתבטיח שמירה מרבית על הכבוד והפרטיות.
3. לסיכום
(א) אנו מציעות, לייחד את החוק החדש לסמכויות שוטר לגבי חשודים, ובאשר
לעדים - להשאיר את המצב המשפטי, כפי שהוא היום.
(ב) אם עמדתנו בסעיף (א) לא תתקבל – אנו מבקשות להוציא מגדר תחולת
החוק את כל העדות שהן נפגעות מעבירות מין.
(ג) אנו מבקשות להביע את עמדתנו גם בעל פה, בכל פורום שידון בהצעת החוק.
ב ב ר כ ה,
רחל הלמן
היועצת המשפטית
העתק: עו"ד אפרת רוזן,
יועצת משפטית של ועדת חוקה