חומר רקע
ייצוג ילדים בהליכים משפטיים אזרחיים
1. רקע
1.1 עניינם של ילדים רבים במצבי סיכון ומצוקה מגיעים פעמים רבות לפתחי בתי המשפט בישראל. למרות שמדובר בהליכים משפטיים העתידים להשפיע על עתידם ועל גורלם של הילדים, פעמים אלא מתנהלים ללא נוכחותם ושותפתם ופעמים בנוכחותם, אולם בלא שיש מי שמייצג את טובתם באופן אובייקטיבי ובלתי תלוי או בלא שיש באמתחתם הכוח והיכולת להציג את רצונם האמיתי, גם כשאינו עולה בקנה אחד עם אלו של הוריהם (או של אחד מהם).
1.2 על מנת לסייע לילדים רבים אלה, ומתוך הכרה בחשיבות השימוש בכלים משפטיים לצורך הגנה על ילדים, השמעת קולם ושמירה על זכויותיהם, הוכרה זכותם של קטינים לייצוג משפטי.
החוק בישראל מעניק לבתי המשפט סמכות למנות לקטין אפוטרופוס לדין (עו"ד) שייצג אותו ואת טובתו בהליכים משפטיים העוסקים בענייניו. כמו כן, מעניק החוק אפשרות לקטין לפנות בעצמו לבית המשפט לענייני משפחה.
1.3 המועצה הלאומית לשלום הילד, כמו גורמים מעטים נוספים – כולם באופן מוגבל ובכפוף למשאביהם – מעניקה שירות זה של ייצוג קטינים בהליכים משפטיים אשר עשויים להשפיע על גורלם ועל עתידם.
המדובר בהליכים מגוונים, הכוללים הליכים בבתי משפט למשפחה, בעניינים הנובעים מגירושי ההורים (מזונות, משמורת, הסדרי ראיה) ובענייני משפחה אחרים (אימוץ, אבהות, שינוי שם וכיוצ"ב), וכן הליכים בבתי המשפט לנוער העוסקים בקטינים נזקקים, קטינים הסובלים מהתעללות במשפחה, קטינים המוצאים ממשמורת הוריהם לסידור חוץ-ביתי ועוד.
היוזמה לייצוג מגיעה ממגוון של גורמים: מבתי המשפט עצמם – אשר לאור היכרות עם המועצה לשלום הילד או עם גורמים אחרים בשטח המייצגים קטינים, ממנים אותם לייצג קטין שעניינו מובא בפניהם, מאנשי מקצוע בתחום הרווחה המטפלים בקטינים, מגורמים בקהילה הבאים במגע עם קטינים, מהורים וכן, בלא מעט מקרים, מהקטינים עצמם.
יש לציין, כי פרויקטים דומים לזה אשר מפעילה המועצה לשלום הילד קיימים במדינות רבות בעולם.
2. החשיבות והנחיצות שבייצוג משפטי נפרד של קטינים
לייצוג משפטי נפרד של ילדים ובני נוער נודעת חשיבות גדולה, ויש בו תרומה משמעותית ביותר להגנה על שלומם של ילדים ונוער ולקידום טובתם וזכויותיהם.
2.1 העובדה כי מייצג הקטין הנו גורם אובייקטיבי, שלא מונה על-ידי מי מהצדדים ושכרו אינו ממומן בידי מי מהצדדים, הנה בעלת ערך רב, במיוחד בסכסוכים בין הורים, כאשר הקטין ניצב בתווך ומשמש, בעל כורחו ושלא לטובתו, כ"כדור" או כ"תחמושת" במערכה שבין ההורים. במקרים כאלה מייצג של קטין עשוי לשמש כגורם מתווך ומפשר, כגורם אשר שני הצדדים נותנים בו אמון, משום שהוא פועל אך ורק לטובת האינטרסים של הקטין ואינו לוקח צד בסכסוך. המייצג מנסה להביא את ההורים להבנה כי עליהם לפעול לטובת ילדם.
כך לדוגמא, שימשה אחת מעורכות הדין במועצה לשלום הילד כמייצגת של שני אחים צעירים, אשר סבלו, כהגדרת בית המשפט, מ"תסמונת הניכור ההורי" וסירבו בכל תוקף לכל קשר עם אביהם. לאחר שמונתה לייצג את הקטינים הביאה, בדרך של תווך וגישור, לחידוש הקשר בין האב לקטינים, לאחר נתק שנמשך למעלה משנה ולאחר שגורמי הטיפול נואשו מן הסיכוי לחדש את הקשר.
2.2 זאת ועוד, מייצג הקטין הוא לעתים היחיד היכול לסייע לקטין להציג את רצונו ואת עמדתו בפני בית המשפט ובפני גורמים מחליטים אחרים.
כך לדוגמא, עורכת דין של המועצה ייצגה נערה בת 17, אשר שהתה בבית חולים פסיכיאטרי כשנתיים, בשל מחלת האנורקסיה ממנה סבלה. במהלך השנתיים בהם היתה מאושפזת לא חלה כל התקדמות במצבה. למרות זאת, ולמרות שלא היתה במצב של סכנת חיים, ביקש בית החולים מפקידת סעד, ובהסכמת הוריה של הנערה, להוסיף ולהאריך את אשפוזה עד הגיעה לגיל 18. הנערה התנגדה להמשך האשפוז וביקשה לנסות ולהתחיל דף חדש בחייה, מחוץ לכותלי בית החולים. אחז בה דחף לחיות, לשנות את חייה ולקיים אורח חיים רגיל ככל מתבגר אחר. עורכת הדין שייצגה את הקטינה תמכה בה וסייעה לה להציג את רצונה, הן בפני צוות בית החולים והן בפני בית המשפט. לאחר תהליך לא פשוט, שבו נפגשה עורכת הדין עם הרופאים המטפלים ועם הוריה של הקטינה, נבנתה לקטינה תכנית טיפולית-חינוכית מחוץ לכותלי בית החולים. לאחר שתכנית זאת הוצגה בפני בית המשפט, הורה בית המשפט לשחרר את הנערה חזרה לביתה ולאפשר לה לקבל טיפול ולשקם את חייה מחוץ לבית החולים.
3. העדר מערך ייצוג מוסדר וממוסד והצורך במציאת מענים הלכה למעשה
3.1 למרות החשיבות הרבה שבייצוג ילדים ונוער, השימוש שנעשה כיום בסמכויות בתי המשפט למנות אפוטרופוס לדין כמוזכר לעיל, הוא מועט יחסית, בעיקר משום שלא קיים בישראל מערך מוסדר של עורכי דין, המתמחים בייצוג קטינים.
3.2 כיום בפועל, קיים מספר מצומצם של גורמים אשר מייצגים קטינים בהליכים משפטיים, בין באמצעות הסיוע המשפטי (עו"ד בודדים מתמחים בייצוג קטינים) ובין באמצעות גורמים וולנטאריים, גם הם בודדים, כדוגמת המועצה הלאומית לשלום הילד והקליניקה לזכויות אדם באוניברסיטה העברית.
3.3 על-כן, גם אם מודעותם של גורמי המקצוע השונים, לרבות בתי המשפט, לחשיבות שבייצוג קטינים בהליכים משפטיים ונכונותם למנות מייצג לקטין – הולכת וגדלה, הרי שהגורמים המעטים המתמחים בייצוג קטינים אינם מסוגלים – מבחינת כח האדם והמשאבים – ליתן את מלוא המענה הנדרש.
3.4 לא רק זאת, אלא שלמרות שייצוג ילדים ונוער דורש מומחיות ומיומנות מיוחדת, הרי שייצוגם של קטינים שנעשה בפועל, נעשה באופן ספורדי, מבלי שגובשו עקרונות והנחיות לפעולתם של העוסקים במלאכה. בהקשר זה חשוב לציין, כי העקרונות והכללים אשר גובשו ונקבעו על-ידי ועדת רוטלוי בנושא (ראה סעיף 4 להלן), הנם בשלב זה, בגדר המלצות בלבד.
4. המלצות לפעולה
4.1 החשיבות שבעיגון ומיסוד זכותם של קטינים לייצוג, קיבלה ביטוי בהמלצותיה של ועדת רוטלוי, ועדה אשר מונתה על ידי שר המשפטים במטרה להתאים את החקיקה הישראלית לעקרונות אשר נקבעו באמנה הבינ"ל בדבר זכויות הילד. הועדה קבעה בהמלצותיה, כי יש לעגן את זכות הילד לייצוג, והמליצה לאמץ לשם כך מודל לייצוג ילדים, המתחשב במאפייניהם הייחודיים. להצעתה, על הייצוג לילד להיעשות על ידי עורך דין, תוך שילובו של יועץ טיפולי שיסייע לו במילוי תפקידו. הועדה הדגישה את החשיבות בהכשרה, במיון ובהתמקצעות של מייצגי הילדים.
4.2 לאור הניסיון שצברה המועצה לשלום הילד בהפעלת פרויקט הייצוג, כמו גם לאור ניסיונם של הגורמים האחרים המייצגים קטינים כמפורט לעיל, ולאור התגובות החמות והתומכות שהתקבלו מילדים ומבני נוער, מהורים, מאנשי מקצוע ומשופטים ביחס לתוצאות הטובות אליהן מביא ייצוג קטינים בהליכים משפטיים – ניכר כי קיים צורך דחוף למסד את הייצוג הניתן לקטינים ולהרחיב את היקפו.
יצויין, כי הסיוע המשפטי הנו פלטפורמה פוטנציאלית מתאימה למיסוד הנושא.
4.3 ראוי לפיכך, כי המלצותיה של ועדת רוטלוי תעוגנה ותיושמנה בדרך של חקיקה.
אולם, נוכח העובדה כי הליך חקיקה מעין זה (הליך שטרם החל) יימשך זמן רב, ראוי, חשוב וחיוני לספק מענה לטווח הקצר, בדמות מיסוד הייצוג והרחבת היקפו כאמור לעיל.