חומר רקע
08 נובמבר 2007
כ"ז חשון תשס"ח
לכבוד
חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
הכנסת
ירושלים
חברי/ות כנסת נכבדות/ים שלום רב,
הנדון: חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), התשס"ח-2007
1. ועדת החוקה, חוק ומשפט צפויה לסכם את דיוניה בהצעת החוק שבנדון ביום ב הקרוב, ב' בכסלו תשס"ח, 12 נובמבר 2007, ולהצביע על נוסח החוק לקריאה שנייה ושלישית. הצעת החוק כוללת פגיעה בזכות היסוד לפרטיות, ובחלק מההסדרים המוצעים בהצעה, אנו סבורים שיש בה פגיעה העולה על הנדרש בזכות היסוד. אנו קוראים לכן/ם להשתתף בדיון, על מנת להגן על זכויות היסוד של אזרחי המדינה.
2. הצעת החוק נועדה להפקיד בידי גורמי אכיפת החוק כלי חקירה. אנו סבורים שיש לכך מקום, שהדבר דרוש וראוי לשם השמירה על הסדר הציבורי, מאבק בפשיעה והצלת חיים. לפיכך, השאלה איננה הצורך בחוק, אלא האמצעים שבו.
3. הצעת החוק פוגעת בזכויות היסוד של אזרחי המדינה, וביתר דיוק, בזכות היסוד לפרטיות, הקבועה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. סעיף 7 של חוק היסוד קובע כי "כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו". הזכות לפרטיות איננה נראית בעין, ועד אשר אין פוגעים בה, קשה להעריך את חשיבותה. אולם, מצב זה אינו מבטל את הזכות. הפרטיות היא אבן יסוד של משטר דמוקרטי. לא בכדי מאופיינים משטרים שאינם דמוקרטיים בהיעדרה של הפרטיות, ומכונים משטרי "אח גדול". הזכות לפרטיות מאפשרת לאזרחים לחיות חיים שלווים, להיעזב במנוחה, מבלי להרגיש שהם מצויים במעקב תמידי וחודרני.
4. חשוב להדגיש: נתוני תקשורת מגלים מידע רגיש מאוד על אודות המתקשרים. נתונים בדבר השיחות והגלישה באינטרנט של אדם – עם מי שוחח, מתי, כמה זמן, מה סוג המידע שעבר (מבחינה טכנית) חושפים את המערך החברתי, אישי ומקצועי של האדם. הצלבת הנתונים הטכניים לכאורה עם מידע אחר מעיד במקרים רבים על תוכנו. בסביבה הטכנולוגית הנוכחית, יש אפשרות קלה מאוד ל"כריית מידע" (data mining), שמאפשרת לדלות מידע אישי מאוד אודות האדם, גם מבלי להגיע לתוכנו.
5. שיטת המשפט החוקתית הישראלית אימצה שיטה של איזונים חוקתיים. מאחר שמדובר בחוק יסוד ובזכות יסוד, הדרך היחידה לפגוע בה היא על פי חוק היסוד הנ"ל, כך שהפגיעה צריכה להיעשות בחוק (דבר שיתקיים פה, כאשר ההצעה תתקבל), ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש.
6. תכלית החוק מוצגת כמתן כלי חקירה בידי גורמי החקירה. זו מטרה ראויה. אולם, כפי שהתברר במהלך הדיונים הרבים והיסודיים של הוועדה, ההצעה נועדה להשיג תכלית נוספת, והיא חסכון כספי לגורמי אכיפת החוק. גם במצב המשפטי הקיים יש בידי המשטרה וגורמי חקירה אחרים כלים מספיקים לחקירה. סעיף 43 לפקודת סדר הדין הפלילי מאפשר אפילו מרחב פעולה רחב מזה שיהיה בידי המשטרה לאחר קבלת החוק, בנוסחו הנוכחי. אלא, שבהצעה יש מנגנונים שתכליתם היא להקל על המשטרה לדלות מידע, ללא פניה לספקי שירותי תקשורת. חסכון כספי הציבור הוא מטרה חשובה, אולם כאשר מדובר בפגיעה בזכות יסוד, ידה של ועדת החוקה ושל הכנסת צריכה להיות קפוצה. לא כל חסכון כספי מצדיק כל פגיעה בזכות יסוד.
7. בהצעת החוק שלושה אפיקים לפיהם תוכל המשטרה (וגורמי חקירה אחרים) לקבל נתוני תקשורת כמוגדר בהצעה.
8. האפיק הראשון הוא פנייה לבית משפט. באפיק זה הוספו על ידי הוועדה שורה של מנגנוני בקרה, אולם אין בהם די. אנו סבורים שיש לאמץ הגנות נוספות לזכות לפרטיות:
א. הגבלת האפשרות לקבל צו כאמור לעבירות מסוג פשע בלבד;
ב. הוספת דרישה לפיה נציג המשטרה המבקש את הצו יחוייב לפרוש תמונה מלאה ככל האפשר בפני בית המשפט, ובכלל זה את כל הבקשות הקודמות שהוגשו נגד אותו אדם, בין באותו תיק חקירה ובין בתיקים אחרים, ואת כל הבקשות שהוגשו באותו תיק חקירה, גם אם נגד אנשים אחרים;
ג. על המשטרה יהיה לציין בבקשתה לבית המשפט אם ננקטו אמצעים חלופיים, ומהם, כדי שבית המשפט יוכל להעריך בכל מקרה ומקרה את מידת הפגיעה בפרטיות, כדי לוודא שננקטו מירב האמצעים החלופיים האפשריים.
9. האפיק השני בהצעת החוק נועד לאפשר איתור אנשים במצוקה, והצלת חיים או לשם מניעת פשע. משום כך אין בו בקרה שיפוטית מוקדמת, מחמת הדחיפות. אנו מכירים בצורך לאתר אדם, לפי נתוני התקשורת שלו, במקרים אלו. אלא, שכוונה לחוד וחוק לחוד. ההצעה הנוכחית רחבה מדי בעניין זה. אנו סבורים שיש לצמצם את הסמכות כך:
א. אין לכרוך הצלת חיים מראש, באיסוף ראיות בדיעבד. יש להשמיט מסעיף 3(א) את המילים " או גילוי מבצעה".
ב. במקום שבו אי אפשר לפנות מראש לבית משפט מחמת הדחיפות, יש להנהיג בקרה שיפוטית בדיעבד. אין מניעה, בדומה למעצרים שנעשים ללא צו, שתוך פרק זמן מסוים מאיסוף המידע, תוגש "בקשת אישרור" בדיעבד, לבית המשפט המוסמך.
10. האפיק השלישי שמוצע בהצעה הוא זה שבסעיף 5 להצעה בנוסחה הנוכחי, בדבר העברת קובץ מידע ממאגר מידע. בעיני המועצה הציבורית להגנת הפרטיות, סעיף זה פוגע בזכות לפרטיות במידה העולה על הנדרש, ואין לו מקום בחקיקה הישראלית. מדובר במידע שכולל בעלויות בקווי ומכשירי טלפון, ובכלל זה אפשרות ל"הנדסה חוזרת" (441) למספרים אלה, ובכלל זה מספרים חסויים. אזרח שביקש לשמור באופן חסוי את מספרו, יהא טעמו אשר יהא (למשל חבר כנסת שאיננו מעוניין בהטרדות), חשוף. באפיק זה אין די ערובות להגנת הזכות לפרטיות:
א. אין בהסדר המוצע בקרה שיפוטית, לא לפני השימוש, לא במהלכו ולא בדיעבד.
ב. החשש מקיומו של מאגר מידע כזה הוא אצבע קלה מדי של המשטרה על הדק הפגיעה בזכויות אזרח. הניסיון והשכל הישר מלמדים שכאשר קיים מאגר מידע, המידע שבו ידלוף ונעשה בו שימוש לרעה. סנקציות משמעתיות כנגד המשתמשים לרעה אינן מספיקות. כיום המאגר קיים באופן מפוצל בידי ספקיות השירות, אולם הן מחויבות כלפי לקוחותיהן לפי חוזה, לפי חוק הגנת הפרטיות. הסנקציה הכספית, החשש מתביעות ייצוגיות ואחרות, בתוספת דין משמעתי פנימי ודין פלילי מספקים הגנה טובה יותר. בנוסף, המידע נמסר לספקיות השירות בהסכמת הלקוח. מסירת המידע לגורמים שלישיים, תהא כוונתם הטובה אשר תהא, לא נכלל בהסכמת הלקוחות.
ג. כפי שהתברר בדיוני הוועדה, תכליתו העיקרית של ההסדר המוצע הוא חסכון כספי למשטרה. זכויות אדם אינן נזיד עדשים. דווקא כאשר המשטרה תצטרך לשקול גם שיקול כספי, היא תפנים את מידת הצורך האמיתי שלה בנתונים. בתי המשפט אימצו גישה כזו בהקשרים שונים. ראוי לאמצה גם כאן.
11. בהצעת החוק חסרים מנגנוני בקרה נוספים להגנת הפרטיות, ובמיוחד כלל פסלות ראיות שהושגו תוך הפרת החוק. כשם שהן חוק האזנת סתר, התשל"ט-1979 והן חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 קובעים כללי פסלות ראיות שהושגו תוך הפרת החוקים, ראוי שבהצעת החוק הנוכחית, שהיא חלק בלתי נפרד של אותה מאטריה, יש לקבוע הסדר דומה. הערת משרד המשפטים כי יש להמתין לחקיקה כוללת אינה במקומה. ההגנה על הזכות לפרטיות צריכה לבוא מראש, ולא להידחות למועד עתידי לא ידוע.
חברי המועצה משוכנעים כי חברי הוועדה ישקלו את הערות המועצה ונשמח להרחיב על הכתוב במידת הצורך.
בברכה,
ד"ר מיכאל בירנהק
יו"ר הוועדה המשפטית, המועצה הציבורית להגנת הפרטיות
העתק:
עו"ד אפרת רוזן, הייעוץ המשפטי לוועדה