חומר רקע

אלימות נגד נשים – היקף התופעה וסוגיית הענישה מוגש ל וועדה לקידום מעמד האשה לקראת יום המאבק הבין- לאומי באלימות נגד נשים הכנסת מרכז המחקר והמידע ב ' ב כסלו תשס "ז 23 בנובמבר2006 כתיבה : אורלי לוטן אישור : הודיה קין , ראש צוות עריכה לשונית : מערכת " דברי הכנסת " הכנסת , מרכז המחקר והמידע קריית בן-גוריון , ירושלים 91950 :' טל 6 4 0 8 2 4 0 / 1 - 02 פקס : 6 4 9 6 1 0 3 - 02 www.knesset.gov.il/mmm עמוד1 מתוך17 הכנסת מרכז המחקר והמידע מבוא מסמך זה נכתב לוועדה לקידום מעמד האשה לקראת ישיבה מיוחדת לציון יום המאבק הבין- לאומי באלימות נגד נשים . בחלקו הראשון של המסמך מוצגים נתונים על היקף תופעת האלימות כלפי נשים . חלקו השני עוסק בסוגיית הענישה בעבירות אלו , ומובאים ב ו נתונים על ענישה ועל מאסרים חוזרים . כמו כן נדונה רמת הענישה והגורמים המשפיעים עליה . 1. היקף התופעה אין נתונים מדויקים על היקף תופעת האלימות כלפי נשים בישראל , ויש פער בין נתוני הרשויות ובין נתוני הארגונים הנוגעים בדבר . ההנחה הרווחת היא שמספר הנשים שנפגעו מאל ימות גדול הרבה יותר ממספר המקרים המדווחים למשטרה , שכן מרבית הנשים נמנעות מסיבות שונות מהגשת תלונה למשטרה .1 להלן יובאו נתונים של גורמים שונים על היקף האלימות כלפי נשים ופרטים על התוכניות העיקריות שהם מפעילים לשם טיפול בתופעה . 1.1 . נתוני המשטרה2 רצח נשים בשנת2006 ) עד1 בנובמבר ( נרצחו 10 נשים בידי בני זוגן ו- 5 נשים נרצחו על רקע מה שמכונה " חילול כבוד המשפחה . " בשנת 2005 נרצחו11 נשים בידי בני זוגן ו-4 נשים נרצחו על רקע מה שמכונה " חילול כבוד המשפחה ". אלימות במשפחה מספר התיקים שנפתחו בגין תלונות נשים על עבירות של אל ימות במשפחה בשנים 2006 - 2005 אחר כלפי רכוש מין נגד גוף נגד אדם הפרת הסדר הציבורי " סה כ תיקים שנפתחו תקופה 120 658 286 6,977 21 5,103 13,165 ינואר- אוקטובר 2006 120 634 283 7,431 23 5,050 13,541 ינואר- אוקטובר 2005 הטבלה מלמדת כי מרבית התלונות הוגשו בגין עב ירות נגד הגוף . 1 הקביעה שמרבית הנתקפות אינן מערבות את המשטרה בטיפול קיבלה חיזוק בסקר שערך משרד הרווחה בשיתוף מרכז " מינרווה " באוניברסיטת חיפה : בסקר עלה כי רק 24.8% מהנשים נפגעות האלימות עירבו את המשטרה בב עיה . מרכז " מינרווה " לחקר הנוער , אוניברסיטת חיפה , סקר היקף ומאפיינים לתופעת האלימות כלפי נשים וילדים ונוער בסיכון , עבור משרד העבודה והרווחה ) הסקר הוגש בשנת 2001 ( ,עמ ' 53 ;רינה בוגוש ורחל דון-יחיא , מגדר ומשפט – אפליית נשים בבתי המשפט בישראל , ירושלים : מכון יר ושלים לחקר ישראל , 1999 . 2 " עו ד סנ " צ נורית זיו " רמ , ד נפגעי עבירות , משטרת ישראל , מכתב , 14 בנובמבר2006 . עמוד2 מתוך17 הכנסת מרכז המחקר והמידע בשנת 2006 , 23.8% מהתלונות הוגשו על-ידי עולות חדשות – 18.7% על-ידי עולות מחבר העמים , 2.6% על- ידי עולות מאתיופיה והשאר – ממדינות אחרות . 12.3% מהתלונות היו של נשים מהמגזר הערבי . פילוח דומה היה גם בשנת 2005 . סטטוס הטיפול בתיקים שנפתחו בגין תלו נות נשים בשנים 2005 ו- 2006 ,נכון ל- 1 בנובמבר2006 תיקים שנסגרו כ " סה תיקים שנסגרו סיבות אחרות אין עניין לציבור חוסר ראיות העדר אשמה תיקים שנדונו תיקים שהועברו לתביעה המשטרתית או לפרקליטות תיקים פתוחים כ " סה תיקים שנפתחו שנה 4,496 1,029 1,120 2,129 218 519 5,923 2,227 13,165 ינואר- אוקטובר 2006 7,392 1,026 1,979 4,044 343 2,201 3,567 381 13,541 ינואר- אוקטובר 2005 מהטבלה עולה כי כ- 41% מהתיקים שנפתחו בשנת2006 והטיפול המשטרתי בהם הסתיים נסגרו – כמחציתם מחוסר ראיות וכרבע מהם מחוסר עניין לציבור . אשר לתיקי ם שנפתחו בשנת 2005 , 56% מהתיקים שהטיפול המשטרתי בהם הסתיים נסגרו , רובם מחוסר ראיות . בחודשים ינואר- אוקטובר2006 ביצעה המשטרה3,778 מעצרים בגין אלימות במשפחה , לעומת 4,053 מעצרים בתקופה המקבילה בשנת2005 . בחודשים ינואר- אוקטובר2006 היו1,285 רצידיביסטים בק רב עברייני האלימות במשפחה ) בהקשר זה רצידיביסט – עבריין חוזר – הוא מי שנפתחו לו במשטרה שני תיקים ומעלה (.3 עבירות מין מספר התיקים שנפתחו בגין תלונות נשים על עבירות מין בשנים2006 - 2005 אחר הטרדה מינית מעשה מגונה מעשה מגונה בכוח אינוס ובעילה שלא כחוק אינוס בכ וח או באיומים כ " סה תיקים שנפתחו שנה 4 161 427 1,445 158 666 2,861 ינואר- אוקטובר 2006 2 146 357 1,527 143 686 2,861 ינואר- אוקטובר 2005 3 הגדרת המונח " רצידיביזם " בספרות המחקרית : עבריינות חוזרת לאחר הרשעה ראשונה בפרק זמן נתון . ראו מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת , רצידיביזם בקרב עברייני מ ין ,כתיבה : דפנה בן פורת ואורלי פישמן , 15 בנובמבר2005 . עמוד3 מתוך17 הכנסת מרכז המחקר והמידע הטבלה מלמדת כי העבירה השכיחה ביותר שבגינה נפתחו תיקים במשטרה היתה מעשה מגונה בכוח , ושיעורה בכלל עבירות המין הוא כ- 50% . בשנת2006 , 20.5% מהתלונות הוגשו על- ידי עולות חדשות –15.2% מחבר העמים , 2% מאתיופיה והשאר – ממדינות אחרות . 7.2% מהתלונות היו של נשים מהמגזר הערבי . סטטוס הטיפול בתיקים שנפתחו בגין תלונות נשים על עבירות מין , נכון ל- 1 בנובמבר2006 תיקים שנסגרו כ " סה תיקים שנסגרו סיבות אחרות עבריין לא נודע אין עניין לציבור חוסר ראיות העדר אשמה תיקים שנדונו תיקים שהועברו לתביעה המשטרתית או לפרקליטות תיקים פתוחים כ " סה תיקים שנפתחו שנה 1163 262 472 115 249 65 41 870 787 2,861 ינואר- אוקטובר 2006 1817 277 526 165 709 140 204 698 698 2,861 ינואר- אוקטובר 2005 מהטבלה עולה כי כ- 56% מהתיקים שנפתחו בשנת2006 והטיפול המשטרתי בהם הסתיים נסגרו , ועילת הסגירה הנפוצה ביותר היא שזהות העבריין לא נודעה . הנתון על תיקים שנפתחו בשנת 2005 דומה . בחודשים ינואר- אוקטובר2006 ביצעה המשטרה846 מע צרים בגין עבירות מין . בחודשים ינואר- אוקטובר2005 נעשו907 מעצרים על רקע זה . בחודשים ינואר- אוקטובר2006 היו86 רצידיביסטים בקרב עברייני המין . טיפול המשטרה בעבירות אלימות במשפחה ובעבירות מין הטיפול המשטרתי באלימות כלפי נשים בכלל ובאלימות במשפחה בפרט מתאפ יין בצורך בתגובה מיידית למניעת סכנה , בצורך בהערכת מסוכנות , בקושי באיסוף ראיות ועוד . אלו מצריכים טיפול משטרתי ייעודי . מאז שנת 1999 פועל במשטרת ישראל מערך ייעודי של כ- 200 חוקרים לטיפול באלימות במשפחה , בעבירות מין ובחקירת אנשים עם מוגבלויות . במערך פועלות גם ת שע חוקרות ערביות לטיפול במגזר הערבי . מערך המשטרה פועל בשיתוף פעולה עם גורמים חיצוניים כמו עובדים סוציאליים של משרד הרווחה הפועלים בתחנות משטרה וגורמים מטפלים בקהילה . טיפול המשטרה באלימות כלפי נשים ) ובכללה עבירות מין ( כולל כמה פרויקטים ייעודיים : מערכת מענה קולי המאפשרת לנפגע עבירה לקבל מידע על מצב התלונה בכל שלבי ההליך הפלילי ; הערכת מסוכנוּת באמצעות כלי ממוחשב המאחד מידע מכמה מקורות ; ניסוי לבחינת היעילות של התקנת לחצני מצוקה בבתי נשים נפגעות אלימות שהוצא נגד בעליהן צו הרחקה ; טיפול מזורז בתיקי רצידיביסטים ה ; עברת מידע בין המשטרה לצה " ל כאשר יש חשד שחשודים באלימות במשפחה נושאים נשק צה ; לי " העסקת עובדים סוציאליים ב- 11 תחנות משטרה ) בשיתוף משרד הרווחה ; ( ליווי נפגעי עבירה ) בשיתוף ארגונים (. עמוד4 מתוך17 הכנסת מרכז המחקר והמידע 1.2 . נתוני שירות בתי-הסוהר4 כיום בשירות בתי- הסוהר ) להלן : ( ס" שב2,082 שפוטים ועצור ים בגין עבירות של אלימות במשפחה ) נתון זה כולל הן עבירות אלימות כלפי נשים והן עבירות אלימות כלפי בני משפחה אחרים ו ( - 1,173 בגין עבירות מין . השב " ס מפעיל כמה תוכניות פרטניות וקבוצתיות לטיפול באסירים השפוטים בגין עבירות אלימות במשפחה . כל האסירים השפוטים בגין ע בירות אלימות במשפחה ) או שידוע שהם נוקטים אלימות במשפחה ( וכל האסירים השפוטים בגין גילוי עריות עומדים בקשר פרטני עם עובד סוציאלי . תדירות הקשר , אופיו ועומקו תלויים בנתוני האסיר . בשנת 2005 הופעלו בשב ס "11 קבוצות טיפוליות והשתתפו בהן 115 אסירים . בשב " ס מופעלים ג ם כמה פרויקטים ייחודיים לטיפול באסירי אלימות במשפחה : פרויקט " ביחד " בבית-הסוהר צלמון , פרויקט " בית התקווה " בבית-הסוהר חרמון ופרויקט ליב " י בבית- הסוהר כרמל . בשנת 2005 השתתפו בפרויקטים אלו109 אסירים . 1.3 . נתוני הנהלת בתי-המשפט5 מהנהלת בתי- המשפט נמסר כי בשנת2006 ) עד1 בנובמבר ( הוגשו לכל ערכאות בתי- המשפט2,769 כתבי אישום בגין עבירות מין ועבירות אלימות כלפי נשים .6 עבירות אלימות במשפחה להלן נתוני הנהלת בתי- המשפט על מספר התיקים שנפתחו בגין עבירות של תקיפת בן זוג מ- 2000 ועד1 בנובמבר2006 בכל הערכאות : 2006 ) עד1 בנוב מבר ( 2005 2004 2003 2002 2001 2000 שנה 1,861 2,760 3,265 4,162 4,239 4,417 3,058 מספר התיקים שנפתחו אין נתונים מדויקים על שיעור ההרשעות בעבירות אלימות במשפחה . 4 " גנ מ ענת דובדבני , עוזרת נציב שירות בתי-הסוהר , מכתב , 16 בנובמבר2006 ;" גנ מ ציפי וירצר , מינהל טיפול ושיקום האסיר , מכתב , 14 בנובמבר2006 . 5 אריק שיאון , מנהל תחום מחקר וסטטיסטיקה , הנהלת בתי-המשפט , מכתב , 13 בנובמבר2006 . 6 חשוב לציין כי נתוני הנהלת בתי-המשפט על אלימות כלפי נשים אינם מציגים את התמונה המלאה , שכן אין סעיפי עבירה מיוחדים בחוק העונשין לעבירות כלפי נשים , ועל כן קשה לבודד עבירות מסוג זה . עמוד5 מתוך17 הכנסת מרכז המחקר והמידע עבירות מין בחלק מכתבי האישום מצורפים כמה נאשמים או כמה אישומים נגד נאשם אחד . על כן , כדי ל עמוד על היקף העבירות יובאו יובאו להלן נתונים על מספר סעיפי האישום בתיקי עבירות מין שבגינן הוגש כתב אישום משנת 2000 ועד1 בנובמבר2006 : 2006 ) עד1 בנובמבר ( 2005 2004 2003 2002 2001 2000 568 758 690 742 974 774 657 אינוס בכוח או באיומים 673 950 910 991 1017 1026 963 מעשה מגונה 116 179 189 160 197 206 192 מעשה מגונה בפומבי 115 164 173 151 157 160 174 עבירות מין במשפחה מהטבלה עולה כי סעיף האישום הנפוץ ביותר הוא מעשה מגונה . יצוין כי בשנים 2005 עד2006 שיעור ההרשעות בעבירות הללו נע בין80% ל- 90% . צוו י הגנה7 להלן יוצג מספר הבקשות לצווי ההגנה שהוגשו לבית- המשפט מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה מ- 2000 ועד1 בנובמבר2006 : 2006 ) עד1 בנובמבר ( 2005 2004 2003 2002 2001 2000 6,262 8,291 8,558 8,568 8,314 8,812 7,393 מספר הבקשות שהוגשו לבתי-המשפט 1.4 . נת וני משרד הרווחה משרד הרווחה מטפל בנפגעי אלימות ובנפגעי תקיפה מינית הן בפעילות עצמאית והן בשיתוף גורמים חיצוניים . להלן יובאו נתונים על מספר המשתתפים בתוכניות שהמשרד מעורב בהן :8 אלימות במשפחה o במשרד הרווחה מדווחים כיום16,995 מקרים של טיפול על רקע אלימות ב משפחה , 6,475 מהם על רקע אלימות כלפי נשים .9 7 החוק למניעת אלימות במשפחה , התשנ "א- 1991 ,קובע כי בית-המש פט רשאי להוציא צו הגנה האוסר על אדם לעשות אחת או יותר מהפעולות האלה , או מתנה תנאים לעשייתן : כניסה לדירה שבה מתגורר בן משפחתו או הימצאות במרחק מסוים מאותה דירה , הטרדת בן משפחתו , ופעולה בכל דרך המונעת או מקשה שימוש בנכס המשמש בדין את בן משפחתו , גם אם לו עצמו יש זכות בנכס . 8 להרחבה על פעילויות משרד הרווחה ראו מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת , אלימות נגד נשים ,כתיבה : אלינור לאון ואורלי לוטן , 20 בנובמבר2005 . עמוד6 מתוך17 הכנסת מרכז המחקר והמידע o בשנת2005 פעלו62 מרכזים ויחידות של משרד הרווחה לטיפול באלימות במשפחה , ובהם מרכזים ייחודיים למגזר הדתי-חרדי , למגזר הערבי , למגזר הבדווי ולמגזר הדרוזי . באותה שנה התקבלו 12,500 פניות חדשות במרכזים אלו וטופלו בהם8,425 מטופלים , ומהם 5,610 נשים ו- 802 ילדים . בשנת 2006 עלה מספר המרכזים ל- 67 . עדיין אין נתונים על מספר הפניות למרכזים בשנת 2006 . 10 o דירות קלט – בשנת 2005 פעלו ארבע דירות קלט לנשים מוכות ושהו בהן 56 נשים וכ- 150 ילדים . בשנת 2004 פעלו חמש דירות קלט ושהו בהן63 נשי ם וכ- 139 ילדים . o מקלטים לנשים מוכות ולילדיהן – בשנת 2005 פעלו14 מקלטים לנשים מוכות . 2,388 נשים פנו למרכזים אלו באותה שנה ו , - 688 מהן שהו וטופלו בהם ועמן1,075 ילדים . 16% מהנשים ששהו במקלטים היו עולות מחבר המדינות , 11% עולות מאתיופיה ו- 32% ערביות , דרוזיות ו בדואיות . 16.8% מהנשים היו דתיות או חרדיות . בשנת 2004 טופלו במקלטים כ- 692 נשים , בפילוח דומה של מגזרים . o דירות מעבר לנשים מוכות – בשנת 2005 פעלו בארץ10 דירות מעבר המיועדות לנשים שאינן רוצות לחזור לביתן לאחר היציאה מהמקלט . בדירות אלו שהו 45 נשים ו- 111 ילדי . ם בשנת 2004 פעלו16 דירות מעבר ושהו בהן54 נשים וכ- 93 ילדים . o קו חירום ארצי למניעת אלימות במשפחה ולמען ילדים בסיכון – בשנת 2005 התקבלו כ- 4,000 פניות לקו ) המופעל באמצעות ויצ – ( ו"77% מהן של נשים , 19% של גברים ו- 4% של ילדים . בשנת 2004 התקבלו בקו החירום כ- 5,000 פניות . o בשנת2005 ביצעו פקידי סעד לסדרי- דין ברשויות המקומיות1,963 תסקירים על- פי החוק למניעת אלימות במשפחה . נפגעות תקיפה מינית11 • המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות – בשנת 2005 טופלו במחלקות לשירותים חברתיים של המשרד 1,473 נערות וצעירות שסבלו מפ גיעות מיניות ; 919 מהן עברו אונס ופגיעות מיניות אחרות ו- 554 עברו גילוי עריות בילדותן . • מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית – השירות לטיפול בנערות ובצעירות תומך ב- 11 מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית בישראל . בשנת 2005 התקבלו במרכזים כ- 9,150 פניות , ומהן 440 פניות למר כזי הסיוע הערביים )4.8% (ו- 1,012 פניות למרכזי הסיוע לנשים דתיות וחרדיות )11.2% .( • מרכזים רב-תחומיים אזוריים לטיפול בנפגעות תקיפה מינית שמפעיל משרד הרווחה – בשנת 2004 טופלו בשני המרכזים110 נפגעות , ואילו בשנת 2005 טופלו בהם171 נפגעות . 9 איילת אלדן , מרכזת נתוני יסוד ארצית במשרד הרווחה , מכתב , 14 בנובמבר2006 . 10 הנתונים על שנת2005 המופיע ים בפרק זה לקוחים מתוך : ציפי נחשון גליק ואיילה מאיר , מפקחות תחום אלימות במשפחה , מכתב למרכזים למניעה וטיפול באלימות במשפחה , 24 באוקטובר2006 ; נתוני שנת2004 לקוחים ממסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת , אלימות נגד נשים ,כתיבה : אלינור לאון ואורלי לוטן , 20 בנובמבר 2005 ,אלא אם כן צוין אחרת . 11 עדה פליאל-טרוסמן , מנהלת השירות לנערות וצעירות , משרד הרווחה , מכתב , 15 בנובמבר2006 . עמוד7 מתוך17 הכנסת מרכז המחקר והמידע 1.4.1 . סקר היקף ומאפיינים ל תופעת האלימות כלפי נשים וילדים ונוער בסיכון12 כדי לקבל תמונה מלאה יותר של היקף תופעת האלימות כלפי נשים בישראל ערך משרד העבודה והרווחה בשנת 2000 סקר מקיף לבדיקת התופעה בשיתוף מרכז " מינרווה " באוניברסיטת חיפה . בסקר נבדקו 2,841 נשים ו- 510 גברים שהיו מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל . מתוצאות המדגם הגיעו החוקרים לכמה מסקנות על היקף התופעה ועל מאפייניה : • 5.8% מהנשים שנשאלו דיווחו על אלימות פיזית מצד הבעל בשנה שקדמה לסקר . כאמור הסקר נעשה על מדגם מייצג , וכך 5.8% מהנשים בסקר מייצגות141,171 נשים בכלל האוכלוסייה . • 11.2% מהנשים שנשאלו , המייצגות 214,248 נשים בכלל האוכלוסייה , דיווחו כי חוו אלימות פיזית מצד הבעל בזמן כלשהו . • 7.6% מהנשים שנשאלו , המייצגות 145,540 נשים בכלל האוכלוסייה , דיווחו כי היו קורבן לאלימות מינית . • 6.1% מהנשים במדגם , המייצגות 116,815 נשים בכלל האוכלוסיי , ה חוו איומים בהפעלת כוח פיזי מצד בן זוגן . 2% מהנשים במדגם , המייצגות 38,300 נשים בכלל אוכלוסייה , היו קורבן לאיומי רצח . • רק 24.8% מהנשים המוכות דיווחו כי עירבו את המשטרה . מהסקר עלה גם כי תופעת האלימות כלפי נשים רווחת בכל המגזרים , אולם היא נפוצה יותר במגזר הלא- יהודי , בקרב גברים מובטלים ובעלי השכלה נמוכה ובמשפחות צעירות יחסית שמעמדן הכלכלי נמוך מהממוצע . כמו כן יש השפעה להיסטוריה של אלימות במשפחה , למעורבות בפעילות עבריינית , לאלכוהוליזם ולצריכת סמים . 1.5 . נתוני משרד הבריאות13 מערכת הבריאות עשויה לסייע באיתור נפגע ות עבירות אלימות ועבירות מין ובטיפול בהן , היות שרבות מהן עומדות מעת לעת בקשר עם גורמי המערכת . במשרד הבריאות יש מאגר נתונים על נפגעי אלימות במשפחה ותקיפה מינית , המבוסס על טופס דיווח המועבר אחת לחודש מכל מסגרות הבריאות הכללית – בתי-חולים , טיפות חלב וקופות הח ולים . בשנת 2005 דווח על2,309 נשים נפגעות אלימות ותקיפה מינית במסגרות הבריאות . 1,387 מהנשים הללו אותרו וטופלו בחדרי מיון ובמחלקות אשפוז ו- 922 נשים דווחו על-ידי מרפאות קופות החולים ומרפאות טיפת חלב . משרד הבריאות נותן לנשים נפגעות אלימות טיפול רפואי ונפשי בב תי-החולים ובקהילה , ובכלל זה שירותי מידע וייעוץ . בשלושה בתי- חולים – וולפסון בחולון , בני- ציון בחיפה ופוריה בטבריה – פועלים 12 מרכז " מינרווה " לחקר הנוער , אוניברסיטת חיפה , סקר היקף ומאפיינים לתופעת האלימות כלפי נשים וילדים ונוער בסיכון , עבור משרד העבודה והרווחה ) הסקר הוגש בשנת 2001 .( 13 זוהר לביא-סהר , מרכזת הערכה והדרכה תחום אלימות במשפחה במשרד הבריאות , ודבורה איציק , אחראית תחום אלימות במשפחה ותקיפה מינית במשרד הבריאות , מכתב , 19 בנובמבר2006 . עמוד8 מתוך17 הכנסת מרכז המחקר והמידע מרכזים לטיפול בנפגעות תקיפה מינית . כמו כן המשרד נותן שירותי הכשרה , ייעוץ והכוונה למטפלים בקופות החולים בנושאים הקשורים לאלימות במשפחה . 1.6 . נתוני איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית14 על- פי נתוני איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ) להלן : האיגוד , ( בחודשים ינואר- ספטמבר2006 התקבלו במרכזי הסיוע27,877 פניות , 6,270 מהן של פונים חדשים . זו עלייה של 20% לעומת מספר הפניות החדשות שהתקבלו בחודשים ינואר- ספטמבר2005 . בכל שנת2005 התקבלו באיגוד 32,424 פניות , 8,970 מהן של פונים חדשים כ . - 85% מהפניות היו של נשים . מן הפניות החדשות שהתקבלו בחודשים ינואר- ספטמבר2006 , 42.4% היו בגין אונס וניסיון לאונס ; 24.5% היו בגין גילוי עריות ; 15% היו בגין הטרדה מינית ; 13.3% היו בגין מעשים מגונים ; 19% מהפונים לא ציינו את סוג התקיפה שעברו כ . - 51% מהפניות נגעו לאלימות מינית כלפי קטינים שגילם מתחת ל- 18 .כ- 18% מהתוקפים היו בני פחות מ- 18 . מנתוני האיגוד עולה כי רוב הפונים אל האיגוד )89% ( ציינו כי היתה להם היכרות קודמת עם התוקף . רק 11% מהפונים ציינו כי התוקף היה זר להם לחלוטין . 2. ענישה בעבירות אלימות כלפי נשים 2.1 . נתוני ענישה של הנהלת בתי-המשפט15 להלן יובאו נתונים של הנהלת בתי- המשפט על עונשים שהושתו על מורשעים בעבירות אלימות ומין משנת 2003 ועד1 בנובמבר2006 . העונשים מחושבים על-פי ממוצע שנתי , ונעשית הבחנה בין עונשי מאסר , עבודות שירות והפעלה של מאסר על תנאי . הסתייגות בעניין נתוני הענישה : יש לציין כי בקריאת הנתונים המופיעים בטבלאות יש להביא בחשבון שלעתים כרוכות בגזר-הדין עבירות נוספות המשפיעות על העונש , וכן נקבעות תקופו ת מאסר חופפות או מצטברות . 14 שרון מייבסקי , דוברת איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית , מכתב , 21 בנובמבר2006 . 15 מר אריק שיאון , מנהל תחום מחקר וסטטיסטיקה , הנהלת בתי-המשפט , מכתב , 13 בנובמבר2006 . עמוד9 מתוך17 הכנסת מרכז המחקר והמידע ענישה בעבירות של תקיפת בן- זוג בשנים2006 - 2003 2006 ) עד1 בנובמבר ( 2005 2004 2003 שנה מס פר חודשים ממוצע מספר תיקים מס פר חודשים ממוצע מספר תיקים מס פר חודשים ממוצע מספר תיקים מס פר חודשים ממוצע מספר תיקים גזר-דין 7.6 226 8.2 313 8 296 7.5 374 מאסר 4.2 86 4 145 4 139 4.2 175 עבודות שירות 7.6 115 7.7 168 7.8 133 8.2 179 הפעלה של מאסר על תנאי מהטבלה עולה כי בעבירות של תקיפת בן-זוג , ברבים מהתיקים הושתו על הנאשמים עבודות שירות , ולא עונש מאסר . כאשר הושת עונש מאסר , הוא נמשך 7.8 חודשים בממוצע . יצוין כי העונש המרבי הקבוע בחוק על תקיפת בן- זוג הוא ארבע שנים )48 חודשים (. כמו כן עולה מהטבלאות כי ברבים מגזרי- הדין בעבירה של תקיפת בן- זוג היה העונש הפעלה של מאסר על תנאי אשר נגזר על העבריין בהרשעה קודמת . נתון זה מעיד על פשיעה חוזרת ועל מידת ההרתע ה של הענישה הקיימת . ענישה בעבירות של אינוס בכוח או באיומים בשנים 2006 - 2003 2006 ) עד1 בנובמבר ( 2005 2004 2003 שנה מס פר חודשים ממוצע מספר תיקים מס פר חודשים ממוצע מספר תיקים מס פר חודשים ממוצע מספר תיקים מס פר חודשים ממוצע מספר תיקים גזר-דין 55.5 97 71 153 70 188 69.3 168 מאסר 5 20 5.8 20 5.8 44 5.5 16 עבודות שירות 9.1 7 7.7 23 11.7 18 11 22 הפעלה של מאסר על תנאי מהטבלה עולה כי רוב גזרי-הדין בעבירות אונס היו כרוכים במאסר , ובשנים 2006 - 2003 נמשך המאסר 67.7 חודשים בממוצע . עונש המאסר הממוצע בשנת 2006 היה55.5 חודשים , ואילו בשנת 2005 הוא היה 71 חודשים . יצוין כי העונש המרבי הקבוע בחוק בגין עבירת אינוס הוא 16 שנה )192 חודשים , ( והעונש המרבי בגין עבירת אינוס בנסיבות מחמירות הוא 20 שנה )240 חודשים (. כמו כן בחוק העונשין , התשל "ז- 1977 )להלן : החוק (, נקבע עונש מינימום ש ל ארבע שנות מאסר )48 חודשים ( על עבירת אינוס ושל חמש שנות מאסר )60 חודשים ( על עבירת אינוס בנסיבות מחמירות . עמוד10 מתוך17 הכנסת מרכז המחקר והמידע ענישה בעבירות של מין בלתי טבעי ומין במשפחה בשנים 2006 - 2003 2006 ) עד1 בנובמבר ( 2005 2004 2003 שנה מספר חודשים ממוצע מספר תיקים מס פר חודשים ממוצע מספ ר תיקים מס פר חודשים ממוצע מספר תיקים מס פר חודשים ממוצע מספר תיקים גזר-דין 84.5 23 99.4 27 90.8 25 126 13 מאסר 5.5 4 4.8 4 5 3 - 0 עבודות שירות 14 5 7.3 4 - 0 - 0 הפעלה של מאסר על תנאי מהטבלה עולה כי בעבירות של מין בלתי טבעי ומין במשפחה רוב גזרי-הדין כ ללו עונש מאסר , אם כי בתיקים אחדים מדי שנה הוטל עונש של עבודות שירות , ולא עונש מאסר . עונש המאסר הממוצע שנגזר בשנים 2006 - 2003 היה97 חודשים ) מעל שמונה שנים (. יצוין כי העונש המרבי בגין עבירה זו הוא 20 שנות מאסר . כמו כן , לעבירה זו נקבע עונש מינימום של ארבע שנו ת מאסר . ענישה בעבירות של מעשה מגונה בשנים 2006 - 2003 2006 ) עד1 בנובמבר ( 2005 2004 2003 שנה מס פר חודשים ממוצע מספר תיקים מס פר חודשים ממוצע מספר תיקים מס פר חודשים ממוצע מספר תיקים מס פר חודשים ממוצע מספר תיקים גזר-דין 21.6 99 27.7 160 26.6 141 31.5 150 מאס ר 4.7 52 4.9 82 4.6 97 4.5 112 עבודות שירות 9.5 15 10 27 8.9 16 11.9 24 הפעלה של מאסר על תנאי מהטבלה עולה כי בעבירות של מעשה מגונה על-פי רוב הוטל על המורשע עונש מאסר , ומשך המאסר הוא 27.4 חודשים בממוצע . יצוין כי העונש המרבי בעבירה זו הוא שבע שנים , והעונ ש המינימלי הוא 21 חודשים . סגירת תיקים במסגרת הסדרי טיעון בשנת2006 ) עד1 בנובמבר כ ( - 22% מכתבי האישום שהוגשו בגין עבירות מין ועבירות של אלימות במשפחה נסגרו במסגרת הסדרי טיעון . לפי הנתונים שנמסרו מהנהלת בתי-המשפט , משנת 2003 יש מגמת עלייה במספר התיקים הנסגר ים במסגרת עסקאות טיעון , כפי שמראה הטבלה שלהלן . עמוד11 מתוך17 הכנסת מרכז המחקר והמידע שיעור התיקים בעבירות מין ובעבירות אלימות במשפחה שנסגרו בהסדרי טיעון בכלל התיקים שנסגרו בבתי- המשפט משנת2003 עד1 בנובמבר2006 2006 ) עד1 בנובמבר ( 2005 2004 2003 22% 17.2% 17.5% 13.6% עבירות מין 21.7% 16.7% 15.4% 14.1% עבירות אלימות במשפחה 2.2 . השלכות רמת הענישה : שיעור המאסרים החוזרים בהקשר של אלימות כלפי נשים אפשר להצביע על שתי השלכות אפשריות של רמת ענישה נמוכה : פגיעה במידת ההרתעה האישית והכללית של הענישה ופגיעה ביכולת לשקם ע בריינים שנשלחו למאסר כדי למנוע מהם לחזור על העבירה . מאסרים חוזרים – עבירות מין כל רמות המועדוּת מאסר שישי ומעלה מאסר חמישי מאסר רביעי מאסר שלישי מאסר שני מאסר ראשון העבירה 1,173 42 18 48 61 186 818 " סה כ עבירות מין 564 24 8 22 27 90 393 אונס בכוח א ו באיומים 143 2 2 7 3 25 104 בעילה שלא כחוק 2 - - - 1 - 1 הטרדה מינית 309 11 6 12 18 47 215 מעשה מגונה בכוח 11 2 - - 2 2 5 מעשה מגונה בפומבי 73 1 1 6 6 11 48 מעשה מגונה שלא בכוח 2 - - - 1 - 1 ניסיון לעבירת מין 29 1 1 - - 4 23 עבירות בלתי טבעיו ת 40 1 - 1 3 7 28 עבירות מין אחרות מהטבלה עולה כי69% מהאסירים המרצים עונש מאסר בגין עבירות מין הם במאסר ראשון , כלומר – 31% מהאסירים המרצים עונשי מאסר בגין עבירות מין הם במאסר חוזר . התפלגות העבירות מבחינת רמת המועדוּת דומה . חשוב לציין כי המאסרים החוזרים אינם בהכרח בגין עבירות מין . עמוד12 מתוך17 הכנסת מרכז המחקר והמידע מאסרים חוזרים – אלימות במשפחה שיעור בכלל אסירי אלימות במשפחה מספר האסירים רמת המועדוּת 100% 2,082 כל רמות המועדוּת 44% 921 מאסר ראשון 19.6% 407 מאסר שני 11.4% 237 מאסר שלישי 7.8% 163 מאסר רביעי 4.6% 96 מאסר חמישי 12.4% 258 מאסר שישי מהטבלה עולה כי56% מהאסירים המרצים עונשי מאסר בגין עבירות של אלימות במשפחה הם במאסר חוזר ו , - 12.4% מהאסירים מרצים מאסר שישי או יותר . חשוב לציין כי המאסרים החוזרים אינם בהכרח בגין עבירה של אלימות במשפחה . משב " ס נמסר כי תקופות המאסר הנגזרות בג ין עבירות של אלימות במשפחה קצרות , ולכן קשה לקיים תהליך טיפולי אפקטיבי לאסירים . מנתוני שב " ס עולה כי משך המאסר של כ- 30% מהאסירים השפוטים בגין עבירות של אלימות במשפחה הוא עד שנתיים . מכיוון שבפרק זמן זה נכללת תקופת המעצר , הנמשכת על-פי רוב חצי שנה , ופעמים רבות האסיר משתחרר בשחרור מוקדם , תקופת המאסר הנותרת היא קצרה מכדי שהאסיר יעבור טיפול שיקומי אפקטיבי . כמו כן , כאשר אסירים נשפטים לתקופות מאסר קצרות , פעמים רבות אין להם מוטיבציה לעבור תהליך שיקומי , והם משתחררים וחוזרים לדפוסי חייהם הקודמים . הקושי בקיום תהליכי שיק ום אפקטיביים מתגבר בשל הקשר בין עבירות אלימות במשפחה לשימוש באלכוהול או בסמים . במקרים אלו הטיפול באלימות יכול להיעשות רק לאחר סיום הטיפול בהתמכרות , אולם התהליך כולו נמשך 16 חודשי טיפול רציפים לפחות , ולהם יש להוסיף את משך הזמן הדרוש כדי לשכנע את האסירים להש תתף בתהליך כזה . 2.3 . התווייתהענישה לענישה יש תפקיד מרכזי במאבק בתופעת האלימות כלפי נשים . ענישה אפקטיבית באה לשרת כמה מטרות : הרתעה כללית ואישית , מניעת פשיעה , שיקום וחינוך , תגמול והוקעה .16 ממחקר שנערך בשנות ה- 90 ובחן אם יש אפליה של נשים בבתי-המשפט בישראל עלו כ מה מסקנות הנוגעות לענישה בעבירות אלימות נגד נשים :17 16 דברי שופטת בית-המשפט העליון דליה דורנר בתיק ע פ "3004/98 ,מובא אצל דוד בר-אופיר , שיקולי ענישה בעבירות מין חמורות , תל-אביב : פרלשטיין-גינוסר , מרס 2004 ,עמ ' 6-5 . 17 רינה בוגוש ורחל דון-יחיא , מגדר ומשפט – אפליית נשים בבתי המשפט בישראל , ירושלים : מכון ירושלים לחקר ישראל , 1999 . עמוד13 מתוך17 הכנסת מרכז המחקר והמידע o בתי-המשפט המחוזיים ובתי-משפט השלום הקלו בעונשם של עברייני מין . העונש הממוצע שהטיל בית- המשפט בעבירות מין היה15% מהעונש המרבי הקבוע בחוק . כאשר נבחנה עבירת אינוס בלבד היה העונש 20% מהעונש המרבי הקבוע בחוק . o בית-המשפט העליון נקט יחס מחמיר יותר כלפי עברייני מין , והעונש הממוצע שפסק לעבריינים אלו היה יותר מפי-שניים מזה שנגזר בערכאות הנמוכות . o בכל הערכאות הענישה של עבריינים הפוגעים בקרובים ובמכרים היתה קלה מענישת עבריינים הפוגעים בזרים . מאז נערך המחקר חלו שינוי ים במדיניות הענישה , חלקם בשל שינויי חקיקה שנכנסו לתוקף בשנים אלו וחלקם בשל שינוי מסוים בגישה אל עבירות אלימות כלפי נשים , ובעיקר אל עבירות אלימות בתוך המשפחה . עם זאת , מבחינה של גזרי-דין בעבירות אלימות כלפי נשים , ובהן עבירות מין , עולה כי עדיין יש פער בין הצה רות השופטים בדבר הצורך בהחמרה עם העבריינים , בעיקר בערכאות הנמוכות , לבין גזרי-הדין , אשר פעמים רבות רחוקים מהעונש המרבי הקבוע בחוק . בית- המשפט העליון נוטה יותר להחמיר עם עברייני מין ואלימות כלפי נשים , אולם לא תמיד התביעה מבקשת לערער על העונש שנקבע בערכאות הנמ וכות .18 קולת הענישה ברבות מעבירות המין והאלימות כלפי נשים אף משמשת לעתים כלי בידי סנגורים . הם רואים בעונשים הקלים " נורמה שיפוטית " אשר חריגה ממנה לחומרה היא עילה לערעור , וכך מנסים לקבע את רמת הענישה הנמוכה . שופט בית- המשפט העליון ) בדימוס ( אליהו מצא קבע כי יש להבחין בין " נורמה עונשית " ובין אמת מידה עונשית ממוצעת ; כמו כן הוא קבע שריבוי גזרי- דין קלים בערכאות הנמוכות אין משמעותו שרמת הענישה הננקטת בהם היא רמת הענישה המוצדקת , שכן נורמות הענישה נקבעות בבית-המשפט העליון .19 רמת הענישה בעבירות מין ובעבירות אלימות במשפ חה מושפעת מכמה גורמים : חקיקה חקיקה היא הגורם הראשון המשפיע על הענישה בכלל ועל ענישה בעבירות אלימות כלפי נשים בפרט . קביעת עונשי מינימום לעבירות מסוימות מחייבת את השופטים . בישראל נקבעו בחוק העונשין עונשי מינימום בעבירות מעטות , ובהן אינוס , מעשה מגונה ועבירו ת מין במשפחה . לא נקבעו בחוק עונשי מינימום בעבירות של אלימות במשפחה . גם בעבירות שנקבעו עונשי מינימום בגינן בית-המשפט רשאי להפעיל שיקול דעת בענישה , שכן הדרישה היחידה בחוק היא שעונש המאסר המושת על המורשעים בעבירות אלו לא יהיה כולו על תנאי , כך . למעשה , גם בעביר ות שבהן ראה 18 ענת פירסט ומיכל אגמון-גונן " , המכונית שווה יותר ? הענישה בעבירות אלימות נגד בנות זוג , " בתוך : דפנה ברק-ארז , שלומית יניסקי-רביד , דנה פונץ וי ' פעת ביטון ) עורכות , ( מגדר ופמיניזם : עיונים במשפט . התקבל טרם פרסום ; דוד בר- אופיר , שיקולי ענישה בעבירות מין חמורות , תל-אביב : פרלשטיין-גינוסר , מרס 2004 ;כמו כן מבוסס על תקצירי גזרי- דין שהופיעו בכתב העת הסנגור בשנים 2006 - 2004 . 19 פ "ע1655/99 עינאד יוסף נ ' מדינת ישראל , תק- על99 )3 ( 1034 . עמוד14 מתוך17 הכנסת מרכז המחקר והמידע המחוקק צורך לקבוע רף ענישה מינימלי מסוים , שופט יכול להקל על המורשע על- ידי קביעת רוב העונש הזה כמאסר על תנאי .20 אופן ההתנהלות של ההליך הפלילי רמת הענישה מושפעת מאופן ההתנהלות של ההליך הפלילי מהגשת התלונה במשטרה ועד לשלב הטיעונים לעונש , ובייחוד מהתמודדות המתלוננת עם התנהלות זו . חוק זכויות נפגעי עבירה , התשס "א- 2001 ) להלן : חוק זכויות נפגעי עבירה , ( אומנם נועד להסדיר את זכויותיהם של הנפגעים בהליך הפלילי , אך עדיין נותרו קשיים שעליהם להתמודד עמם ולא נמצא להם מענה בחוק . כיום אפשר להצביע על שני שלבים בהל יך הפלילי המשפיעים על רמת הענישה : סגירת תיקים במסגרת הסדרי טיעון – בתיקים הנסגרים במסגרת הסדר טיעון רמת הענישה היא פעמים רבות ) אם כי לא בהכרח ( נמוכה מאשר בתיקים הנדונים במלואם בבית-המשפט , אם בשל הגעה להסדר על הענישה ואם בשל מחיקה או שינוי של חלק מסעיפי ה אישום , למשל החלפת עבירה שנקבע בגינה עונש מינימום בחוק בעבירה שבה לא נקבע סף ענישה מינימלי . מאחורי החלטות התביעה לסגור תיקים במסגרת של הסדרי טיעון עומדים שיקולים רבים , ובהם הרצון למנוע מקורבן העבירה את החוויה הקשה של עדות בבית- המשפט ) בעבירות מין ( והרצון לא פשר למשפחות להשתקם בלי לעבור את חוויית המשפט הארוכה ) בעבירות אלימות במשפחה (. עם זאת , מושמעת ביקורת על מספר התיקים הנסגרים במסגרת הסדרי טיעון ועל העובדה שבחלק מהמקרים הקורבנות אינן מבינות את כל המשמעויות של הסדרים אלו כאשר הן נותנות להם את הסכמתן ) הנדרשת על-פי חוק זכויות נפגעי עבירה (. כמו כן נטען כי חלק מקורבנות העבירה מעדיפות עימות עם הנאשם בבית-המשפט על הסדר טיעון , ויש להשאיר בידן את הבחירה .21 יצוין כי על-פי רוב הסדרי הטיעון מאושרים בבתי-המשפט , אולם לפעמים בתי- המשפט דוחים את העונש שהוסכם עליו מפאת קלותו וא י-התאמתו לחומרת העבירה .22 הצהרת נפגע על – -פי תיקון לחוק זכויות נפגעי עבירה שהתקבל בשנת תשס " , ה" נפגע עבירה זכאי למסור הצהרה בכתב לגוף הח ו קר או לתובע , על כל פגיעה ונזק שנגרמו לו בשל העבירה , לרבות נזק גוף , נזק נפשי או נזק לרכוש ; מסר הנפגע הצהרה כאמור , זכאי הוא שהתובע יביא את הצהרתו לפני בית- המשפט בדיון בענין גזר דינו של הנאשם , לפי הוראות פרק ה ', סימן ז ' לחוק סדר הדין הפלילי או בדיון בענין נאשם שהוא קטין , לפי הוראות פרק ה ' לחוק הנוער ". להצהרת נפגע עשויה להיות השפעה מסוימת על רמת הענישה , בעיקר במקרים שבהם התיק נ סגר במסגרת הסדר טיעון והשופט אינו חשוף לחומרים מהתיק זולת כתב האישום . סוגיית " הצהרות נפגע " היא כיום בשלבי הטמעה במשטרה , ויישומה המלא עשוי , כאמור , להשפיע על מדיניות הענישה בעבירות אלימות כלפי נשים .23 על-פי עו " ד גלי עציון מהלשכה המשפטית בנעמ , ת" אפשר לפתור חל ק מהבעיות בהליך הפלילי על- ידי מתן ליווי רציף של התביעה לקורבן העבירה .לדבריה , רבות מקורבנות עבירות אלימות ומין אינן מודעות 20 חוק העונשין , התשל "ז- 1977 ;" עו ד גלי עציון , הלשכה המשפטית של נעמ , ת" שיחת טלפון , 20 בנובמבר2006 . 21 שם . 22 ראו בעניין זה את גזר-הדין של השופטת ד " ר מיכל אגמון-גונן בת פ "001463/04 בבית-משפט השלום בירושלים , שבו היא דוחה הסדר טיעון ש נחתם עם נאשם באלימות כלפי אשתו , ומביאה דוגמאות אחרות להסדרי טיעון שבתי- המשפט לא אישרו . 23 " עו ד דפנה ביינוול , מנהלת המחלקה לעיכוב הליכים , פרקליטות המדינה , שיחת טלפון , 21 בנובמבר2006 . עמוד15 מתוך17 הכנסת מרכז המחקר והמידע לזכויותיהן ואינן מבינות את אופן התנהלות ההליך הפלילי . ליווי כזה עשוי לסייע לקורבן להביע את עמדתה בנוגע להסדרי טיעון עם הנאשם , וכן להב יא אותה לידי מודעות להגשת הצהרות נפגע לבית- המשפט . אומנם לא רק נשים קורבנות אלימות סובלות מהיעדר ליווי משפטי צמוד , אולם הצורך בסיוע רציף מתחדד אל מול המסוכנות הרבה הכרוכה בעבירות אלו , שבהן פעמים רבות העבריין אינו זר לקורבן .24 השקלול של מכלול שיקולי הענישה רמת הענישה נקבעת על סמך שקלול של מכלול שיקולים , ובהם אופי העבירות שנעברו ונסיבותיהן , הרקע של העבריין , הצורך בהרתעה , סיכוייהם של תהליכי טיפול ושיקום ותיקון היחיד והכלל .25 כמובן , חלק מהשיקולים מטים את העונש לקולה וחלקם מטים אותו לחומרה . מידת החומרה של גזר- הד ין תלויה במשקל הניתן לכל אחד מהשיקולים . מחקרים שבחנו גזרי- דין שניתנו בשנים האחרונות במשפטים של עבירות מין ושל עבירות אלימות במשפחה מצביעים על כמה נימוקים לקולה שנשמעים בבתי-המשפט . רוב הנימוקים המובאים להלן מתבססים על מחקרן של השופטת ד " ר מיכל אגמון-גונן ושל " ד ר ענת פירסט , אשר בחן 300 פסקי- דין בעבירות אלימות במשפחה ו- 100 פסקי- דין בעבירות נגד מכוניות כדי לבחון את ההבדלים ביחסה של מערכת המשפט לשניהם , ובייחוד את הטרמינולוגיה ואת הנימוקים המשמשים שופטים בפסקי-. דין26 בעבירות אלימות במשפחה : הגבר המכה כאזרח נורמטיבי :בפסקי- דין רבים נמצא כי מקלים בעונשו של גבר שנקט אלימות כלפי אשתו בטענה שמדובר באזרח " נורמטיבי " ושומר חוק , ובתוך כך מובאות " הוכחות " מעברו של הגבר שיעידו על היותו נורמטיבי , ובהן שירות בצבא , עבודה במקום מסודר ותרומה לחברה . האדם מוגדר " נורמטיבי " אף שמעשה האל ימות מנוגד לחוק ולנורמות ההתנהגות המקובלות . הגדרה כזאת אינה נשמעת בפסקי-דין בעבירות אחרות שבהן העדר עבר פלילי משמש כשיקול לקולה , כמו עבירות רכוש וסמים . חלוף הזמן מביצוע העבירה – התמשכות ההליכים המשפטיים פרק זמן ארוך משמשת לעתים נימוק לקולה , בעיקר כאשר הנאש ם כבר עבר הליך שיקום . הטענה היא שאם הענישה נועדה להרתיע ולא לנקום , הרי הזמן שחלף הופך את ההרתעה ללא רלוונטית . לעתים שיקול זה מובא בחשבון גם כאשר הנאשם גרם במכוון להתארכות ההליכים המשפטיים . בהקשר זה יש לזכור כי ענישה נועדה גם להרתיע עבריינים פוטנציאליים בצ יבור מביצוע העבירה . אם כן , כאשר מביאים שיקול זה בחשבון מייחסים להרתעה האישית חשיבות רבה יותר מאשר להרתעה הכללית . חשיבות שימור התא המשפחתי – משפחה וילדים נחשבים לערכים מרכזיים בחברה הישראלית , ולכן אם בעקבות התנהגותו האלימה של הגבר נותק הקשר בינו ובין בת זו , גו הרי בעיני חלק מהשופטים הוא נחשב למי שכבר נענש . 24 " עו ד גלי עציון , הלשכה המשפטית של נעמ , ת" שיחת טלפון , 20 בנובמבר2006 . 25 דוד בר-אופיר , שיקולי ענישה בעבירות מין חמורות , תל-אביב : פרלשטיין-גינוסר , מרס 2004 ,פתח דבר . 26 ענת פירסט ומיכל אגמון-גונן " , המכונית שווה יותר ? הענישה בעבירות אלימות נגד בנות זוג , " בתוך : דפנה ברק-ארז , שלומית יניסקי-רביד , דנה פונץ ' ויפעת ביטון ) עורכות , ( מגדר ופמיניזם : עיונים במשפט . התקבל טרם פרסום . עמוד16 מתוך17 הכנסת מרכז המחקר והמידע מרכזיות המשפחה בחברה גם היא גורמת לכך ששופטים מנסים להימנע מפירוק משפחות , והדבר הוא שיקול בהחלטה אם לשלוח את התוקף למאסר בפועל . האשה מבקשת רחמים על הבעל המכה – למרות השינויים החברתיים שחלו בשנים האחרונות , האשה עדיין נתפסת כתלויה בבעלה מבחינה כלכלית , ולכן שליחת הבעל למאסר עשויה להותיר אותה ואת ילדיה ללא פרנסה . בהקשר זה ציינה השופטת מיכל אגמון-גונן כי בית- המשפט קובע ששמירה על כבוד הקורבן אינה בהכרח עולה בקנה אחד עם עמדתו המוצהרת של הקורבן , היות שחלק מהקורבנו ת אינם מסוגלים לעמוד על זכויותיהם וזקוקים לבית-המשפט כדי שיגן עליהן . אשר לקשיים הכלכליים הנובעים משליחת מפרנס למאסר , הרי אפשר למצוא אמצעים חלופיים לתמיכה כלכלית בקורבן ללא פגיעה בזכויותיה . התנהגות האשה שקדמה לאלימות – לעתים בתי-המשפט מציינים כי התנהגות האש ה היתה עשויה לדחוף את הבעל לנקוט כלפיה אלימות , למשל ביטויי קנאה לגבר או בגידה בו . התנהגות כזאת נחשבת לעתים לנסיבה מקלה לאלימות הגבר . העדר מסוכנות של הגבר בעתיד – ההנחה העומדת בבסיס שיקול זה היא שאם הגבר יחזור לאשתו סביר להניח שלא יכה אותה שוב , ואם בני הזו ג ייפרדו הרי ממילא לא נשקפת לה ממנו סכנה . הנחה זו נובעת מההפרדה שצוינה לעיל בין המישור הפרטי למישור ציבורי – הגבר נתפס כמי שעבר עבירה במישור הפרטי , אולם הוא אדם נורמטיבי במישור הציבורי ועל כן אינו מהווה סכנה לחברה . שיקולים נוספים לקולה שהוזכרו בגזרי-דין ה יו גילו של התוקף ) אם צעיר ואם מבוגר , ( העדר עבר פלילי , הבעת חרטה של התוקף וחשש לפרנסתו . בעבירות מין : הקלה בענישה של מי שהורשע באינוס אשתו – בתי- המשפט נוטים לעתים להקל בדינו של מי שהורשע באינוס אשתו , שכן העובדה שהנאשם ואשתו נמצאים במערכת זוגית עשויה לטשטש את ההבדלים בין הסכמה של האשה לבין סירוב .27 נראה כי גם כיום עדיין רווחת התפיסה שהאונס ה " טיפוסי " הוא פעולה של זרים , אף שמחקרים חוזרים ומראים שאת רוב מעשי האונס עושים תוקפים המוכרים לקורבן . שיקולים הנוגעים להתנהגותה של הנתקפת , ובהם סירוב מהוסס או לא ברור מספ יק , התנהגות " חופשית " שבגינה " לא יכול היה הנאשם לעמוד בפיתוי ו " המשך הקשר בין התוקף למתלוננת גם לאחר התקיפה .28 שיקולים נוספים לקולה – גיל צעיר או מבוגר של המורשע , מצבו הבריאותי , נסיבות אישיות ועדויות אופי חיוביות , הודאה של התוקף באשמה והבעת חרטה , התמשכות ההלי כים המשפטיים והעדר יסוד של כפייה או הפחדה ביחסים בין הנאשם למותקפת .29 27 ראו למשל תפ ח "01/4069 , מתוך הסנגור מס ' 69 ;פ "ע2346/98 ,מובא אצל דוד בר-אופיר , שיקולי ענישה בעבירות מין חמורות , תל-אביב : פרלשטיין-גינוסר , מרס 2004 ,עמ ' 132 . 28 מבוסס על תקצירי גזרי- דין שהופיעו בכתב העת הסנגור בשני ם 2006 - 2004 . 29 שם . עמוד17 מתוך17 הכנסת מרכז המחקר והמידע 2.4 . הצעות לשינוי המצב אף שענישה בעבירות אלימות כלפי נשים נובעת מתפיסת מעמדן של נשים במשפחה ובחברה , הרי לצד הצורך בשינויים חברתיים מהותיים בכל הנוגע למעמד האשה העלו גורמים שונים כמה הצעות לצ עדים נקודתיים העשויים להשפיע על רמת הענישה : • קביעת עונשי מינימום אפקטיביים והחלתם על עבירות רבות יותר , ובכללן עבירות של אלימות במשפחה .30 • פעולות חינוך והסברה לאנשי מערכת האכיפה , ובעיקר לשופטים , בנושא אלימות במשפחה ועבירות מין .31 • בקרה נוקשה יותר של בתי-המשפט על מספר הסדרי הטיעון הנחתמים ועל מהותם . • הגדלת מספר הערעורים לבית-המשפט העליון על קולת הענישה , הן ככלי להרתעה והן כדי ליצור רף ענישה גבוה יותר . • שינויים בניהול ההליך הפלילי , ובייחוד הטמעה של ההסדר ללקיחת הצהרת קורבן והגשתה לבית-המשפט .32 • ליווי קורבן העביר ה בהליך הפלילי כולו , ובתוך כך הסבר התהליכים המתנהלים בו ומשמעותם .33 30 ראו פרוטוקול ישיבת ועדת החוקה , חוק ומשפט של הכנסת מ-4 ביולי2006 . 31 שם . 32 " עו ד גלי עציון , הלשכה המשפטית של נעמ , ת" שיחת טלפון , 20 בנובמבר2006 . 33 שם .