חומר רקע
מתפרסמת בזה הצעת חוק של חברי הכנסת מטעם ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת:
סימוכין: 05743807
הצעת חוק העבירות המינהליות (תיקון מס' 9) (הטלת קנסות), התשס"ח-2007*
תיקון סעיף 1
1.
בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-19851 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1(א), אחרי "בתוספת" יבוא "הראשונה".
תיקון סעיף 2
2.
בסעיף 2(ג) לחוק העיקרי, במקום "ולגבי עבירה מינהלית חוזרת" יבוא "לגבי עבירה מינהלית חוזרת ולגבי נסיבות שונות של ביצוע העבירה".
תיקון סעיף 4
3.
בסעיף 4 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), אחרי "מן התוספת" יבוא "הראשונה".
(2) בסעיף קטן (ב), בכל מקום, אחרי "התוספת" יבוא "הראשונה".
תיקון סעיף 5
4.
בסעיף 5(א) לחוק העיקרי, במקום "שבתוספת (בסעיף זה – שר ממונה)" יבוא "שבתוספת הראשונה (בחוק זה – שר ממונה)".
תיקון סעיף 8א
5.
בסעיף 8א(ה) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "אף אם שילם את הקנס לפני שהתובע המוסמך המציא לו את החלטתו הדוחה את הבקשה.".
תיקון סעיף 16
6.
בסעיף 16 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), בעבירות שנקבע בתקנות המנויות בתוספת השנייה שהן עבירות מינהליות, ישולם הקנס תוך תקופה ארוכה יותר, שתיקבע בתוספת לכל תקנה כאמור, ובלבד שהתקופה לא תעלה על 120 ימים; שר המשפטים, בהסכמת השר הממונה ובאישור הוועדה, רשאי לשנות את התוספת."
תיקון סעיף 17
7.
בסעיף 17 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), בעבירות שנקבע בתקנות המנויות בתוספת השלישית שהן עבירות מינהליות, תיווסף תוספת פיגור בשיעור נמוך מהאמור בסעיף 67 לחוק העונשין, שייקבע בתוספת לכל תקנה כאמור; שר המשפטים, בהסכמת השר הממונה ובאישור הועדה, רשאי לשנות את התוספת."
תיקון סעיף 17א
8.
בסעיף 17א לחוק העיקרי –
(1) האמור בו יסומן (א) ובו, אחרי "התשכ"א–1961" יבוא "(בסעיף זה – הפרשי הצמדה וריבית)";
(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(ב) שילם אדם סכום כסף לפני שהתובע המוסמך המציא לו את החלטתו הדוחה בקשה לביטול הודעה, וביקש להישפט בתוך 30 ימים כאמור בסעיף 8א(ה), יוחזר לו הסכום ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, מיום תשלומו."
תיקון כותרת התוספת
9.
בתוספת לחוק העיקרי, אחרי "תוספת" יבוא "ראשונה".
הוספת התוספת השנייה והתוספת השלישית
10.
אחרי התוספת הראשונה לחוק העיקרי יבוא:
"תוספת שנייה
(סעיף 16(א))
1. תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – איסור העסקת עובדים זרים שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"ב-19922 – 120 ימים.
תוספת שלישית
(סעיף 17(א))
1. תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – איסור העסקת עובדים זרים שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"ב-1992 – שיעור התוספת יהיה עשרים אחוזים מהקנס או מחלקו שלא שולם, לפי העניין; בתום כל תקופה של שישה חודשים – חמישה אחוזים נוספים מהקנס או מחלקו כאמור."
תיקון פקודת התעבורה
11.
בפקודת התעבורה3 –
(1) בסעיף 1, בהגדרה "עבירת קנס", בסופה יבוא "דרך כלל או בתנאים או בסייגים שקבע";
(2) בסעיף 30, בסופו יבוא "ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לעבירה בהתחשב בנסיבות ביצועה".
תיקון פקודת העיריות
12.
בפקודת העיריות4, בסעיף 265 –
(1) בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "דרך כלל או בתנאים או בסייגים שקבע";
(2) בסעיף קטן (ב)(1), בסופו יבוא "ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לעבירה בהתחשב בנסיבות ביצועה".
תיקון פקודת המועצות המקומיות
13.
בפקודת המועצות המקומיות5, בסעיף 26א –
(1) בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "דרך כלל או בתנאים או בסייגים שקבע";
(2) בסעיף קטן (ב)(1), בסופו יבוא "ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לעבירה בהתחשב בנסיבות ביצועה".
דברי הסבר
הצעת החוק המתפרסמת בזה באה לתת מענה לבעיות שונות שהתעוררו במהלך הפעלתו של חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו–1985 (להלן – החוק), ככלל, ובתחום העסקת עובדים זרים בפרט.
סעיפים 2 ו-11 עד 13 סעיף 1 לחוק מסמיך את שר המשפטים (להלן – השר) לקבוע בתקנות כי עבירה על הוראה שנקבעה בחוק מהחוקים המנויים בתוספת לחוק או בתקנות שהותקנו לפי חוק כאמור, שאינה פשע, היא עבירה שבשלה ניתן להטיל קנס בדרך מינהלית (להלן – עבירה מינהלית). הקביעה יכול שתהיה דרך כלל, בתנאים או בסייגים, והיא טעונה הסכמת השר הממונה על החוק שבו קבועה העבירה (להלן – השר הממונה) ואישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת (להלן – ועדת החוקה).
סעיף 2 לחוק מסמיך את השר לקבוע את סכומי הקנסות הקצובים לעבירה המינהלית ואת שיעוריהם. על פי סעיף 2(ג), הקנס יכול שיהיה בסכומים או בשיעורים שונים לגבי תאגידים, לגבי עבירה מינהלית נמשכת או לגבי עבירה מינהלית חוזרת, כהגדרתה בסעיף האמור. תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – איסור העסקת עובדים זרים שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"ב–1992, קובעות כיום קנס של 5,000 שקלים חדשים לעבירה על הוראה מהוראות סעיפים 2 עד 4 ו-6(ה) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991.
מוצע לתקן את סעיף 2 לחוק ולהבהיר כי בסמכותו של השר לקבוע שיעורים שונים לעבירה, לפי נסיבות ביצועה. במצבים מסוימים, קביעת סכומי קנסות נבדלים למפרים שונים ולהפרות שונות הנכנסות בגדר אותו סעיף עבירה, תהיה מידתית יותר מקביעת קנס אחיד לכל סוגי העבירות והמפרים (סעיף 2).
פקודת התעבורה, פקודת העיריות ופקודת המועצות המקומיות כוללות סמכות לקביעת עבירות מסוימות כעבירות קנס. בהתאם לתיקון המוצע לסעיף 2 לחוק, ולמען הסר ספק באשר לסמכות הקיימת, מוצע לתקן גם פקודות אלה כך שתהיה בהן הסמכה מפורשת לקבוע עבירה כעבירת קנס דרך כלל או בתנאים ובסייגים שייקבעו וכן לקבוע שיעורים שונים לעבירה בהתחשב בנסיבות ביצועה (סעיפים 11 עד 13).
סעיף 5 לפי סעיף 8א לחוק, אדם שקיבל הודעה לתשלום הקנס יכול לבקש מתובע מוסמך, בתוך שלושים ימים, לבטל את הקנס (להלן – בקשה לביטול). הבקשה לביטול אינה דוחה את המועד לתשלום קנס, שהוא שישים ימים לאחר המצאת הודעת התשלום, כקבוע בסעיף 16 לחוק. לפי סעיף 8א(ה) לחוק, מי שהגיש בקשה לביטול, אינו רשאי להודיע על רצונו להישפט לפני שהתובע המוסמך המציא לו את החלטתו, ורק לאחר דחיית התובע המוסמך את הבקשה לביטול, רשאי מגיש הבקשה להודיע כי ברצונו להישפט על העבירה בתוך שלושים ימים ממועד המצאת ההחלטה.
מכיוון שאין בבקשה לביטול כדי לדחות את מועד תשלום הקנס, יכול להיווצר מצב בו מי שמודיע שברצונו להישפט לאחר שהתובע המוסמך דחה את בקשתו לביטול, כבר שילם את הקנס. כך, עשויה להתעורר פרשנות שלפיה רואים את מי ששילם את הקנס כאמור כאילו כופרה עבירתו לפי סעיף 23 לחוק, ועל כן אינו יכול לבקש להישפט. על כן, מוצע לתקן את סעיף 8א(ה) ולהבהיר כי אין בתשלום הקנס כדי לסכל את האפשרות לבקש להישפט לאחר שהתובע המוסמך דחה את הבקשה לביטול.
סעיף 6 סעיף 16(א) לחוק קובע כי קנס מינהלי ישולם תוך שישים ימים לאחר המצאת ההודעה על הטלתו, זולת אם הנקנס הודיע, בתקופה הקבועה לכך, כי ברצונו להישפט על העבירה. כאמור, לפי סעיף 8א(ד), הגשת בקשה לביטול אינה דוחה את המועד לתשלום הקנס. כדי לצמצם את היקף המקרים שבהם נאלצים אנשים לשלם את הקנס בטרם קיבלו מענה לבקשה לביטול, מוצע לקבוע כי בעבירות שנקבע שהן עבירות מינהליות בתקנות המנויות בתוספת השנייה, שמוצע להוסיפה לחוק, ישולם הקנס תוך תקופה ארוכה יותר, שאינה עולה על 120 ימים. השר יהיה רשאי לשנות את התוספת, בהסכמת השר הממונה ובאישור ועדת החוקה.
נוכח הבקשות הרבות לביטול המוגשות לתובע המוסמך של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, והמורכבות העובדתית והמשפטית של תיקי החקירה נושא בקשות הביטול, יש קושי להשיב לבקשות לביטול לפני המועד לתשלום הקנס. על כן, מוצע לכלול בתוספת השנייה את תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – איסור העסקת עובדים זרים שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"ב-1992, ולקבוע שהמועד לתשלום לגביהן יהיה 120 ימים, ממועד המצאת ההודעה.
סעיף 7 סעיף 17(א) לחוק קובע כי אם לא שילם אדם קנס מינהלי במועד, תיווסף על הקנס תוספת פיגור בשיעור כאמור בסעיף 67 לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – חוק העונשין). סעיף 67 האמור קובע כי קנס שלא שולם, כולו או מקצתו, במועד הקבוע, תיווסף עליו תוספת פיגור של חמישים אחוזים מן הקנס או מחלקו שלא שולם, לפי העניין, וכי בתום כל תקופה של שישה חדשים שעברו מן המועד הקבוע – ייווספו חמישה אחוזים נוספים מן הקנס או מחלקו כאמור.
מהניסיון שהצטבר בהפעלת החוק, בייחוד בתחום העובדים הזרים, עולה כי תוספת פיגור של חמישים אחוזים עלולה לפגוע בנקנסים באופן חמור מדי לתכלית שתוספת הפיגור נועדה להשיג – לעודד נקנסים לשלם את הקנס במועדו. דברים אלו נכונים במיוחד מקום שמתבקש אדם לשלם קנסות גבוהים בשל מספר עבירות, כפי שקורה לא אחת בתחום זה.
על כן, מוצע כי בעבירות שנקבע שהן עבירות מינהליות בתקנות המנויות בתוספת השלישית, שמוצע להוסיפה לחוק, תיווסף תוספת פיגור בשיעור נמוך מהאמור בסעיף 67 לחוק העונשין, שייקבע בה לכל תקנה. בשל הנימוקים האמורים לעיל, מוצע לכלול בתוספת השלישית את תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – איסור העסקת עובדים זרים שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"ב–1992. מנגנון שינוי התוספת השלישית יהיה זהה למנגנון השינוי התוספת השנייה.
סעיף 8 לפי החוק, אם שילם אדם סכום כסף בטרם הומצאה לו החלטת התובע המוסמך הדוחה בקשה לביטול, והוא ביקש להישפט בתוך שלושים ימים כאמור בסעיף 8א(ה) לחוק, לא יוחזר לו סכום הכסף, אלא אם כן זיכה אותו בית המשפט או גזר עליו קנס נמוך יותר מהסכום ששילם. מוצע לקבוע כי מי שביקש להישפט בתוך שלושים ימים כאמור, יוחזר לו הסכום ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961, מיום תשלומו.
חברי הכנסת: שי חרמש, יצחק לוי