חומר רקע

ה מרכז הבינתחומי הרצליה | בית ספר רדזינר למשפטים . ד.ת167 הרצליה , 46150 | www.idc.ac.il | טל : 09 9527235 | פקס : 09 9565003 | [email protected] מ סמך רקע מקוצר בנושא : הזכות החוקתית לחיים ולשלמות הגוף מ וגש לוועדת החוקה ק חו , ומשפט של הכנסת מאת : ד" ר הלל סומר יניב רוזנאי נעמה אבולעפיה דולב קידר ט ' בשבט תשס ה " 19 בינואר2005 הגוף ולשלמות לחיים הזכות–מקוצר מסמך חלק א : מבוא ................................ ................................ ................................ ..............3 1. מטרת המסמך ומבנהו ................................ ................................ ................................ .....3 2. הגדרת הזכות ................................ ................................ ................................ ................3 3. הזכות לבריאות והזכות לאיכ ות סביבה - נגזרות של הזכות לחיים ? ................................ .......3 חלק ב : הזכות לחיים ולשלמות הגוף כזכות חוקתית במדינת ישראל ובעולם ...................4 1. ישראל- הפסיקה שקדמה לחוק-יסוד : כבוד האדם וחירותו ................................ ..................4 2. ישראל- חוק-יסוד : כבוד האדם וחירותו ................................ ................................ ...........4 3. ישראל – הצעות חוקה ................................ ................................ ................................ ...4 4. המשפט הבינלאומי והמשפט המשווה ................................ ................................ ..............5 חלק ג : חקיקה ופסיקה ישראלית בנושא הזכות לחיים ושלמות הגוף . .............................6 1. חקיקה ישראלי ת המגינה על הזכות לחיים ולשלמות הגוף ................................ ...................6 2. חקיקה ישראלית הפוגעת בזכות לחיים ולשלמות הגוף ................................ ........................6 3. הזכות לחיים ולשלמות הגוף בפסיקה הישראלי ת ................................ ................................6 חלק ד : נקודות לדיון ................................ ................................ ................................ ....7 1. כיצד יש לנסח את הזכות לחיים ? ................................ ................................ .....................7 2. האם להת ייחס – בהגדרת זכות או כערך " ל – קדושת החיים "? ................................ ............7 3. מיהו בעל הזכות ? ................................ ................................ ................................ ..........7 4. מי רשאי לוותר על הזכות ? ................................ ................................ .............................8 5. האם לכלול בחוקה התייחסות לעונש מוות ? ................................ ................................ .......8 6. האם לכלול בחוקה התייחסות ל " שלמות הגוף והנפש "? ................................ ......................8 7. האם לכלול בחוקה התייחסות לזכות לבטחון אישי ? ................................ ............................9 8. האם לכלול בחוקה התייחסות מפורשת לאיסור עינויים והשפלה ? ................................ .........9 9. האם להתייחס לזכות שלא להשתתף בנ יסוי רפואי או מדעי ללא הסכמה ? .............................9 10 . האם לכלול בחוקה התייחסות מיוחדת למעמדה של הזכות לחיים בשעת חירום ? ...................9 11 . האם להתייחס בחוקה למועד התחלת הזכות לחיים , ובפרט לתחולתה על עובר ? ....................9 12 . האם " הזכות לחיים " מוענקת גם לבעלי חיים ? ................................ ..............................10 2 הגוף ולשלמות לחיים הזכות–מקוצר מסמך חלק א : מבוא 1. מטרת ה מס מך ומבנהו מ סמך זה הוכן כחומר רקע לקראת דיוני ועדת החוקה , חוק ומשפט בזכות החוקתית לחיים ולשלמות הגוף . מסמך זה הינו תקציר של מסמך רקע מפורט יותר שהוכן על ידנו ) להלן : " מסמך הרקע המפורט , "( והעומד לרשות חברי הוועדה . מטבע הדברים , במסמך זה הדברים מוצגים בתמציתיות רבה , והמעוניינים להרחיב בעניין מסויים , יפנו למסמך המפורט . 2. הגדר ת הזכו ת הזכות לחיים היא הזכות הראשונה במעלה והבסיסית ביותר . אדם שאינו חי , אינו יכול להנות מזכויות אחרות המוקנות לו . הגנה על החיים היא הגנה על התשתית המאפשרת דיון משמעותי בזכויות האדם . הזכות לחיים היא לפיכך , כמעט דבר המובן מאליו .1 אין ספק שהזכות לחיים והזכות לביטחון מפני פגיעה הן תנאי מוקדם להנאה מכל הזכויות האחרות . ההגנה הטיפוסית על הזכות לחיים נעשית בדרך של הטלת איסורים מוסריים ומשפטיים על פגיעות בחיים ועל פגיעות בב י טחון הפיסי .2 3. הזכות לברי אות והזכות לאיכות סבי בה - נגזר ו ת של הזכות לחי י ם ? למרות שדיון ה וועדה בנושא הזכות לבריאות יהיה כחלק מן הדיון בזכויות החברתיות , ראוי לציין כי גישה שיפוטית רחבה עשויה לכלול את הזכות לבריאות בזכות לחיים . כך נעשה בחלק מן המדינות הזרות , ואף במספר פסקי דין של בתי הדין לעבודה , הערכאה המוסמכת בישראל לעררים על החלטות לפי חוק בי טוח בריאות ממלכתי . משמעות הדבר היא כי בהיעדר הסדרה מפורטת של הזכות לבריאות כזכות עצמאית , עשויים בתי המשפט , בראותם לנכון לעשות זאת , לקבוע את הזכות לבריאות כנגזרת של הזכות לחיים . במקרה כזה , לא יתאפשר לכנסת , כרשות מכוננת , לעצב את הזכות לבריאות על פי רצונה ו , הזכות תזכה לעיצוב שיפוטי על בסיס הזכות לחיים . הוא הדין לגבי הזכות לאיכות הסביבה , שאף הדיון בה אמור להיות כחלק מן הזכויות החברתיות , אולם ניתן למצוא בעולם לא מעט קביעות שיפוטיות כי הזכות לאיכות סביבה נגזרת מן הזכות לחיים . הרחבה לגבי נושא זה נמצאת במסמך הרק ע המפורט . 1 רות גביזון , זכויות אדם בישראל ) אוניברסיטה משודרת , משרד הבטחון- הוצאה לאור , 1994 ( 32 . 2 רות גביזון , זכויות אדם בישראל ) אוניברסיטה משודרת , משרד הבטחון – הוצאה לאור , 1994 ( 14 . 3 הגוף ולשלמות לחיים הזכות–מקוצר מסמך חלק ב: הזכות לחי ים ולשלמו ת הגוף כזכות חו קתית במדינת ישראל ובעולם 1. ישראל- הפסי קה שקדמ ה לח וק-יסוד : כבוד האדם וחירותו הזכות לחיים ושלמות הגוף נכללה במפורש בחוק-יסוד : כבוד האדם וחירותו כאחת הזכויות שעוגנו בו כזכות חוקתית . ואולם , גם לפני שנחקק חוק יסוד : כבו ד האדם וחירותו , היה הערך של קדושת החיים שלוב בשיטת המשפט הישראלית , אשר ינקה אותו מערכי היסוד של היהדות . 2. ישראל- חוק-יסוד : כבוד האדם וחירותו חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו מכיל מספר התייחסויות לזכות לחיים ולשלמות הגוף : 1 .עקרונות יסוד זכויות היסוד של האדם בי שראל מושתתות על ההכרה בערך האדם , בקדושת חייו ובהיותו בן חורין , והן יכובדו ברוח העקר ו נות שבהכר זה על הקמת מדינת ישראל . 2 .שמירה על החיים , הגוף והכבוד אין פוגעים בחייו , בגופו או בכבודו של אדם באשר הוא אדם . 4 .הגנה על החיים , הגוף והכבוד . כל אדם זכאי להגנה על חייו , על גופו ועל כבודו . הזכות לחיים ולשלמות הגוף מיוחדות בכך שיחד עם הזכות לכבוד , הן טומנות בחובן לא רק היבט שלילי ) איסור על פגיעה בהן , ( אלא גם היבט חיובי ) זכותו של אדם להג נה עליהן (.3 מכאן הכפילות- לכאורה באזכורה של הזכות לחיים : חוק היסוד מבחין בין החובה המוטלת לא לפגוע בחיים , בגוף או בכבוד ) סעיף 2 לחוק היסוד ( לבין ה חובה להגן על החיים , הגוף והכבוד ) סעיף 4 לחוק היסוד (. 3. ישראל – הצעות חוקה במסמך הרקע המפורט מובא לעיונכם נוסח סעיפי הצעות החוקה השונות בישראל המתייחסות לזכו ת לחיים . להלן נציין אחדות ממסקנותינו מ ניתוח ההצעות השונות : 1. הזכות לחיים מוענקת , ברוב ההצעות "ל , כל אדם ". הצעת פרופ ' אקצין , המתייחסת רק ל " הגנה שווה " על החיים , מתייחסת ל " כל אדם הנמצא בתחומי שלטונה של מדינת ישראל ". בהצעת פרופ ' בנדור , מוגבלת החובה הפוזיטיבית של רשויות המדינה לשקוד באופן סביר על ההגנ ה על חיים – לחייהם של " תושבי המדינה ". 2 . חלק מההצעות כולל ערך של " קדושת החיים , " וזאת במקום לציין את הזכות לחיים . בחוק-יסוד : כבוד האדם וחירותו הוכר הערך של " קדושת החיים " בפסקת עקרונות היסוד ) סעיף 1 ( אך נקבעה בנוסף הזכות לחיים ) בלא אזכור לקדושתם ( בסעיפים האופרטיביים ) סעיפים 2 ו-4 .( 3 אהרן ברק , הקדמה לספר זכויות כלכליות , חברתיות ותרבותיות בישראל ) בעריכת יורם רבין ויובל שני , רמות- אוניברסיטת ת , א" תשס "ה- 2004 .( 4 הגוף ולשלמות לחיים הזכות–מקוצר מסמך 3 . חלק מהצעות החוקה אינן מסתפקות בקביעת הזכות לחיים , והן קובעות במקביל במפורש גם איסור על עונש מוות . במקרים מסויימים האיסור מוחלט , ובאחרים , קובעת הצעת החוקה את החריגים בגוף החוקה עצמה . 4 . חלק מהצעות החוקה קובעות " זכות לבטחון א ישי ". 5 . חלק מהצעות החוקה כוללות התייחסות לשלמות הגוף והנפש . 6 . חלק מהצעות החוקה כוללות התייחסות מפורשת לאיסור עינויים והשפלה . 4. המ שפט הב ינלאו מי וה משפט ה מ שווה הזכות לחיים עוברת כחוט השני באמנות בינלאומיות על זכויות אדם ובחוקות המדינות השונות . ההכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם ) האו , ם"1948 ( קובעת כי לכל אדם הזכות לחיים , חירות , ובטחון אישי . כמו-, כן ההכרזה קובעת איסור על עינויים או על עונש או התנהגות אכזריים , לא אנושיים , או משפילים . האמנה הבינ לאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות )1966 ( שישראל חתומה עליה , קובעת את הזכות לחיים , אליה היא מתייחסת כ " זכות טבועה " ) אינהרנטית (. האמנה קובעת כי יש להגן על הזכות באמצעות החוק . האמנה אמנם אינה אוסרת את עונש המוות , אולם היא קובעת מגבלות לא מעטות עליו . האמנה קובעת איסור על עינויים או על עונש או התנהגות אכזריים , לא אנושיי , ם או משפילים . היא מוסיפה לאלו במפורש כי אין לחייב אדם להשתתף בניסוי רפואי או מדעי , בלא הסכמתו שניתנה במצב חופשי . סעיף 9 קובע את הזכות לבטחון אישי . האמנה נגד עינויים ו נגד יחס או ע ונשין אכזריים , בלתי אנושיים ומשפילים אחרים )1984 ( שואפת להילחם בעוצמה בכל גיל וי של עינוי או ענישה אכזרית על פי המוגדר באמנה , וזאת על מנת ליצור שוויון , שלום והגנה על כבוד האדם . במסמך הרקע המפורט קיימת סקירה נרחבת של המשפט הבינלאומי ושל המשפט המשווה במדינות רבות . מבין המסקנות העולות מניתוח המשפט המשווה , ראוי לציין את המסקנות הבאות : 1. הזכות לחיים היא זכות המופיעה בכל המסמכים הבינלאומיים הרלוונטיים וברובן המכריע של החוקות המדינתיות . עם זאת , היקפה וצורתה של הזכות משתנות ממדינה למדינה . 2. בעולם בולטת בשנים האחרונות תופעה של הטלת איסור חוקתי על עונש המוות . בחלק מהמדינות , בעיקר באירופה , הדבר נע שה באמצעות הטלת הגבלה מפורשת בחוקה עצמה ובאמנות בינלאומיות . במקומות אחרים , ביטלו בתי המשפט את עונש המוות תוך הסתמכות על הזכות החוקתית לחיים . 3. בחלק ממדינות העולם הפכה הזכות לחיים לזירת קרב בנושא ההפלות המלאכותיות . 4. ברוב מדינות העולם נכללה בחוקה הוראה מפורשת האוסרת על עינויים . 5. ברבות ממדינות העולם נכללה בחוקה הוראה מפורשת האוסרת על ניסויים רפואיים בבני אדם ללא הסכמתם המודעת . 5 הגוף ולשלמות לחיים הזכות–מקוצר מסמך חלק ג: חקיקה ופסיקה ישר אלית בנושא הזכות ל חיים ושלמ ות הגוף . 1. חקי קה י שר אלית המג ינ ה על הזכות לחיים ולש למות הגוף החקיקה הישראלית הקיימת ביטלה את עונש המוות על עבירות רצח , ואת עונש המלקות שהיה נהו ג בחקיקה קודמת . חוק לא תעמוד על דם רעך , התשנ – ח "1998 , מחייב אדם בהושטת עזרה במצב של סכנה מיידית וחמורה לרעהו . חוק העונשין , התשל "ז- 1977 מכיל פרק העוסק בהגנות מאחריות פלילית למי שפועל עקב סכנה מיידית הנשקפת לו או לזולתו . הגנות אלו כוללות את סעיף ההגנה העצמית , העוסק בהדיפת תקיפה שלא כדין , אשר סיכנה חייו של אדם או של זולתו ; את סעיף הצורך מעניק הגנה מפני ענישה פלילית בעת פעולת הצלת חיים מסכנה מוחשית ; את סעיף הכורח מגן על אדם מפני ענישה פלילית בשל מעשים שאנוס הי ה לעשותם תחת איום על חייו . עיף ס 332 לחוק העונשין קובע אחריות לחסרי ישע , הכוללת את החובה לספק צרכי מחיה ולדאוג לבריאותו של חסר הישע . הפרת זכותו של אדם שלא ייפגע גופו שלא בהסכמתו מהווה עוולה נזיקית ועבירה פלילית , כקבוע בחוק העונשים ובפקודת הנזיקין . חוק ההס גרה , התשי – ד "1954 אוסר על הסגרת אדם למדינה שבה הוא צפוי , אם יורשע , לעונש מוות . ההסגרה תתקיים רק אם התחייבה המדינה המבקשת שלא להטיל עונש זה . 2. חקי קה י שר אלית ה פוגעת ב זכות לחיים ולשל מות הגוף עונש המוות עדיין קיים , עקרונית , בדין הישראלי , אם כי בנסיבות מוגבלות נ . יתן עקרונית להטיל עונ ש מוות בישראל על פי ה חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם , התש – י "1950 ,ה חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת- עם , התש – י "1950 ,בגידה בשעת מלחמה , ועבירות מסויימות על תקנות ההגנה ) שעת חירום (, 1945 . 3. הזכות לחי י ם ולשלמות הגוף בפסיקה ה ישרא לי ת בפסיקה הישראלית , הזכות לחיים יושבת ראשונה במלכות : " הזכות לחיים ולכל דבר שהחיים תלוי י ם – בו הזכות לנשום , הזכות לשתות , הזכות לאכול – היא אם כל הזכויות , היא האדם "4 סקירה מפורטת של הפסיקה הישראלית מצויה במסמך הרקע המפורט . סקירה זו עוסקת בין היתר , באיזון שב ין הזכות לחיים לבין זכות הציבור לדעת ; בשאלה האם חייבת המדינה לבקש את הסגרתו לישראל של אזרח ישראלי העומד לדין במדינה זרה , כאשר אם יורשע בה הוא צפוי לעונש מוות ; בשאלת כפייתו של טיפול רפואי על המתנגד לכך ; בהמתת חסד וב " סיכול הממוקד ". 4 צ" בג606/93 קידום יזמות ומו " לות )1982 (מ נ " בע ' רשות השידור "פ , ד מח )2 ( 1 , 25 6 הגוף ולשלמות לחיים הזכות–מקוצר מסמך חלק ד: נקודות לדיון 1. כיצד יש לנ סח את הזכ ות לחיים ? חלק מהצעות החוקה והטקסטים הבינלאומיים קובעים כי לכל אדם הזכות לחיים , או כי אין פוגעים בחייו של אדם . טקסטים אחרים קובעים חובה פוזיטיבית של המדינה להגן על החיים . נקודת המוצא שלנו היא סעיפים 2 ו-4 לחוק-יסוד : כבוד האדם וחירותו : 2 .שמירה על החי ים , הגוף והכבוד אין פוגעים בחייו , בגופו או בכבודו של אדם באשר הוא אדם . 4 .הגנה על החיים , הגוף והכבוד . כל אדם זכאי להגנה על חייו , על גופו ועל כבודו . נוסחאות אחרות אפשריות , הלקוחות מהמשפט המשווה : ƒ אין פוגעים בחייו של אדם אלא על פי דין ובהתאם לעקרונות של צדק בסיסי ) יסודי ( ) ניו זילנד ( ƒ לכל בן אנוש הזכות הטבועה לחיים , ואין לשלול את חייו של אדם בשרירות ) אוסטרליה ( ƒ המדינה תבטיח את ההגנה המשפטית על חייו של כל בן אנוש ) פולין ( ƒ זכותו לחיים של כל אחד תוגן על ידי הדין ) לטביה ( ƒ לכל אדם הזכות לחיים והזכות לקבל מהחברה את ההגנ ה על חייו , בהתאם לדין ) טנזניה ( 2. האם לה תי י חס – בהגדרת זכות או כערך " ל – קדושת החי ים " ? חלק מהצעות החוקה בישראל כללו התייחסות לערך של " קדושת החיים , " וזאת במקום לציין את הזכות לחיים . בחוק-יסוד : כבוד האדם וחירותו הוכר הערך של " קדושת החיים " בפסקת עקרונות היסוד )ס עיף 1 ( אך נקבעה בנוסף הזכות לחיים ) בלא אזכור לקדושתם ( בסעיפים האופרטיביים ) סעיפים 2 ו-4 .( עיון במשפט המשווה מלמד שהמונח " קדושת החיים " הינו ייחודי לישראל . 3. מי הו בעל הזכות ? הזכות לחיים מוענקת , ברוב ההצעות "ל , כל אדם ". הצעת פרופ ' אקצין , המתייחסת רק ל " הגנה שווה " על החיים , מתייחסת ל " כל אדם הנמצא בתחומי שלטונה של מדינת ישראל ". בהצעת פרופ ' בנדור , מוגבלת החובה הפוזיטיבית של רשויות המדינה לשקוד באופן סביר על ההגנה על חיים – לחייהם ש ל " תושבי המדינה ". יתכן שלדיון בנושא זה ישנה השלכה מסויימת על פעולתה של המדינה מחוץ לגב ולותיה הכרוכה 7 הגוף ולשלמות לחיים הזכות–מקוצר מסמך בנטילת חייהם של מי שאינם אזרחיה ואינם מצויים בתחומה ) כגון בתחום הסיכולים הממוקדים (. הגדרה לפיה " לכל אדם " הזכות לחיים אשר אין לפגוע בה אלא באמצעות חוק העומד בתנאי פסקת ההגבלה , עשויה לעמת את פעולות הסיכול הממוקד עם הזכות לחיים , בהעדר הסמכה מפור שת בחוק לפעולות . 4. מי רשאי לו ותר על הזכות ? האם הזכות לחיים מקנה גם את זכות הויתור על החיים ? אם הזכות לחיים שייכת לבעליה , האדם הספציפי , ניתן לכאורה לטעון שאדם רשאי לוותר על זכותו לחיים בנסיבות מסויימות . משאלה זו נגזרות מספר סוגיות משנה : ƒ הזכות לסרב לטיפול רפוא ) י המעוגנת במפורש בחוקות מסויימות , כגון בחוקת ניו-זילנד (; ƒ הדיון בשאלת האפשרות להפסקת חיים של חולה סופני שביקש זאת ; ƒ ההתייחסות המשפטית להתאבדות ולסיוע להתאבדות . 5. האם לכלול בחוקה הת י יחסות לעונ ש מוות ? חלק מהצעות החוקה בישראל אינן מסתפקות בקביעת הזכות לחיים , והן קובעות במקביל במפורש גם איסור על עונש מוות . במקרים מסויימים האיסור מוחלט , ובאחרים , קובעת הצעת החוקה את החריגים בגוף החוקה עצמה . הצעות אחרות אינן מתייחסות לנושא זה . מסמכים חוקתיים זרים רבים אוסרים במפורש על עונש מוות , או מגבילים משמעותית את הנסיבות שבהן ני תן להטילו . בעולם חל בשנים האחרונות שינוי משמעותי בנושא זה . כאשר אמנסטי אינטרנשיונל ארגן בשנת את הכנס הראשון בנושא עונש המוות ב- 1977 , רק16 מדינות ביטלו את עונש המוות באופן מלא . כיום , המספר עומד על 80 .במסמך הרקע המפורט , תיארנו את השינוי שחל בנושא זה במשפט האירופי , שהגיע לאחרונה כדי איסור מוחלט על עונש מוות , לרבות בשעת חירום . בארה , ב" שבה לא חל שינוי חוקתי , הכריזו מספר מושלי מדינות על מורטוריום בביצוע הוצאות להורג . עם זאת , לפי נתוני ארגון אמנסטי אינרנשיונל , בשנת 2003 הוצאו להורג לפחות1,146 ב- 28 מדינות . 84% מההוצאות להורג אירעו במדינות ספורות : סין , איראן , ארצות הברית וויאטנאם . לעניין זה ראוי להביא בחשבון גם את הפסיקה הדרום- אפריקאית וההונגרית אשר קבעו בדרך של החלטה שיפוטית שעונש המוות , בהיותו פוגע בזכות לחיים אינו חוקתי . המשמעות היא כי אי- התייחסות של הרשות המכ וננת ברמה החוקתית עלולה להביא לכך שתתקבל הכרעה שיפוטית בנוש א זה , תוך הסתמכות על הזכות החוקתית לחיים . לפיכך , אם חפצה הכנסת לשמר בידיה את היכולת לקבוע עונש מוות בנסיבות מסויימות , נראה כי יהא צורך לקבוע זאת במפרש בחוקה , לצד הזכות לחיים . 6. האם לכלול בחוקה הת י יחס ות ל " ש למות הגוף והנפ ש " ? חלק מהצעות החוקה בישראל כוללות התייחסות לשלמות הגוף והנפש . הצעות אחרות אינן מתייחסות לנושא זה . גם בחוקות זרות מודרניות מצויה התייחסות לשלמות הגוף והנפש , כך . בחוקת 8 הגוף ולשלמות לחיים הזכות–מקוצר מסמך רומניה , (right to physical and mental integrity) ,חוקת דר ום אפריקה , (bodily and psychological integrity) ובגרמניה . 7. האם לכלול בחוקה הת ייחסות ל זכות לבטחון אישי ? חלק מהצעות החוקה קובעות " זכות לבטחון אישי ". הזכות לבטחון אישי היא נגזרת מיוחדת של הזכות לחיים , הרלוונטית הן לדיונים אקטואליים כמו טענותיהם של תושבי שדרות שעל המדינ ה מוטלת חובה להגן עליהם , והן לטענה שיש להטיל על המדינה חובה פוזיטיבית להתערב מקום שהפשיעה פוגעת בבטחון האישי של התושבים . 8. האם לכלול בחוקה הת י יחסות מפו רשת לאיסו ר עינויים והשפ לה ? חלק מהצעות החוקה בישראל כוללות התייחסות מפורשת לאיסור עינויים והשפלה . העיון במשפ ט המשווה מראה כי מרבית המסמכים הבינלאומיים , כמו גם החוקות הזרות , כוללים איסור מפורש על עינויים והשפלה . שאלה זו כרוכה הן בזכות לשלמות הגוף , והן בזכות לכבוד . למרות ששתי זכויות אלו ) המעוגנות בחוק-יסוד : כבוד האדם וחירותו ( מצויות בחוקות הזרות , טרחו מנסחיהן להכ ניס להן גם איסור נפרד על עינויים . 9. האם לה תי י חס ל זכות שלא להש תתף ב ניסוי רפואי או מדעי ללא הס כמה ? בחלק ניכר מן החוקות הזרות נקבעה הוראה מפורשת לפיה לכל אדם הזכות שלא להשתתף בניסוי רפואי או מדעי ללא הסכמתו . נושא זה מוסדר בישראל באופן חלקי בחקיקה ובאופן מפורט יותר בתקנות והשאלה היא אם לעגנו , כמקובל בעולם , ברמה החוקתית . 10 . האם לכלול בחוקה התי יחסות מ יוחדת למעמדה של ה זכות לחיי ם בשעת חירום ? קיימות חוקות בינלאומיות אשר טרחו לבצר את מעמדה של הזכות לחיים דווקא בשעת חירום . כך , למשל קובעת חוקת קרואטיה , בגרסה קיצונית למדי , כי אף במקרה של " סכנה מיידית לקיום המדינה " לא ניתן להגביל את הוראות החוקה בנושא הזכות לחיים , איסור עינויים וענישה אכזרית . חוקת דרום אפריקה קובעת מדרג של זכויות המוגנות בשעת חירום , וקובעת כי הזכות לחיים מוגנת באופן מלא מפני פגיעה בעיתות חירום . האלטרנטיבה לעיגון מיוחד היא הכפפתה של הזכות לחיים לפסקת ההגבלה הרגילה , ולהוראות כלליות בחוקה , אם תהיינה כאלו , המתייחסות לשעת חירום . 11 . האם להת י יחס בחוקה למועד התחל ת הזכות לחיים , ובפרט לתחולתה על עובר ? חלק מהצעות החוקה מנסות לקבוע , באמצעות הזירה החוקתית , עמדה בשאלה טעונה זו . אחדות מהחוקות , כגון חוקת צ ' כיה וחוקת אירלנד , קובעות את זכותו של העובר להיות מוגן גם בטרם לידתו . 9 הגוף ולשלמות לחיים הזכות–מקוצר מסמך הצעות חוקה אחרות קובעות במפורש הסדר לפיו הזכאות לזכויות וחובות היא משעת לידתו של אדם ועד מותו . נוסח כזה מרמז על העדר זכויות קודם ללידה . ניתן , כמובן , שלא לה תייחס לנקודה זו בחוקה . התוצאה , כבכל מקרה של אי-התייחסות , הינה העברת ההכרעה בנושא זה לזירה השיפוטית . 12 . האם " ה זכות לחי ים " מ וענקת גם ל בעלי חיים ? ההכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם מתייחסת , כמובן , אך ורק לבני-אדם , ונושאים רבים המועלים בה , ייחודיים לבני-אדם . עם זאת , נוסחים שאינם קובעים " לכל אדם " אלא everyone עלולים להתפרש כמקנים זכות לחיים גם ליצורים שאינם אנושיים . בבג צ "6446/96 העמותה למען החתול נ ' עיריית ארד , דנה השופטת שטרסברג- כהן בזכות לחיים של בעלי חיים , לעניין צעדים שרשויות מקומיות נקטו לשם דילול אוכלו סיית החתולים . לדבריה : הזכות לחיים של בעלי חיים- "גם אם איננה מוגנת ישירות בחקיקה ישראלית , מהווה חלק מתרבותנו ומתחושה פנימית ערכית ותועלתית כאחד , בדבר החובה והצורך להגן על כל אשר נברא עלי אדמות ורוח חיים באפו . נקודת המוצא של החקיקה הנושקת לזכות בעלי החיים לחיות , היא , שזכות זו קיימת ומוגנת בשיטנו המשפטית ."5 5 צ " בג6446/96 העמותה למען החתול נ ' עיריית ערד ואח תק , '- על98 )1( , 1142 . 10