חומר רקע

לשכת עורכי הדין מתנגדת לחלקים מסעיפי הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון 31) לשכת עורכי הדין תמכה בהצעת החוק, ובין היתר הובילה את פתיחת דלתות הדיונים בבה"ד לציבור, פרסום הרשעות עורכי דין, הקמת רשות קבילות מקצועית, והקמת ועדת המינויים לבחירת דיינים לבתי הדין ואישור בחירת חברי ועדות האתיקה. אולם לשכת עורכי הדין מתנגדת בתוקף להרכב המוצע של ועדת המינויים ולדרישת הרוב המיוחד, המאפשרים לגורם שלטוני להיות מעורב בהליכי השיפוט המשמעתיים של עורכי הדין. לשכת עורכי הדין מתנגדת למעורבות שלטונית בדין המשמעתי של עורכי הדין, שחלק משליחותם החברתית היא לעמוד בתוקף נגד עוולות השלטון. הצעת החוק מציעה שבמקום בחירת הדיינים של בה"ד המשמעתיים של לשכת עורכי הדין, באמצעות בחירות,, אלו ימונו ע"י ועדת מינויים. לשכת עורכי הדין תומכת בהצעה להסמיך ועדת מינויים, אולם מתנגדת שוועדת המינויים תהיה זרוע שלטונית מפלגתית, אשר תפקיע את עצמאותה. לשכת עורכי הדין היא האיגוד המקצועי היחיד שהוא סטטוטורי וחובה להשתייך אליו כדי לעסוק במקצוע. עצמאותם של עורכי הדין, שהיא תנאי יסוד לדמוקרטיה מתפקדת, תיפּגע אנושות אם עורכי הדין יאלצו לחשוש ממערכת דין משמעתי המנווטת או מושפעת על ידי השלטון ולו למראת עין. עורכי הדין הם נציגיו של האזרח לא רק בסכסוכים בין אזרחים, אלא גם מול השלטון, ולכן אסור שהמקצוע הזה יהיה תלוי בשלטון, בכל דרך שהיא - בוודאי לא בעניין רגיש כמו הדין המשמעתי. לשכת עורכי הדין מתנגדת לשליטה דה פקטו של משרד המשפטים, על הרכב ועדת המינויים, ומתנגדת בתוקף לדרישת הרוב המיוחד בהחלטות וועדת המינויים. על פי הצעת החוק יופקע, הלכה למעשה, הדין המשמעתי מידיה של לשכת עורכי הדין. ההצעה מציעה, כי תוקם ועדת מינויים בת 7 חברים, מתוכם 3 מינויים של שר המשפטים ונקבע דרישה לרוב מיוחד של 5 חברים מתוך 7 בקבלת החלטותיה. דרישה זו תעניק לנציגי השלטון, הלכה למעשה, זכות וטו בכל החלטה. ועדת המינויים תמנה את הדיינים בבתי הדין המשמעתיים ואף רשאית להשעותם או לפטרם, וכן נדרש לקבל את אישורה למינוי חברים בוועדות האתיקה. מכאן, שדרישת הרוב המיוחד להחלטות הוועדה, יעניק לנציגי השלטון, הלכה למעשה זכות וטו על כל מינוי והחלטה אחרת של הוועדה. דרישת הרוב מהווה הלאמה, העומדת בניגוד מוחלט לטעם שבקיומה של לשכת עורכי דין סטטוטורית ועצמאית, ומאפשרת לגורם חיצוני שלטוני מפלגתי להיות מעורב בהליכי השיפוט המשמעתיים של עורכי הדין. אין זה ראוי לתת בידי רשות שלטונית, חיצונית ללשכה, להתערב במערכת אשר חורצת את עתידם המקצועי של עורכי הדין, שבמסגרת תפקידם נאלצים לצאת כנגד הרשות השלטונית. לשכת עורכי הדין היא היחידה שמתאימה לדון בעבירות משמעת של עורכי הדין, ואסור לפגוע במעמדה. המסגרת המתאימה ביותר לטיפול בעבירות משמעת של עורכי הדין, היא לשכת עורכי הדין , זו גם הגישה המקובלת בכל מדינות העולם המערבי. שיפוט משמעתי של עורכי הדין ראוי שיעשה על ידי עורכי דין מנוסים ובקיאים בעיקרי הדין המשמעתי, והללו מרוכזים בלשכת עורכי הדין ורק במסגרתה ניתן להפעיל את מיומנותם וכישוריהם למטרה זו. הצעת החוק מתבססת על המלצות וועדת אלוני, אולם וועדת אלוני התנגדה למעורבות שלטונית, והוצאת הדין המשמעתי מלשכת עורכי הדין. וועדת אלוני הוקמה בשנת 1995 במטרה לבחון את הדין המשמעתי של עורכי הדין. הוועדה עמדה על החשיבות בהותרת הדין המשמעתי בידי הלשכה בקובעה בהמלצותיה מיום 24.9.95 כדלקמן: "... הלשכה, בעיקר באמצעות ועדת האתיקה שלה היא הגוף הקובע באורח שוטף את כללי התנהגותם של עורכי הדין ואין סיבה והגיון בכך שבחינת מימושם של הכללים ייעשה ע"י גוף זר, יהיה אשר יהיה". לשכת עורכי הדין מתנגדת שיו"ר ועדת המינויים, יהיה שופט בדימוס הממונה ע"י משרד המשפטים. הצעת החוק מציעה שיו"ר ועדת המינויים יהיה שופט בדימוס. לשכת עורכי הדין רואה בתפקיד היו"ר תפקיד מכריע למקצועיות ועדת המינויים ודורשת שלא רק היו"ר שיהיה איש מקצועי וידען, אלא שיהיה גם חבר לשכה. הלשכה סבורה, שמן הראוי שיו"ר ועדת המינויים יהיה יו"ר בית הדין הארצי, אשר ייבחר ע"י המועצה. לשכת עורכי הדין מתנגדת להכללת נציגים בשכר מהמגזר הציבורי (משפטנים שאינם עורכי דין) בוועדות האתיקה שלה. הצעת החוק קובעת שהרכבן של ועדות האתיקה ייקבע על פי החלטות ועדת המינויים כאשר, ישובצו בה לא פחות מ- 25% חברים שהם נציגי ציבור - משפטנים שאינם חברי לשכה או חברי לשכה שחברותם הוגבלה (הקפאת חברות). לשכת עורכי הדין מתנגדת להכללת נציגים שאינם עורכי דין בוועדות האתיקה. יתרה מכך, תשלום שכר לנציגים שאינם עורכי דין, תגרום שוועדות האתיקה תורכבנה הן ממתנדבים (עורכי דין פרטיים) והן ממקבלי השכר (משפטנים מהשירות הציבורי), וההסדר ייצור שני מעמדות במוסדות הלשכה וסופו שיוביל לצמצום ההתנדבות. לסיכום, לשכת עורכי הדין קוראת לך, חבר/ת הכנסת להתנגד לסעיפים אלו בהצעת החוק ולמנוע פגיעה בעצמאותה ומעורבות שלטונית בדין המשמעתי.