חומר רקע

הו ועדה לבדיקת חוק אימו ילדי , התשמ "ה1981 והליכי אימו ילדי בישראל השופט ) בדימוס ( שלו ברנר ;ר" יו , השופטת נילי מימו ' גב ; אלה בל ד" עו ;סא בתיה ארטמ ' גב ; חנה סלוצקי מר ; רמי בר גיורא ' גב ; הדרה בר ד" עו ; מוריה בקשי ד" עו ; רונ דליהו . מרכזת הוועדה " עו : ד דפנה גלוק " דו ח ביניי מוגש לשר י המשפטי ו הרווחה ניס התשס "ו ) אפריל 2006 ( תוכ עניני 1.מבוא 1 2.הישיבות , העדי שהופיעו בפני הוועדה והחלטתה להתרכז תחילה בסוגיית " ההסכמה "3 3. החקיקה המוצעת בנושאי הנוגעי לסוגיית ההסכמה לאימו – וני מוקיה 6 4.סיכו המלצות הוועדה 39 נספחי : א. כתב המינוי ב. פניית הוועדה לציבור באמצעות העיתונות ג. רשימת המגיבי לפניית הוועדה ונושא תגובת ד. רשימת אישי שהופיעו בפני הוועדה ה. כתב הסכמת הורה למסירת ילד לאימו ו. הצעת הוועדה לתיקו חוק אימו ילדי ז. כתב הסכמה מוצע למסירת ילד לאימו 1 1.מבוא באוקטובר1979 הגישה הוועדה לבדיקת חוק אימו% ילדי , '&" תש1960 שבראשה עמד כב ' השופט ד " ר משה עציוני , לשר המשפטי דאז , חיי צדוק , " דו ח שהכיל בעיקרו נוסח של חוק אימו% ילדי חדש המוצע על ידה , בלווית דברי הסבר לכל סעי* וסעי* שבו . חוק אימו% ילדי , התשמ "א'1981 ) להל – חוק האימו% ( נחקק בעקבות ההמלצות הללו , ו מאז נוס* לו פרק העוסק באימו% הבי ' ארצי , א& שאר הוראותיו נשארו כמעט ללא שינוי . מיו שנחקק חוק האימו% ועד כה עברו יותר מעשרי וחמש שני שבמהלכ , כפי שצוי בכתב ה מינוי של הוועדה הנוכחית : "... נצבר נסיו רב בהפעלתו של החוק על ידי המערכות השונות של מדינת ישראל , והתעוררו ג קשיי בחלק מהסוגיות בה החוק עוסק . כמו כ , חלו תמורות בחברה הישראלית אשר א* לה השפעה על נושא אימו% הילדי . ברחבי העול נוספו מחקרי , גישות חדשות , הסדרי חקיקה והסכמי בי ' לאומיי הנוגעי לאימו% ילדי בפרט ולילדי בכלל , במרכז אמנת האו " לזכויות הילד אליה הצטרפה מדינת ישראל בשנת1990 ". לנוכח הזמ הרב שחל* מאז חקיקת חוק האימו% התעורר הצור& לבחו את הוראות חוק האימו% אל מול התמורות שחלו בשני אלה בגישו ת התיאורטיות והמקצועיות ביחס למוסד האימו% , במשפט הישראלי העוסק במשפחה בכללותו ובדיני זרי הנוגעי לתחו . זה על רקע זה החליטו ראש הממשלה מר אריאל שרו ) בתפקידו כשר הרווחה ( ושרת המשפטי , הגב ' ציפי לבני , למנות ועדה לבחינת חוק אימו% ילדי , התשמ "א'1981 והליכי אימו% ילדי בישראל שחבריה ה : השופט שלו ברנר – סג נשיא בית המשפט המחוזי בירושלי ) בדימוס – ( יושב ראש ' כב ; השופטת נילי מימו – שופטת בית המשפט לעניני משפחה בירושלי ; הגב ' אלה ,סא בל – ס" עו מנהלת השירות למע הילד , משרד הרווחה ; הגב ' בתיה ארטמ – היועצת המשפט ית למשרד הרווחה ; הגב ' חנה סלוצקי ,ס" עו – פקידת סעד ארצית לחוק הנוער ; מר רמי בר גיורא – פסיכולוג קליני בכיר ופסיכואנליטיקאי של הילד והמבוגר ; ד" ר שלומית כה – פסיכולוגית קלינית בכירה ופס יכואנליטיקאית של הילד והמבוגר ' גב ; מוריה בקשי – עורכת די , מנהלת מחלק ה, ייעו% וחקיקה ) חקיקה ( משרד המשפטי ; מר רונ דליהו – עור& די . באמצע אפריל2005 התפטרה הד " ר שלומית כה מחברותה ב ו ועדה ותחתיה התמנתה הפסיכולוגית ' גב הדרה בר . הוועדה מונתה ביו 9 % במר2005  והתכנסה לישיבתה הראשונה ביו12 באפריל2005 .בישיבה זו קבעה הוועדה את סדרי עבודתה וכ החליטה לפרס בעיתונות העברית והערבית מודעות הפונות 2 אל הציבור הרחב והמזמינות אותו להביא בפניה את עמדותיו והצעותיו בכתב בקשר לחוק ולהליכי אימו% ילדי בישראל ואת הצעותיו לתיקוני לחוק . פנית הוועדה אל הציבור להצגת עמדות והצעות כאמור פורס מה ב '22 באפריל2005 וכללה , במיוחד , הזמנה למאומצי ומאומצות – ילדי ובוגרי , הורי מאמצי והורי שילדיה נמסרו לאימו% , אנשי מקצוע , אנשי דת , גופי מקצועיי , ארגוני וכל מי שמעוניי להציג עמדה בנושא להביא את עמדתו בפניה עד ליו 24 במאי2005 )נספח ב ' " לדו ח ביניי זה (. שמותיה של המגיבי לפניות הוועדה באמצעות הע י תונות ) ככל שנית לחשפ ( ונושאי תגובת מנויי בנספח ג' " לדו ח ביניי זה . עד עתה קיימה הוועדה ) בהרכבה המלא ( 17 ישיבות . בנוס* , נבחרו של ו שה מחבריה שהתנדבו למשימה זו ' כב ) השופטת נילי מימו , עור& הדי רונ דליהו ועור כת הדי מוריה בקשי ( להיות ועדת משנה שתפקידה יהיה להציע את הנוסח המשפטי המתאי ל טופס " כתב ההסכמה " ) נספח ז' " לדו ח ביניי זה (. העדי שהעידו עד כה בפני הוועדה ) ככל שנית לחשפ ( ה כמפורט בנספח ד' " לדו ח ביניי זה . בכתב המינוי התבקשה הוועדה להגיש דו " ח ביניי בתו & ששה חודשי מיו מינויה . ואול , למרבה הצער , מחמת אילוצי שוני לא נסתייע הדבר עד כה ולכ הוועדה מתכבדת להגיש את " דו ח הביניי רק עתה . 3 2.הישיבות , העדי שהופיעו בפני הוועדה והחלטתה להתרכז תחילה בסוגיית " ההסכמה " במהל& שנת2004 הסעיר את הציבור מקרה שלימי ק יבל את הכינוי פרשת " תינוק המריבה ". בעקבות הפרשה הזו , ובעוד היא נמצאת בדיו במערכת המשפט , הוגשו והונחו על שולח הכנסת שמונה הצעות פרטיות לתיקו חוק האימו% וה : )א( הצעת חוק האימו% ) תיקו – סייג לחזרת ההורי הביולוגיי מהסכמת למסירת ילד לאימו% (, התשס "ד'2004 ,של חברי הכנסת שאול יהלו וגילה פינקלשטיי יו מ14 ביוני 2004 ,)פ/2366 (; )ב( הצעת חוק אימו% ילדי ) תיקו – קיצור הזמ לחזרה מהסכמה למת ילד לאימו% (, התשס "ד'2004 ,של חבר הכנסת אהוד יתו יו מ21 ביוני2004 )פ/2394 (; )ג( הצעת חוק אימו% ילדי ) תיקו – תקופת מבח בתינוק (, התשס "ד'2004 ,של חבר הכנסת אלי אפללו מיו 5 ביולי2004 )פ/2425 (; )ד( הצעת חוק אימו% ילדי ) תיקו – הגבלת תקופת שמיעת עמדת הורה ביולוגי (, התשס "ד' 2004 ,של חברת הכנסת אורית נוקד יו מ5 ביולי2004 )פ/2429 (; )ה( הצעת חוק אימו% ילדי ) תיקו – הגבלת סייגי להסכמת ההורי (, התשס "ד'2004 ,של חברי הכנסת : אתי לבני , חמי דורו , איל ליבובי% , י מל פולישוק ' בלו& ואיל שלגי יו מ5 ביולי2004 )פ/2431 (; )ו( הצעת חוק אימו% ילדי ) קיצור תקופת המבח והגבלת אפשרות חזרה ממת הסכמה לאימו% על ידי ההורה הביולוגי (, התשס "ד'2004 ,של חברת הכנסת קולט א ביטל יו מ5 ביולי2004 )פ/2435 (; )ז( הצעת חוק אימו% ילדי ) תיקו – אימו% ילד המוכרז כבר אימו% (, התשס "ד'2004 ,של חבר הכנסת אברה רבי% יו מ4 באוגוסט2004 )פ/2736 (; )ח( הצעת חוק אימו% ילדי ) תיקוני שוני (, התשס "ה'2004 ,של חבר הכנסת מת וילנאי יו מ11 באוקטובר2004 )פ/2785 .( כמשתק* מכותרותיה ומתכנ של מרבית ההצעות לתיקו חוק האימו% שפורטו לעיל , נושא הסכמת של ההורי הטבעיי לאימו% וכ אפשרויותיה לחזור בה מ ההסכמה הזו ) על כל היבטיו ( היה ועודנו " הנושא הבוער " ביותר מכל אלה הנידוני בה . 4 הנושא הזה איננו חדש שכ , כבר לפני שני רבות , בהתייחסו לזיקה שבי החובה לקבל את הסכמת ההורי לבי הדאגה לטובת הילד , כתב כב ' השופט מנח אלו כי : " קיומו של קשר טבעי זה ] בי הילד המיועד לאימו% לבי הוריו הטבעיי [ הוא ביסוד הדרישה של המחוקק שבית המשפט לא יית  צו אימו% אלא א כ נוכח שהור י המאומ% מסכימי לאימו% . דרישה זו חיה מכוח עצמה , ובאה היא בנוס* , ובדר& כלל א* קודמת , להחלתו של כלל גדול אחר שביסוד דיני האימו% – וביסוד פרשת יחסי הורי וילדי בכלל – הלוא הוא העיקרו  של הדאגה לטובתו של הקטי ... בדר+ כלל קוד העיקרו  של הצור& בהסכמת של ההו רי לעקרו טובת הקטי א"ע ". )488/77 פלוני ואח 'נ ' היוע המשפטי לממשלה "פ , ד לב )3( 421 , 431 ) 1978 (.( זאת ועוד , בפסק הדי של בית המשפט העליו בפרשת תינוק המריבה ) שנית ביו21 באפריל 2005 ( 1כותבת השופטת א ילה פרוקצ ' יה כדלקמ : " הסכמה של הורה לאימו% בתורת עילה ל אימו% היא אקט בעל משמעות משפטית מרחיקת לכת . על יסודה נית לרשות הציבורית היתר לנתק ילד מהוריו ולהעבירו למשפחה מאמצת . בשל משמעות זו , קבע החוק סייגי להסכמת ההורי . זו לשונו של סעי* 10 לחוק : סייגי להסכמת ההורי לפי בקשת הורה , רשאי בית משפט לפסול הסכמתו שנית נה לפני לידת המאומ% , או שהושגה באמצעי פסולי , ורשאי הוא , מטעמי מיוחדי שיירשמו , להרשות להורה לחזור בו מהסכמתו כל עוד לא נית צו האימו% . הסכמה לאימו% יוצרת מצב משפטי חדש . היא פותחת פתח להלי& אימו% . החזרה ממנה נועדה לבטל הלי& שנעשה על פיה . ביטולה מחייב הפ עלת שיקול דעת זהיר ומורכב , תו& הערכת מכלול שיקולי וערכי הפועלי במישור ז ." ה כב ' השופטת פרוקצ ' יה מוסיפה ומציינת , בפסק דינה , כי בחוק הקיי לא נקבעה מסגרת זמ מינימאלי ת שרק לאחריה נית להכיר בתקפות הסכמה שניתנה לאימו% " כאקט ודאי והחלט י המביא לניתוק קשר ההור ות הטבעי ". כמו כ ' כב השופטת פרוקצ יה ' גורסת ( ש ) כי משנתקבלה הסכמת ההורי הטבעיי למסירת ילד לאימו% , או אז , במקרה של בקשה מצד מי מה , או אפילו שניה , לחזור בה מהסכמת , זכות הטבעית להורות " השולטת בכיפה לפני הסכמה לאימו , מפנה מקומה לשיקול עליו של טובת ה ילד , ..." ) ההדגשות הוספו (. 1 בע "מ377/05 , 399/05 פלונית ופלוני ההורי המיועדי לאימו הקטי נ ' ההורי הביולוגיי ) טר פורס , 21.4.05 (. 5 פסק דינה של כב ' השופטת פרוקצ ' יה בפרשת תינוק המריבה משק* את דעת המיעוט בפרשה זו . שופטי הרוב לא עסקו באופ ישיר במת היתר לא לחזור בה מהסכמתה למסור את ילד4 לאימו% , אלא התמקדו בשאלת ביטול ההכרזה על הילד כבר אימו% כלפי האב . בחלק המשק * את דעת הרוב שבפסק הדי הנ "ל, כותב כב ' הנשיא א ' ברק : כי , " אי עומדת לפנינו השאלה א הא יכולה לחזור בה מהסכמתה לאימו% בנה , ועל כ לא נדו בדיני החלי על הסכמה זו ועל האפשרות לחזור ממנה ) ראו : סעיפי8 ו'10 % לחוק האימו ) " (. פסקה37  לפסק הדי (. יצוי כי ככל ל, מערכת השיקולי והאיזוני שהעלו שופטי הרוב ושופטת המיעוט דומי , אלא שהמשקל שנית לכל אחד מה הוא שונה . הנה כי כ , בשי לב לכ& שמרבית שופטי בית המשפט העליו שדנו בפרשת תינוק המריבה העדיפו שלא לדו ולפסוק עדיי ב סוגי ית ההסכמה ואפשרות החזרה ממנה – וכנגד זאת – לנוכח העניי הציבורי הרב בנושא זה דווקא ) כמשתק* ג מריבוי הצעות חוק האימו% שהוגשו לתיקונו ( נראה היה לכל חברי הוועדה , כי לטובתו ולתועלתו של הציבור , ככלל , ולתועלת כל המעורבי בנושא האימו% , בפרט , לנסות ולהסדיר סוגיה זו תחילה . לפיכ& , בהסתמ& על תוכ התגובות שבכתב שקיבלה הוועדה ) ככל שה עוסקות בנושא המדובר (, על דברי ששמעה הוועדה מפי העדי השוני , על העיו בדברי חקיקה ובספרות השוואתית – ובעיקר – על הדברי שהוחלפו בי חברי הוועדה והדעות שהובעו על יד , אנו מציעי להרחיב ולתק תחילה את חוק האימו% בסוגיית ההסכמה , על כל היבטיה , כמפורט להל . 6 3. החקיקה המוצעת בנושאי הנוגעי לסוגיית ההסכמה לאימו – ונימוקיה בפרק זה יובאו ההיבטי השוני של הנושא , כפי שנידונו על ידי הוועדה – ולצד – ההמלצה שנתקבלה , בי בעצה אחת ובי בדעת רוב , בכל עניי ועניי . בנוס* , יובאו – במקרי של חוסר אחידות דעי – השיקולי העיקריי לתמיכת ש ל הדעות השונות . כנספח ', ו מצור פת ח" לדו ביניי ז ה, הצע ת הוועדה לתיקו חוק האימו% בסוג יה המדוברת שמציעה הוועדה וכנספח ', ז מצורפת לדו " ח הצעת הוועדה ל נוסח טופס כתב הסכמה למסירת ילד לאימו% . א. הקדמה *סעי1)(ב לחוק האימו% קובע כי : " צו אימו% וכל החלטה אחרת לפי חוק זה יינתנו א נוכח בית ' המשפט שה לטובת המאומ% ." בהתא להור אות סעי* זה , עיקרו טובת הילד חייב להישקל ביחס לכל החלטה של בית המשפט לפי חוק האימו% , וזאת ג כ אשר הוא אינו מוזכר בהוראת החוק שבה ד בית המשפט כ שיקול ה מכריע . כ& לדוגמא , בית המשפט קבע כי עיקרו טובת הילד יכול להשפיע על החלטת בית המשפט על הכרזת ילד כבר אימו% לפי סעי* 13 % לחוק האימו , הג שטובת הילד אינה עילה המנויה בסעי* ואינה מופיעה כ שיקול מכריע בהקשר זה2.הדי הוא , כי עיקרו טובת הילד יישקל ג בעת מת ה חלטה בדבר ביטול הסכמה שהושגה באמצעי פסולי3  או ג , למשל , במקרה של חרטה מאוחרת של הורה שהסכי למסירת ילד לאימו%4. ע , את ז משקלו של עקרו טובת הילד בתו& מכלול השיקולי יכול וישתנה בשלבי השוני של הלי& האימו% ובהחלטות השונות שעל בית המשפט וגורמי אחרי לקבל . ברוח זו ניגשה הוועדה להכרעות בשאלות שנדרשה לה לצור& המלצותיה ב עני שאלת ההסכמה והחזרה מההסכמה . בהקשר לדיו בחוק האימו% , לצד עקרו העל הכללי של טובת הילד , ישנ עקרונות וזכויות נוספי שקיבלו ביטוי מפורש באמנה הבינלאומית לזכויות הילד ) להל – האמנה ( כמערכת זכויות של הקטי ) האמנה אושררה על ידי מדינת ישראל בשנת1991 (.בהתייחס להחלטות הנוגעות לאימו% ילדי נית לציי במיוחד את הזכויות הבאות : 1.הזכות לזהות . 2. הזכות לחיי , להישרדות ולהתפתחות . 3.הזכות לרציפות וליציבות . 2ע"א2169/98 פלוני נ ' היוע המשפטי לממשלה , פ" ד נג )1( 241 , 259'258 ) 1999 .( 3ע"א546/89 פלוני נ ' היוע המשפטי לממשלה ואח ', פ" ד מה )1( 185 , 190'189 ) 1990 .( 4מ" בע10261/05 פלונית נגד היוע המשפטי לממשלה , פסקה ד ' לפסק הדי ) טר פורס , 26.3.06 .( 7 1.הזכות לזהות *סעי8 לאמנה קובע את זכותו של ילד לשמ ור על זהותו ואת חובת ה ה של מדינ ה לסייע לילד לכונ מחדש את זהותו , מקו בו חלק ממרכיביה נשללו . הזכות לזהות היא בעלת משמעות כפולה . פיתוח זהות אישית נחו% לצור& ההתפתחות התקינה של ילד , אול הזכות לזהות אישית היא ג זכות בפני עצמה המבטאת את כבוד האד .5 הזכות לזהו ת מקבלת ביטוי שונה בהקשרי שוני של הלי& ההסכמה למסירת ילד ל אימו% . מצד אחד , ישנה ההכרה שילדי מאומצי חווי קשיי מיוחדי ב גיבוש זהות בעקבות השינוי בזהות משפחת ו נוכח ההכרה כי ה מאומצי . לפיכ& , באופ בסיסי , תומכת הזכות לזהות בזכות של ילד לגדול אצל הוריו ה טבעיי , ב חובת  ה של הור י לגדל את ילד  ולדאוג למלא את צרכי ה ובחובת המדינה לסייע להורה לגדל את ילדו ולמנוע את הצור& במסירתו לאימו% . כמו , כ , א בנסיבות העני , אי הילד יכול לגדול אצל הוריו , הזכות לזהות תומכת ב זכותו של הילד לקבל , בשלב מסוי של חייו , פרטי ב נוגע למוצאו ה טבעי . תפיסת יסוד זו הנחתה את הוועדה בהמלצותיה לעני הפעולות שיש לעשות לפני קבלת הסכמת הורה למסירת ילדו לאימו% וכ במסגרת ההמלצות לעניי רכיבי כתב ההסכמה והפרטי שיש לברר טר קבלת ההסכמה למסירת הילד לאימו% . מצד שני , הזכות לזהות היא ג הזכות ש ל הילד לגבש את זהות ו האישית והחובה שלא לפגוע בזהות שכבר גובשה ע מסירתו להורי המיועדי לאמצו . היבט זה קיבל ביטוי בהמלצות הוועדה לעני זכות הורה טבעי לחזור מהסכמה למסור את ילדו לאימו% לאחר שנת אותה . 2. הזכות לחיי , להישרדות ולהתפתחות *סעי6 לאמנה קובע את זכותו של כל ילד לחיי ומטיל על המדינות חובה להבטיח את הישרדות הילד והתפתחותו . בהקשר של אימו% ילדי , זכויות אלה מקבלות את ביטוי בחובת הרשויות להבטיח תנאי אופטימאליי  לגידול הילד אצל הוריו ה טבעיי . מזכות זו נגזרת ג החובה למצוא בהקד האפשרי פתרו קבע לילד שהוריו מבקשי למסור אותו לאימו% ולמנוע מצבי בה ילד ה ה שה י במקומות שעלולי לפגוע בהתפתחות ו הפיזית והנפשית התקינה . כמו כ , הוועדה שמה את ליבה למשמעות הזמ בחייה של ילדי ותינוקות אשר שונה היא מאשר אצל האד המבוגר ואשר בגללה יש חשיבות לקצר ככל האפשר את מש& הימצאות במסגרות זמניות וכאלה שיש חשש כי יפגעו ב הת פתחות . 5ע"א3077/90 פלונית ) חמדה ( ואח 'נ ' פלוני ) יונס (, פ" ד מט )2( 578 , 607 ) 1995 (;יאיר רו " נ זכות הילד לזהות כזכות להשתייכות " עיוני משפט כו 935 , 939'941 . 8 3.הזכות לרציפות וליציבות הזכות לרציפות וליציבות נובעת במישרי  מה זכות להתפתחות ו מה זכות לזהות – כדי לסייע לילד בגיבוש זהות ו האישית יש לספק ל ו מסגרת חיי רציפ ה ויציבה ולמנוע את העבר תו ממסגרת חיי אח ת לאחרת . כמו כ , העברת הילד ממסגרת למסגרת תחייב אותו לפתח זהות אישית שונה – בהתא לסביבתו החדשה – ויכולה לגרו לפגיעה בהתפתחותו הנאותה , ולפיכ& יש צור& לספק לו מסגרות יציבות שאינ מצריכות תחלופה תדיר ה. זכות זו מוצאת ביטוי מפורש בסעי*20 לאמנה העוסק בטיפול ב ילדי שנשללה מה סביבת המשפחתית . הסעי* מחייב את רשויות המדינה למצוא פתרונות לסיטואציה זו , תו& שימת לב לצור& לשמור על רצ* בחינוכו של ילד . יש לזכור כי זכויות אלה אינ עולות תמיד בקנה אחד ה אחת ע השני , כ& .הי לדוגמא , במסגרת הדיו בוועדה על מועד מת ההסכמה על תה ה התנגשות בי זכות הילד לזהות ) אצל הוריו ה טבעיי ( לבי זכותו ליציבות , ומתו& כ& , להשמה במסגרת המשפחתית שבה יגדל , בהקד האפשרי . כמו כ , יש ו ההגנה על זכויות הילד תתנגש ע זכויות הה ורי ה טבעיי  א ו המאמצי . במקרי אלה , השקפתה של הוועדה היא שיש לתת בכורה לזכוי ות הילד וזאת כביטוי לעליונותו של עיקרו טובת הילד . במקביל , הוועדה ראתה עצמה מחוי בת לזכויות אלה כל עוד ה  מתיישב ות ע עקרו טובתו של הילד ב . מקרי בה הגיעה הוועדה למסקנה כי עמידה על הזכויות עלולה להביא לפגיעה בטובת הילד במובנה הרחב , נתנה הוועדה עדיפות ל עקרו  טובת הילד . ב. הדיו בשאלות נית לחלק את סוגית הסכמה לשתי סוגיות משנה – מת ההסכמה והחזרה מההסכמה . כל סוגיית משנה כוללת בתוכה מספר שאלות , למשל – מהו המועד שבו נית לתת הסכמה למסירת ילד לאימו% או מהו המועד שלאחריו לא נית לחזור מהסכמה שניתנה ; מהו האופ ש בו תינת ההסכמה ; מהו האופ שבו נית יהיה לחזור מהסכמה ועוד . בשלב ראשו , הגדירה הוועדה את השאלות שמחייבות דיו , ובשלב השני הכריעה לגבי כל אחת מה בנפרד , א& בשי לב לצור& ליצור הסדר קוהרנטי המקיי את עיקרו העל של טובת הילד , שומר על זכויותיה של שאר הגורמי המעורבי בהלי& האימו% , ובמקביל , נית ליישו על ידי הרשויות העוסקות בנושא זה . בכל הנוגע לעניני שטר נידונו על ידי הוועדה , מכיוו שאינ חלק מסוגיית ההסכמה למסירת ילד לאימו% , המלצות הוועדה מסתמכות על המצב המשפטי הקיי . לפיכ& , יתכ שהמלצות הוועדה הסופיות יסטו מחלק מהדברי האמורי בדו " ח ביניי זה . 9 1. מת הסכמה למסירת ילד לאימו למת הסכמה למסירת ילד לאימו% השלכות מרחיקות לכת . חוק האימו% קובע כי ע מת ההסכמה , עוברות הזכויות , החובות והסמכויות של ההורה כלפי ילדו לפקיד הסעד ) סעי*15 %לחוק האימו (. במקביל , מת ההסכ מה מאפשר לבית המשפט לתת צו אימו% המנתק את הקשר ההורי בי הילד להוריו הטבעיי ומעביר את החובות והזכויות הקיימות בי הורי וילדיה מההורי הטבעיי להורי המאמצי ) סעיפי8'ו16 % לחוק האימו (. החזרה מההסכמה למסור את הילד לאימו% , אפשרית רק באישור בית המשפט , ולפ י התנאי הקבועי בחוק ) סעי*10 .( 1.1 .מועד קבלת ההסכמה – באיזה מועד נית ל קבל את הסכמת ההורה למסירת ילדו ? ענינה של שאלה זו ב מקרי בה ההסכמה למסירת הילד לאימו% ניתנת סמו& ללידתו , שה מירב המקרי בה נמסר ילד לאימו% בהסכמה . השאלה מתחלקת לשני י, חלקה הראשו נוגע לאפשרות לקבל הס כמה לפני הלידה ו חלקה השני נוגע למועד המדויק שהחל ממנו נית לקבל את ההסכמה ) בי א מועד זה חל במהל& ה הריו ובי א הוא חל לאחר הלידה (. יצוי כי הדיו בסוגייה זו התמקד באמהות , וזאת , מכיוו שברוב של המקרי מדובר בנשי הרות המוסרות את ילדי ה לאימו% . יחד ע זאת , ככל שהדברי רלוונטיי , מסקנות הוועדה מתייחסות ג לאבות . יצוי כי הוועדה טר מיצתה את דיוניה בשאלות הנוגעות לאבות במקרי בה הא מסרה הסכמה למסירת הילד לאימו% . חוק האימו% , בנוסחו הנוכחי , אינ נ ו קובע הוראה מפורשת לעני מועד קבלת הסכמה ל מסירת ילד ל אימו% ו , לכ למעשה , אי מניעה לקבל הסכמה זו בכל מועד שהוא , לרבות , לפני הלידה . יחד ע זאת , סעי*10 לחוק קובע : "10 . סייגי להסכמת ההורי לפי בקשת הורה רשאי בית משפט לפסול הסכמתו שניתנה לפני לידת המאומ% או שהושגה באמצעי פסולי , ורשאי הוא , מטעמי מ יוחדי שיירשמו , להרשות להורה לחזור בו מהסכמתו כל עוד לא נית צו האימו% ." נית לראות כי חוק האימו% מכיר בכ& שי שנו קושי בקבלת הה סכמה לפני הלידה , ולפיכ& נקבע ש ככלל , הסכמה שכזו ניתנת לביטול לבקשת ההורה ) הסעי* אינו מבחי בי הא לאב בהקשר זה ( וזאת מבלי שיצטר& ל הוכיח עילה נוספת . כ& נית ללמוד ג מאמירת האגב של השופטת שטרסברג ' כה העני נחמני6: "א נתנו ההורי את הסכמת בטר נולד הילד , רשאי בית המשפט לפסול את הסכמת משו שאי אד נתפס על ויתור שנעשה על ידו בתחו כה רגיש ואישי , בהעדר מודעות אמיתית למהות הויתור לגבי ילד שטר בא לעול . ." 6בע"א5587/93 דניאל נחמני נ ' רותי נחמני ו 2) ד נ "פ ,' אח4( 661 , 721 ) 1995 (. 10 על פי מדיניות השירות למע הילד , אי השירות מקבל הסכמה לפני הלידה מאב או מא . לעניי המועד בו מתקבלת ההסכמה , במקרי אלה , יש משמעות לנסיבות המיוחדות של כל מקרה . ישנ מקרי בה קיימת דחיפות מיוחדת לקבל את ההסכמה , בעיקר ב מקרי  של נשי או נערות ממגזרי מסוימי הנמצאות בסכנה בשל עובדת כניסת להריו . במקרי אלה , חשוב לקבל את ההסכמה במהרה כדי שהא תוכל לחזור לקהילתה מבלי שה הריו והלידה ייוודע ו בסביבתה ולכ נית לקבל את ההסכמה עוד בבית החולי , באישור מרכזת מה שירות למע הילד ובמקרי מיוחדי העני  מובא לאישור מנהלת השירות . לעומת זאת , במקרי בה אי דחיפות מיוחדת , ההסכמות מתקבלות , בדר& כלל כ , חמישה עד עשרה ימי לאחר הלידה . בנוס* , יש להבחי בי מקרי בה הא מוכרת לשירותי הרווחה ו הראתה רצו או התלבטות בשאלה א למסור את הילד לאימו% עוד לפני הלידה לב , י מקרי בה הא מגיעה לרשויות הרווחה רק לאחר הלידה . במקרי הראשוני יש , ו הא מקבלת טיפול וליווי סוציאלי מרשויות הרווחה עוד לפני הלידה ואילו במקרי האחרוני , הטיפול מתחיל רק לאחר הלידה . בכל מקרה , לאחר הלידה מקבלות כל האמהות טיפול וליווי סוציאלי עד שה מגיע ות להחלטה הסופית א ברצונ לגדל את הילד בעצמ או למסור אותו לאימו% . נמצא , א כ , כי , פרט למקרי ה חריגי , לא מתקבלת הסכמה למסירת ילד לאימו% בבית החולי , אלא רק לאחר שחרורה של הא . הוועדה מצאה כי אי במדינות חו% אחידות בשאלת המועד לקבלת ההסכמה למסירת ילד לאי מו% . הג שבדר& כלל לא נמצא כי נית לקבל הסכמת הורה למסירת ילדו לאימו% לפני הלידה , המ ד וע לקבלת ההסכמה לאחר הלידה משתנה ו נע בי שמונה שבועות בגרמניה , לשתי ' עשרה שעות בלבד במדינת קנזס ש באר צות הב רית . התברר כי ישנ מספר שיקולי המשפיעי על קביעת התקופה האמורה ו לעיתי נית לראות קשר בי מכלול ההסדרי הקשורי ל קבלת ה הסכמה למסירת ילד לאימו% , לבי המועדי שנקבעו לצור& . כ& כ& למשל , בגרמניה בה , נקבע ה תקופת המינימו הממושכת ביותר ) כאמור , שמונה שבועות (, אי שו אפשרות לחזרה מהסכמה . מכא , שהחוק בגרמניה מאפ שר להורי זמ יכר נ לחשוב על עני מסירת הילד לאימו% ולהגיע להכרעה , ככל הנראה , מתו& מודעות שהכרעה זו היא סופית לחלוטי . לעומת זאת , באנגליה , קבע חוק האימו% החדש משנת2002 ,כי נית לקבל את ההסכמה רק כעבור שישה שבועות מהלידה , אול ג לאחר ש הורה הסכי למסור את ילדו לאימו% , הוא עדי רשאי לחזור בו מהסכמתו עד למועד שבו הוגשה ה בקשה לקבלת צו אימו% . באוסטרליה , בחלק מהמחוזות , הוטלה על הרשויות ה חובה להסביר להורה את ההשלכות של המסירה ל אימו% . בהתא לחובה זו , נקבע כי לא נית לקבל הסכמת הורה לאימו% ילדו לפני שחלפו שלושי ימי מהלידה ו ארבע ה' עשר ימי מעת שהוסבר להורה על השלכות האימו% . שיקול אחר , הוא הצור& למצוא פתרו מהיר ככל האפשר לילדי הנמסרי לאימו% , כ& . לדוגמא , במניטובה שבקנדה 5ק , צר המועד למת ההסכמה מ עשרה ימי לאחר הלידה ל ארבעי ושמונה שעות בלבד במסגרת תיקו מקי* ל תקנות האימו% שנעשה בש נת1999 .בהצגת התיקו לפני בית הנבחרי של מחוז מניטובה שבקנדה , צוי כי מטרת התיקו להביא להשמה מהירה יותר של 11 הילדי אצל ההורי שמיועדי לאמצ ולהימנע מהצור& לעשות שימוש במסגרות זמניות , כגו משפחות אומנה .7 עוד נתו שיכול להשפיע על מועד ההסכמה , הוא אופ ביצו ע האימו% או זהות המאמצי . בהקשר , זה יש לציי , שבמדינות מסויימות הורי טבעיי יכולי לערו& הסכ אימו% ע  אנשי המבקשי לאמ% את ילד וישנ מדינות ש בה נית לבצע אימו% בתיוו כ של סוכנויות אימו% פרטיות . לדוגמא , בנובה סקוטיה שבקנדה , נקבע כי הסכמה למסירה לאימו% תהיה תקפה רק כעבור חמישה ' עשר יו מ הלידה , אול , בנסיבות מסוימות , למשל , א מדובר באימו% על ידי קרובי או שההסכמה ניתנה במסגרת הסכ אימו% , תוקפה של ההסכמה הוא מיידי . השיקולי העיקריי שראתה הוועדה לנגד עיניה לצור& ההחלטה בשאלה זו ה : 1.טובת הילד וזכויותיו – כפי שפורט בהקדמה , נקודת המוצא של הוועדה היא כי טובתו של הילד וזכותו ה לגדול אצל הוריו ה טבעיי . גישה זו נובעת מתו& ההכרה כי ל ש ייכות ה טבעי ת של אד חשיבות רבה ב גיבוש זהותו ואישיותו . ה גישה קיבלה ביטוי רב בפסיקת בית המשפט , כ& למשל בדברי הבאי שכתב הנשיא ברק ב פסק די " תינוק המריבה ": " טובת הקטי 18 .טובת הקטי היא שיקול בעל מעמד בכורה בבחינת ההכרה ביכולתה של הא לחזור בה מהסכמתה לאימו% . מושג זה ניזו בראש וראשונה מהקשר הטבעי , קשר הד , של ילד להוריו הטבעיי … . יש לתת משקל רב למקומו של הקשר הטבעי של הילד להוריו ה ביולוגיי ולצור& לממש את חוק הטבע על פי דרכו של העול . יש לתת משקל לחשיבות ההשתייכות הטבעית כיסוד בתודעת הזהות העצמית של האד א"ע)549/75) י ל " פד1( 459 , 465 ;ע"א577/83 , ש , עמ ' 474 ;א"ע546/89 פלוני נ ' היועמ " ש פד " י מה )1( 185 , 207'8 ; שיפמ , דיני משפחה ביש ראל , ' עמ61'4 ;א"ע488/77 פלוני נ ' היועמ "ש, " פד י לב )3( 421 , 441'2 ; סעיפי7, 8'ו9 לאמנה בדבר זכויות הילד ) כתבי אמנה1038 , &כר31 , עמ ' 221 ( וכ הועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחו הילד והמשפט ויישומ בחקיקה , " דו ח ועדת המשנה בנושא השמה חו% ' ביתית ' עמ )61 , 96 , 99 , 103 , 106 , 218 .(( " מתו& נקודת מוצא זו , סבורה הוועדה כי ראוי שלפני קבלת ההסכמה ל מסירת ילד לאימו% , ייעשה ניסיו ממשי לשכנע את ההור ה למלא את חובתו הטבעית והחוקית ו לגדל את הילד בעצמ ו. 2.מצד שני , טובתו של הילד מתבטאת ג בזכויותיו ליציבות ולהתפתחות . מצב ממוש& של חוסר וודאות אינ ו משרת את טובת ו של הילד ופוגע בזכויות אלה , במיוחד במקרי ש בה , בתקופת הביניי , הילד אינו נמצא אצל הוריו אלא מוש במסגרות זמניות עד 7 &דברי השרה לשירותי משפחה לפני בית הנבחרי בתארי11.06.97 ,כפי שה מובאי באתר של מחוז מניטובה , www.gov.mb.ca/legislature/hansard/3rd-36th/vol_059/h059_5.html . 12 להחלטת ההורי . זאת ה , מכיוו שמסגרות זמניות שכ אלה אינ יכולות לספק את מלוא ויכ צר הרגשיי וההתפתחותיי של הילד וה מכיוו ש עצ השינוי שעובר הילד במעבר בי מספר מסגרות ) בית חולי – מסגרת זמנית – משפחה מאמצת ( בגיל כה צעיר פוגע ביציבות ו. 3.היכולת הנפשית לתת הסכמה מדעת – הוועדה סבורה כי על ההסכמה למסירת ילד לאימו% להיות הסכמה מודעת וכנה . תפיסה זו נו ב עת ה מעיקרו טובת הילד , , שכ טובתו של ילד וזכותו שיגדל בבית הוריו אלא א קיימת מניעה אמיתית לכ& , וה מזכות של ההורי לקבל החלטה מושכלת ו אוטונומית בעני כה מהותי . הוועדה הכירה בכ& ש כדי שההסכמה למסירת הילד תהיה מודעת וכנה , על ההורי להיות במצב נפשי שיאפשר לה להסכי למסירה ל אימו% מתו& הבנה אמיתית של משמעות ההסכמה ו של השלכותיה . עקרו זה קיבל ביטוי ג בסעי*21 לאמנה הנוגע למסירת ילדי לאימו% , והמטיל חובה על הרשויות לוודא כי הסכמה למסירה לאימו% תהיה מודעת ומיודעת על בסיס ייעו% מקצועי , ככל שיידרש . סוגיית ההסכמה מדעת נידונה בהקשר של הסכמה לטיפולי רפואיי – סעי*13 לחוק זכויות החולה , התשנ "ו'1996 קובע כי " לא יינת טיפול רפואי למטופל אלא א כ נת לכ& המטופל הסכמה מדעת ". החוק קובע , כ דרישה מקדמית לקבלת הסכמה מדעת , מסירת מידע למטופל אודות הטיפול המוצע . המבח שקבע בית המשפט לצור& היק* ח ובת הגילוי הוא מבח של סבירות , דהינו , החובה היא " למסור למטופל את כל האינפורמציה שאד סביר היה נדרש לה כדי לגבש החלטה א להסכי לטיפול המוצע ".8 הוועדה סבורה כי נית להקיש מהתחו הרפואי על משמעותה של הסכמה מדעת ג לנושא של הסכמה למסירת ילד לאימו% . בהתא לכ& , הוועדה סבורה ש לצור& מת הסכמה מדעת למסירת ילד לאימו% , יש לאפשר להורה לקבל את מירב המידע על האלטרנטיבות לאימו% , ובפרט על מהות והיק* ה סיוע שנית לקבל מרשויות הרווחה ב גידול הילד על ידו , ועל כל ההשלכות של ההסכמה למסור את ילד ו לאימו% . 4.נסיבות מיוחדות – ניסיו החיי מלמד כי ישנ מקרי מיוחדי בה לא נית יהיה להחי ל את הכללי הרגילי בנוגע ל קבלת ההסכמה . מדובר במקרי בה נשקפת סכנה לא בשל הריונה , לעיתי א* סכנת חיי . במקרי אלה , יש ו לא נית לחכות יותר ממספר שעות לש קבלת ההסכמה למסירת הילד לאימו% , בשל החשש שה הריו  יתגלה ושלומה של הא ייפגע . הוועדה סבורה כי במקרי שכאלה , האינטרס להג על הא גובר על זכויות ואינטרסי אחרי ו , לפיכ& , כל הסדר שייקבע יש , לכלול בו ג כלי לט יפול בנסיבות חריגות כגו אלה . 8ע"א434/94 פלונית נ ' מור – המכו למידע רפואי בע "מ, פ" ד נא )4( 205 , 215'214 ) 1997 (. 13 בהקשר לסוגיית ההסכמה מדעת , שמעה הוועדה הרצאת רקע מקצועית מאת ד "ר שרה קנדל ' כצנלסו , פסיכיאטרית מיחידת א ' תינוק ב מרכז הירושלמי לבריאות הנפש " איתני ", בנושא השינויי הרגשיי הנורמטיביי ב תקופת ה הריו ולאחר לידה והשפעת על יכולת של נשי להסכי למסירת לאימו% בתקופות אלה , וכ לעניי ההשפעות שיש ללידה על מצב הנפשי ועל יכולת לתת הסכמה מדעת . מהדברי של ד "ר כ צנלסו עולה כי תהלי& ההחלטה למסור ילד לאימו% מתחיל כבר ברגע שנודע ה להורה עובדת ה הריו לא ו רק ע ה לידה . לפיכ& , רצוי שאישה ב הריו אשר שוקלת למסור את ילדה לאימו% , תקבל ייעו% והכוונה כבר במהל& ההריו , כדי לאפשר לה להגיע להחלטה באופ  הדרגתי . יחד ע זאת , למרות שהדיו הפנימי של האישה בשאלה א למסור את הילד לאימו% מתחיל , כאמור , כבר במהל& ה הריו , תהלי& ההחלטה הוא ממוש& ונתו לשינויי ג בתקופה זו ו במיוחד לאחר הלידה והמפגש הראשו ע התינוק . משו כ& , אי מקו להתייחס להחלטה של אישה , במהל& הריונה , למסור את ילדה לאימו% כ אל החלטה סופית . ג לאחר הלידה יש לאפשר זמ " התאוששות ", מכיוו ש ללידה עצמה ישנה השפעה על מצבה הנפשי של הא שעשויה לפגוע ביכולת ה לקבל החלטה מושכלת בשאלה א למסור את התינוק לאימו% ) זאת , למרות לא ש מדובר בהכרח בהשפעות שמביאות לשליל ת כשרותה המשפטית של הא (. מש& הזמ שתופעות אלה נמשכות משתנה מאישה לאישה , בדר& כלל מדובר בזמ קצ ר מאוד אול , יש ותופעות , אפילו תופעות נורמטיביות , נמשכות מספר חודשי . ככלל , ברוב רוב של המקרי , הפגיעה ביכולת לקבל הסכמה מדעת לא תימש& יותר מ יומיי שלושה לאחר ה . דה לי המצבי שתוארו ה בעלי מאפייני חיצוניי , כ& שבדר& כלל יוכל צוות בית החולי או פקיד הסעד לזהות שמשהו אינו כשורה אצל האישה המסוימת ש כ& , לא נית לקבל ממנה את ההסכמה . לאור דברי אלה , המליצה ד "ר כ צנלסו כי ההסכמה לא תתקבל בטר חלפו שלושה ימי מ הלידה , כאשר בתקופ ת הביניי מהלידה ועד להסכמה , היולדת תראה את התינוק לפחות פע אחת . בנוס* , יש לדאוג לכ& שהא לב תק מזכרת מהתינוק ) תמונה וו ק , צות שיער וכד '(, תמסור מכתב או חפ% שיינתנו לילד ע פתיחת תיק האימו% וכו '. פעולות אלה יסייעו להביא את הא להבנה של משמעות המסירה לא ימו% ולקבלת החלטה מושכלת על כ& . לגישתה של ד"ר כ צנלסו קביעת תקופה ארוכה לקבלת ההסכמה מהא יכול ה ל פעול לרעתה ו , יש יתרו ניכר ג בזה ש כבר ע השחרור מבית החולי תיפרד הא ג מהתינוק , כ& שיהיה ניתוק קונקרטי , שהוא עדי* לתהלי& ההשלמה של האישה ע הפרידה מ הילד . עוד מכשיר שיכול לסייע לא להשלי ע המסירה , הוא מת ביטוי בתהלי& ההסכמה לנימוקי מדוע היא מוסרת את ילדה לאימו% . המלצות הוועדה ל עני מועד קבלת ההסכמה 1.נית יהיה לקבל הסכמה של הורה לאימו% ילדו רק לאחר שחלפו ארבע ה' עשר יו מלידתו של הילד , ובלבד שמצבו הנפשי של ההורה מאפשר לו לתת הסכמה מדעת . 14 2. במקרי חריגי ו לאחר שניתנה רשות בית המשפט , נית יהיה לקבל את ההסכמה בטר חלפו ארבע ה' עשר יו  מהלידה , אול ב שו מקרה , לא נית יהיה לקבל את ההסכמה לפני הלידה . 3.טר מת ההסכמה , יערכו שירותי הרווחה פעולות שמטרת : א. להביא לידיעת ההור ה את ההשלכות והתוצאות של האימו% על הילד ועל ההורה . ב. להביא את ההורה לשקול את האפשרות לגדל את הילד בכוחות עצמו במקו למסור את הילד לאימו% , לרבות בעזרת הסיוע המקובל מרשויות הרווחה . ג. לוודא שההורה אכ רוצה למסור את ילדו לאימו% וכי רצו זה מתבסס על הבנת ההשלכות א רוכות הטווח של מסירת הילד לאימו% . חברי הוועדה היו תמימי דעי בנוגע להמלצה לא לאפשר קבלת הסכמה למסירת ילד לאימו% לפני הלידה . חברי הוועדה הסכימו ע דבריה של ד "ר כצנלסו לעני זה , והוועדה סבורה כי יש לאפשר להורי למצות את תהלי& ההחלטה עד לשלב הלידה , לפחות ול , ראות את ילד בטר ה מחליטי על המסירה . הוועדה התלבטה מאוד בשאלה מהו מש& הזמ שיש להמתי לאחר הלידה , לצור& קבלת ההסכמה למסירת ילד לאימו% . טווח הימי שהציעו החברי נע בי שלושה ימי לשלושי וההחלטה על ארבע ה' עשר יו  מבטאת פשרה שמטרתה לתת ביטוי למגוו השיקולי  שהעלו החברי . לדעת הוועדה , האיזו העיקרי יש ש לערו& בקביעת המועד הוא בי הצור& למצוא לילד פתרו יציב בהקד האפשרי ובכ& להגשי את זכויותיו של הילד להישרדות , להתפתחות , לרציפות ולקביעות , לבי הצור& למנוע את המסירה לאימו% כדי למצות את זכותו של הילד לזהות אישי ת ו לגדול בבית הוריו . לשני שיקולי אלה , מצטרפי שיקולי נוספי שמסייעי להטות את הכ* בי האפשרויות לקבוע מועד מאוחר או מוקד לקבלת ההסכמה . השיקולי שהועלו לטובת קביעת מועד מאוחר יחסית ל קבלת ההסכמה התמקדו בכ& שיש לתת להורי ה טבעיי מספיק זמ כדי שיוכלו לשקו ל את החלטת היטב . ראשית , עלה הצור& לאפשר להשפעות הלידה על מצב ו הנפשי של ההור ה לחלו* . שנית , בדיוני הוועדה עלה החשש כי בהיות ו במצב נפשי בלתי יציב , עלול ההור ה להחליט למסור את ילדו מתו& שיקולי קצרי טווח , מבלי לשקול כראוי ג את ההשלכות ארוכות הטווח של המסירה ע ל הילד ועל עצמו וכ את האפשרות לגדל את הילד תו& קבלת סיוע מאת רשויות הרווחה . לפיכ& , עלתה ג ההצעה לקבוע כי בתקופת הביניי , בי הלידה לבי המועד שבו נית יהיה לקבל את ההסכמה , יעב ו ר ההורה תהלי& ייעוצי ו טיפולי בו יקבל את מירב ההסברי בנוגע לאימו% והשלכותיו . ב מסגרת תהלי& שכזה , יתאפשר ל ה הור לנסות לטפל בילד בעצמו תו& תמיכה של רשויות הרווחה . כמו כ , בהתקיי הלי& שכזה , יוכלו רשויות הרווחה לשמור על קשר ע ההורי , ובכ& יימנע החשש מפני ה י עלמות מבלי שיתנו את הסכמת למסירת הילד לאימו% . לבסו* , עלתה הסברה , כי מת זמ ממו ש& לשקול את 15 ההחלטה על כל היבטיה י פחית את הסיכוי לח רה ז מההסכמה לאחר שניתנה . ביטוי לגישה זו נמצא בדו " ח ה 'Law Reform Commission של מחוז ניו סאות ' ויילס שבאוסטרליה שבו צוי במפורש , כי מת ייעו% וסיוע נרחבי לפני קבלת ההסכמה למסירת הילד לאימו% הוא הפתרו לקושי שמעוררת סוגיית החזרה מ  ה הסכמה , זאת מ כיוו שבכ& נית לה חי בט בעת קבלת ההסכמה , שהיא הסכמה מודעת , כנה וסופית . בהקשר זה , נית דגש רב לתפיסה כי מכיוו ש זכותו של כל ילד לגדול אצל הוריו ה טבעיי , יש לעשות את מירב המאמצי למנוע את מסירת הילד לאימו% , וזאת תו& שמירה על טובתו של הילד . במקביל , הודגש כי ההחלטה למסור ילד לאימו% היא מהמשמעותיות שיש לאד בחיי , ג להורה וג לילד , ולפיכ& , ראוי לקבוע זמ ממוש& מספיק לשקול את הסוגיה בטר מת ההחלטה . השיקולי שהועלו לטובת קביעת מועד מוקד יותר לקבלת ה ה סכמה התמקדו בקושי שבחוסר הוודאות בו נמצא י ההור ה וילד ו ממועד הלידה ועד למועד ההחלטה על הסכמה למסירה לאימו% . השיקול העיקרי שעלה בהקשר זה הוא הצור& למצוא פתרו קבוע לתינוק מהר ככל האפשר . בדר& כלל , במצבי שבה הור ה מביע רצו למסור את ילדו לאימו% , הילד לא חוזר עימ ו מבית החולי , אלא מו ש במסגרת זמנית )בי ת תינוקות או משפחת אומנה ( עד קבלת ההסכמה , שלאחריה מתחיל הלי& איתור ההורי המאמצי לתינוק . תקופת ביניי ארוכה מידי עלולה להביא לפגיעה בטובת הילד , ומבחינה זו ישנה עדיפות להעבירו מהר ככל האפשר למסגרת קבועה ויציבה שבה יגדל . בקרב חלק מ חברי הו ועדה עלו חששות כי קביעת מש& זמ ארו& מדי יכול להביא לעומס נפשי על ההורה ועקב כ& , להיעלמות ההורה מבלי שנת את ההסכמה למסירת הילד . חשש זה מתגבר בעיקר ב אות מקרי בה ה הריו מוסתר מהמשפחה או מהסביבה הקרובה , כאשר במקרי אלה , בדר& כלל , ממילא לא נית להכניס את ה הורי לתכנית טיפולית שבמסגרתה תיבח האפשרות של ההורה לגדל את הילד בעצמו , כפי שהוצע . האינטרס למנוע את נטיש ת התינוק על ידי אימו נובע ג מהצור& לקבל ממנה כמה שיותר מידע עליה ועל אביו של התינוק . מידע זה נחו% ה למטרות רפואיות וה לצור& הגשמת זכותו של הילד לזהו ת, בשלב שבו הוא מבקש לפתוח את תיק האימו% ולברר פרטי אודות מוצאו . בהקשר זה , נמסר על ידי חברי הוועדה העוסקי בתחו באופ מעשי כי , בדר& כלל , נשי המבקשות למסור את תינוק לאימו% מביעות רצו זה מיד ע הלידה . דברי אלה מתיישבי ג ע דבריה של ד "ר כ צנלסו כי תהל י& שקילת האפשרות למסור ילד לאימו% מתחיל ברגע בו נודע על ה הריו . לפיכ& , התפיסה הרווחת היא שלאחר הלידה , ההורה מסוגל להגיע להחלטה לעני מסירת הילד לאימו% . כמו כ , השפעות הלידה על שיקול הדעת של הא היולדת אינ נמשכות יותר ממספר ימי , ולפיכ& השפעות אלה אינ מצד יקות המתנה מעבר למספר ימי לאחר הלידה , בכפו* לכ& שלא מתעוררות בעיות מיוחדות . עוד צוי כי , די בתקופה של שבוע עד עשרה ימי לצור& מת הסבר אודות האפשרויות לגדל את הילד ה על , סיוע שנית לקבלו מרשויות הרווחה ועל ההשלכות המשפטיות והאחרות של האימו% על ההורי ועל ה ילד המאומ% . נציגי רשויות הרווחה מסרו כי הנוהג היו , הוא ש ההסכמה מתקבלת כשבוע עד עשרה ימי לאחר הלידה , ו בכל מקרה , לא מתקבלת הסכמה מהורה שאינ נ ו בטוח ברצונו למסור את הילד לאימו% . לבסו* , עלתה הטענה , כי בפועל , המקרי בה היתה חזרה מהסכמה ה כה נדירי , עד כי אי מקו להביא במכלול השיקולי לצור& קביעת מועד ההסכמה . 16 לאור כל השיקולי הללו , החליטה הוועדה , להמלי% על קביעת מועד של ארבע ה' עשר יו, לפחות , לאחר הלידה לצור& קבלת ההסכמה . הוועדה מדגישה כי היא מוצאת חשיבות רבה יותר בפעולות הטיפול והייעו% שייעשו במהל& התקופה מא שר ב אורכה בפועל . הוועדה סבורה כי תקופה זו מספיק ה ל כ& שבמקרי בה סבורי גורמי הרווחה כי ההורי ה טבעיי מסוגלי לגדל את ילד , ייעשו פעולות לשכנע לנסות לגדל את הילד בעצמ , ובמקביל להסביר להורי את ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה למסור את ילד לאימו% . כמו כ , הוועדה סבורה כי תקופה זו מספיק ה כדי להבטיח מידה גבוהה של וודאות שה השפעות של הלידה על יכולת ההורה לתת הסכמה מדעת חלפו , ובמקביל , היא מאפשרת לאתר את אות ה מקרי ה חריגי ש בה מתקיימות השפעות ארוכות טווח של הלידה שאינ מאפשרות את קבלת ההסכמה . יצוי כי הוועדה ד נה בסוג ההסברי והייעו% שיינתנו להורה על ידי פקיד הסעד , טר קבלת ההסכמה . מבי האפשרויות , החליטה הוועדה להמלי% על ייעו% לגבי האפשרות של ההורה לגדל את הילד בעצמו ועל הסיוע שיוכל לקבל מרשויות הרווחה לצור& כ& , וכ על הסברי בנוגע להשלכות של האימו% . כאמור , לאו ר הקשיי העולי במקרי חריגי בה ישנה סכנה לשלו הא או שיש חשש שהא תיעל מבלי לתת את ההסכמה , יוכל בית המשפט להתיר קבלת הסכמה בחלו* תקופה קצרה מ הקבוע בחוק א התקיימו נסיבות מיוחדות שאינ מאפשרות להמתי ארבע ה' עשר יו לקבלת ההסכמה . יודגש כי מקרי חריגי אל ה נוגעי למצבו של ההורה ולא למצבו של הילד כ& , שאי הכוונה לאפשר את קיצור התקופה כדי להביא ל העברה מהירה יותר של הילד להורי מאמצי . 1.2 .אופ קבלת ההסכמה *סעי9ל חוק מתייחס לאופ קבלת ההסכמה : "9. דרכי הסכמת ההורי הביע הורה של המאומ% את הסכמתו לאימו% באח ת הדרכי ובנוסח שנקבעו לכ& בתקנות , רשאי בית משפט לקבל זאת כהוכחה להסכמתו ." סימ ב ' לפרק כ ב ל " תקנות סדר הדי האזרחי , התשמ "ד'1984 מפרט את אופ קבלת ההסכמה : " סימ ב ': הסכמת הורה 272 .הסכמת הורה הסכמתו של הורה לאימו% ילדו יכול שתינת באחת מדרכי אלה : )1( %באר – 17 )א( בהצהרה בעל פה בפני בית המשפט ה ד בבקשה להכרזת ילד כבר ' אימו% ; )ב( בהצהרה בכתב , לפי טופס30 ,בפני שופט , בפני דיי  של בית די או בפני פקיד סעד ; )2( %בחו% לאר – )א( בהצהרה בכתב , לפי טופס30 ,בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל ; )ב( בהצהרה לפי די המקו שבו ניתנה , או ל פי די מקו מגוריו של נות ההסכמה או של הילד בעת מת ההסכמה , א* א לא נתקיימו הוראות תקנה273 . 273 .הסברת תוצאי האימו להורה המקבל הצהרה של הורה על הסכמתו לאימו% ילדו יסביר להורה לפני מת ההצהרה , וא היתה ההצהרה בכתב – לפני שההורה יחתו על הצהרתו , בשפה פ שוטה המובנת לו , שהאימו% יפסיק את החובות והזכויות שבי המאומ% לבי הוריו ושאר קרוביו ואת הסמכויות הנתונות לה ביחס אליו , זולת א יצמצ בית המשפט תוצאי אלה של האימו% ; כמו ' כ יסביר להורה את זכויותיו של המאומ% כלפיו לעני ירושה ; המקבל את ההצהרה י ציי על פניה שאמנ הסביר כאמור ." ) טופס30 מצור* כנספח ה' (ח" לדו בפועל , ברוב רוב של המקרי ניתנת ההסכמה לפני פקיד סעד לחוק אימו% ילדי שהוא עובד משרד הרווחה המסביר להורה נות ההסכמה את השלכות האימו% כאמור בתקנה273 . ההורה חות על טופס ההסכמה ופקיד הסעד מאשר בחתימתו כי זיהה את ההורה וכי הסביר לו את כל הנדרש לפי התקנות . לעניי הטיפול הסוציאלי הנית לא טר החתימה , יש הבדל בי מצב שבו היה קשר מוקד של רשויות הרווחה ע הא בזמ ה הריו לבי לידה פתאומית ומיד אחריה מסירה לאימו% . במקרי בה נית הטיפול לפני הלידה , לאחר הלידה האמהות מקבלות הסברי נוספי על המסירה לאימו% מ פקידת סעד אחרת . עובדת זו היא שמקבלת מהאמהות את ההסכמה . מטרת ההפרדה היא למנוע מצב שבו החלטת הא תושפע מהקשר הרגשי שיש לה ע פקידת הסעד העומדת מולה בעת מת ההסכמה . לעומת האמהות שטופלו על ידי שירותי הרווחה לפני ה לידה , במקרי בה הא לא טופלה לפני הלידה , מירב ההסברי נעשי לאחר הלידה בתקופה שעד מת ההסכמה ) כאמור , בי חמישה לעשרה ימי , פרט למקרי החריגי בה מתקבלת ההסכמה במועד מוקד יותר (. הוועדה התרשמה כי במצב הנוהג כיו , היבטי רבי של אופ קבלת ההסכמה קבועי בח קיקת משנה בלבד , או שאינ קבועי כלל ו , ה תוצאה של נוהג והנחיות פנימיות של השירות למע הילד . הוועדה סבורה כי ישנה חשיבות רבה בעיגו ההלי& על כל היבטיו , לרבות חובותיו של 18 השירות למע הילד במסגרת הלי& קבלת ההסכמה , בחקיקה ראשית . הוועדה סבורה כי מקו בו מדובר בה חלטות כה מהותיות שלה השפעה מכריעה על הילדי ועל הוריה , יש לקבוע הסדר קשיח ומחייב שלא נית יהיה לשינוי על ידי החלטה מנהלית בלבד . בנוס* , מכיוו שמדובר בתהליכי המחייבי מידה רבה של סודיות , הוועדה סבורה כי יש טע רב שההורא ות המסדירות את התהליכי יהיו שקו פות וידועות לציבור . לפיכ& , הוועדה ממליצה כי המלצותיה לגבי ההיבטי השוני של הלי& קבלת ההסכמה ייקבע ו בחקיקה ראשית . במסגרת סוגיה זו נידונו השאלות הבאות : 1.איזה גו ר י קבל את ההסכמה ? 2.הא יש צור& בנוכחות של אנשי מסויימי במעמד מת ההסכמה בנוס* למקבל ההסכמה ומה ת פקיד ? 3. אופ קבלת ההסכמה – צורתה ותכנה . 4.במידה שההסכמה אינה ניתנת לפני בית המשפט , הא יש להביאה לאישור בית המשפט לאחר שהתקבלה ? 5.הא יש לתעד את מת ההסכמה ? 1.2.1 .מקבל ההסכמה והגורמי הנוכחי בעת מת ההסכמה נית לזהות שלושה סוגי עיקריי של הסדרי המקובלי בעול בנוגע לגור המקבל את ההסכמה : 1. הגור האמו על ביצוע האימו – באות מדינות המאפשרות אימו% בתיוו& של סוכנויות פרטיות ) הדבר קיי במדינות מסוימות בארה "ב, במחוזות שוני בקנדה ו כ באנגליה (, גור זה יכול להיות מטע סוכנויות אימו% . בנוס* , יכול שגור זה יהיה מי שהו מטע המחלקה המטפלת באותה המדינה ב ביצוע אימוצי או ב פיקוח על ביצוע . במספר מדינות ל , הסכמה שניתנת לגור מטע סוכנות אימו% פרטית נחו% ג אישור של בית המשפט . בקנדה , ברוב המחוזות , ההסכמה מתקבלת על ידי גור מטע סוכנות האימו% ו טופס ההסכמה מלווה בתצהיר של מקב ל ההסכמה ) סוכנות האימו% ( על הפעולות שער& לצור& קבלת ההסכמה . 2.בית המשפט – במדינות רבות בארצות ה ברית יכול ההורה לתת את הסכמ תו למסור את ילדו לאימו% לפני בית המשפט . בחלק מ המדינות , לא נית לקבל את ההסכמה ב שו דר& אחרת , לדוגמא , מדינת מישיג שבארה "ב וכ במדינת א לבמה שבה נית , במקרי מסוימי , לקבל הסכמה ג לפני הלידה , אול הסכמה זו יכולה להתקבל רק על ידי בית המשפט ) הסכמה לאחר הלידה , אינה חייבת להינת לפני בית המשפט (. 19 3. נוטריו – במספר מדינות בארצות הברית ) לדוגמא : ניו יורק , טקסס ו קליפורניה ( וכ בגרמניה , נדרש כי ה הסכ מה ל מסירת ילד לאימו% תיחת בפני נוטריו , תאושר על ידו , ואחר כ& תועבר ג לאישור בית המשפט . השיקולי העיקריי שהנחו את הוועדה בדיוניה בשאלה זו : ה , 1.מאפייני מת ההסכמה , למשל , היותה פעולה משפטית , והצור& לתת מענה לכל אחד מה . 2. &הצור ב מנגנו שלא יהיה מסוב& מדי ל הפעלה . 3. &הצור ב מנגנו שיספק תחושת בטחו להורה נות ההסכמה ושלא ירתיע אותו במעמד מת ההסכמה , שהוא מצב רגיש ביותר , בכל מקרה . 4. &הצור ב מנגנו אינטימי , א& פורמלי , שיבטיח את רצינות ההלי& ואת מראיתו , ובמקביל , שיפגע באופ מינימלי בפרטיות של המעורבי . המלצ ו ת הוועד ה לעני מקבל ההסכמה ו הגורמי הנוכחי בעת מת ההסכמה 1.את ההסכמה יוכלו לקבל שופט בית משפט למשפחה , דיי של בית די דתי או עור& די עובד מדינה . 2.בעת מת ההסכמה יהיה נוכח ג פקיד סעד לחוק אימו% של השירות למע הילד שיחתו ג הוא על כתב ההסכמה . 3.ה אל הורה נות ההסכמה יוכל להתלוות אד נוס* מטעמו . 4.הסכמה מחו% לישראל תתקבל על ידי נציג דיפלומטי או קונסולרי . הוועדה ממליצה כי במעמד מת ההסכמה יהיו נוכחי פקיד הסעד ו שופט בית משפט למשפחה , דיי או עור& די , עובד מדינה . כפי שצוי בהמלצת הוועדה לעני מועד קבלת ההסכמה , הוועדה סבור ה כי על שירותי הרווחה ללוות את ההורה שמבקש למסור את ילדו לאימו% טר קבלת ההסכמה . פקיד הסעד חיוני בעת מת ההסכמה , כהמש& לתהלי& זה , לצור& מילוי התפקיד הטיפולי ומת הסברי אודות היבטי הנוגעי לשירותי הרווחה . לפיכ& , הוועדה סבורה כי על פקיד הסעד הנוכח בעת מת ההסכמה לתת את כל ההסברי האמורי וכ לאשר בחתימתו כי , הסברי אלה אכ ניתנו . במקביל , הוועדה סבורה כי ההסכמה למסירת ילד לאימו% היא פעולה משפטית , מכיוו שהיא מהווה חלק מתהלי& או ממנגנו שנועד לשינוי מערכת היחסי המשפטית בי ההורי לילד . לאור זאת , כדי שההסכמה למסירת הילד לאימו% תהיה אמיתית וכנה , על ההורה להיות מודע למכלול ההשלכות המשפטיות שלה ולהבינ . לפיכ& , הוועדה סבורה היתה כי ראוי שבעת מת ההסכמה יהיה נוכח ג משפט ש תפקידו לתת הסברי על ההיבטי המשפטיי של ההסכמה וכ לענות על כל שאלה שתהיה להורה בנושאי אלה , לקבל את ההסכמה ולאשרה בחתימתו . לאחר 20 בחינת המצב המשפטי כיו , החליטה הוועדה כי ראוי להמשי& ו לאפשר להורה המבקש למסור את ילדו לאימו% , לתת את הסכמתו מול שופט או מול דיי של בית די דתי , בהתא לרצונו . לפיכ& , הוועדה ממליצה כי ההסכמה תתקבל על ידי אחד מהבאי : שופ ט בית משפט למשפחה , דיי או עור& די ' עובד מדינה . הוועדה ממליצה לקבוע כי תפקידו של השופט , דיי או עור& הדי יהיה ג לוודא כי נות הסכמה מבי את ההסברי שניתנו לו וכי הוא חות על כתב ההסכמה מתו& רצו חופשי . כאמור , בנוגע לעור& ' הדי , הוועדה סבורה כי ראוי שהוא י היה עובד מדינה , שאינו עובד של משרד הרווחה . בבסיס המלצה זו ההכרה בכ& שעל עובדי המדינה חלות חובות התנהגות מתחו המשפט המנהלי , כמו ג דיני המשמעת של עובדי המדינה ) וזאת בנוס* לדיני המשמעת של לשכת עורכי הדי (. כמו כ , עורכי די עובדי מדינה ה נגישי יותר לצור& זימונ לקבלת ההסכמה . בהשוואה לדי הקיי , הוספת אד – עור& הדי – ב נוס* לפקיד הסעד תשרת ג את הצור& בהגברת השקיפות וחיזוק תחושת הב י טחו של ההורה נות ההסכמה . בהקשר זה , הוועדה שקלה א יש צור& בהוספת משקי* שתפקידו אינו פעיל , וזאת בנוס* למשפט או במקומו . תפקיד ו של משקי* שכזה יהיה לוודא כי הלי& קבלת ההסכמה בוצע כראוי וכי ההורה אכ הבי את ההסברי שניתנו לו וחת על כתב ההסכמה ללא כפיה או לח% . לאחר דיוני בסוגיה זו , החליטה הוועדה כי ראוי יותר יהיה להוסי* לאותו מעמד משתת* פעיל – עור& די – לאור ההיבט המשפטי של ההסכ מה למסור ילד לאימו% . מצד שני , הוועדה החליטה שדי בנוכחות של שני אנשי ו , אי צור& בהוספת משקי* , וזאת מכיוו שאי זה רצ וי להעמיס אנשי רבי מדי ש יגרמו לסרבול המנגנו וכ בשל החשש מפני הרתעת ההורה ממת ההסכמה והגברת הסיכו בפגיעה בפרטיותו . הוועדה שקלה ג א י ש מקו להוסי* איש מקצוע טיפולי נוס* . כ& למשל , עלה הרע יו להוסי* פסיכיאטר או פסיכולוג שתפקידו יהיה לאמוד את מצבו הנפשי של נות ההסכמה ואת יכולתו לתת ה סכמה מדעת . רעיו זה נדחה מהטע שאי זה רצוי שמספר הנוכחי הזרי בעת מת ההסכמה ) בשי לב לכ& שההורה ילווה על ידי מישהו מטעמו ( יעלה על שנ . י י כמו כ , הוועדה סברה כי במקרי של אמהות יולדות , בחלו* ארבעה ' עשר יו  מהלידה , יוכלו רופאי בית החולי לזהות ולאבח את אות ה מקרי בה ישנה בעיה חריגה ו שב ה האישה אינה מסוגלת לתת את ה הסכמה . בכל מקרה , א פקיד הסעד או עור& הדי חו שדי שמשהו אינו תקי , ה יכולי להזמי רופא כדי לבדוק את ההורה . מהשירות למע הילד נמסר כי ג היו , במקרי בה יש חשד ל מגבלה ב יכולת ההורה לתת את הסכמ תו לאימו% , רופאי בית החולי מפני את תשומת ליב של פקידי הסעד לבעיה . זו בנידו , זה הוועדה ג סבורה כי יש טע שרופאי לא יהיו נוכחי בעת מת ההסכמה כדי שלא להגביר את תחושת החריגות אצל ההורה , הכרוכה ממילא במסירת ילדו לאימו% . הוועדה דנה בשאלה א יש מקו להמלי% שקבלת ההסכמה תיעשה בבית ' המשפט . הטעמי התומכי בקביעה שכזו מתרכזי בחשיבות המעמד ובהיבטי המשפטיי שלו – מת  תוק* לפעולה משפטית של השתחררות ההורה מהאחריות ההורית שלו וחובותיו כאפוטרופוס טבעי של ילדו , שפוגעת בזכותו של הילד לגדול אצל הורהו הטבעי . הוועדה החליטה ש למרות השיקולי האמורי , אי מקו להגביל ו לקבוע שהסכמה למסירה לאימו% תינת רק לפני בית המשפט , מהטעמי הב אי : 21 ראשית , הוועדה אינה סבורה כי יש צור& במעורבות בית המשפט בכל מקרה ומקרה של קבלת ההסכמה מכיוו ש המנגנו המומל% ממלא אחר התנאי לקיו הלי& ראוי ושקו* שיבטיח קבלת הסכמה מדעת . לעומת זאת , הגבלת האפשרות למת ההסכמה בפני בית המשפט בלבד תביא להכבדה מיותרת , במק רי בה יש קושי להביא את ה הורה לבית המשפט , במיוחד במצב הנפשי הרגיש בו הוא נמצא בעת מת ההסכמה לאימו% , וזאת להבדיל מקבלת ההסכמה במשרדי השירות למע הילד שה פחות פורמאליי ומרתיעי . בי השאר , הוועדה הסתמכה במסקנתה זו על ההסדרי הקיימי ברחבי העול , כאשר ב רוב ה מדינות חוק האימו% אינו מחייב כי ההסכמה תינת לפני בית המשפט בכלל , או שמחייב זאת במקרי חריגי בלבד . כמו כ , ממילא , בעת מת צו האימו% , בית המשפט בוח ג את כתב ההסכמה ורשאי הוא להזמי את פקיד הסעד החתו יו על או את ההורה המסכי , א הוא מוצא כי מתעוררת בעיה כלשהי . כמו כ , בכל מקר ה שבו הורה חוזר בו מהסכמתו , העני מגיע לבית המשפט . הוועדה סבורה כי הביקורת השיפוטית הקיימת על כתב ההסכמה מספק ת, וכי אי הצדקה לקבוע חובה ש ההסכמה למסירת ילד לאימו% תינת לפני בית המשפט בלבד . במקביל , הוועדה סבורה כי אי מקו להגביל הור ה בבחירת הפורו שלפניו הוא יית את ההסכמה , ולפיכ& הוועדה ממליצה לאפשר את מת ההסכמה לפני שופט בית משפט למשפחה ולפני דיי של בית די דתי . לאור כל זאת , הוועדה ממליצה כי הסכמה לא תינת לפני בית המשפט , אול במקרי חריגי , בה יש צור& בקבלת ה הסכמה לפני שחלפו אר 'ה בע עשר יו  מהלידה , יצטר& השירות למע הילד לקבל היתר מבית המשפט . המלצה זו באה כדי להבטיח פיקוח שיפוטי על קבלת ההסכמות לפני שחל* המועד הנדרש , לנוכח החשיבות שרואה הוועדה בתקופת ההמתנה מהלידה ועד למת ההסכמה ובפעולות שנעשות בתקופה זו . המלצה זו תבטיח שבית המשפ ט יבח את הנסיבות והוא זה שיכריע א ה מצדיקות את הוויתור על חלק מתקופת הזמ המינימלית הנדרשת לקבלת ההסכמה . עוד סבורה הוועדה כי , אי מקו ל הגביל את ה הורה נות ההסכמ ה ביחס לאפשרות להביא מלווה מטעמו למעמד מת ההסכמה . הוועדה מודעת לכ& שבמקרי רבי חש ההורה כי הוא עומד לבדו אל מול הרשויות , וסבורה כי נית להפיג תחושה זו בנוכחותו של אד שאי נו נ מטע ה רשויות , אלא מטע ההורה . יתר על כ , הוועדה סבורה כי אד זה יכול להיות ג איש מקצו ) ע מהתחו המשפטי וא* הטיפולי א* ו ( יית להורה ייעו% , ב נוס* לייעו% הנית לו על ידי פקיד הסעד . לעני מת הסכמה בחו "ל, הוועדה מודעת לכ& שישנ מקרי בה יש קושי להביא את ההורי לאר% כדי לקבל את הסכמת בדר& הרגילה , ולפיכ& הוועדה סבורה כי יש לאפשר את קבלת ההסכמה ג מחו% לישראל . לפיכ& , הוועדה ממליצה שלא לשנות את המצב הקיי ולאפשר קבלת הסכמה על ידי נציג דיפלומטי או קונסול – ו זאת ג מבלי ש יהיה פקיד סעד נוכח בעת החתימה על כתב ההסכמה . 22 1.2.2 . אופ קבלת ההסכמה כאמור לעיל , כיו תקנות סדר הדי האזרחי קובעות כי ההסכמה תינת בדר& של חתימה על הטופס הקבוע בתקנות , למעט א היא ניתנת בבית המשפט , שאז היא ניתנת בעל פה ונרשמת בפרוטוקול . טופס ההסכמה שבתקנות , כפי שהוא קיי היו , כולל את הפרטי הבאי : 1. פרטי ההורה המסכי , פרטי הילד נש ו א ההסכמה וזהותו של ההורה השני . 2.הצהרת ההורה המסכי כי ידועי לו העניני שלפי התקנות על מקבל ההסכמה להסביר , וה : הפסקת החובות והזכויות בי ה ילד לבי ההורה המסכי ו כ ההוראות המיוחדות לעני ירושה . 3.הצהרת ההורה המסכי כי ידוע לו שההצהרה האמורה יכולה לשמש כראיה בבית משפט להסכמתו לאימו% . 4.הצהרת מקבל ההסכמה על זיהוי ההורה המסכי ועל כ& שניתנו ההסברי הנדרשי לפי התקנות . ג ברוב המדינות שנבדקו נמצא כ י הסכמה למסירת ילד לאימו% ניתנת על גבי טופס ב . נוס* , ב מספר מחוזות בקנדה למשל , לטופס נלווה ג תצהיר של מקבל ההסכמה לגבי הלי& קבלת ההסכמה . בדר& כלל , בטופס ההסכמה יש פירוט של ההשלכות המשפטיות של האימו% , ובעיקר , ניתוק הקשר בי ההורה ה טבעי לבי הילד . לעיתי קר ובות כולל הטופס ג את הפרטי הנוגעי לאפשרות של ההורה המסכי לחזור מ בו ההסכמה . כמו כ , במדינות בה יש אפשרות לאימו% פתוח או להסכמי בי הורי מוסרי להורי מאמצי , יש בטופס ההסכמה פירוט לגבי זהות ההורי המאמצי או תנאי שוני באימו% הפתוח . בכל הטפסי שנב דקו , נדרש ההורה המסכי להצהיר כי הוסברו לו ההשלכות של האימו% וכי הוא הבי אות , ובדר& כלל ישנה ג הצהרה כי ניתנה לו ההזדמנות לקבל ייעו% חיצוני , משפטי או אחר . המלצ ו ת הוועדה לעני אופ קבלת ההסכמה 1.הסכמה תינת בדר& של חתימה על כתב הסכמה שיאושר על ידי פקיד הסע ד ועור& הדי שי היו כח ונ י בעת מת ההסכמה . 2.ההורה המ סכי זכאי לקבל העתק של כתב ההסכמה , א יחפו% בכ& . מבי האפשרויות שעלו בוועדה – מת ההסכמה בעל פה , בטופס או בתצהיר , סבורה ה וועד ה כי האפשרות הטובה ביותר היא בטופס שאינו תצהיר . לגישת הוועדה , ראוי כי ההסכמה תקבל תמיד ביטוי במסמ& כתוב שנית יהיה להציגו לפני בית המשפט בשלב מת צו האימו% ) או במקרה של 23 %חזרה מהסכמה למסירת ילד לאימו (, ושנית יהיה לשלבו בתיק האימו% . הדבר חשוב בעיקר כאשר ההסכמה לא ניתנת בבית המשפט שבו מתקיי פרוטוקול כתוב המתעד את המתרחש באול . הוועדה סב ורה כי אי להשאיר את החריג הקיי היו , המאפשר את קבלת ההסכמה בעל פה כאשר היא ניתנת לפני שופט או דיי , וזאת מכיוו שכתב ההסכמה המוצע מבטא את אות הדברי שיש לוודא שההורה מבי טר החתימה , וכ מכיוו שהוא מבטא ג את תפקידו של פקיד הסעד שלפי ההמלצה , ייטול חלק בקבלת ההסכמה ג כשהיא ניתנת לפני שופט או דיי . יצוי כי האפשרות לקבל העתק מטופס ההסכמה עומדת לפני ההורה המסכי ג היו . הוועדה הקימה ועדת משנה לצור& הכנת כתב ההסכמה והחלטה על מבנהו ותוכנו . ועדת המשנה הכינה טיוטת כתב הסכמה והציגה אותו לפני מליאת הוועדה , הנ שד בכל אחד מרכיבי כתב ההסכמה והחליטה לגביו . נוסח כתב ההסכמה , נספח ', ז משק* אפוא את החלטת הוועדה במליאתה . המלצ ו ת הוועדה לעני רכיבי כתב ההסכמה 1.הוועדה ממליצה כי כתב ההסכמה ישק* את ההסברי שיינתנו להורה טר הסכמתו למסירת ילדו לאימו% . בהתא לכ& , הוועדה ממליצה שכתב ההסכמה יכלול את הרכיבי הבאי : )א( פרטי ההורה המסכי , פרטי הילד הנמסר לאימו% ו פרטי אודות ההורה השני . )ב( הסיבה למסירת הילד לאימו% . )ג( הצהרת ההורה : כי )1(נית לו הסבר אודות האפשרות לגדל את הילד בעצמו , לרבות ע עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל בשירותי הרווחה , במקו למסור את הילד לאימו% . הסבר זה לא יינת מקו בו ההסכמה ניתנת מחו% לישראל , שכ לא יהיה פקיד סעד נוכח במקו . )2(ידוע לו שהסכמתו למסירת הילד לאימו% הינה סופית וכי לא יוכל לחזור בו מהסכמה זו , אלא א כ בית המשפט התיר זאת בהתא לתנאי הקבועי בחוק . )3( %ידוע לו שהאימו מפסיק את החובות והזכויות שבי הילד לבינו ובי שאר קרוביו וכ את הסמכויות הנתונות לה ביחס אליו , זולת א יורה בית המשפט הוראה אחרת בצו האימו% . )4(ידוע לו שהאימו% אינו מפקיע את זכותו של הילד לרשת את הוריו ה טבעיי .9 9הוועדה עתידה לדו בסוגיית זכותו של מאומ% לרשת את הוריו הביולוגיי בשלב מאוחר יותר . לפיכ& , ההמלצות בנוגע לסוגיה זו כפופות לה מלצת הוועדה בדו " ח הסופי . 24 )5( ידוע לו כי מעת חתימתו על כתב ההסכמה ועד למת צו האימו% יהיו זכויותיו , חובותיו וסמכויותיו כלפי הילד נתונות לפקיד סעד . )6(ידוע לו כי מעת חתימתו על כתב ההסכמה לא תהיה לו זכות לקבל מידע אודות הילד ואודות הליכי משפטיי בעניינו או לדעת את זהותו של העומד לאמ% את הילד או את זהותו של מי שיאמצו . )7(ידוע לו שבהגיע ה ילד לגיל 18 תהיה ל ילד הזכות לפנות לפקיד סעד או לבית משפט בבקשה להתיר לו לעיי בפנקס האימוצי ולקבל פרטי אודות ההורה .10 )8( %ידוע לו כי כתב ההסכמה יהווה ראיה בבית המשפט להסכמתו לאימו . )9(הוא חת על כתב ההסכמה מתו& הבנה ורצו חופשי ולאחר שהוסברו לו , בשפה המובנת לו , משמעות הסכמתו למסירת הילד לאימו% ותוצאותיה , זכותו להתייע% ע עור& ' די וכל אד אחר לפני החתימה על כתב ההסכמה , זכות ו להביא עמ ו אד נוס* למעמד החתימה על כתב ההסכמה וכ האפשרות להשאיר לילד , באמצעו ת פקיד הסעד , מכתב או מזכרת אחרת . )ד( הצהרה של פקיד הסעד כי נת להור ה את כל ההסברי אודות האפשרות לגדל את הילד בעצמו , לרבות ע עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל בשירותי הרווחה , וכי ההורה חת על כתב ההסכמה לפניו . )ה( הצהרה של השופט או הדיי או עור& הדי או של הנציג הקונסולרי או הדיפלומטי , לפי העני כי , מסר את כל ההסברי הנדרשי ממנו לפי כתב ההסכמה , כי זיהה את ההורה ואישור כי הורה חת לפניו על כתב ההסכמה לאחר שהבי את משמעות הסכמתו למסירת הילד לאימו% ואת תוצאותיה . 2.הוועדה ממליצה כי פרטי כתב ההסכמה , נספח ', ז יפורטו בחוק וכי כתב ההסכמה יצור* לחוק בדר& של תוספת ששר המשפטי יוכל לשנות ה באישור ועדת חוקה , חוק ומשפט של הכנסת . כפי ש כבר צוי , עמדת הוועדה היא כי ישנה חשיבות רבה ביותר לכ& שההורה המסכי למסירת ילדו לאימו% יהיה מודע לאפש רות שלא למסור את הילד ויבי את ה השלכות שיש ל מסיר ת הילד לאימו% על הילד ועל עצמו . בהתא לגישה זו , המלצות הוועדה בנוגע למועד מת ההסכמה לאימו% התמקד ו בצור& לנסות לשכנע את ההורי שלא למסור את הילד לאימו% וכ לאפשר עבודה טיפולית שמטרתה לבחו ע  ההורה את האפשרות לגדל את ילדו אל מול אלטרנטיבות אפשריות . כמו כ , הוועדה עמדה על הצור& במת הסברי משפטיי אודות תוצאות ההסכמה למסור ילד לאימו% , טר מת ה הסכמה , צור& זה היווה את אחת הסיבות המרכזיות להמלצת הוועדה כי בעת מת ההסכמה י הא נו כח ג איש משפט . 10הוועדה עתידה לדו בסוגייה של עיו המאומ% בתיק האימו% בשלב מאוחר יותר . לפיכ& , ההמלצות בנוגע לסוגיה זו כפופות להמלצת הוועדה בדו " ח הסופי . 25 הוועדה סבורה כי על כתב ההסכמה לבטא תהלי& זה . יודגש כי לא די בפירוט ההסברי בכתב ההסכמה , אלא שיש לקבוע חובה נפרדת בחוק לערו& הסברי  אלה בעל , פה ' בלשו שבה דובר ההורה , ולוודא שההורה מבי אות . , כ& בפסיקה שעסקה ב החתמה על טופס הסכמה למת  טיפול רפואי , ציי בית המשפט כי ראוי שהמטפל יסביר למטופל את ה טיפול באופ מפורש , ולא יסתפק בציו הדברי בטופס ההסכמה .11 במסגרת ההסברי הניתני על האפשרות של ההורה לגדל את הילד בעצמו , הוועדה ממליצה כי יינתנו להורה הסברי אודות הסיוע שיוכל ההורה לקבל מרשויות הרווחה למטרה זו . הוועדה מכירה בצור& לעג את מרכיבי הסיוע האמור באופ יותר ברור מהמצב כיו , אול נושא זה טר נידו . לפיכ& , בשלב זה נעשה שימוש בנוסח הקיי בסעי* 13 )7( %לחוק האימו )" עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל בשירותי הרווחה "(. המלצת הוועדה לרכז ההסברי בכתב ההסכמה באה כהשלמה להמלצה בנוגע להסברי שיש לתת להורה , כדר& לתת ביטוי מוחשי להבנתו של ההורה את ההסכמה למסירה לאימו% . מומל% כי הטופס יפרט את תוצאות החתימה על כתב ההסכמה ותוצאות האימו% עצמו , כמו ג הצהרה של ההורה כי ניתנו לו הסברי מלאי ב עניני אלה וכי הוא הבינ . כמו כ , לדעת הוועדה , ראוי לכלול בטופס הצהרה כי נית הסבר להורה המסכי על האפשרות לגדל את הילד בעצמו וכ על העזרה שנית לקבל משירותי הרווחה ל צור& כ& . הוועדה התלבטה בשאלה עד כמה מפורט צרי& להיות כתב ההסכמה . בחינת טפסי הסכמה ממדינות זרות הראתה כי ה משתני באורכ ובמידת הפירוט שיש בה , כ& . ישנ טפסי בה ההורה מצהיר כי הוסברו לו תוצאות האימו% וכי הוא מבי אות הא , ותו ל או. לעומת זאת , ישנ טפסי ה כוללי פי רוט מלא של התוצאות האמורות ) משמעות החתימה , המשמעות המשפטית של ההסכמה מבחינת הזיקה לילד והזכויות כלפיו , הסבר שלא יהיה שו קשר ע הילד וש ההסכמה מנתק ת את ההורה מהילד ברמה משפטית , היבטי ירושה , הכללי לפתיחת תיק האימו% , האפשרות , א יש , לחזור מההסכמה ,(' כו ו , כאשר ההורה החות מאשר כי ידוע לו והוא הבי כל אחד ואחד מ סעיפי אלה . החשש העיקרי הוא מפני יצירת הלי& מורכב ועמוס מדי מבחינת ההורה , שעלול להלחי% אותו ו להכניס ו להל& רוח הססני . לאחר דיו , הוחלט , כי למרות החשש האמור , ראוי שהטופס יהיה מפורט יחסית , באופ ש כל המידע העיקרי יהיה לפני ההורה בעת החתימה על כתב ההסכמה , כאשר חלקו כבר נית לו בתהלי& שעבר לפני מעמד החתימה על כתב ההסכמה , וזאת כדי לצמצ את האפשרות של טענות עתיד יות נגד ההסכמה . להל התייחסות להיבטי מיוחדי הנוגעי ל כתב ההסכמה : א. פרטי ההורי והילד הפיר וט של פרטי אישיי אודות ההורי והילד הוא חשוב בכמה מישורי . ראשית , פרטי אלה מהווי אמצעי לז יהוי הנפשות הפועלות ו כדי לוודא שההורה מוסר את ילדו שלו . שנית , מדובר 11ע"א6153/97 יובל שטנדל נ ' פרופ ' יעקב שדה , פ" ד נו )4( 746 , 767'766 ) 2002 (. 26 במקור מידע שיתכ שיהיה בו צור& מטעמי  בריאותיי , וכ ל מניעת נישואי קרובי ושלילת בעיות אפשריות במעמדו האישי של הילד לפי הדי הדתי החל עליו . מדובר בפרטי מזהי שיאפשרו לרשויות הרווחה לפנות להורה ה טבעי במקרה הצור& ) למשל , למטרת תרומת איברי או לש בירור מידע נוס* ( וכ פרטי מהותיי אודות ההורי ) לדוגמא , סוג הד של ההורי (. עיקר הקושי ביחס לפגיעה במעמד אישי , עולה במקרה ש ל ילדי יהודי שבשל העובדה שזהות אביה אינה ידועה מתקיי לגביה חשש ממזרות הפוגע ביכולת להינשא . ישנה חשיבות רבה ביכולת לוודא את ייחוסו המשפחתי ' הביולוגי של הילד כלא ' ממזר , כדי למנוע יצירת בעיות שכאלה בעתיד . כמו כ , ישנה חשיבות לציו ההשתיי כות הדתית של ההורה האחר , שיש בה כדי להשפיע על ההשתייכות הדתית של הילד ) המשפיעה , מצידה , על ההשתייכות הדתית הנדרשת כיו , על פי סעי*5 לחוק , מההורי המאמצי (. למידע הקשור בזהות של ההורי יש חשיבות נוספת כאמצעי להגשמת זכותו של הילד לזהות . ג במקרי בה המידע שנמסר בעת פתיחת תיק האימו% הוא מצומצ , כל מידע אודות מוצאו ונסיבות מסירתו של המאומ% לאימו% , יכול לתרו לגי בוש זהות מושלמת יותר עבורו . בזיקה לפרט י אלה , דנה הוועדה בשתי דילמות . דילמה אחת נוגעת לפער בי המידע הקיי בתיק האימו% , לבי המידע שיגיע בעתיד למאומ% , א יפתח את התיק . לפי הדי הקיי , המאומ% אינו מקבל פרטי מזהי על הוריו ה טבעיי בעת פתיחת תיק האימו% ללא הסכמת . החשש היה שפרטי אלה המצויי בתיק עלולי להגיע למאומ% באקראי או מחמת טעות . הוועדה החליטה שלמרות הקשיי האמורי , ראוי שהטופס יפרט ג פרטי מזהי , לה א וזאת בהיות ממילא חלק מהבקשה לצו האימו% המוגשת לבית המשפט וכ למקרה שהדי בעתיד ישתנה . ה דילמה ה אחרת , נגעה להוספת פרטי אודות ההורה השני וכ ל התמודדות ע ה סיטואציה שבה ההורה החות מסרב למסור פרטי אודות ההורה השני . מצב כזה מתקיי כאשר א ה מסכימה למסור את ילד ה לאימו% , א& היא מסרבת לגלות את זהותו של האב . הוועדה טר סיימה את דיוניה בסוגיה של מעמד ההורה השני , מקו בו מתקבלת הסכמה מהורה אחד בלבד . הדברי המפורטי בדו " ח זה ביחס לסוגיה האמורה מתייחסי לציו פרטי ההורה האחר בכתב ההסכמה בלבד ואינ ממצי את הסוגי ה. לעני ציו פרטי ההורה האחר שאינו נוכח ולא נית לבקש את הסכמתו , עלתה השאלה א יש לשלב בכתב ההסכמה של ההורה שנות את הסכמתו לאימו% ) להל – ההורה המוסר (. לכאורה , כתב ההסכמה אמור לעסוק בהורה המוסר , חובותיו וזכויותיו , והוא אינו כרו& או תלוי בהורה האחר . לכאו , רה על פי היגיו זה יש , להפריד בי הסכמת ההורה המוסר לבי הצור& לברר את פרטי ההורה האחר , כדי לקבל את הסכמתו שלו למסירת הילד לאימו% . הוועדה החליטה שיש טע בציו פרטי ההורה האחר בכתב ההסכמה וזאת משני טעמי עיקריי . הטע הר אשו הוא , שכתב ההסכמה הוא המסמ& העיק רי שרואה בית המשפט בעת ההחלטה על מת צו אימו% או בעת הבקשה להכריז על הילד כבר אימו% כלפי ההורה האחר , א זהותו לא נמסרה או שלא נית היה לאתרו מסיבה אחרת . הטע השני , נוגע ליתרונות שכבר פורטו בהיות של פרטי אלה נגישי למטרות רפואיות ואחרות . לפיכ& , הוועדה רוא ה חשיבות בהזכרת זהות ההורה האחר 27 וזאת , מבלי לפגוע מזכותו של ההורה החות לפרטיות .12 לגבי המקרה בו ההורה המוסר מסרב למסור פרטי אודות ההורה השני , הוועדה החליטה כי יש הצדקה לפעול כדי לשכנע את ההורה החות למסור פרטי שאינ מזהי ישירות את ההורה האחר ולהוסי* אפשר ות לציי פרטי אלה בכתב ההסכמה , וזאת , שוב , מהטעמי שפורטו . הוועדה התלבטה בשאלה א יש מקו לכוו את ההורה המוסר לגבי הפרטי הנוספי שהוא יתבקש למסור בדר& של איזכור במפורש בכתב ההסכמה ) בעיקר קרבת משפחה להורה האחר וההשתייכות הדתית שלו (. החשש העיקרי היה שמדו בר בפרטי רגישי שחלק עלולי להביא לזיהוי ההורה השני ש ההורה יסרב לפרט בכתב ההסכמה ובכ& תסוכל המטרה להשיג פרטי על ההורה השני . יצוי כי במקרי רבי , לאחר החתימה על טופס ההסכמה , מסכי ההורה למסור פרטי מסויימי לפקיד הסעד , בתנאי שאלה יישארו חסויי . פרטי א לה נרשמי בתיק האימו% , אול אינ נכללי בטופס ולפיכ& , אינ מוצגי לפני בית המשפט ולא נית לעשות בה שימוש במסגרת ה הלי& ה משפטי . בסופו של עני , ממליצה הוועדה כי הפרט היחיד שיצוי במפורש הוא ההשתייכות הדתית של ההורה האחר , שהוא פרט " כללי ", שאינ נ ו מספיק כדי להב יא לזיהוי . האיזו שבהכרעה זו הוא בי הצור& לעודד את ההורה המוסר למסור כמה שיותר פרטי אודות ההורה השני וחוסר הרצו להרתיע אותו מפני מסירת הפרטי , מצד אחד , לבי הצור& שפרטי אלה יהיו גלויי כדי שרשויות הרווחה יוכלו לאתר את ההורה השני וכדי שה יהיו לפני בית המשפט בעת מת צו האימו% , מצד שני . יצוי כי אי בהמלצה זו כדי לשלול את הנוהג האמור שבו מוסר ההורה החות על כתב ההסכמה לרשויות הרווחה , מידע אודות ההורה השני ש ל א במסגרת כתב ההסכמה . יצוי שוב , כי הוועדה טר סיימה את דיוניה במעמד ההורה השני , ולפיכ& ההמלצות הנוג עות להורה השני כפופות להמלצות הוועדה שיינתנו לאחר סיו הדיוני בסוגיה זו . ב. הסיבה למסירת הילד לאימו הוועדה סבורה כי יש חשיבות לכ& שההורה יפרט את הסיבה למסירת הילד לאימו% ) אול לא מדובר בגדר חובה , ולהורה הזכות לסרב למלא פרט זה (. הוועדה סבורה כי מכיוו שמד ובר בהחלטה כה מהותית המנתקת את ההורה מילדו , ראוי לתת ביטוי לסיבה להחלטה . עוד סבורה הוועדה , כי פירוט הסיבות להסכמה מראה על השלמה של ההורה ע ההחלטה למסור את הילד לאימו% וזאת ג כלפי פני , א& ג כלפי בית המשפט או כל מי ש יראה את כתב ההסכמה אחר כ& כדי ש לא יפקפ ק, שמא ההסכמה לא היתה מלאה . יצוי כי אפשרות זו עלתה ג בדבריה של ד "ר כצנלסו , כאמצעי טיפולי להביא את הא לתחושת השלמה ו סופיות ביחס להחלטתה . בנוס* , סיבת המסירה עשויה להיות חשובה מאוד ג עבור הילד , בעת פתיחת תיק האימו% . ג. ירושה הוועדה התלבטה בשאלה א יש לשל ב את סוגיית הירושה בכתב ההסכמה . מצד אחד , ההסדר הקיי היו בחוק הירושה , לפיו ילד מאומ% יורש את הוריו ה טבעיי , הוא חריג ביחס לשאר 12כ& עמדתו של בית ה משפט העליו בפסקאות 21 , 29 , 30 ,בפסק די שנית לאחרונה לעני האיזו בי טובתו של הקטי לדעת את זהות אביו הביולוגי וזכותו של האב לדעת על ילדו , לעומת זכותה של הא שמסרה את הילד לאימו% לפרטיות ולאוטונומיה אישית בבע "מ5082/05 היוע המשפטי לממשלה נ ' פלוני ) טר פורס , 26.10.05 .( 28 %תוצאות האימו . מסיבה זו , יש חשיבות לכ& שהסדר זה י היה ידוע להורי ה טבעיי . הוועדה החליטה כי ההוראה המהותית לעני הירושה מצריכה די ו נוס* , אול ג א יוחלט להמלי% על שינוי ההסדר הקיי , ראוי כי יוסבר להורה החות שהוא רשאי לכלול את ילדו ה טבעי בצוואה , כמעי קשר אחרו שיכול להיות לו ע הילד . ד. זכות לייעו חיצוני כאמור , הוועדה סבורה כי התייעצות ע עור& די או גור טיפולי חיצוני , יש בה כד י להועיל להורה בהחלטתו א להסכי למסירה וכ לתחושת הביטחו שלו . לפיכ& , הוועדה סבורה כי יש לחייב את הרשויות להסביר להורה על זכותו להתייעצות ע גור חיצוני ולתת ביטוי להסבר זה בכתב ההסכמה . הוועדה דנה בשאלה א יש להכניס לכתב ההסכמה ג פירוט אודות האפשרות לקבל סיוע משפטי מהאג* לסיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי , התשל "ב'1972 .הוועדה סבורה כי לאור הרצו להשאיר את כתב ההסכמה פשוט ככל ש נית , די בציו ההסבר אודות הזכות להתייע% ע עור& די , ובהס ב ר בעל פה שיינת לא תצוי ג האפשרות לפנות לאג* לסיוע משפטי . ה. האפשרות לה שאיר מזכרת עניי נוס* שהוועדה מצאה לנכו להוסי* לכתב ההסכמה הוא הסבר אודות האפשרות להשאיר מזכרת לילד , אותה יקבל כאשר יפתח את תיק האימו% . ג עני זה עלה במסגרת הרצאתה של ד" ר כצנלסו , כאמצעי לסייע לא בפרידה מתינוקה . השירות למע הילד כבר החל בעידוד הורי המו סרי ילדי לאימו% להשאיר תמונה או מכתב לילד וזאת כד י שיהיה דבר מה אישי = מוחשי לתת למאומ% כאשר הוא פותח את תיק האימו% . הוועדה סבורה כי למזכרת זו חשיבות לא רק עבור ההורה המוסר את ילדו , אלא ג עבור המאומ% , שעבורו מתפקדת המזכרת כמעי קשר ע מוצאו ה טבעי , בנוס* ל מידע שיקבל מפקיד הסעד ע פתיחת תיק האימו% . ו. תנאי ובקשות של ההורה הוועדה דנה בשאלה א יש מקו לאפשר ציו תנאי ובקשות של ההורי המוסרי את ילד לאימו% , לגבי המשפחה שאליה יימסר הילד לאימו% . הוועדה החליטה שבאופ עקרוני , הורי המוסרי , בהסכמה , את ילד לאימו %, אינ יכולי להציב תנאי בנוגע להשמת ילד באופ שיחייב את השירות למע הילד לסטות מאופ עבודתו הרגיל . יתר על כ , יש חשש שמתו& האפשרות להציב תנאי שכאלה , תתפתח תופעה של ייעוד ילדי למאמצי מסוימי או של פסילת אימו% א אינו עומד בתנאי שהציב ההורה המסכי ה . וועדה מודעת לכ& שג היו ישנ מקרי בה הורי המוסרי ילד לאימו% מביעי רצונות לגבי ההשמה העתידית של הילד , ובמקרי אלה , השירות למע הילד יכול להתייחס לרצונות אלה כאל משאלות בלבד , הכפופות לכל די אחר , לרבות עיקרו טובת הילד ו נהלי העבודה הרגילי של השירות למ ע הילד . לאור כל זאת , הוועדה אינה סבורה כי יש מקו לתת ביטוי לבקשות של ההורה נות ההסכמה בכתב ההסכמה . 29 ז. אופ עיגו כתב ההסכמה הוועדה סבורה כי ראוי לעג את המלצותיה בחקיקה ראשית , וכ& ג לגבי רכיבי טופס ההסכמה . טופס ההסכמה ותוכנו קבועי היו בתקנות סדר הדי האזרחי . הוועדה סבורה כי יש לעג את תוכנו של כתב ההסכמה , על רכיביו , בחוק וכתב ההסכמה עצמו יצור* כתוספת לחוק . הטע להמלצה זו הוא בחשיבות שרואה הוועדה בהסברי הניתני להורה החות טר חתימתו על כתב ההסכמה , וזאת כדי להבטיח שההסכמה ניתנת מתו& הבנה מלאה של משמעו תה ומתו& רצו אמיתי . כדי לאפשר גמישות מסויימת בשינוי הפרטי שאינ קשיחי ב כתב ההסכמה , לרבות מבנהו וסגנונו , מומל% כי שר המשפטי , הוא השר הממונה על ביצוע חוק האימו% , יוכל לשנות את הטופס בצו , באישור ועדת חוקה , חוק ומשפט של הכנסת . 1.2.3 .אישור ההסכמה על ידי ב ית המשפט במספר מדינות בעול יש להביא את ההסכמה , לאחר שניתנה , לאישור בית המשפט . הוועדה דנה בשאלה א יש לקבוע כי טופס ההסכמה יאושר על ידי בית המשפט בדומה לקבוע במדינות אלה . הוועדה החליטה שאי צור& באישור נוס* של בית המשפט של כתב ההסכמה , וזאת בשי לב לכ& שבי ת המשפט בוח את כתב ההסכמה בשלב מת צו האימו% , כפי שכבר פורט . כמו כ , לאחר שהוועדה הכריעה כי אי צור& לחייב את מת ההסכמה לפני בית המשפט אלא במקרי חריגי , לא נמצא שאישור בית המשפט את ההסכמה , לאחר ש זו כבר ניתנה , יש בו כדי להוסי* מרכיב שאינו נמצא בפרוצדורה המומלצת . בהקשר זה , יש לשי לב כי במדינות בה נדרש אישור בית המשפט , בדר& כלל מדובר בהסדרי בה מקבל ההסכמה אינו בעל תפקיד מטע המדינה ) למשל , נוטריו או אד מטע סוכנות אימו% פרטית ( ואילו במבנה המומל% בחוק זה , ההסכמה מתקבלת על ידי עור& ד י עובד מדינה ועל ידי פקיד הסעד של השירות למע הילד . בנוס* , הוועדה מצאה כי עלול להתעורר קושי בשאלת תוק* ההסכמה בשלב הביניי בי החתימה ועד לאישור על ידי בית המשפט . לאור כל הנימוקי הללו , ממליצה הוועדה כי כתב ההסכמה לא יהיה טעו אישור ו של בית המשפט בשלב הינתנו . 1.2.4 .תיעוד מת  ההסכמה &בפני הוועדה עלתה השאלה א יש לתעד את מעמד מת ההסכמה בדר נוספת כלשהי ) כגו , בהקלטה או בצילו וידאו (. הוועדה סבורה כי מכיוו שההסכמה ניתנת בכתב , אי צור& בתיעוד נוס* . כמו כ , הוועדה סבורה כי החסרונות שבתיעוד בווידאו עולי על היתרונות שבכ& . הג שקל טת וידאו של מת ההסכמה יכולה לאפשר לבחו בדיעבד א מילאו בעלי התפקיד את חובותיה טר מת ההסכמה כראוי וכ את התנהגותו של נות ההסכמה בזמ אמת , קיי חשש רב שה י מצאה של מצלמת וידאו תרתיע את ההורה נות ההסכמה ותמנע ממנו מלהתבטא 30 בחופשיות . כמו כ , קיומה של קלטת כאמור עלול להוביל לפגיעה קשה מאוד בפרטיות המעורבי , א היא תוצא , בדר& כלשהי , מחזקת רשויות ה רווחה . 1.3 . קבלת הסכמה מהורה קטי שאלה זו נוגעת למצב שבו ההורה עצמו הוא קטי . הכלל הוא כי פעולה משפטית של קטי טעונה הסכמת נציגו , כ& לפי סעי*4 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות , התשכ "ב'1962 . *סעי8)(ג לחוק קובע , כחריג לכלל האמור , " כי הסכמת הורה ש הוא קטי אינה טעונה הסכמת נציגו ". בדומה , ההסדר הנוגע להפסקת הריו שבחוק העונשי , התשל "ז'1973 ,קובע כי הסכמת קטינה להפסקת הריו , אינה טעונה אישור נציגה ) סעי*316 ) ((. ב נמצא כי הסדר דומה קיי ג במדינות אחרות , , כ& למשל ברוב מדינות ארצות הברית וכ& ג ב הצעת ה 'Uniform Adoptions Act (1994) )על א* שלא מדובר במסמ& בעל תוק* חוקי (. יחד ע זאת , במקרי אלה , בדר& כלל ישנ ג חובות מיוחדות לגבי ההסברי שיש לתת להורה הקטי טר קבלת ההסכמה למ סירה לאימו% . למשל , באונטריו שבקנדה נקבע כי קטי רשאי להסכי למסירת ילדו לאימו% , אול יש חובה למנות לו עור& די מיוחד שתפקידו לוודא שהקטי מבי את מעשיו ושזהו רצונו האמיתי . הוראות דומות קיימות ג במספר מדינות בארצות הברית . ישנ ג מקרי אחרי בה יש ח ובה למ נות אפוטרופוס להורה הקטי לצור& קבלת הסכמה זו . המלצ ו ת הוועדה לעני קבלת הסכמה מהורה קטי 1.קבלת הסכמה מהורה קטי אינה טעונה הסכמת נציגו . 2.הסכמת הורה שגילו נמו& מ ' שש עשרה שני תתקבל על ידי שופט בית המשפט לעניני משפחה בנוכחות פקיד סעד . בנוס* לחובות ההסבר הרגילות , בית המשפט יזמי את הורי ההורה הקטי וישמע את עמדת . א ההורה הקטי מתנגד לכ& שהוריו יוזמנו לדיו או א ה תעוררו חילוקי דיעות בי ההורה הקטי לבי הוריו בשאלת המסירה לאימו% , ימנה בית המשפט לקטי אפוטרופוס לדי ויישמע את האפוטרופוס בשאלה זו . חתימת הקטי על כתב ההסכמה לא תיעשה , אלא לאחר ש בית המשפט נוכח כי ההורה הקטי הבי את משמעות החתימה ואת תוצאותיה . סוגיית קבלת הסכמה מהורה קטי מעלה מגוו של שיקולי סותרי . מצד אחד , ההחלטה על מסירת ילד לאימו% היא מסוג ההחלטות האישיות ביותר שיכול אד לעשות , בשל הקשר הבלתי אמצעי בי הורה לילדו , כמו ג ההשלכות של גידול הילד או ההימצאות בקרבתו של הילד עבור ההורה . לפיכ& , עולה הצור& להג על האוטונומיה של ההורה הקטי שבמקרה זה היא בעלת מאפייני קיצוני מהרגיל . כמו כ , כפיית תוצאה שהיא בניגוד לרצונו של הקטי היא קשה במיוחד , , כ&  בי במקרה בו מדובר בגידול ילד ה , ובי א מדובר במסירת הילד בניגוד לרצו 31 ההורה הקטי . בנוס* , פעמי רבות אי האחראי יודע על ה הריו והלידה כלל . יתר על כ , ישנ מקרי בה יש סכנה לשלומו או למעמדו של ההורה הקטי א יתגלה ההריו לאפוטרופסיו הטבעיי , החוקיי . מצד ש , ני קיי הרצו להבטיח שהחלטת ההורה הקטי תתקבל מתו& הבנה אמיתית של המצב . ההנחה היא שקטי מ תקשה לשקול שיקולי ארוכי טווח ועקב כ& , עלול לקבל החלטה פזיזה למסור את הילד , שאינה נסמכת על היכולת הפוטנציאלית של הקטי לגדל את הילד . כמו כ , מניסיונו של השירות למע ה ילד עולה , כי במקרי רבי מסירת הילד לאימו% נובעת מחשש מתגוב ת הסביבה על הלידה , כאשר לחילופי , סביבה תומכת יכולה לאפשר להורה הקטי לגדל את ילדו בצורה הולמת . לפיכ& , במצב האידיאלי , יש טע לערב את סביבתו של הקטי מתו& מטרה למנוע את המסירה לאימו% מ , קו בו היא אי נה נחוצה . לאחר שקילת השיקולי השוני , הגיעה הוועדה למסקנה כי אי מקו לקבוע שהסכמת הורה קטי למסור את ילדו טעונה ג הסכמת נציגו . ההמלצה מתבססת ג על המצב החוקי הנוכחי בנוגע להסכמת קטי למסירת ילד לאימו% וכ על ההסדרי הדומי שקיימי במדינות זרות , כמו ג על ההסדרי לגבי נושאי דומי , כפי שפורט לעיל . מצד שני , הוועדה סבורה כי יש צור& לקבוע מנגנו מיוחד לקבלת ההסכמה , מקו בו מדובר בקטי צעיר במיוחד , שבשל גילו עלול להתקשות בקבלת החלטה מושכלת ושקולה בשאלה א למסור את הילד לאימו% או לגדל אותו בעצמו . לפיכ& , הוועדה ממליצה כי במקרי בה גילו של ההורה הקטי  קט משש ' עשרה שני , ההסכמה תתקבל לפני בית המשפט שיקבל את ההסכמה רק א נוכח כי ההורה הקטי הבי את משמעות החתימה ואת תוצאותיה , כלומר , את העובדה שהילד יימסר לאימו% ואת תוצאותיו של האימו% . הלי& קבלת ההסכמה במקרה זה דו מה להלי& הרגיל , במוב זה שפקיד הסעד יהי ה נוכח במעמד קבלת ההסכמה ויינתנו אות ההסברי הנדרשי לפי כתב ההסכמה . השוני הוא בהמלצה להזמי את הורי הקטי ולשמוע את עמדת לגבי המסירה . עירוב הורי הקטי והצגת עמדת בבית המשפט תסייע לקטי בגיבוש עמדתו , וכ תוכל להנחו ת את פקיד הסעד בייעו% שיינת לקטי ביחס האפשרות לגדל את הילד . הוועדה ממליצה שבמקרה שהתעוררו חילוקי דיעות בי הורי הקטי לבי ההורה הקטי , ימנה בית המשפט לקטי אפוטרופוס לדי וישמע את עמדתו בעני . תפקידו של האפוטרופוס הזה יהיה להציג עמדה נוספת שתסייע לבית ה משפט ב צור& להכריע א ההורה הקטי מבי את משמעות ותוצאות חתימתו על כתב ההסכמה כנדרש . כדי להג על הקטי מפני פגיעה בפרטיותו וכ מפני פגיעה שהוא עלול לחוות א יתגל ו ההריו והלידה , ממליצה הוועדה כי בית המשפט לא יכפה את הזמנת הורי הקטי לדיו , מקו בו ההורה הקט י מתנגד לכ& . במקרי אלה , ימנה ב ית המשפט לקטי אפוטרופוס לדי ו ישמע אותו טר החתמת ההורה הקטי על כתב ההסכמה . 32 1.4 . סירוב לקבל הסכמה של הורה למסירת ילדו לאימו %ישנ מקרי בה למרות רצונ של הורי למסור את ילד לאימו , אי רשויות הרווחה סבורות כי המקרה מתאי  להלי& של אימו% . כדוגמא נית להביא מקרי בה מדובר בילד שברור מלכתחילה כי לא נית יהיה למצוא לו משפחה מאמצת ולפיכ& אי טע לנתק את קשרי ההורות בינו לבי הוריו הטבעיי או מקרי בה ההורי המבקשי למסור את הילד לאימו% כשירי לחלוטי לגדל את הילד ולא נמצא כי קיימת סיבה המצדיקה את ניתוק הילד מהוריו המולידי והעברתו להורי מאמצי . במקרי שכאלה , יתכ שרשויות הרווחה יגיעו למסקנה כי יש מקו לטפל במקרה בכלי שוני , למשל , מת סיוע סוציאלי למשפחה לפי חוק שירותי הסעד , התשי 'ח"1958 או השמה חו% ביתית שלא בדר& של אימו% לפ י חוק הנוער ) טיפול והשגחה (, '&" תש1960 . כדי לאפשר לרשויות להתמודד ע מקרי כאלה , ממליצה הוועדה כי במקרה בו פקיד הסעד ועור& הדי סבורי כי לאור הנסיבות אי מקו לקבל את הסכמת ההורה , יעבירו את העני להכרעת בית המשפט . 2. חזרה מהסכמה למסירת ילד לאימו *סעי 10 לחוק קובע כי " לפי בקשת הורה רשאי בית משפט לפסול הסכמתו שניתנה לפני לידת המאומ% או שהושגה באמצעי פסולי , ורשאי הוא , מטעמי מיוחדי שיירשמו , להרשות להורה לחזור בו מהסכמתו כל עוד לא נית צו האימו% ". למעשה , חוק האימו% כולל שלוש עילות נפרדות לב יטול הסכמה למסי רת ילד לאימו% – ה הסכמה ניתנה לפני הלידה ; ההסכמה הושגה באמצעי פסולי ; טעמי מיוחדי שיירשמו . 2.1 . הא לאפשר חזרה מהסכמה ל מסירת ילד אימו ? האפשרות לבטל את האימו% לאחר ש ההורי ה טבעיי כבר הסכימו ל ו שנויה במחלוקת . בדיו בסוגיה זו יש להבחי בי חזרה מהס כמה ב התקיי עילות מסוימות , לבי אפשרות לחרטה ללא כל עילה . ואמנ , קיימות בעול שיטות מגוונות ב נושא , זה החל ממת אפשרות לחרטה בלי עילה , ועד שלילת כל אפשרות לחזרה מהסכמה , ובתוו& עמדות ביניי שונות . יש לתת את הדעת לכ& של אופי ההסדר הכללי בנושא אימו% יש ה שפע ג ה ה על הסדר ב סוגית החרטה . עי* ס 10 לחוק מחייב את התקיימות של טעמי מיוחדי כדי לאפשר להורה חזרה מהסכמה . הפרשנות שניתנה לכ& על ידי בית המשפט היא מצמצמת ואינה כוללת חרטה כ" טע מיוחד ": " על בית המשפט לנקוט את המדיניות המשפטית המבקשת לקרב בי הורי טבעיי לבי ילדיה  א הדבר לטובת הקטי , ועליו להתחשב במדיניות המשפטית המבקשת 33 לעודד את מוסד האימו% ולתמו& בו . במסגרת איזו זה נראה לי כי עצ שינוי דעת של ההורי הטבעיי בוודאי אינו טע מיוחד ".13 מדבריו של ' כב השופט ברק בערעור המצוטט לעיל , נית ללמוד את השיקולי העיקריי הנ תוני במחלוקת בסוגיה . מחד גיסא הרצו לשמור כמה שיותר על מסגרת המשפחה הטבעית מו , איד& גיסא , הרצו לסופיות בהחלטת האימו% ה מכיוו שטובת הקטי להימצא במסגרת יציבה ככל האפשר , וה משיקולי מוסדיי שמבקשי למנוע פגיעה במוסד האימו% שעלולה להרתיע מאמצי פוטנציאל יי ולפגוע בטובת של כלל הילדי . מסקירת המצב המשפטי במדינות שונות בעול נמצא , כי אי אחידות בהסדרי הקיימי בנושא זה וישנ מדינות המאפשרות להורי שהסכימו למסור את ילד לאימו% להתחרט , א* ללא הוכחת עילה מיוחדת , מדינות המאפשרות להורי לחזור בה מהסכמת א הוכי חו כי התקיימה לכ& עילה וכ מדינות הקובעות כי הסכמה למסירת ילד לאימו% הינה סופית , ואינ מאפשרות לחזור ממנה כלל . א. חרטה ללא עילה – מחוזות שוני בקנדה מאפשרי חרטה ללא הוכחת עילה נוספת . , כ& בקנדה , במחוז אלברטה נית לחזור מהסכמה בתו& עשרה ימי מהמסירה וב , מחוז בריטיש קולומביה ניתני לא יולדת שלושי יו בה היא יכולה להתחרט א* א הילד כבר נמסר למשפחה מאמצת . לעומת זאת , בבריטניה , נית להתחרט רק כל עוד לא הוגשה בקשה לצו אימו% . במדינת אלבמה שבארצות הברית , בה נית לקבל הסכמה למסירה לאימו% לפני הלידה , נית לחזור מהסכ מה ללא עילה בתו& חמישה ימי מהלידה , או חמישה ימי ממועד מת ההסכמה , לפי המאוחר . ואילו 'ה Uniform Adoptions Act (1994)האמריקאי מציע הסדר שבו נית לקבל הסכמה ממועד הלידה , וישנה אפשרות לחרטה בתו& 192 שעות מהלידה . בדברי ההסבר להצע ה זאת נאמר כי : “This Act accommodates the interests of birth parents in not being pressured into making decisions they will later regret with the interests of minors and prospective adoptive parents in having an expeditious resolution of their status…”. ב. חזרה מהסכמה בהתקיי עילות או תנאי מיוחדי – במספר מדינות בארצות הברית נית לחזור מהסכמה במקרי בה נפל בה פסול ) היא נתנה בכפיה וכד '( או א ההורי ה טבעיי מצליחי להוכיח כי החזרה היא לטובת הילד . ישנ מקרי בה החזרה מותנית בהסכמה של ההורי ה מאמצי . ג. אי אפשרות לחזרה מהסכמה כלל – בגר מניה אי אפשרות לחז ר ה מהסכמה כלל , א כי ש נית לתת הסכמה לאימו% רק בתו שמונה שבועות אחר הלידה . כמו כ ג , במספר מדינות בארצות הברית , אי אפשרות לחרטה כלל ) מסצ ' וסטס ויוטה ל דוגמא , מצינות זאת במפורש (. 13ציטוט מפי ' כב השופט ברק בע "א577/83 היוע המשפטי לממשלה נ ' פלונית ) לח ד"פ ,1( 461 , 479 ) 1984 .( 34 הוועדה סבורה כי יש קשר בי ההסדרי הנוגעי לאפשרות לחזור מהסכמה לבי ההסדרי הנוגעי למת ההסכמה . כ& למשל , נית לראות קשר בי המועד שבו נית לקבל הסכמה למסירה לאימו% לבי מת אפשרות לחזור מ ההסכמה . ההנחה היא שמת זמ ארו& במיוחד , מייתר את הצור& באפשרות למת רשות ל חזרה מהסכמה , וזאת בדומה להסדר הקיי בגרמניה . לע ומת זאת , קביעה כי נית יהיה לקבל הסכמה סמו& מאוד ללידה , וא* בזמ ה הריו , עשויה להצדיק מת אפשרות רחבה יחסית לחזור מ ההסכמה , וזאת בדומה להסדר הקיי במדינת אלבמה שבארצות הברית . במקרי בה ניתנת להורי תקופה ממושכת של מספר שבועות בה ה נפגשי ע ילד ומתנסי בגידולו , נית להניח כי לא יהיה שינוי בדעת לאחר שהחליטו בכל זאת למסור את הילד לאימו% . ביטוי לגישה זו נמצא בדו " ח ה 'Law Reform Commission של מחוז ניו סאות ' ויילס שבאוסטרליה , שהוזכר בהקשר לקביעת המועד לקבלת ההסכמה . בנוס* , במקרי אלה , א* א ישנה חרטה בשלב מאו חר יותר , ההצדקה לתת לה ביטוי משפטי היא נמוכה יחסית לאור ההזדמנות המשמעותית שניתנה להורי להשאיר את הילד אצל ולאור הסיכו הגדול יותר לפגיעה בטובת הילד בשל הזמ שחל* . לעומת זאת , במקרי בה ההסכמה יכולה להינת בשלב מוקד מאוד , ובעיקר במהל& הלידה , נית להניח בוודאות גדולה יותר כי ההורי ישנו את דעת , זאת , בעיקר , לאור הדברי שנשמעו ב הרצאתה של ד " ר כצנלסו שעמדה על השינו י שמחוללת הלידה ועל השפעות ה לי דה על היכולת לקבל החלטות מדעת . כמו כ , ישנו סיכוי גדול יותר ש יחול שינוי בנסיבותיה של ההורי שיאפשר לה לגדל את היל ד. במקרי אלה , ישנה הצדקה גדולה יותר לתת ביטוי משפטי לשינויי אלה , וזאת מכיוו שלהורי היתה אפשרות קטנה יחסית , א בכלל , להתנסות בגידול הילד וכ מכיוו שהחשש לפגיעה בטובת הילד קט ככל שהוא צעיר יותר . המלצ ו ת הוועד ה לעני מת אפשרות לחזור מהסכמה 1.לא תתאפשר חזר ה מהסכמה ללא הוכחת עילה מיוחדת . 2.בית המשפט יוכל לפסול הסכמה ש לא התקבלה מדעת . 3.בית המשפט יוכל לאשר חזרה מהסכמה בשל שינוי נסיבות ומטעמי מיוחדי שירשמו הקשורי בטובת הילד . הוועדה הפרידה בדיוניה בי השאלה א יש לאפשר חרטה ללא עילה , לבי השאלה א יש לאפשר חזרה מ הסכמה או ביטול הסכמה בהתקיי עילות מוגדרות . לגבי השאלה הראשונה , גדר המחלוקת נגעה למידת החשיבות שיש לייחס לקשר בי הילד להוריו ה טבעיי ול זכותו של הילד לגדול אצל הוריו ה טבעיי , לבי החשש שטלטול הילד ממסגרת שבה הוש לאחר שניתנה ההסכמה לאימו% חזרה להוריו ה טבע , יי יביא לפגיעה בהתפתחותו של הילד ובזכותו ליציבות . שיקולי נוספי בהקשר זה , נוגעי בצור& להבטיח את יציבות מוסד האימו% ובחשש שמת אפשרות לחרטה ללא עילה תביא לזילות של ההסכמה . חשש משמעותי שעלה בהקשר זה נוגע ליכולת של הורי שמקבלי את הילד לצורכי אימו% ליצו ר קשר טוב ע הילד , כאשר ה מודעי ל סכנה שהוא עלול להילקח מה בכל עת וכ החשש שהסדר משפטי שכזה 35 יביא להרתעת מאמצי . הוועדה החליטה כי מ בי האינטרסי  האמורי יש להעדי* את האחרו ולא לאפשר חרטה ללא הוכחת עילה . יצוי , כי אנשי מקצוע בתחו האימו% , פסיכולוגי ועוב די סוציאליי , מסכימי כי ככלל , ההחלטה על מסירת ילד לאימו% מלווה את ההורי המוסרי לכל אור& חייה וכי בדר& כלל נית להניח שתהיה תחושה מתמדת של חרטה וא* רצו מסוי לפעול , כתוצאה ממנה כדי לקבל התינוק בחזרה . מכיוו שהחרטה היא חלק מובנה בהחלטה , אי הכרח לאפשר לה לקבל ביטוי משפטי . יצוי כי גישה זו נתמכת ג בדברי שמסרה ד " ר כצנלסו לוועדה בהקשר זה , לפיה , לעיתי למת האפשרות לחרטה יכולה להיות השפעה הפוכה של פגיעה בתהלי& האבל של ההורה שמסר את ילדו לאימו% , ובעצ ל יצר י תחושת אשמה נוספת )" למה לא שיניתי את דעתי כ שעוד יכולתי "(. לעני חזרה מהסכמה או ביטולה בהתקיי עילות מוגדרות , יש להבחי בי ביטול הסכמה בשל פג שנפל בה ) עילת " האמצעי הפסולי " הקיימת היו בסעי*10 לחוק (, לבי עילות שאינ קשורות בעצ מת ההסכמה ) עילת " הטעמי המיוחדי " שבסעי*10 .(הוועדה סבורה כי יש לאפשר ביטול של הסכמה פגומה בשל ליקוי שנפל בהלי& קבלתה . הוועדה ממליצה שלא לפרט בחוק את עילות הפסילה הנופלות תחת הגדרה זו כרשימה ממצה , אלא לקבוע את האפשרות הכללית לפסול הסכמה שלא התקבלה מדעת . השימוש בנוסח זה נועד כדי לאפשר לייש במסגרת זו את ההלכות הנוגעות להסכמה ולפסילת הסכמה בהקשרי רחבי יותר , לדוגמא , הלכות שהתפתחו ויתפתחו בדיני החוזי ו בהקשר לחוק זכויות החולה , התשנ "ו'1996 . הוועדה סבורה כי יש מקו לאפשר חזרה מהסכמה ג מקו שלא נפל בה פג , וזאת במקרה בו חל שינוי נסיבות המצדיק זאת . יצוי כי הפרשנות המקובלת ל " טעמי  מיוחדי " לפי סעי*10 מכוונת בעיקרה לשינוי כאמור בנסיבות , והו ועדה סבורה שלש הבהירות , ראוי ש העילה תוגדר באופ מדויק יותר . הכוונה היא להכיר בכ& שבמקרי מסוימי , הסכמה למסירת ילד לאימו% נעשית מתו& מצוקה , שבדיעבד מסתבר , שהיא זמנית בלבד . לעיתי , לאחר תקופה מס וימת , מסתבר כי ההורי ה טבעיי מסוגלי ומעוניני לגדל את ילד . במקרה זה , שוב , מתו& התפיסה שככלל , טובתו של ילד לגדול אצל הוריו ה טבעיי , יש לאפשר להורי לחזור בה מהסכמת למסירת הילד לאימו% ולקבלו חזרה לש גידולו . יחד ע זאת , הוועדה סבורה כי ג במקרה זה , על ב ית המשפט לשקול את טובת הילד כעיק רו על , ולפיכ& מומל% כי החזרה תות ר רק מטעמי מיוחדי הקשורי בטובת הילד . 2.2 .המועד ל חזרה מהסכמה או ל פסילתה *סעי10לחוק קובע מגבלת זמ רק ביחס לחזרה מהסכמה בשל טעמי מיוחדי שירשמו , והיא – כל עוד לא נית צו האימו% . פסילת הסכמה שניתנה לפני הלידה או שהושגה באמצעי פסולי אינה מוגבלת בזמ , ולכאורה , נית לפסול הסכמה שכזו א* לאחר שנית צו האימו% . 36 במסגרת שקילת סוגיה זו , ביקשה הוועדה למצוא את נקודת הזמ הנכונה שתבטא את המתח בי טובתו וזכותו של הילד לגדול אצל הוריו ה טבעיי , לבי החשש מפני פגיעה בילד בשל ניתוקו מדמויות הורי שאליה כבר נקשר . המלצ ו ת הוועדה לעניי הגבלת המועד לחזרה מהסכמה או פסילתה 1.בית המשפט יוכל לאשר להורה לחזור בו מהסכמתו , או לפסול הסכמה שניתנה שלא כדי , רק א טר חלפו שלושה חודשי ממועד מת ההסכמה . 2.בית המשפט יוכ ל לאשר ביטול הסכמת הורה למסירה לאימו% , לבקשת פקיד סעד , בהתקיי העילות המוגדרות בחוק , ג א חלפו שלושה חודשי ממועד ההסכמה , א הילד טר נמסר למשפחה המיועדת לאמצו או א הילד נמסר למשפחה , אול אי מקו להשאירו אצלה . הוועדה ביקשה לתת ביטוי לתיאור י ה הפסיכולוגית בדבר ההתקשרות של ילד לדמויות המשמעותיות הסובבות אותו ולנזק הכרו& בפגיעה בהתקשרות שכבר נעשתה , בתיאוריה זו נעשה שימוש בפסק הדי בעני " תינוק המריבה ."14 לפי תיאור ית ההתקשרות , לילד יש נטייה מולדת להתקשר אל הדמויות המטפלות בו . קשר זה מת פ תח בעיקר בשנת החיי הראש ונה , א& הוא ממשי& ומתפתח א* בתקופת הילדות .15 התקשרות טובה וחיובית מביאה ליכולת ליצור קשרי אישיי טובי וחיוביי בבגרות , ולפיכ& , פגיעה בהתקשרות עלולה להביא לנזק עתידי .16 עמדת רוב אנשי המקצוע , הפסיכולוגי והעובדי הסוציאליי , היא שבחלו* שלושה חודשי , ההתקשרות בי הילד למטפליו היא בשלב שבו הפסקתה יכולה לגרו לנזק רב לתינוק . יתר על כ , לעיתי , נית לראות דווקא בניתוק הילד ממשפחה המיועדת לאמצו כפגיעה בזכות לזהות של הילד , וזאת במקרי בה לאחר ששהה תקופה ממוש כ ת ע המשפחה המיועדת לאמצו , הילד מפתח הזדהות עמ במידה שנ יתוקו ממשפחה זו יביא לפגיעה בזהותו . שיקול זה קיבל ביטוי בדעת המיעוט בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בפרשת " תינוק המריבה ":17 "מציאות חייו של הקטי שבפנינו , שבראש ובראשונה הותוותה על ' ידי החלטותיה החופשיות של אמו הביולוגית , הביאה אותו למצב בו ישנ זוג הורי פסיכ ולוגי אצל גדל מאז היותו ב עשרה ימי , אות הוא מכיר כהוריו , שעימ יצר יחסי קירבה ותלות וה , ביחד ע בני משפחה מורחבת , יוצרי מעגל רחב יותר של קשרי משמעותיי לקטי ומשמשי לו כמשפחה . ... לדעתי בנקודת הזמ בה נמצא הקטי כעת , זכותו וחובתנו שלנו שנג על מרכ יבי זהותו , שכבר החלו להתגבש על ' ידי הקשר שלו להורי המיועדי לאמ% . 14 בע מ"377/05 לעיל ה ש"1,פסקה51 לפסק דינו של הנשיא ברק . 15פרופ ' אבי שגיא ' שוור% " טעויות שיפוטיות בנושא האימו% " פסיכו  אקטואליה אוקטובר 2004 , 30 . 16ד" ר ריקי פינצי וד " ר אורנה כה " זוגות בתהלי& הגירושי בראי תיאורית ההתקשרות " שיחות כר& ט " ו חוב '3, 235 . 17' תל ) מ"ע אביב יפו ' ( 4/04 פלונית ופלוני , ההורי המיועדי לאמ הקטי ת .ל.12.5.03 ואח ' נ' פלוני ופלונית , ההורי הביולוגי ואח ', מח ' תק2004 )4( 6517 , 6552'6551 ) 2004 (. 37 כבר אמר בית המשפט העליו כי : " בנסיבות מתאימות יהיה זה מוצדק לתת ביטוי ליחס זה ] יחסי הורה – ילד .[ ר.ס . ג בהיבט המשפטי . במקרי מיוחדי שבה נסיבות חייו של אד יצרו בינו לבי זולתו קשר שכמוהו כקשר הורי , והוא קשר אמיתי וכ – ראוי כי תישמר ותכובד חירותו למסד קשר כזה כחלק מכבוד האד שלו הוא זכאי א"ע " )7155/96 פלוני נ ' היוע% המשפטי "פ , ד נא )1( 160 , 177 .ההדגשה שלי .(. ר.ס . ". לנוכח דברי אלה , הוועדה סבורה כי השיקול המכריע אינו מועד מת צו האימו% , הנ שלט על ידי שיקולי משפטיי כאלה ואחרי , כפי שקבוע היו , אלא הקשר הקיי בפועל בי התי נוק לבי ההורי המיועדי לאמצו . במקביל , הוועדה סבורה כי אי מקו לקבוע הגבל ת זמ שכזו , מקו בו מדובר בתינוק שלא נמסר להורי המיועדי לאמצו , וזאת מכיוו שהתקשרות שכזו טר נו צרה . ישנ מקרי בה לא נמצאי הורי מאמצי לתינוקות המיועדי לאימו% והתינוקות מוחזקי בבתי ילדי או במשפחות אומנה שאי לה כוונה לאמ% את הילד . במקרי שכאלה , טובתו של הילד איננה להישאר ללא הורי המיועדי לגדלו בטווח הארו& ולצור& הגנה על זכויותיו , ראוי שלא ל הגביל את האפשרות להחזירו להוריו ה טבעיי . מסיבה זו , סבורה הוועדה כי ראוי לאפשר לרשויות הרווחה לפעול ל החזרת התינוק להוריו ה טבעיי א* א חלפה תקופה ארוכה יותר , א מצאו שהדבר משרת את טובתו של הילד , לאור מצבו ומצב של ההורי ה טבעיי . הוועדה החליטה שלא לאפשר לה ורה לבקש את ביטול ההסכמה לאחר שחלפו שלושת החודשי הללו , אלא להסמי& לעני זה רק את רשויות הרווחה . השיקול העיקרי שבבסיס המלצה זו הוא הצור& בסופיות מבחינתו של ההורה שמסר את ילדו לאימו% . בהקשר זה , ראוי להוסי* ו לציי כי , רוב המקרי שבה לא נמצאו לילד הורי מאמצ י לאחר שחלפו שלושה חודשי , ה מקרי בה מדובר בילדי ע צרכי מיוחדי , או שיש חשש שאלה ילדי ע צרכי מיוחדי . במקרי שכאלה , בדר& כלל לוקח זמ רב יותר למצוא הורי מאמצי לילד והחשש הוא שא ייפתחו הליכי ביטול הסכמה בשלב מאוחר , יסוכלו המאמצי להעביר את הילד להורי מאמצי שיימצאו בשלב מאוחר זה , א* א ההליכי טר הסתיימו . לפיכ& , הוועדה סבורה כי ראוי לקבוע כי ייזו ההלי& לביטול הסכמה בנסיבות אלה , לאחר שכבר חלפו שלושה חודשי , יופקד רק ידי ב רשויות הרווחה שישקלו , בי השאר , ג את הסיכוי שתמצא לילד משפחה מאמצת בעתיד . יצוי , שלמרות שהחלטת הוועדה מונחית בעיקרה על ידי שיקול זה של טובת הילד וזכויותיו , הוועדה ראתה לנגד עיניה ג את ההורי ה טבעיי וזכות לגדל את ילד וכ את ההורי המיועדי לאימו% , שאליה נמסר התינוק עוד טר מת צו האימו% והצור& לאפשר לה ליצור קשר יציב ע ה תינוק . בהתייחס למצב המשפטי הקיי , הוועדה לא מצאה כי יש מקו להבחי בי  העילות לביטול ההסכמה ) שינוי נסיבות או פג בהסכמה ( לעני מועד ביטולה . לעניי זה מצאה הוועדה לנכו להעדי* את שיקולי טובת הילד על פני ה שיקולי הנוגעי להורי נותני ההסכמה , או א* לשיקולי משפטיי הנוגעי לתוקפה של פעולה משפטית שנפל בה פג . 38 2.3 . ההודעה על החזרה מהסכמה *סעי10 לחוק קובע כי בית המשפט ידו בחזרה מהסכמה לפי בקשת הורה . בפועל , פעמי רבות , פוני ההורי , ממילא , תחילה לשירות למע הילד בבקשה לחזור מהסכמת , וזאת מכיוו שזוהי הכתובת ה יחידה שה מכירי ב זיקה ל גורלו של ילד  שנמסר לאימו% . המלצ ו ת הוועדה לעני אופ החזרה מההסכמה 1.חזרה מהסכמה יכול שתתבצע על ידי הגשת בקשה ישירות לבי ת המש פט או ב דר& של פניה רי לש ות למע הילד . השירות למע הילד י עביר את הבקשה ל יוע% המשפטי של משרד הרווחה בתו& שבעה י מי , והיוע% המשפטי של משרד הרווחה י עביר את הבקשה לבית המשפט בתו& שבעה ימי מהמועד שקיבל אותה מהשירות למע הילד . 2.פניה כאמור לשירות למע הילד , לא תחשב כחזרה מהסכמה לצור& המועדי ולצור& פעולתו של השירות , כל עוד לא העלה והגיש הפונה את בקשתו לחזרה מהסכמתו , בכתב , לשירות למע הילד . 3.לא י טפל פקיד של השירות למע ה ילד בחזרה מהסכמה של הורה שטיפל בו בשלב קבלת ההסכמה . במקרה שכזה , הטיפול יועבר לפקיד סעד אחר , שאי יחסי כפיפות בינו לבי פקיד הסעד שטיפל בהורה בשלב קבלת ההסכמה . לאור ההכרעה כי חזרה מהסכמה טעונה אישור בית המשפ ט, ממליצה הוועדה כי הורה המבקש לחזור בו מהסכמתו ) במסגרת הזמ שהוא רשאי לעשות כ ( יגיש בקשה לכ& לבית המשפט . הוועדה דנה א יש מקו לשנות את חוק האימו% הקיי ולהוסי* אפשרות לפנות לבית המשפט דר& השירות למע הילד , וזאת לאור המציאות שתוארה לעיל . היתרו העיקרי של פניה ישירה לבית המשפט הוא בחיסכו בזמ בהקשר להלי& שהמועד לפתיחתו קצר . במקביל , עלה החשש כי מת אפשרות לפנות לבית המשפט דר& השירות למע הילד , עלול לחשו* את השירות לטענות מצד ההורי ה טבעיי וכ ליצור מראית עי כאילו ששירותי הרווחה מנסי להניא נשי מלחזור בה  מהסכמת . לאחר דיו בנושא , הגיעה הוועדה למסקנה כי סגירת שערי השירות למע הילד במקרי אלה עלולה להביא לעיכובי מיותרי מקו בו ההורה פנה קוד לשירות מרצונו . לפיכ& , סבורה הוועדה כי אי למנוע מהורי המבקשי לחזור בה מהסכמת לפנות לשירות למע הילד לצור& , זה א& כי על השירות לשמש כצינור בלבד להעברת הבקשה לבית המשפט , מבלי שיתערב כלל בהחלטה של ההורה . לש , כ& הוועדה ממליצה כי תוק* הבקשה לחזור מהסכמה יהיה רק מרגע שההורה חת על מסמ& שמפורשת בו בקשתו ל חזרה מ ה הסכמה . כמו כ , כדי למנוע מצב של קונפליקט אישי אצל הגור המט פל או א* מראית עי של ניגוד עניני , מומל% כי במקרי בה פנייתו של ההורה מגיעה לפקיד הסעד שטיפל בו טר מת ההסכמה , יועבר הטיפול לפקיד סעד אחר , שאיננו כפו* לו . 39 4. סיכו המלצות הוועדה מועד קבלת ההסכמה 1.נית יהיה לקבל הסכמה של הורה לאימו% ילדו רק לאחר שחלפו אר בעה ' עשר יו מלידתו של הילד , ובלבד שמצבו הנפשי של ההורה מאפשר לו לתת הסכמה מדעת . 2. במקרי חריגי ולאחר שניתנה רשות בית המשפט , נית יהיה לקבל את ההסכמה בטר חלפו ארבעה ' עשר יו  מהלידה , אול ב שו מקרה , לא נית יהיה לקבל את ההסכמה לפני הלידה . 3.טר מת ההסכמה , יער כו שירותי הרווחה פעולות שמטרת : א. להביא לידיעת ההורה את ההשלכות והתוצאות של האימו% על הילד ועל ההורה . ב. להביא את ההורה לשקול את האפשרות לגדל את הילד בכוחות עצמו במקו למסור את הילד לאימו% , לרבות בעזרת הסיוע המקובל מרשויות הרווחה . ג. לוודא שההורה אכ רוצה למסור א ת ילדו לאימו% וכי רצו זה מתבסס על הבנת ההשלכות ארוכות הטווח של מסירת הילד לאימו% . מקבל ההסכמה והגורמי הנוכחי בעת מת ההסכמה 1.את ההסכמה יוכלו לקבל שופט בית משפט למשפחה , דיי של בית די דתי או עור& די עובד מדינה . 2.בעת מת ההסכמה יהיה נוכח ג פקיד סעד לחוק אימו% של השירות למע הילד שיחתו ג הוא על כתב ההסכמה . 3.אל ה הורה נות ההסכמה יוכל להתלוות אד נוס* מטעמו . 4.הסכמה מחו% לישראל תתקבל על ידי נציג דיפלומטי או קונסולרי . אופ קבלת ההסכמה 1.הסכמה תינת בדר& של חתימה על כתב הסכמה שיאושר על ידי פקיד הסעד ועור& הדי שי היו נוכחי בעת מת ההסכמה . 2. ההורה המסכי זכאי לקבל העתק של כתב ההסכמה , א יחפו% בכ& . 40 רכיבי כתב ההסכמה 1.הוועדה ממליצה כי כתב ההסכמה ישק* את ההסברי שיינתנו להורה טר הסכמתו למסירת ילדו לאימו% . בהתא לכ& , הוועדה ממליצה שכתב ההסכמה יכלול את הרכיבי הבאי : )א( פרט י ההורה המסכי , פרטי הילד הנמסר לאימו% ופרטי אודות ההורה השני . )ב( הסיבה למסירת הילד לאימו% . )ג( הצהרת ההורה כי : )1(נית לו הסבר אודות האפשרות לגדל את הילד בעצמו , לרבות ע עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל בשירותי הרווחה , במקו למסור את הילד לאימו% . הסבר זה לא יינת מקו בו ההסכמה ניתנת מחו% לישראל , שכ לא יהיה פקיד סעד נוכח במקו . )2(ידוע לו שהסכמתו למסירת הילד לאימו% הינה סופית וכי לא יוכל לחזור בו מהסכמה זו , אלא א כ בית המשפט התיר זאת בהתא לתנאי הקבועי בחוק . )3(ידוע לו שהאימו% מפסיק את החובות והזכויות שבי הילד לבי נו ובי שאר קרוביו וכ את הסמכויות הנתונות לה ביחס אליו , זולת א יורה בית המשפט הוראה אחרת בצו האימו% . )4(ידוע לו שהאימו% אינו מפקיע את זכותו של הילד לרשת את הוריו הטבעיי .18 )5(ידוע לו כי מעת חתימתו על כתב ההסכמה ועד למת צו האימו% יהיו זכויותיו , חובותיו וסמכוי ותיו כלפי הילד נתונות לפקיד סעד . )6(ידוע לו כי מעת חתימתו על כתב ההסכמה לא תהיה לו זכות לקבל מידע אודות הילד ואודות הליכי משפטיי בעניינו או לדעת את זהותו של העומד לאמ% את הילד או את זהותו של מי שיאמצו . )7(ידוע לו שבהגיע הילד לגיל18 תהיה ל ילד הזכות לפנות לפקיד סעד או לבית משפט בבקשה להתיר לו לעיי בפנקס האימוצי ולקבל פרטי אודות ההורה .19 )8( %ידוע לו כי כתב ההסכמה יהווה ראיה בבית המשפט להסכמתו לאימו . )9(הוא חת על כתב ההסכמה מתו& הבנה ורצו חופשי ולאחר שהוסברו לו , בשפה המובנת לו , משמעות הסכמתו למסירת הילד לאימו% ותוצא ותיה , זכותו 18הוועדה עתידה לדו בסוגיית זכותו של מאומ% לרשת את הוריו הביולוגיי בשלב מאוחר יותר . לפיכ& , ההמלצות בנוגע לסוגיה זו כפופות להמלצת הוועדה בדו " ח הסופי . 19הוועדה עתידה לדו בסוגייה של עיו המאומ% בתיק האימו% בשלב מאוחר יותר . לפיכ& , ההמלצות בנ וגע לסוגיה זו כפופות להמלצת הוועדה בדו " ח הסופי . 41 &להתייע% ע עור ' די וכל אד אחר לפני החתימה על כתב ההסכמה , זכות ו להביא עמ ו אד נוס* למעמד החתימה על כתב ההסכמה וכ האפשרות להשאיר לילד , באמצעות פקיד הסעד , מכתב או מזכרת אחרת . )ד( הצהרה של פקיד הסעד כי נת להורה את כל ההסברי אודות האפשרות לגדל את ה ילד בעצמו , לרבות ע עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל בשירותי הרווחה , וכי ההורה חת על כתב ההסכמה לפניו . )ה( הצהרה של השופט או הדיי או עור& הדי או של הנציג הקונסולרי או הדיפלומטי , לפי העני , כי מסר את כל ההסברי הנדרשי ממנו לפי כתב ההסכמה , כי זיהה את ההורה ואישור כי הורה חת לפניו על כתב ההסכמה לאחר שהבי את משמעות הסכמתו למסירת הילד לאימו% ואת תוצאותיה . 2.הוועדה ממליצה כי פרטי כתב ההסכמה , נספח ז ', יפורטו בחוק וכי כתב ההסכמה יצור* לחוק בדר& של תוספת ששר המשפטי יוכל לשנותה באישור ועדת חוקה , חוק ומשפט של הכנסת . קבלת הסכמה מהורה קטי 1.קבלת הסכמה מהורה קטי אינה טעונה הסכמת נציגו . 2.הסכמת הורה שגילו נמו& משש ' עשרה שני תתקבל על ידי שופט בית המשפט לעניני משפחה בנוכחות פקיד סעד . בנוס* לחובות ההסבר הרגילות , בית המשפט יזמי את הורי ההורה הקטי וישמע את עמדת . א ההורה הקט י מתנגד לכ& שהוריו יוזמנו לדיו או א ה תעוררו חילוקי דיעות בי ההורה הקטי לבי הוריו בשאלת המסירה לאימו% , ימנה בית המשפט לקטי אפוטרופוס לדי ויישמע את האפוטרופוס בשאלה זו . חתימת הקטי על כתב ההסכמה לא תיעשה , אלא לאחר שבית המשפט נוכח כי ההורה הקטי הבי את משמעות החתימה ואת תוצאותיה . סירוב לקבל הסכמת הורה במקרה בו פקיד הסעד ועור& הדי סבורי כי לאור הנסיבות אי מקו לקבל את הסכמת ההורה , יעבירו את העני להכרעת בית המשפט . מת אפשרות לחזור מהסכמה 1.לא תתאפשר חזרה מהסכמה ללא הוכחת עילה מיוחדת . 2.בית המשפט יוכל ל פסול הסכמה שלא התקבלה מדעת . 42 3.בית המשפט יוכל לאשר חזרה מהסכמה בשל שינוי נסיבות ומטעמי מיוחדי שירשמו הקשורי בטובת הילד . המועד לחזרה מהסכמה או פסילתה 1.בית המשפט יוכל לאשר להורה לחזור בו מהסכמתו , או לפסול הסכמה שניתנה שלא כדי , רק א טר חלפו שלושה חודשי ממו עד מת ההסכמה . 2. %בית המשפט יוכל לאשר ביטול הסכמת הורה למסירה לאימו , לבקשת פקיד סעד , בהתקיי העילות המוגדרות בחוק , ג א חלפו שלושה חודשי ממועד ההסכמה , א הילד טר נמסר למשפחה המיועדת לאמצו או א הילד נמסר למשפחה , אול אי מקו להשאירו אצלה . אופ החזרה מהה סכמה 1.חזרה מהסכמה יכול שתתבצע על ידי הגשת בקשה ישירות לבית המשפט או בדר& של פניה לש יר ות למע הילד . השירות למע הילד י עביר את הבקשה ל יוע% המשפטי של משרד הרווחה בתו& שבעה ימי , והיוע% המשפטי של משרד הרווחה יעביר את הבקשה לבית המשפט בתו& שבעה ימי מהמועד שקיבל אותה מהשירות למע הילד . 2.פניה כאמור לשירות למע הילד , לא תחשב כחזרה מהסכמה לצור& המועדי ולצור& פעולתו של השירות , כל עוד לא העלה והגיש הפונה את בקשתו לחזרה מהסכמתו , בכתב , לשירות למע הילד . 3.לא יטפל פקיד של השירות למע הילד בחזרה מהסכמה של הורה שטיפל בו בשלב קבלת ההסכמה . במקרה שכזה , הטיפול יועבר לפקיד סעד אחר , שאי יחסי כפיפות בינו לבי פקיד הסעד שטיפל בהורה בשלב קבלת ההסכמה . נספחי נספח ב – ' פניית הוועדה לציבור באמצעות העיתונות מדינת ישראל פנייה לציבור להצגת עמדות והצעות לועדה לבחינת חוק אימו ילדי התשמ "א 1981 והליכי אימו ילדי בישראל ביו כ " ח באדר א ' התשס "ה )9 % במר2005 (מינו ראש הממשלה ' שר הרווחה ושרת המשפטי ועדה לש בחינת הצור& בעריכת תיקוני לחוק אימו% ילדי , התשמ "א –1981 ולש בחינת הליכי האימו% בישראל , לאור הנסיו שנצבר בהפעלת החוק הקיי ולאור אמנת האו "  לזכויות הילד . הועדה פונה בזאת לציבור הרחב לקבלת עמדות והצעות בכתב בקשר לחוק אימו% ילדי ולהליכי האימו% בישראל ולקבלת הצעות לתיקוני לחוק . הועדה מזמינה מאומצי ומאומצות ' ילדי ובוגרי , הורי מאמצי והורי שילדיה נמסרו לאימו% , אנשי מקצוע , אנשי דת , גופי מקצועיי , ארגוני וכל מי שמעוניי להציג עמדה בנושא להביא את עמדתו בפניה . נא לשלוח את העמדות וההצעות בכתב עד ליו ט " ו באייר תשס ) ה"24 במאי 2005 (אל מרכזת הועדה " עו , ד מוריה בקשי , משרד המשפטי רחוב צאלח אדי29 ת.ד.49029  ירושלי91490 או באימייל לכתובת @justice.gov.il vaadat-imutz הועדה תזמ לדיוניה , מבי הפוני בכתב , את מי שתמצא לנכו . הועדה רואה חשיבות רבה בקבלת עמדות הציבור ומקוה לשיתו0 פעולה פורה מהציבור . שלו ברנר סג נשיא בית המשפ ט המחוזי בירושלי ) בדימוס ( " יו ר הועדה נספח ג' – רשימת המגיבי לפניית הוועדה לציבור ונושא תגובת 1.חברי ועדת הייעו% לקביעת סמכות " ועדות החלטה " ודר& התנהלות מול פקידי הסעד למיניה )" ועדת גילת – "( בקשה להציג לפניה את עמדת בנושא הי חס בי הליכי אימו% לבי הליכי לפי חוק הנוער ) טיפול והשגחה (, התש "&'1960  ולשתפה בהתרשמות מדברי ששמעה הוועדה מפי פקידי סעד שוני . 2.' גב ציפורה גוטמ , מנהלת המחלקה להצלה מטמיעה מארגו " יד לאחי " " ועו ד דקלה כה – הצעה מטע הארגו לתיקו חוק האימו% הנוגעת בהיבט י שוני של הלי& האימו% . 3.ד" ר רונה שוז , מכללת שערי משפט – זכות הילד לגדול אצל הוריו הביולוגי י. 4.פרופ ' אליאב שוחטמ , מכללת שערי משפט – מאמרו " על דרישת ההסכמה המודעת בהפסקות הריו ". 5.ד" עו מירה ברקאי – הספר " משמעות המושגי '  מסוגלות הורית 'ו ' טובת הילד " ) ' מאת : מי רה ברקאי ומילי מאסס (. 6.ד" ר מילי מאסס , מבית ' הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית – חומר רב בנושא אימו% פתוח והקשר בי הורי טבעיי לבי ילד וכ הצעה לתיקו חוק האימו% . 7.' גב נעמי יקיר חוקרת בנושא מלכר י " – הפיקוח על עמותות העוסקות באימו% בי ' ארצי . 8.ד" ר אלי י. שוסבי , מנהל אגודת " אפרת " לעידוד הילודה בע היהודי – האפשרות להנהיג אימו% בתשלו . 9.' גב ענת דונובי% , מנהלת שרות " אומנה במרכז ב " ארגו " אור שלו " – מעבר ילדי מאומנה לאימו% , מש& הלי& האימו% ומנגנוני בקרה ופיקוח על תהליכי האימו% . 10 . השופט פנחס אסולי , סג נשיא בית המשפט לענייני משפחה בבאר ' שבע – בקשה לשת* את הוועדה בניסיונו כשופט בתיקי אימו% . 11 .' גב בלומה משה ומר שלמה שפירא , מנהלי של בית מעבר לילדי המוצאי מבית בצו לפי חוק הנוער ) טיפול והשגחה (, התש "&'1960 –מסירה לאימו% של ילדי שהוצאו מבית בצו לפי חוק הנוער . 12 .עו בד סוציאלי , עובד החטיבה לקידו נוער וצעירי בעירית ירושלי – שמירת הקשר בי ילדי מאומצי לבי בני משפחת הביולוגית וכ המש& התמיכה של שירותי האימו% בילדי שנמסרו לאימו% ובמשפחה המאמצת . 13 . %פקידת סעד לחוק האימו לשעבר – אפשרות להוסי* למעמד הח תימה על הסכמה למסי רת ילד לאימו% מפגש ע גור משפטי כדי לחזק את הבנת ההורה המוסר כי מדובר בניתוק מהילד וכ קיצור המועד למת צו אימו% לפי סעי*6 לחוק ה אימו% מחצי שנה לחודש . 14 . %א ששקלה למסור את תינוקה לאימו – הלי& מת ההסכמה למסירת ילד לאימו% ) התנגדות לדרישה שההסכמה תינת בבית המשפט (. 15 .פניות מאנשי שאומצו , בנושאי הבאי : 1. קשיי ההסתגלות של ילדי מאומצי . 2. &הסדרת הלי קבלת היתר נישואי בבוא מאומ% להינשא . 3. הלי& פתיחת תיק האימו% והמפגש ע ההורי הביולוגיי . 16 .פניות מ משפחות מאמצ ות או מ אנשי המבקשי לאמ% ילדי , בנושאי הבאי : 1.הליכי האימו% הב ' י ארצי – הפיקוח על העמותות המבצעות את האימו% , עלויות האימו% הבי ' ארצי וסוגיית גיור הילדי המאומצי . 2. %תנאי הכשירות לאמ , ובפרט , מצב של מבקשי חד הוריי , בני זוג מאותו המי ומאמצי מבוגרי . 3. הפגיעה בפרטיות של ילדי מאומצי במת מספרי תעודת זהות חריגי לילדי  אלה . 4.ניסיו חיובי באימו% פתוח . 5. אימו% בגירי . 17 . פניות מאזרחי שוני , בנושאי הבאי : 1.הלי& הגיור של תינוקות לא יהודי הנמסרי לאימו% במשפחה יהודית . 2.קיצור ופישוט הליכי האימו% . 3.הרחבת האפשרויות לאימו% פתוח . 4.הגבלת האפשרות של הורה שנת את הסכמתו למסור את ילדו לא ימ , ו% לחזור בו מהסכמה זו ובפנייה אחרת , מת אפשרות בלתי מוגבלת להורה לחזור בו מהסכמתו . 5. הצור& לשנות את דיני הירושה לפיה ילד מאומ% יורש ה את הוריו הטבעיי וה את הוריו המאמצי . נספח ד' – רשימת אישי שהופיעו בפני הוועדה 1.מר דב גולדברגר , " מנכ ל משרד הרווחה . 2.מר חיי פוזנר , ראש האג* לשירותי חברתיי . 3.השופטת סביונה רוטלוי , בית המשפט המחוזי בתל ' אביב . 4.מר ד .ג., מאומ% , והעובדת הסוציאלית מטע רשויות הרווחה שטיפלה ב עניינו . 5.ד" ר ישראל צבי גילת , המכללה האקדמית נתניה ר" יו , ועדת ייעו% לקביעת סמכות ועדות ההחלטה ודר& התנהלות מ ול פקידי הסעד למיניה וד" ר יאיר רונ , אוניברסיטת באר שבע והפקולטה למשפטי באוניברסיטת בר איל , חבר הוועדה . 6.חבר הכנסת יצחק לוי . 7." עו ד לימור סולומו ועו " ד ורד וינמ , המועצה לשלו הילד . 8.ד" ר שרה קנדל ' כצנלסו , פסיכיאטרית מיחידת א ' תינוק במרכז הירושלמי לבריאות נפש ה " איתני ". 9.ד" ר מילי מאסס , בית ' הספר לעבודה סוציאלית , האוניברסיטה העברית . נספח ו' – הצעת הוועדה לתיקו חוק אימו ילדי מועד קבלת הסכמת הורה 1. )(א%לא תתקבל הסכמת הורה למסירת ילדו לאימו ) להל – הסכמת הורה ( אלא לאחר שחלפו ארבעה ' עשר יו ממועד לידתו של הי . לד (ב)על א* האמור בסעי* קט )א(, רשאי בית המשפט לקבל הסכמת הורה א* א לא חלפו ארבעה ' עשר יו מהלידה א מצא כי התקיימו בהורה נסיבות מיוחדות שאינ מאפשרות את ההמתנה לחלו* התקופה האמורה לצור& קבלת ההסכמה . 2. )א( פקיד סעד ש אליו פנה הורה המבקש למסור את ילדו לאימו% יית להורה הסברי במטרה – הכנת הורה המבקש למסור את ילדו לאימו )1(להביא לידיעת ההורה את ההשלכות והתוצאות של האימו% על הילד ועל ההורה ; )2(להביא את ההורה לשקול את האפשרות לגדל את הילד בכוחות עצמו במקו למסור את הילד לאימו% , לרבות ע עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל בשירותי הרווחה ; )3( להביא לידיעת ההורה את זכותו להתייע% ע עור& די או ע גור אחר מטעמו טר החתימה על כתב ההסכמה ; )4( %להסביר להורה את הלי& האימו , לרבות זכותו להשאיר לילד מכתב או מזכרת אחרת וזכותו להביא עמו אד נוס* למ עמד החתימה על כתב ההסכמה . )ב( לא תתקבל הסכמה הורה אלא לאחר שניתנו לו הסברי לפי סעי* זה . קבלת הסכמת הורה 3. )א( הסכמת הורה תתקבל על ידי פקיד סעד ושופט בית משפט לעניני משפחה ) להל – שופט לעניני משפחה ( או דיי , או על ידי פקיד סעד ועור& די שהוא עובד מדי , נה על גבי כתב ההסכמה למסירת ילד לאימו% הקבוע בתוספת ) להל – כתב ההסכמה (. )ב( טר החתמת ההורה על טופס ההסכמה , ייערכו הפעולות הבאות – )1( *פקיד סעד יברר כי ההורה הבי את העניני המפורטי בסעי 2)א(; )2( השופט או הדיי או עור& הדי , לפי העני , יסב יר להורה את הדברי הבאי – )1(הסכמה למסירת הילד לאימו% הינה סופית ולא נית לחזור מהסכמה זו , אלא א כ בית המשפט התיר את החזרה *מההסכמה לפי הוראות סעי8 או פסל את ההסכמה לפי הוראות סעי*7 ; )2( האימו% יפסיק את החובות והזכויות שבי הילד לבי ההורה המסכי ובי שאר קרוביו וכ את הסמכויות הנתונות לה ביחס אליו , זולת א יורה בית המשפט הוראה אחרת בצו האימו% ; )3(האימו% לא יפקיע את זכותו של הילד לרשת את הוריו על , פי הדי ; )4(מעת החתימה על כתב ההסכמה ועד למת צו האימו% יהיו זכויותיו , חובותיו וס מכויותיו של ההורה כלפי הילד נתונות לפקיד סעד ; )5(מעת החתימה על כתב ההסכמה לא תהיה להורה זכות לקבל מידע אודות הילד ואודות הליכי משפטיי בעניינו או לדעת את זהותו של העומד לאמ% את הילד או את זהותו של מי שיאמצו ; )6(בהגיע הילד לגיל18 תהיה לו הזכות לפנות לפקיד סעד או לבית משפט בבקשה להתיר לו לעיי בפנקס האימוצי ולקבל פרטי אודות ההורה . )3( השופט או הדיי או עור& הדי , לפי העני , יידע את הורה החות על זכותו להתייע% ע עור& ' די וכל אד אחר לפני החתימה על כתב ההסכמה , על זכותו להביא עמו אד נוס* למ עמד החתימה על כתב ההסכמה וכ על זכותו לקבל העתק של כתב ההסכמה . (ג)כתב ההסכמה יכלול את הפרטי האמורי בסעי* קט )ב( וכ מקו לפירוט הסיבה למסירת הילד לאימו% . )ד( ההורה החות יצהיר כי חת על כתב ההסכמה מתו& הבנה ורצו חופשי ולאחר שהוסברו לו , בשפה המוב נת לו כל , רכיבי כתב ההסכמה . )ה( פקיד הסעד יאשר בחתימתו על גבי כתב ההסכמה כי מסר את כל ההסברי הנדרשי ממנו וכי ההורה חת על כתב ההסכמה לפניו . (ו)השופט או הדיי או עור& הדי , לפי העני , יאשר בחתימתו על גבי כתב ההסכמה כי מסר את כל ההסברי הנדרשי ממנו , כי זיהה את ההורה וכי ההורה חת על כתב ההסכמה לפניו לאחר שהבי את משמעות הסכמתו למסירת הילד לאימו% ואת תוצאותיה . (ז)בכפו* לאמור בסעיפי קטני ,(ו) עד (ג) רשאי שר המשפטי , באישור ועדת חוקה , חוק ומשפט של הכנסת , לשנות את התוספת . )ח( בסעי* זה – " דיי ", כל אחד מאלה : )1( דיי כהגדרתו בחוק הדייני , התשט "ו'1955 20 ; )2(קאדי ' מד ' הב כהגדרתו בחוק בתי הדי הדרוזיי , התשכ "ג' 1962 21 ; )3( קאדי כהגדרתו בחוק הקאדי , התשכ "א'1962 22 ; )4( דיי של בית די של עדה נוצרית כמשמעותו בסימ54 לדבר המל& במועצה על אר% ישראל ,1922'1947 23 . קבלת הסכמה הורה מחו לישראל 4. *על א* האמור בסעי3),(א הסכמה מחו% לישראל למסירת ילד לאימו% תינת בחתימה על כתב ההסכמה לפני הנציג הדיפלומטי או הקונסולרי של ישראל , והנציג הדיפלומטי או הקונסולרי ימלא את החובות האמורות בפסקאות )2( )'ו3(לס עי*3)ו (ב בסעי*3)(. ו הסכמת הורה קטי 5. )א( הסכמת הורה שגילו פחות משמונה ' עשרה שני אינה טעונה הסכמת נציגו . )ב( הסכמת הורה שגילו פחות משש ' עשרה שני ) להל – ההורה הקטי ( תתקבל על ידי שופט לעניני משפחה בנוכחות פקיד סעד ; על קבלת ההסכמה יחול סעי* 3,בשינוי י המחויבי , וכ ההוראות הבאות – )1(בית המשפט ישמע את הורי ההורה הקטי טר חתימת ההורה הקטי על כתב ההסכמה ; )2( סרב ההורה הקטי ש הוריו יוזמנו לדיו או שהתעוררה מחלוקת בי ההורה הקטי לבי הוריו לגבי מסירת הילד לאימו% , ימנה בית המשפט אפוטרופוס להו רה הקטי וישמע את עמדתו של האפוטרופוס טר חתימת ההורה הקטי על כתב ההסכמה ; )3( ההורה הקטי יחתו על כתב ההסכמה א בית המשפט נוכח כי הוא הבי את משמעות החתימה על כתב ההסכמה ואת תוצאותיה . העברת בקשה למסור ילד לאימו לבית המשפט 6.סברו פקיד הסעד ועור& הד י כי לאור הנסיבות אי מקו לקבל את הסכמת ההורה , יעבירו את העני להכרעת בית המשפט . 20ס" ח התשט ' עמ ,ו"68 . 21ס" ח התשכ ' עמ ,ג"20 . 22ס" ח התשכ ' עמ ,א"118 . 23חוקי א "י, כר& ג ', (ע) ' עמ2738 ,)א(2569 . פסילת הסכמה 7.לבקשת הורה , רשאי בית המשפט לפסול את הסכמתו למסירת ילדו לאימו% א מצא שההסכמה התקבלה באמצעי פסולי , ובלבד שטר חלפו שלושה חודשי מיו מת ההסכמה ולא נית צו אימו% . חזרה מהסכמה 8.לבקשת הורה , רשאי בית המשפט להרשות להורה לחזור בו מהסכמתו למסור את ילדו לאימו% , מטעמי מיוחדי שירשמו , הקשורי בטובת הילד , א מצא שחל שינוי בנסיבות , ובלבד שטר חלפו שלושה חודשי מיו מת ההסכמה ולא נית צו אימו% . ביטול הסכמה 9.ל בקשת פקיד סעד , רשאי בית המשפט , מטעמי מיוחדי שירשמו , הקשורי בטובת הילד , לבטל הסכמת הורה א מצא שחל שינוי בנסיבות ג א חלפו שלושה חודשי מיו מת ההסכמה , ובלבד שלא נית צו אימו% והילד לא נמסר למשפחה המיועדת לאמצו . 10 . )א( פנה הורה לפקיד סעד בבקשה לפסול את הסכמתו למסירת ילדו לאימו% או לאפשר לו לחזור בו מהסכמתו כאמור , יעלה את בקשתו על הכתב ופקיד הסעד יעביר את הבקשה ליוע% המשפטי של משרד הרווחה בתו& 7  ימי . העברת בקשה לפסול הסכמה או לחזור ממנה לב ית המשפט )ב( היוע% המשפטי של משרד הרווחה יעביר לבית המשפט את בקשתו של ההורה לפסול את הסכמתו או לחזור בו ממנה בתו& שבעה ימי מהיו שקיבל את הבקשה מפקיד הסעד . תוספת סעי03)(א כתב הסכמת הורה למסירת ילד לאימו * מצור* כנספח ז '. נספח ז' – כתב הסכמה מוצע למסירת ילד לאימו חלק א ' אני החתו / ה מטה : ש פרטי : ____ __________ ש משפחה : _______________ ש קוד : ______________ מספר זהות : _________________ מצב משפחתי : ______________ : דת ______________ תארי+ לידה עברי : ____________________ תארי+ לידה לועזי : ____________________ מקו לידה : _________________________ מצהיר / ה בזה : כי 1.הנני
אימו
אביו של הילד : : ש _______________; מי הילד :
זכר
נקבה ; מספר זהות : _______________; תארי+ לידה עברי : ___________________; תארי+ לידה לועזי : __________________; מקו הלידה : __________________ ) להל – הילד (. 2.פרטי ההורה האחר :
ביו א
אימו של הילד הוא : ש פרטי : _______________________; ש משפחה : _______________________; : גיל ________; מספר זהות : _____________________; : דת ___________________; מקו מגורי ידוע : ___________________________________________________; פרטי נוספי : ______ _______________________________________________ . 3.פרטי ההורה האחר במקרה של סירוב אני מסרב / ת למסור את פרטי ההורה האחר בנימוק : _____________________________ __________________________________________________________________ הפרטי שאני מוכ / ה למסור אודות ההורה האחר ה : דת : _______________________ אחר : ______________________________________________________________ __________________________________________________________________ 4. %הסיבה למסירת הילד לאימו : ____________________________________________ ____ ________________________________________________________________ ____________________________________________________________________ 5. אני מסכי / ה שילדי יימסר לאימו% . 6.הסכמתי זו ניתנת לאחר שניתנו לי כל ההסברי אודות האפשרות לגדל את הילד בעצמו , לרבות ע עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל בשירותי הרווחה , במקו למסור את הילד לאימו% . * בחתימה לפני נציג דיפלומטי או קונסולרי , יימחק סעי* זה . 7.ידוע לי כי – )א( הסכמתי זו למסירת הילד לאימו% הינה סופית ולכ לא תהיה לי כל אפשרות לחזור בי , אלא א כ בית המשפט יתיר לי לחזור כאמור . )ב( בית המשפט יהיה רשאי להתיר לי , לפי בקשתי , לחזור בי מהסכמתי זו א יחול שינוי בנסיבות ומטעמי מיוחדי שירשמו , הקשורי בטובת הילד , וזאת בתנאי שטר חלפו שלושה חודשי מיו מת הסכמה זו . 8.ידוע לי כי האימו% מפסיק את החובות והזכויות שבי היל ד לביני ובי שאר קרוביו ואת הסמכויות הנתונות לה ביחס אליו , זולת א יורה בית המשפט הוראה אחרת בצו האימו% . 9.ידוע לי כי למרות האימו% תהיה לילד זכות לרשת אותי , על פי הדי . 10 .ידוע לי כי מעת חתימתי על כתב הסכמה זה ועד למת צו האימו% יהיו זכויותי , חובותי וס מכויותי כלפי הילד נתונות לפקיד סעד . 11 .ידוע לי כי מעת חתימתי על כתב הסכמה זה – )א( לא תהיה לי זכות לקבל מידע אודות הילד ואודות הליכי משפטיי בעניינו . )ב( לא תהיה לי זכות לדעת את זהותו של העומד לאמ% את הילד או את זהותו של מי שיאמצו . 12 .ידוע לי כי בהגיע הילד לגיל 18 תהיה לו הזכות לפנות לפקיד סעד או לבית משפט בבקשה להתיר לו לעיי בפנקס האימוצי ולקבל פרטי אודותי . 13 . %ידוע לי כי כתב הסכמה זה יהווה ראיה בבית המשפט להסכמתי לאימו . חלק ב ' 1.אני מצהיר / ה כי חתמתי על כתב הסכמה זה מתו& הבנה ורצו חופשי ולאחר שהוסברו לי , בשפה המובנת לי , משמעות הסכמתי למסירת ילדי לאימו% ותוצאותיה . 2. &הוסבר לי על זכותי להתייע% ע עור ' די וכל אד אחר לפני חתימתי על כתב הסכמה זה ועל זכותי להביא עמי אד נוס* למעמד החתימה על כתב ההסכמה . 3.הוסבר לי שבאפשרותי להשאיר לילד , באמצעות פק יד הסעד , מכתב או מזכרת אחרת ממני . 4.ניתנה לי האפשרות
לקבל /
קיבלתי העתק מכתב ההסכמה . חתימת ההורה : ________________ חלק ג ' אני , פקיד / ת הסעד ___________, מאשר / ת כי הסברתי להורה הילד על האפשרות לגדל את הילד בעצמו , לרבות ע עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל בשירותי הרווחה , במקו למסור את הילד לאימו% ומאשר / ת כי הורה הילד חת / ה בפני ובפני עור& הדי _____________ החתו מטה , על כתב הסכמה זה . חתימת פקיד הסעד : ________________ אני , _______________ / ד" עו ) שופט / דיי (, מאשר / ת בזה שהיו ____ _______ ב __________, בנוכחות פקיד הסעד ______________, זיהיתי את הורה הילד ______________ על פי . / ז.ת

דרכו מספר ______________, הקראתי בפניו / ה את כתב ההסכמה הזה והסברתי לו / ה את משמעות הסכמתו / ה למסירת הילד לאימו% ואת תוצאותיה , כאמור בכתב הסכמה זה , והו א/ היא אישר / ה שהבי / ה את הדברי , ואני מאשר כי הורה הילד חת בפני ובפני פקיד הסעד , על כתב הסכמה זה . חתימת עור& הדי / השופט / הדיי : ________________ בחתימה מחו לישראל אני , _________________, מאשר / ת בזה שהיו ___________ ב __________, זיהיתי את הורה ה ילד ________________ על פי . / ז.ת

דרכו מספר ________________, הקראתי בפניו / ה את כתב ההסכמה הזה והסברתי לו / ה את משמעות הסכמתו / ה למסירת הילד לאימו% ואת תוצאותיה , כאמור בכתב הסכמה זה , והוא / היא אשר / ה שהבי / ה את הדברי , ואני מאשר כי הורה הילד חת בפני על , כתב הסכמה זה . חתימת הנציג הדיפלומטי או הקונסולרי : ________________