חומר רקע
ה
מרכז הבינתחומי
הרצליה
|
בית ס
פר רדזינר למשפטים
. ד.ת167 הרצליה
, 46150
|
www.idc.ac.il
| טל
:
09 9527235
| פקס
:
09 9565003
|
[email protected]
מ
סמך רקע מקוצר בנושא
:
הזכות לחירות אישית
מ
וגש לוועדת החוקה
ק חו ,
ומשפט של הכנסת
מאת
:
ד"
ר הלל סומר
אורי אייל
דורון מור
" כ
ב בשבט תשס
ה "
3
בפברואר2005
2
תוכן העניינים
חלק א
: מבוא................................
................................
................................
................................
....
3
1.
מטרת המסמך ומבנהו................................
................................
................................
..................
3
2.
הגדרה................................
................................
................................
................................
.....
3
3.
חפיפה חלקית עם
"
זכויות במשפט
"................................
................................
................................
4
חלק ב
: הזכות לחירות אישית כזכות חוקתית במדינת ישראל................................
................
4
1.
הפסיקה שקדמה לחוק-יסוד
:
כבוד האדם וחירותו................................
................................
..............
4
2.
חוק-יסוד
:
כבוד האדם וחירותו................................
................................
................................
......
5
חלק ג
: הזכות לחירות אישית בהצעות חוקה בישראל................................
.............................
6
חלק ד
: הזכות לחירות אישית במ
שפט המשווה ובמשפט העברי................................
...........
6
חלק ה
: חקיקה ופסיקה ישראלית בנושא חירות אישית................................
...........................
7
חלק ו
: שאלות ונושאים לדיון................................
................................
................................
......
7
1.
כיצד לנסח את הזכות
?................................
................................
................................
................
7
2.
האם לקבוע בחוקה הליכי ביקורת שיפוטית על המעצר
?................................
................................
.....
8
3.
האם לקבוע בחוקה התי
יחסות להסגרה
?................................
................................
..........................
8
4.
האם לקבוע בחוקה איסור על מאסר לשם תשלום חוב
?................................
................................
......
8
5.
האם יש להסדיר את סוגיית המעצר המנהלי במפורש ובנפרד בחוקה עצמה
?................................
...........
8
6.
האם יש לקבוע בחוקה פיצוי למי שנפגע עקב שלילה לא מוצדקת של חירות אישית
?................................
8
נספח
:
נוסח הצעות החוקה בישראל וטקסטים בינלאומיים וזרים
נבחרים בנוגע לזכות לחרות אישית9
1.
הצעת החוקה של יהודה פנחס כהן
ח" תש )-
1948
(
................................
................................
.............
9
2.
הצעת חוק יסוד
:
מגילת הזכויות של האדם של פרופ
'
קלי
נגהופר
)
תשכ
– ד "1963
(
................................
..
9
3.
הצעת החוקה של פרופ
'
אקצין
)
תשכ
"ד-
1964
(
................................
................................
.............
10
4.
הצעת חוק יסוד
:
זכויות האדם והאזרח
)1973
) (
הכנסת השביעית- ו
עדת משנה בראשות בנימין הלוי
(.......
11
5
.
ה
צעת
"
חוקה לישראל
" )
בראשות פרופ
'
רייכמן
( )1986
(
................................
...............................
11
6.
הצעת חוק יסוד
:
זכויות האדם משנת 1989
) הכנ
סת ה-
12
- קבוצת חברי כנסת בראשות שולמית אלוני
(....
11
7.
הצעת החוקה של פרופ
'
בנדור
)2000
(
................................
................................
........................
12
8.
טיוטת הצעת המכון הישראלי לדמוקרטיה
)2004
(
................................
................................
..........
12
9.
אמנות כלליות ואזוריות................................
................................
................................
.............
12
)א(
ההכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם
)
, ם" האו1948
(
................................
...................
12
)ב(
האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות
)1966
(
................................
.......................
12
)(ג האמנה האירופית לזכויות אדם
, 1950
................................
................................
...................
13
)(ד הפר
וטוקול הרביעי
)1963
(
................................
................................
...............................
14
10
.
גרמניה
)1949
(
................................
................................
................................
......................
14
3
חלק
א :
מבוא
1.
מטרת ה מס מך ומבנהו
מ
סמך זה הוכן כחומר רקע לקראת דיוני ועדת החוקה
,
חוק ומשפט בזכות החוקתית לחרות
אישית
.
מסמך זה הי
נו תקציר של מסמך רקע מפורט יותר שהוכן על ידנו
)
להלן
: "
מסמך הרקע
המפורט
, "(
והעומד לרשות חברי הוועדה
.
מטבע הדברים
,
במסמך זה הדברים מוצגים בתמציתיות
רבה
,
והמעוניינים להרחיב בעניין מסויים
,
יפנו למסמך המפורט
.
2.
הגדרה
למונח
"
חירות
"
מספר משמעויות עיקריות
:
משמעותו ה
רחבה
של המונח
"
חירות
"
מתייחסת לפעולתו של אדם כאשר אין נתונות עליו
מגבלות
.
ההכרזה בדבר זכויות האדם בצרפת משנת 1798
,
אחד המסמכים הראשונים והחשובים
אשר טבע את מושג החירות
,
הקדיש סעיף שלם להגדרתה של החירות
:
Article 4. - Liberty consists in being able to do anything that does not
harm others: thus, the exercise of the natural rights of every man has no
bounds other than those that ensure to the other members of society the
enjoyment of these same rights. These bounds may be determined only
by Law.
ג'
ון סטיוארט מ
יל הגדיר את החירות
,
במבוא למסה המפורסמת שלו
"
על החירות
"
את
החרות הזו כ
"
טיבו וגבולותיו של כוח הכפיה שהרשות לחברה להשתמש בו כלפי היחיד
".1
במשמעותו הרחבה
,
הביטוי
"
חירות
" )
או חרויות
(
כולל בתוכו את מרבית זכויות האדם
המוכרות
,
ובהן חופש הביטוי
,
חופש הדת
,
חופש ההת
אגדות וכיוצא בזה
.
לעיתים משתמשים
בלשון רבים
,
ומכנים את הזכויות
"
חרויות היסוד
".
כך כתב גם פרופ
'
אהרון ברק
:
מבחינה לשונית
'
כבוד האדם וחירותו
'
מתפרס על תחום נרחב של
פעולות
.
כל פעולה הפוגעת בחייו
,
בגופו או בשמו הטוב של אדם פוגעת
ב"
כבוד האדם
, " וכל פעולה השוללת
את חופש הרצון פוגעת ב
"
חירות
"2
1 ' ג
ון סטיוארט מיל
על החירות
)
בתרגום א
.
סיימון
( ו" תש , 3.
2 ' א
ברק
"
זכויות אדם מוגנות
—
ההיקף וההגבלות
"
משפט וממשל
א
)
תשנ
ב"-תשנ
( ג"253
,
259
) ההדגשה הוספה
(.
4
במשמעותו הצרה
של המונח חירות
,
הוא עוסק בחירות הפיזית
,
ממאסר
,
או מעצר
.
משמעות
זו מצומצמת בהרבה מהמשמעות הרחבה
,
ולמעשה מבוססת על נגזרת אחת של החירות במובנה
הרחב
.
מסמך זה מתרכז במשמעות הצרה של המונח חירות
,
לקראת הדיון הנוכחי
.
עם
זאת
,
התייחסויות במסמכים החוקתיים הנסקרים במסמך זה לחירות במובנה הרחב תובאנה במסגרת
הסקירה
.
3.
חפיפ ה חלק ית עם
"
זכוי ות במשפט
"
הדיון בחלק חלק מהעניינים הקשורים בחירות הפיזית ובשלילתה קשור בנושאים המנויים בהצע ת
חוק-יסוד
:
זכויות במשפט
,
ובהם ה
זכות לפנות לרשויות שיפ
וטיות
,
חזקת
ה
זכא
ות
,
זכויות עציר
,
אין עונשין אלא אם כן מזהירין
,
והזכות ל
הליך משפטי הוגן
.
בחלק מהצעות החוקה בישראל ובטקסטים החוקתיים במשפט המשווה
,
הדיון בנושאים
אלו מעורב
.
יתכן גם שיש מקום מבחינה ניסוחית לשקול את הצמדת נושא החירות הפיזית בחוקה
לנשוא הזכויות
במשפט
.
במסמך זה לא ניכנס לעומקם של נושאי זכויות במשפט
,
אולם נביא את נוסחם של הצעו ת
החוקה בישראל והטקסטים החוקתיים במשפט המשווה במלואם
,
לרבות בנושאים שיידונו
בוועדה במסגרת הדיון בזכויות במשפט
.
חלק
ב:
הזכות לחי רות אישית כזכות חוק תית במדינת ישראל
1.
הפסי קה ש קדמה לח
ו ק -יסוד
:
כבוד האדם וחירותו
הזכות לחירות נכללה במפורש בחוק-יסוד
:
כבוד האדם וחירותו כאחת הזכויות שעוגנו בו
כזכות חוקתית
.
ואולם
,
גם לפני שנחקק חוק יסוד
:
כבוד האדם וחירותו
,
היה הערך של
החירות
,
על משמעויותיו הצרה והרחבה
,
שלוב בשיטת המשפט הישראלית
.
, כך
למשל
בי ,
חס למשמעות הצרה
)
חרות ממעצר וממאסר
, (
פסק בית המשפט העליון
:
"הזכות היסודית והבסיסית ביותר היא
חירותו של אדם
,
ואין לשלול
זכות יסוד זו אלא אם הדבר נקבע כך מפורשות
בחוק - כגון
,
בענין
מעצר של חשוד ברצח וכיוצא בזה - או לאחר
ההרשעה והשתתת עונש
של מאסר
."3
ואילו ב
יחס למשמעות הרחבה
,
הכוללת במושג
"
חירות
"
את מרבית הזכויות המוכרות
,
נאמר בפסיקה כך
:
3 ש "ב16/87
צ
ננאשוילי נ
"פ , י"מ '
ד מא
)2
(
281
.
5
"קבלתה של נקודת המוצא המשפטית
,
כי ההכרה
בחירויות היסוד
היא חלק מהותי מן המשפט
בישראל טומנת בכנפיה גם את
המסקנה כי חירויות
היסוד מהוות חלק מן המשפט
,
כשמן וכיעודן
,
היינו ככללי-יסוד המנחים ומגבשים דפוסי
המחשבה והפרשנות
המשפטית ומשפיעים עליהם
מכוחם וממגמתם
".4
2.
חוק-יסוד
:
כבוד האדם וחירותו
חוק יסוד
:
כבוד האדם וחירותו
מכיל מספר התייחסויות לביטוי חירות
,
על משמעויותיו
השונות
.
ראשית
,
כבר בשמו של חוק-
היסוד מופיעה
המילה
"
וחירותו
".
שנית
,
פסקת עקרונות
היסוד
,
בסעיף 1 לחוק-היסוד
,
מציבה כחלק מהערכים עליהן מושתתות זכויות היסוד של האדם
בישראל את היותו
"
בן חורין
":
1
.עקרונות יסוד
זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם
,
בקדושת חייו ובהיותו בן חורין
וה ,
ן יכובדו ברוח העקר
ו
נות שבהכר
זה
על הקמת מדינת ישראל
.
שלישית
,
פסקת המטרה בסעיף 1א לחוק-היסוד קובעת כי מטרת חוק-היסוד היא
"להגן על כבוד האדם וחירותו כדי לעגן בחוק-
יסוד את ערכיה של
מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית
."
ורביעית
,
סעיף 5 לחוק-היסוד עוסק במפורט בח
ירות האישית
,
הפיזית
,
וקובע כדלקמן
:
5
.חירות אישית
"אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר
,
במעצר
,
בהסגרה או בכל דרך אחרת
"
דומה כי בעוד המונח
"
חירות
"
בשם החוק ובפסקאות עקרונות היסוד והמטרה צריך
להתפרש במשמעותו הרחבה
,
הכוללת את מרבית הזכויות
,
סעיף 5 לחוק
,
העוסק בזכות לחירות
אישית
,
עוסק בחירות במובנה הצר
,
של החירות הפיזית
.
בעניין
צמח
י ב
טל בית המשפט העליון סעיף בחוק של הכנסת
,
בפעם השניה
מאז חקיקת
חוקי היסוד החדשים
ובפ
עם הראשונה בשל היות הסעיף המבוטל פגיעה בזכות לפי חוק-יסוד
:
כבוד האדם וחירותו
.
בית המשפט
העליון קבע כי התקופה המקסימלית של 96
שעות שהיתה
קבועה בחוק כתקופה שלגביה ניתן
לתת פקודת מעצר לחייל ללא צורך באישור של בית משפט
4 נ "ד9/77
חברת החשמל לישראל
מ נ " בע
.
הוצאת עיתון
"
הארץ
" פד , מ" בע "
י לב
)3(
337
,
359
6
פוגעת בחירות במידה העולה על הנדרש
,
ופסל הוראת חוק זו
,
תוך שהוא למעשה כופה על המדינה
לתקן את החוק לתקופה שלא תעלה על 48 שעות
.5
חלק
ג:
הזכות לחי
רות אישית
בהצעות חוקה
בישראל
הצעות החוקה בישראל נטו
,
בעבר
,
לנוסח מקיף הרבה יותר מהנוסח הקצר יחסית בחוק-יסוד
:
כבוד האדם וחירותו
.
בחלק מההצעות קיימת גם התייחסות לחירות במובנה הרחב
.6
חלק מההצעות כללו הוראות מפורשות בדבר עילות המעצר
,7 ואילו אחרות הסתפ
קו בקביעה
כללית שמעצר יהיה רק מכוח הוראה בחוק ותוך קביעתם של תנאים כלליים
.8
ברוב החוקות נכללו
הוראות בדבר הליכי ביקורת שיפוטית על המעצר
,9 ובדבר זכויות האסיר או העציר
.10
נושאים נוספים
,
שהוזכרו במפורש רק בהצעת חוקה אחת או שתיים
,
כללו
:
•
מעצרים מנהליים11
•
זכותו
של אסיר שלא כדין לקבל פיצוי מהמדינה12
•
איסור על מאסר לשם תשלום חוב13
למסמך זה צורף נספח ובו נוסח הצעות החוקה הישראליות בנושא הזכות לחירות אישית
.
חלק
ד:
הזכות ל
חי רות אישית
במשפט המשווה
ובמ שפט העברי
1
.
מסמכים בינלאומיים וזרים רבים אוסרים על מעצר או משמורת
"
שרירותיים
."14 עם זאת
,
לא
נמצאה משמעות מיוחדת או עדיפות לנוסח זה
.
2
.מסמכים בינלאומיים וזרים רבים קובעים במפורש איסור על מאסרו של אדם בשל חוסר-
יכולת
למלא אחר התחייבות חוזית
.15
3
.
במסמכים בינלאומיים וזרים רבים נקבעה חובה מפורשת להביא עצור מייד
(promptly)
בפני
שופט
.16
5 בג
צ "6055/95
צמח נ
'
שר הבטחון
"פ ,
ד נג
)5
(
241
6 הצעת פרופ
'
אקצין
;
הצעת המכון הישראלי לדמוקרטיה
.
7 הצעת יהודה פנחס כהן
;
הצעת פרופ
'
קלינגהופר
;
הצעת פרופ
'
אקצין
;
8 הצעת בנימין הלוי
;
הצעת חוקה לישראל
;
הצעת שולמית אלוני
9 הצעת
יהודה פנחס כהן
;
הצעת פרופ
'
קלינגהופר
;
הצעת פרופ
'
אקצין
;
הצעת בנימין הלוי
,
הצעת חוקה לישראל
;
הצעת המכון
הישראלי לדמוקרטיה
.
10 הצעת יהודה פנחס כהן
;
הצעת חוקה לישראל
,
הצעת המכון הישראלי לדמוקרטיה
.
11 הצעת יהודה פנחס כהן
;
12 הצעת יהודה פנחס כהן
;
הצעת פרופ
ק '
לינגהופר
.
13
הצעת יהודה פנחס כהן
)"
אלא במקרה רמאות
"(.
14 ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם
,
האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות
,
' הצ
ארטר האפריקאי
,
האמנה האמריקאית
,
חוקת צרפת
,
חוקת דרום-אפריקה
;
15 האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות
,
האמנה האמריקאית
,
הפרוטוקול הרביעי לאמנה האירופית לזכויות
אדם
;
7
4.
בחלק מהמסמכים הבינלאומיים והזרים נקבעה במפורש זכותו של מי שנעצר או נאסר שלא
כדין לפיצוי
.17
5
.בחלק מהמסמכים הזרים והבינלאומיים
,
במיוחד באירופה
,
נקבעת
"
רשימה סגורה
"
של מצבים
בהם ניתן לעצור אדם
,
תוך תשומת לב לפירוט המצבים שבהם מותר לעצור אדם ללא צו של שופט
,
או למשך הזמן בו מותר לעצור אדם ללא צו של שופט
.18
6
.בחלק מהחוקות נכללו הוראות מפורשות לגבי הסגרה בכלל והסגרת אזרחים בפרט
.19
למסמך זה צורף נספח ובו חלק מהטקסטים הבינלאומיים והזרים
,
המופיעים במלואם במסמך
הרקע המפורט
.
חלק
ה :
חקיקה
ופסיקה
ישר אלית בנושא
חירות א ישית
ב
ין החוקים הישראליים העוסקים בזכות לחירות אישית ומגבילים אותה
,
ניתן לציין את חוק
ההסגרה
,
התשי
– ד "1954
;חוק העונשין התשל
ז "-
1977
,
פקודת בתי הסוהר
]
נוסח חדש
, [
תשל
"ב-
1971
,חוק טיפול בחולי נפש
,
התשנ
"א–1991
,
חוק הנוער
)
שפיטה
,
ענישה ודרכי טיפול
, (
התשל
"
א -
1971
,
פקודת סדר הדין הפלילי
)
מעצר וחיפוש
( ]
נוסח חדש
[
התשכ
– ט "1969
,
חוק סדר הדין
הפלילי
)
סמכויות אכיפה
–
מעצרים
(
התשנ
– ו "1996
,
וחוק סמכויות שעת חירום
)
מעצרים
(
התשל
– ט "1979
.תיאור של חוקים אלו ופסיקה המתייחסת אליהם הובא במסמך הרקע המפורט
.
סקירה מפורטת של הפס
יקה הישראלית מצויה במסמך הרקע המפורט
.
סקירה זו עוסקת
בין היתר
,
בסוגיית המעצר עד תום ההליכים
,
בפרשנות דיני המעצרים לאור חוק היסוד
,
ובהגבלת
המאסר בהליכי הוצאה לפועל לאחר כינון חוק-יסוד
:
כבוד האדם וחירותו
.
חלק
ו :
שאלות
ונו שאים
לדיון
1.
כיצד לנסח את הזכות
?
ניתן לנסח את
הזכות לחירות אישית במספר צורות
:
הגדרת הזכות לחירות אישית
–
ללא פירוט של הדרכים בהן ניתן לפגוע בזכות
. )"
לכל אדם
הזכות לחירות אישית
"
" או
אין פוגעים בחירותו של אדם
"(
הגדרה המונה את הדרכים המוכרות לפגיעה בחירות
,
בדומה לניסוח כיום בסעיף 5
לחוק
יסוד
:
כבוד האדם
וחירותו
. )"
אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר
,
במעצר
,
בהסגרה או בכל דרך אחרת
"(.
16 האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות
,
האמנה האירופית לזכויות אדם
,
17 האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות
,
האמנה האירופית לזכויות אדם
,
חוקת פולין
,
חוקת הונגריה
.
18 האמנ
ה האירופית לזכויות אדם
;
חוקת בלגיה
;
חוקת פורטוגל
,
חוקת רוסיה
,
חוקת גרמניה
,
חוקת קרואטיה
.
19 חלק מהוראות אלו הובאו על ידנו במסמך הרקע בנושא חופש התנועה
.
8
בצורה מפורטת בסגנון האירופאי וכפי שגם הוצע בהצעות החוקה הראשונות בישראל
,
תוך
תיאור פרטני של התנאים
,
המסגרות והדרך בה מותר לשלול את זכותו של אדם לחירות
אישית
.
2.
הא
ם לקבוע בחוקה הלי כי ביקורת שיפוטי ת על המעצר
?
ברוב הצעות החוקה בישראל נכללו הוראות בדבר הליכי ביקורת שיפוטית על המעצר
.
3.
האם לקבוע בחוקה הת ייחסות ל ה סגרה
?
האפשרויות העומדות בפני הוועדה הן
:
•
להתייחס להסגרה כאחת הדרכים בהן פוגעים בחירות האישית
)
כמו בנוסח הקיים
ש
ל סעיף 5 לחוק היסוד
(
•
לקבוע סעיף נפרד להסגרה
,
כפי שהוצע בחלק מההצעות ובוצע בחלק מהמחוקות
הזרות
.
•
להתעלם מנושא ההסגרה ברמה החוקתית ולהשאיר אותו לחקיקה ולפסיקה
עתידית
.
4.
האם לקבוע בחוקה איסור על מאסר לשם תשלום חוב
?
רוב המסמכים הבינלאומיים החשובים
,
רבות מהחוקות
הזרות ואף אחת מההצעות בישראל קבעו
ברמה החוקתית כי אין לאסור אדם עקב אי תשלום חוב כשלעצמו
.
האפשרויות בנושא זה הן
:
•
לקבוע הוראה ברוח ההוראות בחוקות הזרות ובאמנות הבינלאומיות
•
להתעלם מהנושא ולהשאיר אותו להתפתחות שיפוטית
.
5.
האם יש להסדיר את סוגיית המעצר המנ הלי במ
פורש ובנפרד בחוק ה
עצמה
?
הצעה כזו עלתה במפורש באחת מהצעות החוקה בישראל והיא משתמעת מכמה וכמה חוקות
בינלאומיות
,
המונות רשימה סגורה של עילות מעצר
,
שאינה כוללת מעצרים מנהליים
.
6.
האם יש לק בוע בחוקה פיצוי למי שנפגע עקב שלי לה לא מוצדקת של חירות
אישי ת
?
הנושא עולה ב
מספר חוקות בעולם וכן בהצעות שהיו בישראל
.
בישראל קיימת כיום זכות
עקרונית כזו בסעיף 80 לחוק העונשין
.
האפשרויות העומדות בפני הוועדה
:
•
להתעלם מהנושא בחוקה
.
•
לקבוע את העקרון של פיצוי בחוקה
,
ולהותיר את פרטיו ומגבלותיו לחוק
.
9
נספח
:
נוסח הצעות החוקה בישראל וטקסטים ב
ינלאומיים וזרים נבחרים בנוגע
לזכות לחרות אישית
1.
הצעת החוק ה של י הודה פנחס כהן
ח " תש )-
1948
(
13
)1
(
לא יפגע חפש האדם
,
אל יכלא איש אלא אם כן יצא חיב בדין
,
או
:
ניתן צו-מעצר נגדו על ידי שופט מוסמך
,
או נתפס
בקלקלתו בשעת מעשה-עברה
,
: או
כליאתו נחוצה כדי להביאו
לפני
כס המשפט באשמת עברה שנעשתה על ידו
.
)2
(
לא יבצע השלטון מעצרי מנע אלא בימי מלחמה או שעות-
חרום
,
ועל פי הוראה מיוחדת בחק
,
אשר הוצאתה לפעל תעמוד
תחת הפקוח המתמיד של בית הנבחרים
.
)3
(
בתוך24
שעות להאסרו תנתן לאסיר הודעה כתובה על סיבת
מאסרו ועל הרשות אשר בידי
ה הוא נתון
,
ותוך 48
שעות יובא
לפני השופט
.
תלונה כי תוגש אל השופט על מאסר שנעשה שלא
כדין
,
יצוה השופט על הקצין האחראי להביא לפניו את האסיר
בלי דחוי ולהרצות בכתב את טעמי מאסרו
.
והיה אם ראה
השופט כי אין דין מאסר לאיש
,
יצוה לשחררו מיד
.
)4(
לא יוטל הסגר על אסיר
בכלאו ולא ינטל ממנו הקשר עם
קרוביו ומגיניו
.
)5(
לא יאסר אדם לשם תשלום חוב או קיום הסכם אלא במקרה
רמאות
.
)6
(
. . .
)8
(
כל הנאסר
,
יוצא חייב או נענש שלא כדין זכאי לגבות את
פצוייו מאת המדינה
.
20
".
לא יוסגר איש למדינת חוץ בה עלולות להישלל ממנו זכויות יסוד
אישי
ות ומדינתיות המובטחות בחוקה
.
יכולה ממשלת ישראל
,
לפי
ראות עיניה ושיקול דעתה החפשי
,
לסרב להסגיר אזרח זר למדינת חוץ
לשם העמדתו לדין והענשתו
."
2.
הצעת חוק י סוד
:
מגילת הזכויות ש ל האדם של פרופ
'
קלינ גהופר
)
תש כ
– ד "
1963
(
6
.זכותו של כל אדם להיות מובטח בגופו ובחירותו
.
7
.מי שנעצר או נאסר
,
יודיעוהו מיד על סיבת מעצרו או מאסרו
.
8
.
לא תישלל מאדם חירותו לזמן העולה על ארבעים ושמונה שעות
אלא על פי אחד מאלה
:
1
(צו מעצר או פסק דין שנתן בית משפט בהתאם לחוק
2
(
פסק דין שנתן בית דין צבאי
,
או פקודת מעצר
,
או כעונש שהוטל
בדיון משמע
ותי
.
הכל בהתאם להוראות החלות בענייני השיפוט
הצבאי
.
9
.מי שטוען שנשללה ממנו חירותו שלא כדין
,
רשאי לבקש מבית
המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק שיתן צו לשחרורו
.
10
. מי שנשללה ממנו חירותו שלא כדין
,
זכאי לפיצויים
.
10
3.
הצעת
ה
חוק ה של פרופ
'
אקצין
)
תש כ
"ד-
1964
(
סעיף15
.
כל אדם הנמצא בתחומי שלטונה של מדינת ישראל זכאי במידה שווה
להגנת חייו
,
חירותו
,
שלמותו הגופנית
,
רכושו ושאר זכויותיו
די י ל ע ,
המוסדות הציבוריים ככלל וע
די י ל
מוסדות הש
פ
יטה בפרט
.
ס ע י ף18
.
.
לא יה
יה
בסמכותה של שום רשות ציבורית לצוות על ביטולן או
הגבלתן של
חירותם
,
כשיר
ו
תם המשפטית
,
וזכויותיהם האישיות
והקנייניות של כל אזרה ישראלי
,
או של כל אדם הנמצא
,
או שיש לו
נכסים או תביעות
,
בתחומי שלטון המדינה
,
או לממש את ביטולם או
הגבלתם
,
אלא בהתאם לסמכות הניתנת לה בחוקה
,
בחוקים
,
או על-
פיהם
,
ולמטרות שלשמן ניתנה הסמכות הזאת
.
ס ע י ף9 1.
) ( א
לא ייעצר ולא ייאסר אדם במדינת ישראל
,
ולא תישלל ממנו
חירו
ת
ו הגופנית באופן אחר
,
לא ע
די י ל
רשות צי
ב
ורית ולא ע
די י ל
אחרים
,
אלא על-פי צו או פסק-דין של בית
משפט או בית-
דין מוסמך
או אם נתפס בשעת עשיית עבירה או
כ
די למנוע עשיית ע
ב
ירה או על
יסוד
חשד סביר של עבירת עבירה או בהתאם לחוק השיפוט הצבאי או
- בזמן מל
ח
מה או במצב
חיר
על – ום
פי צו הרשות הצבאית המ
וסמכת
.
)( ב
אדם שנשללה ממנו
חיר
ותו הגופנית ע
די י ל
רשות ציבורית כלשהי
שלא על-סמר פ
קס-דין של בית-פ מש
ט או בית-דין מוסמך
,
תינתן לו
תוך 24 שעות הודע
ה
בכתב
על טעמי
שלילת החירות
,
והזדמנ
ו
ת סבירה
תינתן לו מיד עם מסירת ההודעה להתקשר ולהיוועץ עם פרקליט ל
י פ
בחירתו
.
הוא י
ש
וחרר תוך 48 שעות לאח
ר
שנשללה ממנו
חירו
תו
כאמור
,
אלא אם כן הובא לפני שופט מוסמך והלה ציו
וה
על המש
ך
שלילת החירות לתקופת-זמן שתיקבע בצו
ח .
לו ימי-מנוח
ה חוקיים
בתוך התקופות
שלעיל
,
או קיים במדינה מצב מל
ח
מה או מצב חירום
,
או שנשללה חירותו של אדם על-פי צו של רשות צבאית מוסמכת-
מוארכות התקופות האמורות מ-
24
- שעות ל-
72
שעות
ומ , -
48
שעות
–
ל-
96 שעות
.
)( ג
תלונה כי תוגש בפני שופט מוסמך ע
די י ל
מי שנשללה ממנו
ח
ירותו
או ע
די י ל
אחד הקרובים אליו
,
על שנשללה ממנו
ח
ירותו
,
הן ע
די יל
רשויות ציבוריות והן ע
די י ל
אחרים
,
שלא כדין או בניגוד לסעיף זה
,
וישתכנע השופט
כי התלונה מבוססת לכאורה
,
יצווה השופט על
המחזיקים את האדם נש
ו
א התלונה ועל מי שייראו לו כשותפים
למעשה
,
להופיע בפניו או בפ
ני שו
פ
ט אחר בזמן ובמקום שייקבע בצו
,
בלוויית האדם נשוא התלונה
,
ולנמק את טעמי החזקתו
.
אם לא ישכנעו
המחזיקים והשותפים להם את השופט
,
כי נשוא התלונה מוחזק כדין
,
יצווה השופט על שחרורו מיד
;
צו זה לא ימנע הפעלת אחריותם
האזרחית והפלילית של המחזיקים ושותפיהם עקב מע
. שם
)( ד
במידה שנבצר מאת שופטים אחרים במדינה לפעול לפי סעיף-
משנה
, (ג)
ניתנת בזה הסמכות לכל שופט של בית-המשפט העליון
,
ולכל הרכב
שופטים של בית-המשפט העליון
,
לפעול את כל הפעולות הנידונות
בסעיף
משנה
(. ג)
11
4.
הצעת חוק יסוד
:
זכויות האדם והאזרח
)1973
(
)הכנסת השביעי ת
-
ועדת
משנ ה בראשות בנימ ין הלוי
(
1.
האדם הוא בן חורין
.
אין מטילים עליו הגבלות או חובות אלא
מכח חוק
.
4
.
) ( א
כל אדם זכאי לחירות אישית
;
אין שוללים ואין מגבילים זכות
זו במאסר
,
במעצר
,
בהגליה
,
בגירוש
,
בהסגרה או בכל דרך אחרת
,
אלא על פי חוק ובהליכים הקבועים בחוק
.
)( ב
אדם הקובל על מעשה השולל או המגביל את חירותו האישית
,
שלא על פי החלטת בית משפט מוסמך
,
זכאי לפנות לבית המשפט
להכרעה תכופה בדבר חוקיות המעשה
.
אין מוציאים אדם אל מחוץ
לתחום שיפוט המדינה
,
שלא על פי החלטת בית משפט מוסמך
,
לפני
שהיתה לו הזדמנות לפנות לבית משפ
ט להכרעה בדבר חוקיות
המעשה
.
5.
ה
צעת
"
חוקה
ל
ישרא ל
" )
בראשות
פרופ
'
רייכמן
( )1986
(
חירות האדם
8.( א
זכותו של אדם ליהנות מחירות אישית
.
( ב
אין מגבילים חירותו של אדם במאסר
,
במעצר או בכל דרך אחרת
,
אלא מכח הוראה בחוק
,
על פי הליכים הקבועים בו ובכפוף לפיקוח
שיפוטי
.
ז
כויות עציר
11
.
מי שנעצר יודיעהו מיד בשפה המובנת לו על סיבת מעצרו והוא
יובא בפני בית משפט במהירות האפשרית ולא יאוחר מ-
48
שעות מעת
מעצרו
.
העציר זכאי שהודעה על מעצרו תימסר ללא דיחוי לאדם
שיקבע וכן זכאי הוא להפגש לאלתר עם עורך-דין על פי בחירתו
.
ניתן
להשהות את
זכות מתן ההודעה וזכות הפגישה עם עורך-
דין מכח
הוראת חוק ועל פי צו של בית משפט לשם הגנה על בטחון המדינה או
חיי אדם
.
צו שחרור
12
.
כל הטוען שנשללה חרותו של אדם שלא כדין רשאי לבקש מבית
משפט שיתן צו להבאתו של אותו אדם ולשחררו
.
6.
הצעת חוק יסוד
:
זכויות האדם משנת 1989
)
הכנסת ה-
12
-
קבוצת חברי
כנסת בראשות שולמ י ת אלוני
(
3
.ביטחון אישי וחירות
כל אדם זכאי לחיים לביטחון אישי ולחירות
.
7
.חירות אישית
)א(
אין מגבילים חירותו של אדם במאסר
,
במעצר
,
בהגליה
,
בגירוש
,
בהסגרה
,
או בכל דרך אחרת
,
אלא מכוח הוראה בחוק
ובהליכים הקבועים על
פיו
,
וזאת בתנאים של משטר דמוקרטי
.
12
)ב(
איו מוציאים אדם אל מחוץ לתחום שיפוט המדינה
,
שלא על פי
החלטת בית המשפט
,
או לאחר שניתנה לו הזדמנות לפנות
לבית משפט
.
7.
הצעת החוק ה של פרופ
'
בנדור
)2000
(
בהצעה זו
,
המתבססת על חוקי היסוד הקיימים
,
מופיעה החירות אישית בנוסח של
סעיף 5 לחוק-
יסוד
:
כבוד האדם וחירותו
.20
8.
טיוטת הצעת המכון הי שראלי לדמ וקרטיה
)2004
(
1
.עקרונות יסוד
זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על קדושת החיים
,
כבוד
האדם
,
חירות האדם ועל השאיפה להשגת צדק חברתי
.
3
.חירות ובטחון אישי
לכל אדם הזכות לחירות אישית ולבטחון א
ישי
.
' ס14
:זכויות העציר
. א
לאדם שנעצר הזכות לאלה
:
שיודיעוהו עם ביצוע המעצר את עילת
המעצר
;
שתמסר
,
מוקדם ככל האפשר
,
הודעה על המעצר לאדם הקרוב
אליו
;
שייפגש
,
ללא דיחוי בלתי סביר
,
עם עורך דין לפי בחירתו ויתייעץ
עמו
,
ושיודיעוהו על זכויות אלה
.
אדם שנעצר בשל חשד
לביצוע העבירה זכאי להיות מובא בפני רשות
שיפוטית לבחינת מעצרו מוקדם ככל האפשר
.
9.
אמנות כלל י ות
ואזוריות
)א (
ההכרזה לכל באי העול ם בדבר זכויות האדם
)
האו
, ם"1948
(
)
Article 3
Everyone has the right to life, liberty and security of person
Article 9
No one shall be subjected to arbitrary arrest, detention or exile.
)ב(
האמנה הבי נ
לאומי ת
בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות1966
(
Article 9
1. Everyone has the right to liberty and security of person. No one shall
be subjected to arbitrary arrest or detention. No one shall be deprived of
his liberty except on such grounds and in accordance with such procedure
as are established by law.
2. Anyone who is arrested shall be informed, at the time of arrest, of the
reasons for his arrest and shall be promptly informed of any charges
against him.
20
סעיף82 להצעה
.
13
3. Anyone arrested or detained on a criminal charge shall be brought
promptly before a judge or other officer authorized by law to exercise
judicial power and shall be entitled to trial within a reasonable time or to
release. It shall not be the general rule that persons awaiting trial shall be
detained in custody, but release may be subject to guarantees to appear
for trial, at any other stage of the judicial proceedings, and, should
occasion arise, for execution of the judgment.
4. Anyone who is deprived of his liberty by arrest or detention shall be
entitled to take proceedings before a court, in order that court may decide
without delay on the lawfulness of his detention and order his release if
the detention is not lawful.
5. Anyone who has been the victim of unlawful arrest or detention shall
have an enforceable right to compensation
Article 10
1. All persons deprived of their liberty shall be treated with humanity and
with respect for the inherent dignity of the human person
Article 11
No one shall be imprisoned merely on the ground of inability to fulfill a
contractual obligation
)ג (
האמנה ה אי רופית לזכויות אדם
, 1950
Article 5 – Right to liberty and security
1. Everyone has the right to liberty and security of person. No one shall
be deprived of his liberty save in the following cases and in
accordance with a procedure prescribed by law:
a
the lawful detention of a person after conviction by a
competent court;
b
the lawful arrest or detention of a person for non- compliance
with the lawful order of a court or in order to secure the
fulfillment of any obligation prescribed by law;
c
the lawful arrest or detention of a person effected for the
purpose of bringing him before the competent legal authority
on reasonable suspicion of having committed an offence or
when it is reasonably considered necessary to prevent his
committing an offence or fleeing after having done so;
d
the detention of a minor by lawful order for the purpose of
educational supervision or his lawful detention for the
purpose of bringing him before the competent legal authority;
e
the lawful detention of persons for the prevention of the
spreading of infectious diseases, of persons of unsound mind,
alcoholics or drug addicts or vagrants;
f
the lawful arrest or detention of a person to prevent his
effecting an unauthorized entry into the country or of a person
against whom action is being taken with a view to deportation
or extradition.
14
2 Everyone who is arrested shall be informed promptly, in a language
which he understands, of the reasons for his arrest and of any charge
against him.
3 Everyone arrested or detained in accordance with the provisions of
paragraph 1.c of this article shall be brought promptly before a judge or
other officer authorized by law to exercise judicial power and shall be
entitled to trial within a reasonable time or to release pending trial.
Release may be conditioned by guarantees to appear for trial.
4 Everyone who is deprived of his liberty by arrest or detention shall be
entitled to take proceedings by which the lawfulness of his detention shall
be decided speedily by a court and his release ordered if the detention is
not lawful.
5 Everyone who has been the victim of arrest or detention in
contravention of the provisions of this article shall have an enforceable
right to compensation.
)ד(
הפרוטוקו ל הרביעי 1963
(
)
Article 1
No one shall be deprived of his liberty merely on the ground of inability
to fulfill a contractual obligation.
10
.
גרמניה
)1949
(
Article 2 [Personal freedoms]
(2) Every person shall have the right to life and physical integrity.
Freedom of the person shall be inviolable. These rights may be
interfered with only pursuant to a law.
Article 104 [Legal guarantees in the event of detention]
(1) Freedom of the person may be restricted only pursuant to a formal
law and only in compliance with the procedures prescribed therein.
Persons in custody may not be subjected to mental or physical
mistreatment.
(2) Only a judge may rule upon the permissibility or continuation of any
deprivation of freedom. If such a deprivation is not based on a judicial
order, a judicial decision shall be obtained without delay. The police may
hold no one in custody on their own authority beyond the end of the day
following the arrest. Details shall be regulated by a law.
(3) Any person provisionally detained on suspicion of having committed
a criminal offense shall be brought before a judge no later than the day
following his arrest; the judge shall inform him of the reasons for the
arrest, examine him, and give him an opportunity to raise objections. The
judge shall, without delay, either issue a written arrest warrant setting
forth the reasons therefor or order his release.
(4) A relative or a person enjoying the confidence of the person in
custody shall be notified without delay of any judicial decision imposing
or continuing a deprivation of freedom.