חומר רקע
תקנות הנמלים (בטיחות השיט) (תיקון), התשס"ז-2006
דברי הסבר
כללי
השטת כלי שיט הינה פעילות בעלת מאפיינים ייחודיים, משהיא נעשית בסביבה הימית, סביבה שאיננה סביבתו הטבעית של האדם, הרחק ממקור יבשה, ולעיתים אף הרחק מכלי שיט אחרים ונתונה להשפעות גורמי הטבע השונים.
פעילות ייחודית זו טומנת בחובה, מעצם טבעה, סכנות רבות לבטיחות החיים בכלי השיט, במהלך פעילותו השגרתית של כלי השיט בכלל, ובמצבי מצוקה בפרט.
לפיכך, התעורר הצורך להטיל חובה על כלי שיט, ובכלל זה אופנועי ים סירות וספינות (כלי שיט קטנים שאורכם אינו עולה על 24 מטרים) בהתקנה ובהחזקה של ציוד, מיתקנים ואביזרים מיוחדים (להלן – ציוד בטיחות) לצורך שמירה על בטיחות השיט ובטיחות החיים בכלי השיט הן במהלך פעילותו השגרתית והן לשם מתן מענה במצבי מצוקה.
כיום רשומים בישראל כ- 14,000 כלי שיט קטנים, ביניהם כ- 2,000 ספינות (כלי שיט שאורכו 7 - 24 מטר), כ- 7,000 סירות (כלי שיט שאורכו עד 7 מטר) וכ- 5,000 אופנועי ים.
המצב החוקי הקיים
לשם מימוש הצורך בציוד בטיחות בכלי שיט, נקבעה בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ"ג-1982 (להלן – התקנות העיקריות) חובת ציוד הבטיחות לכלי שיט, וזאת במסגרת תנאי הכשירות של כלי השיט השונים – אוניה, סירה, ספינה וארבה כלהלן:
באשר לאוניה, קובעת תקנה 5 לתקנות העיקריות חובה כללית להצטייד בציוד בטיחות כלהלן:
" תנאי הכשירות לגבי אניה הם –
…
(2) היא מצוידת במכונות, במכשירים, במיתקנים, באביזרים ובאמצעי הצלה די הצורך, המתאימים לשירות, שבו היא משמשת או עתידה לשמש, ובהתאם לצרכי השיט, והם במצב תקין;"
...
"(6) היא מצויידת בכל תעודה או מסמך כנדרש וכמפורט בהודעות לימאים או בהתאם לקודקס של אימ"ו ובהתאם לכל אמנה בין-לאומית שישראל צד לה וכן במכונות, במכשירים, במיתקנים, באביזרים ובאמצעי הצלה הנדרשים בהודעות לימאים ובאותה אמנה, וכן באלה המפורטים בתעודה או במסמך האמורים, והם במצב תקין;"
באשר לסירה או ספינה, קובעת תקנה 7 לתקנות העיקריות:
"תנאי הכשירות לסירה או ספינה הם:
(1) התנאים המפורטים בתקנה 5 בשינויים המחויבים, כפי שיורה המנהל בהודעות לימאים;
(2) היא מצוותת בצוות בטיחות, ואם לא נקבע לה צוות בטיחות – מפעיליה ממלאים אחר הוראות כל דין הקובע את סגולות ההכשרה והרישוי הנדרשים מהם."
כלומר, תקנה 7 מחילה על סירה וספינה, את החובה הכללית לציוד בטיחות החלה על אוניות, ומסמיכה מפורשות את המנהל לקבוע את ציוד הבטיחות לסירה או ספינה במסגרת "הודעות לימאים", המתפרסמות בהתאם להוראות הפרק השמיני לתקנות העיקריות.
מכוח הוראות אלה פורסמה בשנת 1999 הודעה לימאים מספר 99\101 (להלן – ההודעה לימאים) מטעם הממונה על כלי שיט קטנים ומשיטים (להלן – הממונה) בה פורטו דרישות ציוד הבטיחות לספינה או לסירה כתנאי לכשירותם.
העתק מחוברת תקן ציוד הבטיחות מצ"ב כנספח א' לדברי הסבר אלו.
במסגרת הבדיקה התקופתית של כלי שיט לבחינת כשירותו, לפי הפרק החמישי לתקנות העיקריות, קובע מפקח כלי שיט את רשימת ציוד הבטיחות בה חייב כלי השיט, בהתאם לאמור בהודעה לימאים, ורשימה זו מצוינת על גבי רישיון כלי השיט המונפק על ידי רשות הספנות והנמלים והנמסר לידי בעל כלי השיט.
מטרת הצעת תיקון התקנות
בעקבות בג"צ 1431/05 אוריאן נ' שר התחבורה, במסגרתו נתקפה חוקיות המנגנון של ההודעות לימאים (בהקשר של הודעה לימאים אחרת), בהיותן כביכול תקנות בנות פועל תחיקתי, דהיינו, הוראות נורמטיביות המופנות לציבור בלתי מסוים של אנשים, בחנו את מכלול ההודעות לימאים שהוצאו במהלך השנים ובדקנו אם הן כוללות הוראות שהן בנות פועל תחיקתי.
אף כי תקנות 5 ו- 7 לתקנות העיקריות מסמיכות את הממונה באופן מפורש לפרסם הודעות לימאים בעניין ציוד הבטיחות לסירה או ספינה, כך שיתאם את צורכי השיט של אותו כלי שיט, הרי שלהודעה לימאים כאמור יש אופי נורמטיבי מובהק, ולטעמינו היא טעונה עיגון בתקנות העיקריות.
בהתאמה, הצעת תיקון התקנות שבנדון עניינה הסדרה בתקנות העיקריות של חובת ציוד הבטיחות בו חייבים סירה או ספינה, בהתאם לדגמים הטיפוסיים של כלי שיט אלה: * אופנוע ים; * סירה שאיננה סירת מנוע או בעלת מנוע "חלש"; * סירת מנוע (עוצמה א' + ב'); * ספינה; * מפרשית וספינת משוט.
היחס בין צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (כלי שיט קטנים המסיעים נוסעים בשכר), תשל"ב-1972 לבין הצעת תיקון התקנות:
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (כלי שיט קטנים המסיעים נוסעים בשכר), התשל"ב-1972 (להלן – צו הפיקוח) חל על כלי שיט קטנים אשר ברישיון השיט שלהם נקבע שהם מורשים או מיועדים להסיע יותר משישה נוסעים בשכר. בין השאר מסדיר צו הפיקוח חלק מציוד הבטיחות בו מחויבים כלי שיט אלה.
יובהר כי אין בהצעת תיקון התקנות, החלה גם על כלי השיט עליהם חל צו הפיקוח, בכדי להחליף או לייתר את הוראות צו הפיקוח. לפיכך, בהצעת התיקון צוין, לצד כל ציוד בטיחות אשר ישנה לגביו התייחסות בצו הפיקוח, כי האמור לעניין פרט זה הינו בכפוף ובהתאם להוראות צו הפיקוח.
להלן דברי הסבר מפורטים לגוף תיקון התקנות:
תקנה 1 – תיקון תקנה 1 לתקנות העיקריות
(א) תיקון הגדרת "סירת מנוע" -
בהצעת תיקון התקנות מוצע להגדיר את ציוד הבטיחות הנדרש גם לאופנוע ים אשר אינו מוגדר מפורשות בתקנות העיקריות, אלא נכלל, על דרך של "ברירת מחדל" בהגדרת "סירה" (כל כלי שיט שאינו אניה או ספינה או ארבה, ושאורכו אינו עולה על 7 מטר).
אופנוע ים כהגדרתו בתקנות הספנות (ימאים) (משיטי כלי שיט קטנים), תשנ"ח-1998, הינו כלי שיט קטן, שאורכו עד 7 מטר, הממונע על ידי מנוע שאיבת מים, ומסוגל להשיט עד שלושה אנשים, איננו בגדר אוניה, ספינה או ארבה, ובהתאם מעצם טבעו הינו נכלל בהגדרת סירה המפורטת לעיל.
לפיכך, למען הסר ספק, מוצע להוסיף במסגרת הגדרת סירה בתקנות העיקריות, כי היא כוללת אופנוע ים, כהגדרתו בתקנות הספנות (ימאים) (משיטי כלי שיט קטנים) האמורות לעיל.
(ב) הוספת הגדרת "מיתקן ימי" –
הצעת תיקון התקנות מתייחסת לכלי שיט קטנים, לרבות ספינת שירות. מוצע לקבוע הגדרה ל"מיתקן ימי" הנחוצה לצורך הגדרת ספינת שירות והשירותים בהם משמשת ספינה זו המפורטים בתוספת העשרים.
(ג) הוספת הגדרת "ציוד בטיחות" –
כאמור הצעת תיקון התקנות נועדה לפרט את ציוד הבטיחות בו חייבים כלי שיט מסוג סירה או ספינה להצטייד, כמתחייב מצרכי השייט הייחודיים. מוצע לקבוע הגדרה ל"ציוד בטיחות", הנחוצה לצורך תקנות 7 ו- 7א, ובפרט להתוויית מסגרת לשיקול דעתו של המנהל כמוצע בתקנה 7א.
במסגרת הגדרה זו מוצע לכלול הגדרה ל"צורכי השיט" אשר תכלול את ייעוד כלי השיט, מימדיו, מבנהו, תחום השיט, שעות השיט, סוג הסמכת הקברניט, צוות הבטיחות, מספר הנוסעים והצוות המרבי, משך ההפלגה, מתקנים וציוד מיוחד וסידורי האוטומציה של כלי השיט.
בעניין זה, הביטוי "סידורי אוטומציה", מתייחס למכשור המותקן בכלי השיט ומופעל באופן אוטומטי בלא מגע יד אדם, כגון:
1. חדר מכונות בלתי מאויש אשר בעת תקלה מפעיל אוטומטית מערכת אזעקה;
2. מנגנון המזהה הצפה בחדר המכונות ומפעיל אוטומטית משאבות להוצאת המים;
3. מנגנון אוטומטי להחלפת משאבת השמן כאשר באופן פתאומי נופל לחץ השמן במשאבה המקורית;
4. מנגנון לשמירה על רצף התאורה בכלי השיט. כאשר נפסקת פעולת הגנרטור מכניסה המערכת באופן אוטומטי גנרטור אחר לפעולה.
תקנה 2 – תיקון תקנה 7 לתקנות העיקריות
הוספת פסקה (3) –
תקנה 7 לתקנות העיקריות מגדירה את תנאי הכשירות לכל כלי השיט הנכללים בהגדרת סירה או ספינה.
בהתאם למטרת התיקון ולאור חשיבותו של ציוד הבטיחות מוצע להוסיף כתנאי מפורש בין תנאי הכשירות לסירה או לספינה, את חובת ההצטיידות בציוד בטיחות כפי שתפורט בתוספת העשרים לתקנות העיקריות.
הואיל ותקנה 6 לתקנות העיקריות קובעת דרישות ציוד בטיחות ספציפיות לספינת נוסעים בשכר המפורט בתוספת השמונה עשרה לתקנות, מוצע לקבוע כי דרישות ציוד הבטיחות שבתוספת העשרים לא יחולו על ספינה מסוג זה.
תקנה 3 – הוספת תקנה 7א לתקנות העיקריות
תקנה 7א(א):
כפי שפורט לעיל ציוד הבטיחות הינו בעל חשיבות מרבית במהלך פעילותו השגרתית של כלי שיט בכלל ובמצבי מצוקה בפרט ועל כן חובה שציוד הבטיחות יותאם לצורכי השיט של כלי השיט ולמאפייניו.
דרישות ציוד הבטיחות, כפי שתפורטנה להלן בתוספת העשרים לתקנות העיקריות, הותאמו למספר סוגים / דגמים טיפוסים של כלי השיט הקטנים המפורטים להלן, ולמאפיינים המתאימים לדגמים אלה ולצרכי השיט שלהם, ובכלל זה גודל כלי השיט, ייעודו, תחום השיט המותר לו והמגבלות והתנאים שהוטלו על פעילותו:
• אופנוע ים;
• סירה שאיננה סירת מנוע או סירה המונעת בכוח מנוע חיצוני או פנימי שכוחו 4.4 קילוואט או פחות מכך;
• סירת מנוע עוצמה א' וסירת מנוע עוצמה ב' (כהגדרתם בתקנות הספנות (ימאים) (משיטי כלי שיט קטנים));
• ספינה;
• מפרשית וספינת משוט.
יחד עם זאת יתכנו כלי שיט בעלי מאפיינים ייחודיים המחייבים ציוד בטיחות ייחודי, בכמותו ו/או בסוגו. לפיכך, מוצע להעניק למנהל סמכות להורות, לגבי כלי שיט ספציפי, לאחר בדיקתו ובהתאם לצורכי השיט הייחודיים לו, דרישות ציוד בטיחות השונות מהקבוע בתוספת העשרים, בסוג, בדגם או בכמות ציוד הבטיחות.
כל קביעה כאמור מצוינת על גבי רישיון כלי השיט, הנמסר לידי בעל כלי השיט, ותוקפה בהתאם למשך תוקף הרישיון, אשר אינו עולה על שנה (בכלי שיט מסחרי) או שנתיים (בכלי שיט פרטי), והיא מתחדשת עם חידוש הרישיון בהתאם לצרכי כלי השיט.
מאחר שהתאמת דרישות הציוד כאמור לעיל הינה אקט פרטני, שעניינו התאמת ציוד בטיחות לגבי כלי שיט ספציפי, לפי צרכי השיט הייחודיים לו ולאחר בדיקתו הפיזית, אשר נרשמת על גבי רישיון כלי השיט ונמסרת לידי בעל כלי השיט, ותוקפה מוגבל וכפוף למשך תוקף הרישיון, אין היא בגדר הוראה בת פועל תחיקתי, ועל כן אין חובה לקבוע דרישות אלו במסגרת התקנות.
כמו כן, קיימים פרטי ציוד, המפורטים בנספח ב' לדברי הסבר אלו, אשר בשל אופיים הנקודתי והאיזוטרי, מתוך רצון להימנע מפירוט יתר, ראינו לנכון שלא לקובעם בתקנות, אלא להשאירם לשיקול דעת המנהל.
לתקנה 7א(ב):
מאחר שקביעת המנהל כאמור שונה מדרישות הבטיחות שבתוספת העשרים, בהתאם לצרכיו הספציפיים של כלי השיט, על מנת לאפשר למנהל להפעיל שיקול דעת חדש עם קרות כל שינוי בצרכי כלי השיט, ובכדי להבטיח הפעלת שיקול דעת זה בעת הצורך, מוצע לחייב את בעליו או קברניטו של כלי שיט אשר המנהל הורה לגביו על דרישות ציוד בטיחות מיוחדות כאמור, לדווח למנהל על כל שינוי שחל בצורכי השיט של כלי השיט, לצורך התאמת דרישות ציוד הבטיחות לצורכי כלי השיט החדשים.
יודגש כי ההסדר המוצע כאן דומה לזה הקבוע לגבי צוות בטיחות בתקנות 9 ו- 9א לתקנות העיקריות.
לתקנה 7א(ג):
לצורך הגמישות, במידה ויהיו ספינות או סירות שלא יכללו בין טיפוסי כלי השיט המפורטים בתוספת העשרים, מוצע להעניק למנהל הסמכות לקבוע תקן ציוד בטיחות לכל סירה או ספינה אשר אינה כלולה בין דגמים אלו.
לתקנה 7א(ד):
רישוי תקופתי לכלי שיט ישראלים נערך בהתאם להוראות הפרק החמישי לתקנות העיקריות, כאשר כל כלי שיט עומד לבדיקת כשירות תקופתית, על ידי מפקח כלי שיט – כהגדרתו בתקנה 1 לתקנות העיקריות (אשר רשאי גם לחתום על הרישיון).
במסגרת בדיקת הכשירות התקופתית נבדק על ידי המפקח ציוד הבטיחות, וכן עושה המפקח התאמה של ציוד הבטיחות הספציפי, הנדרש בהתאם לצורכי השיט הייחודיים של כלי השיט, כאשר רשימת ציוד הבטיחות ננקבת על גבי רישיון השיט.
מאחר שבפועל כאמור מי שמבצע את בדיקת הכשירות התקופתית הם מפקחי כלי השיט והם אלה ששוקלים את צרכי השיט ודרישות ציוד הבטיחות הנגזרות מהן ומורים עליהן על גבי הרישיון, ולנוכח הכלל בעניין אצילת סמכויות המחייב קיומה של סמכות מפורשת בדין לאצילת סמכויות, מוצע לקבוע בס"ק (ד) כי סמכות המנהל לפי תקנה זו תוענק גם לידי מפקח כלי שיט אשר הוסמך לעניין זה על ידי המנהל.
תקנה 4 – הוספת תוספת עשרים לתקנות העיקריות
בתוספת העשרים מוצעות דרישות ציוד הבטיחות לסירה ו/או לספינה המותאמות, כאמור, לדגמים הטיפוסיים של כלי שיט כאמור ולמאפיינים, המתאימים למרבית כלי השיט מאותו דגם.
בהתאם מוצע להוסיף במסגרת תוספת זו את הגדרות כלי השיט להם נקבעו דרישות ציוד בטיחות – אופנוע ים, מפרשית, סירת מנוע עוצמה א' וסירת מנוע עוצמה ב' וספינת שירות.
מוצע לפרט את דרישות ציוד הבטיחות בארבע טבלאות: ציוד בטיחות בסיסי, ציוד כיבוי אש, ציוד ערכת עזרה ראשונה ועוגנים, כפי שיפורט להלן.
(א) טבלה 1 – ציוד בסיסי לספינה וסירה
בטבלה זו מפורט ציוד הבטיחות הבסיסי בו חייבת כל סירה או ספינה להצטייד, סוג וכמות כל אחד מפרטי הציוד.
להלן הסבר קצר לגבי כל אחד מפרטי ציוד הבטיחות:
סודר
ציוד הבטיחות
ייעוד
1.
אוורר תא מנוע (בכלי שיט בו מותקן מנוע בנזין פנימי)
מיתקן המיועד לאוורור אדי דלק נפיצים בתא המנוע לפני פעולת ההתנעה. יש להתקינו בכלי שיט בו מותקן מנוע בנזין פנימי בלבד
2.
אנטנת קשר + כבל חילופי
אנטנה המאפשרת המשך תקשורת כאשר ניזוקה האנטנה הקבועה
3.
אסדת הצלה בעלת תעודת תוקף
רפסודה המיועדת להצלת חיי אנשים בעת טביעת כלי השיט
4.
אתרעת שיפוליים, קולית או אורקולית, המחוברת למשאבת שיפוליים מכאנית
מערכת התרעה המורכבת ממצוף אשר במקרה הצפה מפעיל את המשאבה המכאנית לשאיבת מים. עם הפעלת המשאבה מופעלת אתרעה קולית או אורקולית המתריעה על חדירת מים לכלי השיט
5.
גגון נגד שמש- גשם
גגון או סככה המיועדים להתקנה בספינה ובסירה המסיעים נוסעים בשכר כנדרש בסעיף 9 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (כלי שיט קטנים המסיעים נוסעים בשכר), התשל"ב- 1972 (להלן – צו הפיקוח), להגנה על הנוסעים משמש ומגשם.
על הגגון/הסככה להעניק מידה מספקת של צל לכל הנוסעים או לחלקם בהתאם לקבוע בסעיף 9 לצו הפיקוח:
א. בים סוף ובים המלח – לכל הנוסעים;
ב. באזורים אחרים, בהפלגה מעל לשעה – ל- 2/3 ממספר הנוסעים שכלי השיט רשאי להסיע;
ג. בכלי שיט שירות – לפחות למחצית מהנוסעים
6.
גלגל הצלה
גלגל המיועד להטלה לים לסימון וסיוע במקרה של נפילת אדם לים
7.
דגל ישראל
ספינות המורשות ברישיון השיט שלהן להפליג למסע בינלאומי חייבות בהנפת דגל מדינת רישום כלי השייט
8.
חגורת הצלה (דגם 1, דגם 2) או אפודת ציפה (דגם 3)
חגורת ההצלה ואפודת הציפה מיועדות להצלה והצפה אישית במקרה של נפילת אדם לים או נטישת כלי שיט במקרה חירום.
בכל כלי שיט יהיו חגורות הצלה או אפודות ציפה כלהלן: חגורת הצלה מדגם 1 (בהתאם לתקן הישראלי) – לספינה למעט ספינת משוט; חגורת הצלה מדגם 2 (בהתאם לתקן U.S.C.G) – לסירה למעט לסירת מפרש בעלת שני גופים (להלן - קטמרן ספורטיבי); אפודת ציפה - דגם 3 (בהתאם לתקן U.S.C.G) – לאופנוע ים, מפרשית, ספינת מפרש וקטמרן ספורטיבי
9.
חגורת טרפז
חגורה המיועדת לרתימת המשיט בעת איזון הסירה
10.
חבל מתאים לגרירה באורך מינימלי של 50 מטר
חבל המשמש לסיוע בעת תקלה או ליישור סירה שהתהפכה
11.
יומן הפלגה רשמי
יומן הפלגה כנדרש בתקנות הנמלים (יומן רשמי לכלי שיט), התשי"ז-1957 המחויב לצורך תיעוד פרטי מהלך ההפלגה
12.
כלי להוצאת מים
משמש להוצאת מים למקרה של חדירת מים לכלי השיט
13.
מגן מדחף
מגן המיועד להגנה על שחיינים השוחים לצד כלי השיט מאפשרות פגיעה על ידי המדחף
14.
מד עומק הדי
מד המשמש לאיתור שרטונות באמצעות מדידת עומק המים בקרבת החוף
15.
מדומם חירום למנוע
מפסק משיכה לכיבוי מנוע כלי השיט במצב חירום, באופנוע ים או בסירת מנוע
16.
מחזיר הד מכ"מ
מכשיר הד מכ"מ המשמש להגברת החזר קרינת גלי מכ"ם לסימון ואיתור כלי שיט באמצעות כלי שיט אחרים ותחנות החוף
17.
מיכל מי שתייה
מיכל לאכסון מים לשתייה.
סעיף 12 לצו הפיקוח קובע כי כמות מי השתייה בכלי שיט עליו חל הצו לא תפחת מ- 3 ליטר לכל אדם שכלי השיט רשאי להסיע, ובכלי שיט שירות – מ- 1 ליטר.
בכלי שיט שלא חל עליו צו הפיקוח תהא כמות מי השתייה לפי מספר המפליגים המרבי הקבוע ברישיון השיט ולא תפחת מ- 1 ליטר לאדם או מ- 200 ליטר לכלי שיט, בהתאם לטווח ההפלגה
18.
מכשיר אור נדלק מעצמו
מכשיר המחובר לגלגל ההצלה (בחבל שאורכו 20 מטר לפחות) המיועד לסימון מיקום גלגל ההצלה בלילה
19.
ממ"ג – מערכת מיקום גלובלית (G.P.S)
מערכת אלקטרונית המשמשת כאמצעי הניווט וההתמצאות העיקרי של כלי השיט במרחבי הים
20.
מערכת אורות ניווט
מערכת אורות המשמשת לסימון וזיהוי מאפייני הפלגת כלי השיט בלילה – כנדרש בחלק ג' לתוספת לתקנות הנמלים (מניעת התנגשויות בים), התשל"ז-1977 (להלן – תקנות הנמלים (מניעת התנגשויות בים))
21.
מערכת היגוי חלופית
מערכת היגוי המיועדת למקרה של תקלה במערכת ההיגוי הרגילה
22.
מצפן יד למדידת תכווינים
מכשיר עזר לנווט לקביעת כיוון לאובייקטים בניווט ולקביעת מיקום כלי השיט
23.
מצפן כדורי + תאורה
ציוד ניווט בסיסי המשמש למציאת כיוון ההפלגה ביחס לצפון – לשיט בשעות היום והלילה
24.
מקמ"ש תג"מ ימי + 70 D.S.C
מכשיר קשר המיועד ליצירת קשר עם תחנות החוף וכלי שיט אחרים במהלך השגרה ובעת מצוקה.
כל כלי שיט, מחויב מכוח התקנות העיקריות והוראות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט) (נקיטת אמצעי בטחון), התשמ"ג-1982, בהתקנת מכשיר תג"מ ימי. כפי שיפורט להלן, לאור החלטות אימ"ו משנת 1999 ומשנת 2004 בדבר המעבר לשיטת המצוקה החדשה G.M.D.S.S. מוצע להטיל חובה על כל ספינה הרשומה בישראל להתקין מכשיר קשר מסוג D.S.C. המותאם לשיטת המצוקה החדשה
25.
משאבת שיפוליים ידנית
משאבה ידנית, שאינה דורשת אנרגיה חשמלית, לשאיבת מים מכלי השיט במהלך השגרה ובמצבי חירום
26.
משאבת שיפוליים מכאנית בעלת שלושה מצבי הפעלה: מופסק, ידני, אוטומטי
משאבה מכאנית לשאיבת מים מכלי השיט במהלך השגרה ובמצבי חירום
27.
משואת ביות חירום (E.P.I.R.B)
מכשיר אלקטרוני המיועד לאיתור מיקום כלי השיט או אסדת הצלה – בעתות מצוקה
28.
משוטים
משוטים לצורך תמרון ותזוזה במקרים מיוחדים או באובדן אפשרות הנעה
29.
משקפת ימית
מסייעת בניווט ובזיהוי אתרים וכלי שיט
30.
נווטקס (NAVTEX)
מקלט לקליטת אתרעות ניווט, אזהרות מטאורולוגיות והודעות מצוקה, המסייע לחיזוי מזג האוויר ולסיוע לכלי שיט במצוקה
31.
סולם עליה מהמים
סולם המסייע בעליית אנשים מהמים אל כלי השיט
32.
עוגן משני
נדרש כגיבוי לעוגן הראשי, לצורך עגינה במים רדודים ועמוקים
33.
עוגן צף
עוגן המסייע בבלימת סחיפה של כלי שיט או בשיפור השליטה בכלי השיט בתנאי מזג אויר קשים, כאשר מצב הים קשה ובעת רוח חזקה
34.
עוגן ראשי
משמש לעגינה במים רדודים ועמוקים
35.
ערכת אותות יום, הכוללת את הצורות הנדרשות בחלק ג' לתוספת לתקנות הנמלים (מניעת התנגשויות בים)
מערכת אותות לסימון מאפייני שייט שונים לשימוש בשעות היום, כנדרש בתוספת לתקנות הנמלים (מניעת התנגשויות בים)
36.
ערכת דגלי קוד 'Q'O'N'C'B'A
מערכת דגלי קוד המשמשים לסימון מצבי שיט ופעולה שונים כנדרש בתקנות הנמלים (מניעת התנגשויות בים)
37.
פנס יד אטום וערכת סוללות נוספות לגיבוי
לצורך התמצאות בלילה
38.
פנס מנצנץ אטום למים
פנס אשר יש לחברו לחגורת ההצלה, ומיועד לסימון מיקום חגורת ההצלה במים. הכמות כמספר חגורות ההצלה
39.
צופר/שופר ערפל
צופר/שופר המשמש לצורך סימון מיקום כלי השיט בעת ראיה מוגבלת, בעת ערפל או בעתות מצוקה
40.
ציוד פירוטכני
זיקוק מצנח
משמש כאמצעי קריאה לעזרה וסימון בעת מצוקה – ליום וללילה
לפיד אדום
מצוף / לפיד עשן
משמש כאמצעי קריאה לעזרה וסימון בעת מצוקה ביום
41.
קדום (ג'אנץ)
מוט שבקצהו גם אונקל וגם דוקרן. מסייע לדליית חבלים ועצמים אחרים מתוך המים, להרחקת כלי שיט מהרציף או רתיקתו אליו, ובהרחקת עצמים מכלי השיט
42.
ראי איתות ממתכת (הליוגרף )
משמש לסימון מיקום ואיתות לכלי שיט ולכלי תעופה בעת מצוקה ביום
43.
ריתמות ריתוק
לצורך אבטחת אנשים בעת מעבר על סיפון כלי השיט בים קשה וסוער
44.
שסתום סגירת דלק בחרום (שליטה מרחוק)
שסתום המאפשר לסגירה, בשליטה מרחוק, של מיכלי הדלק של הספינה, במקרה של שריפה בחדר המכונות
(ב) טבלה 2 – ציוד כיבוי אש
בטבלה זו מפורטות דרישות ציוד כיבוי האש, למעט לעניין מטפה אוטומטי בתא מנוע בסירה, אשר מוצע להחיל על סוגי כלי השיט השונים.
דרישות אלו נקבעו על בסיס המלצות מקצועיות של רשויות שירותי הכבאות וההצלה שהנם הגורמים המומחים בתחום מניעת שריפות וכיבוי אש, בדבר סוגי חומרי הכיבוי וגודל הציודים השונים, ובהתאמה לנפח המדורים וליעילותם בכיבוי האש.
מיקום ציוד כיבוי האש בכלי השיט וכמויותיו נקבעו על בסיס ניסיון העבר והלקחים שנלמדו מהמצב הנהוג בעולם.
איסור השימוש במטפה כיבוי אש מסוג גז הלון
ביום 20.11.89 נתקבלה החלטת אימ"ו, אשר אימצה את החלטות אמנת מונטריאול בדבר חומרים המכלים את שכבת האוזון מיום 16.09.87 (להלן – אמנת מונטריאול), על הפחתת השימוש בגז הלון, אשר נמצא כמהווה סיכון לאיכות הסביבה בהיותו פוגע בשכבת האוזון, כאמצעי לכיבוי שריפות על גבי כלי שיט, בתוך שלוש שנים מיום כניסתה לתוקף של אמנת מונטריאול (ביום 14.06.94) ועד להפסקה מוחלטת בשימוש בגז זה. מדינת ישראל חתמה על אמנת מונטריאול ביום 14.06.88 במסגרת חברותה בארגון אימ"ו.
לאור זאת, ולצורך השמירה על איכות הסביבה ומניעת הזיהום בים ובאוויר, פורסמה ביום 18.12.96 הודעה לימאים מס' 102/96 מטעם הממונה אשר קבעה לוח זמנים להפסקה מוחלטת בשימוש בחומרי כיבוי אש המכילים גז הלון בכלי שיט קטנים. לפי לוח זמנים זה נקבע כי החל מתאריך 01.02.97 לא יאושר רישוי כלי שיט חדש המחזיק בציוד לכיבוי אש המכיל גז הלון וכן לא יאושר ציוד כאמור אשר מולא או הושמש בגז הלון לאחר תאריך זה. כמו כן נקבע כי החל מתאריך 01.01.98 לא יאושר כושר שיט לכלי שיט קטנים בעלי מתקני כיבוי אש המכילים גז הלון.
בהתאם להודעה לימאים זו, החל משנת 2000, לאחר שנסתיים הליך בדיקת כלל כלי השיט, הופסק בפועל לחלוטין השימוש בציוד כיבוי אש המכיל גז הלון בכלי שיט קטנים.
לאור כל זאת, ועל מנת להותיר את האיסור בשימוש בציוד כיבוי אש המכיל גז הלון על כנו, מוצע לקבוע בטבלה 2 להצעת תיקון תקנות זו כי לא יעשה בספינה ובסירה החייבים בציוד בכיבוי אש שימוש במטפי כיבוי אש המכילים גז הלון. כאמור, החל משנת 2000 לא נעשה כל שימוש בציוד כיבוי אש המכיל גז הלון, ועל כן אין בדרישה זו בכדי להטיל איסור חדש על בעלי כלי השיט או לפגוע בזכויות המוקנות להם, כי אם לעגן מצב קיים בלבד.
(ג) טבלה 3 – ציוד ערכת עזרה ראשונה
בטבלה זו מפורט ציוד העזרה הראשונה בו מוצע לחייב כל כלי שיט, בהתאם לסוגו, להצטייד.
דרישות ציוד ערכת העזרה הראשונה הותאמו לסוגי כלי השיט השונים על בסיס המלצות מגן דוד אדום, ומחולקים לשלושה דגמים בהתאם לתקנים שקבע מגן דוד אדם כלהלן:
(1) דגם 1 – דרישות הציוד לסירה המוגבלת ברישיון השיט שלה לשימוש פרטי – נקבע לפי תקן ערכת תרמיל עזרה ראשונה בינוני (מק"ט 050-1-0265). דרישות אלו מפורטות בחלק א' לטבלה מס' 3;
(2) דגם 2 – דרישות הציוד לסירה המוגבלת ברישיון השיט שלה לשימוש מסחרי ולספינה המוגבלת ברישיון השיט שלה לשימוש פרטי והמורשית להפליג עד ל- 4 מייל ימי מהחוף – נקבע לפי תקן מגן דוד אדום לערכת תרמיל לחובש (מק"ט 050-1-0230). דרישות אלו מפורטות בחלק ב' לטבלה מס' 3;
(3) דגם 3 – הדרישות לספינה, למעט ספינה המוגבלת ברישיון השיט שלה לשימוש פרטי והמורשית להפליג עד ל- 4 מייל ימי מהחוף – נקבע לפי תקן מגן דוד אדום לתרמיל גב לעזרה ראשונה לחובש מד"א (מק"ט 050-1-0232). דרישות אלו מפורטות בחלק ג' לטבלה מס' 3.
(ד) טבלה 4 – עוגנים
טבלה זו מגדירה את סוגי העוגנים, משקלם וקוטר החבל/השרשרת המחויבים בכל כלי שיט בהתאם לגודלו. אורך חבל/שרשרת העוגן יהיה 70 מטר, למעט בספינה ובסירה שתחום השיט ברישיון השיט שלה מוגבל לשיט בכנרת בלבד, שאז אורך חבל העוגן לא יפחת מפי ארבע מאורך כלי השיט או מ- 30 מטר לפי הארוך מבין השניים.
הדרישות המוצעות בטבלה זו נקבעו בהתאם להוראות המהנדס הראשי של רשות הספנות והנמלים ומתבססות על תקנים בינלאומיים הנדסיים, ניסיון הנדסי וניסיון ימי שהצטברו בעולם במהלך שנים בתחום.
תקנה 5 – תחילה
מוצע לקבוע כי תקנות אלו יכנסו לתוקף תוך 30 יום מיום פרסומן.
השינוי בין הצעת תיקון התקנות להודעה לימאים:
החלוקה לקטגוריות:
כאמור רשימת ציוד הבטיחות המוצעת במסגרת הצעת תיקון התקנות שבנדון, נחלקת למספר קטגוריות עיקריות, בהתאם לדגמים הטיפוסים של כלי שיט אלה.
יובהר כי בהודעה לימאים פורטו עוד "תת קטגוריות" רבות ואולם בהצעת תיקון התקנות לא מצאנו לנכון להיכנס לרמת פירוט כה רבה, אשר נוגעת לכלי שיט בודדים בכל "תת קטגוריה" כאמור, אלא התרכזנו בקטגוריות העיקריות של כלי השיט הקטנים.
כמובהר לעיל בדברי ההסבר לתקנה 7א המוצעת, מוצע להסמיך את המנהל להתאים לכל כלי שיט באופן ספציפי, את דרישות ציוד הבטיחות בהתאם למאפייני וצורכי השיט של כלי השיט, לפי שיקול דעתו המקצועי ולאחר ביצוע בדיקה פיזית לכלי השיט. להבנתנו, סמכות כאמור היא בעלת אופי פרטני מובהק ואיננה סותרת את הוראת סעיף 33(ב) לחוק יסוד: הממשלה, בעניין האיסור להאציל את סמכות שר התחבורה להתקין תקנות.
בהתאמה, מצ"ב כנספח ב' רשימה של דרישות ציוד בטיחות שהיו מפורטות בהודעה לימאים, אך אינן נכללות בהצעת תיקון התקנות.
ציוד בטיחות הנגזר מהחלפת השיטה העולמית של התקשורת הימית:
במסגרת רשימת ציוד הבטיחות נכללות שש דרישות חדשות אשר אינן מצוינות בהודעה לימאים, אשר המהותית מביניהן הינה הדרישה להתקנת מכשיר קשר מסוג D.S.C- 70 בספינה ולהתקנת פרטי ציוד נוספים הנדרשים בהתאם לתחום השיט ויעוד כלי השיט1, שהתעוררו בעקבות המעבר לשיטת הקשר G.M.D.S.S המקובלת בעולם לטיפול במקרה מצוקה.
מצ"ב כנספח ג' רשימה של דרישות ציוד בטיחות הכלולות בהצעת התקנות ואשר לא נכללו בהודעה לימאים (אשר עיקרן נגזרות משינוי שיטת התקשורת הימית בעולם כאמור), ועלותן המוערכת.
התקנת מכשיר קשר מסוג D.S.C- 70:
תקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ"ג - 1982 והוראות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט) (נקיטת אמצעי בטחון), התשמ"ג - 1982, מטילות חובה כי בכל כלי שיט יותקן מכשיר קשר מסוג מכשיר תג"מ ימי, המאפשר לכלי שיט לקלוט את תחנות הקשר ולשדר אליהם בערוץ 16, או בכל מכשיר אחר כפי שתקבע רשות הספנות והנמלים.
בחודש פברואר 1999 ביטל אימ"ו את חובת ההאזנה באוניות לערוץ 16 בתג"מ הימי שהיתה קבועה באמנה הבינלאומית בדבר בטיחות החיים בים, 1974 (להלן – האמנה), ונקבעה במקומה שיטת קשר חדשה לעתות מצוקה מסוג G.M.D.S.S המחייבת התקנת מכשיר קשר מסוג D.S.C. לפי שיטת קשר חדשה זו, בעת מצוקה יכול כלי שיט לשלוח אות מצוקה (בערוץ 70 למכשיר הקשר מסוג D.S.C) ואות מצוקה זה נקלט בכל כלי השיט ותחנות הקשר שבסביבתו, אף אם אינו מאזין באותו מועד לאותו ערוץ.
במעבר לשיטת מצוקה חדשה זו, אשר הביא להפחתה במספר כלי השיט אשר מאזינות לערוץ 16 בתג"מ הימי, יש בכדי להקטין משמעותית את סיכויי ההישרדות של כלי שיט שאינו מצויד במכשיר קשר מסוג D.S.C. ואכן, בהחלטת תת הוועדה לתקשורת, חיפוש והצלה של אימ"ו מחודש פברואר 2004 נקבע כי כל כלי השיט שאינם מחויבים עד לאותו מועד על פי האמנה בשיטת המצוקה החדשה ונמצאים תחת חקיקה לאומית יערכו ויתארגנו בהתאם לפי שיטת המצוקה החדשה.
בהתאם להחלטות אלו פורסמה ביום 01.07.04 הודעה לימאים מספר 8/2004 בה נקבע כי על כל כלי שיט הרשום בישראל שאורכו מעל 7 מ' ועד 24 מ' (ספינה) להצטייד בציוד קשר לפי שיטת המצוקה החדשה ובכלל זה מכשיר קשר מסוג D.S.C 70, זאת לא יאוחר מיום 30.06.06, וכי החל מתאריך 01.07.06 לא יאושר כושר שיט לכלי שיט שלא יעמוד בדרישות אלו. בעקבות הליך תיקון תקנות זה נדחה ביום 28.02.06 (בהודעה לימאים מס' 2/2006) מועד כניסתן לתוקף של הנחיות אלו עד לאחר כניסתו לתוקף של התיקון.