חומר רקע

נייר עמדה תקנות רואי חשבון (ניגוד עניינים ופגיעה באי תלות כתוצאה מעיסוק אחר), תשס"ג-2003 לשכת עורכי הדין מתנגדת להכללת "מומחים אחרים" בהגדרות של "משרד רואי חשבון" ו"רואה חשבון מטפל" בתקנות המוצעות. כל מקצוע וכללי האתיקה שלו, כל מקצוע ומטלותיו, כל מקצוע והגבלותיו. אין דומה תפקידו של עורך דין, בוודאי בבואו לחוות דעתו כמומחה למשפט, לתפקיד רואה חשבון שמהותו בקרה ואחריות לקביעת שווי. מומחה למשפט איננו מפעיל שיקול דעת ובוודאי שאינו משפיע על שווי נכסי החברה. רואה החשבון הוא זה שמפעיל את שיקול הדעת בבקרת דו"חות כספיים וכל הסכנות הטמונות בניגוד עניינים בהם דנות התקנות אורבות לרואה החשבון דווקא ובוודאי לא למומחה למשפט. עורך הדין, ככל שנקבע לסייע לרואה החשבון במתן חוות דעת במצב חוקי, בא לתאר מצב אובייקטיבי על-פי מומחיותו ואיננו מפעיל כל שיקול דעת. בוודאי שאין להחיל – דרך הגדרה - על עורכי דין מומחים, את כל ההתנאות, המגבלות, ההנחיות והסנקציות שיש להפעיל על "רואה חשבון מטפל" או "משרד רואי חשבון" על-פי התקנות. משל למה הדבר דומה? לקבוע הגדרה: "ציפור, לרבות סוס", ואחר-כך להעניש את הסוס כאשר זה לא יעוף בשמיים. חקיקה דרך הגדרה גורפת שכזאת יוצרת פיקציה בלתי מתאימה ולא תשיג את מטרתה. ההיפך הוא הנכון; היא תגרום לסירבול, לחוסר ודאות, לאנדרלמוסיה ולהחטאת מטרת התקנות. מערכת כללי האתיקה של עורכי הדין ומערכת בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין הינן מערכות ותיקות שהוקמו על-פי חוק ומתפקדות תחת בקרת בתי המשפט מזה עשרות בשנים. אין לטשטש את גבולותיהן ואין לפצל את מרחב תכולתן ע"י חקיקת משנה שתחיל על עורכי הדין כללי התנהגות של רואי חשבון. ספק אם קיימת סמכות חוקית לעשות כן. מידת האבסורד נראית גם בסעיף 5 לתקנות המוצעות, על-פיהן עורך דין אשר כשל באחת ההגבלות הכלכליות (הבלתי רלבנטיות לגביו) אשר הוטלו על "רואה חשבון מבקר", עלול למצוא עצמו מואשם "בהתנהגות שאינה הולמת את כבוד מקצוע רואה חשבון". אין ספק שחקיקה כזאת אינה ראויה, אינה יעילה וסכנותיה גוברות על כל תועלת שיכלה לצמוח ממנה. לשכת עורכי הדין תומכת בעמדת לשכת רואי החשבון, ומבקשת בהתאם להמתין לגמר עבודתה של ועדת האתיקה באיפ"ק, הצפויה להגיע לסיומה כבר באפריל 2008, ורק לאחר מכן להפעיל את התקנות בהתאם להמלצות איפ"ק וללוח הזמנים שנקבע.