חומר רקע

משרד המשפטים הסניגוריה הציבורית הארצית ‏ח' כסלו, תשס"ז ‏18 נובמבר 2007 לכבוד פרופ' מנחם בן-ששון יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט הכנסת הנדון: עמדת הסניגוריה באשר להכללת איסור על הטלת עונש מוות במסגרת הזכות לחיים לקראת הישיבה הקרובה בוועדה בנושא הפרק השני לחוקה: זכויות היסוד של האדם – הזכות לחיים, לחירות ולכבוד, מצאנו לנכון להביע את עמדתנו באשר להכללת איסור של הטלת עונש מוות בחוקה, במסגרת הסעיף המעגן את הזכות לחיים ולשלמות הגוף (סעיף 3). סוגיה זו לא זכתה להכרעה סופית במסגרת דיוני הוועדה. הסניגוריה הציבורית תומכת בגרסה ד' לנוסח שהופץ לקראת הישיבה לפיו "לא יוטל עונש מוות". בדיונים שהתקיימו בוועדה בימים 20.1.05 ו- 6.2.05 נשמעו לעניין האיסור על עונש מוות דעות שונות, ובכלל זאת הביע יו"ר הוועדה דאז, ח"כ מיכאל איתן, את העמדה העקרונית והמוסרית לפיה יש לכלול במסגרת הזכות לחיים ולשלמות הגוף איסור מפורש על הטלת עונש המוות. הסניגוריה מבקשת להוסיף את הערותיה ולעמוד בקצרה על הטעמים המבססים הכללת איסור חוקתי על עונש מוות במסגרת הזכות לחיים. בראש ובראשונה, איסור מפורש על הטלת עונש מוות מבוסס על הטיעון המוסרי בדבר זכותה (או ליתר דיוק, היעדר זכותה) של המדינה לקחת חייו של אדם. אנו סבורים כי פעולת ההוצאה להורג חוצה את גבולות האלימות שמדינה רשאית להפעיל כלפי אזרחיה, ומשדרת מסר של העדר כבוד לחיי אדם. היתר למדינה לבצע פעולות המתה משפטיות-סטריליות עלול לחלחל למערכות השלטון ולחברה ולהשפיע על יחסנו לחיי אדם. שתיקת החוקה בסוגיה ערכית זו (כפי שמוצע בנוסחים החלופיים) היא שתיקה רועמת. מעבר לטיעון המוסרי בדבר ביטול עונש המוות, קיימים לדעתנו טעמים מעשיים, הנתמכים בניסיון המצטבר במדינות שבהן עונש המוות עדיין מופעל, התומכים בעמדה זו. כיום ברור לכל כי מערכת משפט אינה חסינה מטעויות. טעות בהרשעתו של אדם וענישתו של חף מפשע הן תמיד מטרידות. אולם ייחודו של עונש המוות הוא בכך שהוא בלתי הפיך. המחשבה שעונש המוות יופעל בטעות, ואדם חף מפשע יוצא להורג, מזעזעת במיוחד. על פי נתוני פרויקט החפות בארצות הברית, מאז שנת 1973 שוחררו 123 נידונים למוות שהמתינו להוצאתם להורג, לאחר שהתברר כי הם חפים מכל פשע. בנוסף, הספרות מלמדת כי בחברות בעלות הרכב אוכלוסייה הטרוגני קיים סיכון ממשי שעונש המוות יופעל באופן מפלה כלפי קבוצות מיעוט. לדעת הסנגוריה הציבורית המקום הנכון והטבעי לאיסור על הטלת עונש המוות הוא בחוקה, כחלק מהזכות לחיים. אף אם כיום אין עונש המוות מופעל, מטרת עיגונן של זכויות היסוד בחוקה, היא למנוע פגיעה עתידית בהן, שעלולה להיגרם כתוצאה מרוחות אחרות שינשבו בעתיד. ואכן, כפי שעולה מן הסקירה המשווה שהובאה בפני הוועדה, המגמה השלטת בעולם כיום היא ביטול מוחלט של עונש המוות. מדינות רבות לא הסתפקו בקביעת הזכות לחיים במסמכים החוקתיים שלהן, ובמקביל הכלילו בחוקה איסור מפורש על הטלת עונש מוות. כך נעשה ברוב הגדול של החוקות המודרניות. נכון להיום כ- 90 מדינות בעולם ביטלו את עונש המוות באופן מלא, ואליהן מצטרפות בכל שנה עוד ועוד מדינות.1 בכל מדינות האיחוד האירופי קיים איסור מוחלט על הטלת עונש מוות (לרבות בשעת חירום), והטלת איסור כזה היא אחד מהתנאים המקדמיים להצטרפות לאיחוד. בימים אלה התקבלה בעצרת הכללית באו"ם (בתמיכתן של 99 מדינות) החלטה הקוראת לדחות את ההוצאות להורג ברחבי העולם כצעד ראשון לקראת ביטול עונש המוות, והמציינת כי עונש מוות מנוגד לכבוד האדם. עם כינונה של חוקה לישראל, הגיעה העת להצטרף לרוב המכריע של שיטות המשפט הנאורות בעולם, ולאסור במפורש על הטלת עונש מוות. _______________ ד"ר יואב ספיר, עו"ד סגן הסניגורית הציבורית הארצית