חומר רקע

מבוא מסמך זה נכתב לוועדה לקידום מעמד האשה, לקראת ישיבה מיוחדת של הוועדה לציון יום המאבק הבין-לאומי באלימות נגד נשים. במסמך מוצגים נתונים על היקף תופעת האלימות נגד נשים, אשר נמסרו מהגופים הבאים: משטרת ישראל, שירות בתי-הסוהר, משרד הרווחה, משרד הבריאות ואיגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית. יצוין, כי על אף פרק הזמן הארוך שניתן, עד למועד סגירת המסמך לא קבלנו נתונים מתאימים מהנהלת בתי-המשפט, והנתונים שהועברו לנו עמדו בסתירה לנתונים שהועברו בשנים קודמות. 1. נתוני המשטרה1 רצח נשים: בשנת 2007 (עד ה-1 בנובמבר) נרצחו 12 נשים על-ידי בני זוגן, ו-2 נשים נוספות נרצחו על רקע מה שמכונה "חילול כבוד המשפחה". בתקופה המקבילה בשנת 2006 נרצחו 10 נשים על-ידי בני זוגן ו-5 נשים נוספות נרצחו על רקע "חילול כבוד המשפחה". בכל שנת 2006 נרצחו 12 נשים על-ידי בני זוגן, ו-6 נשים נוספות נרצחו על רקע "חילול כבוד המשפחה". אלימות במשפחה: מספר התיקים שנפתחו בגין תלונות נשים על עבירות אלימות במשפחה, 2007-2005 תקופה סה"כ תיקים שנפתחו הפרת הסדר הציבורי נגד אדם נגד גוף מין כלפי רכוש אחר ינואר-אוקטובר 2007 12,155 4,948 27 6,173 276 602 129 ינואר- אוקטובר 2006 13,165 5,103 21 6,977 286 658 120 ינואר-אוקטובר 2005 13,541 5,050 23 7,431 283 634 120 מהטבלה עולה כי מרבית התלונות הוגשו בגין עבירות נגד הגוף. בשנת 2007, 24.1% מהתלונות הוגשו על-ידי עולות חדשות: 19.1% על-ידי עולות מחבר העמים, 2.3% על-ידי עולות מאתיופיה והשאר על-ידי עולות ממדינות אחרות. 12.6% מהתלונות הוגשו על-ידי נשים מהמגזר הערבי. פילוח דומה היה גם בשנת 2006. סטטוס הטיפול בתיקים שנפתחו בגין תלונות נשים בשנים 2006 ו-2007, נכון ל-1 בנובמבר 2007 שנה סה"כ תיקים שנפתחו תיקים פתוחים תיקים שהועברו לתביעה המשטרתית או לפרקליטות תיקים שנידונו תיקים שנסגרו היעדר אשמה חוסר ראיות אין עניין לציבור סיבות אחרות סה"כ תיקים שנסגרו ינואר-אוקטובר 2007 12,114 2,603 4,935 486 288 2,002 1,629 171 4,090 2006 (כל השנה) 14,665 344 3,880 2,194 448 5,018 2,481 300 8,247 מהטבלה עולה כי בשנת 2007 כ-43% מהתיקים שנפתחו בשנה זו והטיפול המשטרתי בהם הסתיים נסגרו, כמחצית מהם מחוסר ראיות וכ-40% מחוסר עניין לציבור. באשר לתיקים שנפתחו בשנת 2006, 58% מהתיקים בהם הסתיים הטיפול המשטרתי נסגרו, רובם מחוסר ראיות וכ-30% מהם מחוסר עניין לציבור. בחודשים ינואר-אוקטובר 2007 בוצעו במשטרה 3,467 מעצרים בגין אלימות במשפחה, זאת לעומת 3,778 מעצרים בתקופה המקבילה בשנת 2006. עבירות מין: מספר התיקים שנפתחו בגין תלונות נשים על עבירות מין בשנים 2007-2005 תקופה סה"כ תיקים שנפתחו אינוס בכוח או באיומים אינוס ובעילה שלא כחוק מעשה מגונה בכוח מעשה מגונה הטרדה מינית אחר ינואר-אוקטובר 2007 2,846 640 165 1,460 399 179 3 ינואר-אוקטובר 2006 2,861 666 158 1,445 427 161 4 ינואר-אוקטובר 2005 2,861 686 143 1,527 357 146 2 מהטבלה עולה כי העבירה השכיחה ביותר שבגינה נפתחו תיקים במשטרה היתה מעשה מגונה בכוח, אשר שיעורה מכלל עבירות המין היה 51%. בשנת 2007, 20.8% מבין התלונות הוגשו על-ידי עולות חדשות – 15.5% על-ידי עולות מחבר העמים, 2.1% על-ידי עולות מאתיופיה והשאר על-ידי עולות ממדינות אחרות. 7.3% מן התלונות היו של נשים מהמגזר הערבי. 48% מהתלונות באותה שנה הוגשו על-ידי קטינות. סטטוס הטיפול בתיקים שנפתחו בגין תלונות נשים על עבירות מין, נכון ל-1 בנובמבר שנה סה"כ תיקים שנפתחו תיקים פתוחים תיקים שהועברו לתביעה המשטרתית או לפרקליטות תיקים שנדונו תיקים שנסגרו היעדר אשמה חוסר ראיות אין עניין לציבור עבריין לא נודע סיבות אחרות סה"כ תיקים שנסגרו ינואר-אוקטובר 2007 2,708 989 864 35 69 246 130 355 20 820 2006 (כל השנה) 3,112 189 854 221 191 769 247 616 25 1,848 מהטבלה עולה כי בשנת 2007 כ-48% מהתיקים שנפתחו בשנה זו והטיפול המשטרתי בהם הסתיים נסגרו, כאשר עילת הסגירה הנפוצה ביותר (43% מהתיקים שנסגרו) היא כי זהות העבריין לא נודעה. באשר לשנת 2006, הרי שכ-63% מהתיקים שנפתחו באותה שנה והטיפול המשטרתי בהם הסתיים נסגרו, כאשר עילת הסגירה הנפוצה ביותר (41% מהתיקים שנסגרו) היתה חוסר ראיות. בחודשים ינואר-אוקטובר 2007 בוצעו במשטרה 915 מעצרים בגין עבירות מין, זאת לעומת 846 מעצרים בתקופה המקבילה בשנת 2006. 2. נתוני שירות בתי-הסוהר2 אלימות במשפחה: בשירות בתי-הסוהר (להלן: שב"ס) 2,080 שפוטים ועצורים כיום בגין עבירות אלימות במשפחה (נתון זה כולל הן עבירות אלימות נגד נשים והן עבירות אלימות כלפי בני משפחה אחרים). יצוין, כי אסירי אלימות במשפחה מהווים כ-18% מכלל האסירים האזרחיים בשב"ס. התפלגות העצורים והשפוטים לפי רמת המועדות רמת מועדות מספר אסירים שיעור מכלל אסירי אלימות במשפחה מאסר ראשון 800 38.5% מאסר שני 439 21.1% מאסר שלישי 251 12% מאסר רביעי 168 8.1% מאסר חמישי 110 5.3% מאסר שישי ומעלה 312 15% סה"כ 2,080 100% מהטבלה עולה כי למעלה מ-60% מהאסירים המרצים עונשי מאסר בגין עבירות של אלימות במשפחה נמצאים במאסרים חוזרים, כאשר 15% מרצים מאסר שישי ומעלה. חשוב לציין כי המאסרים החוזרים אינם בהכרח בגין עבירה של אלימות במשפחה. התפלגות האסירים השפוטים לפי תקופת המאסר תקופת מאסר שנגזרה, בשנים מספר אסירים שיעור מכלל האסירים עד שנה 231 14.1% 2-1 383 23.4% 3-2 242 14.8% 5-3 213 13% 7-5 114 7% 10-7 97 5.9% 15-10 85 5.2% 20-15 49 3% 20 שנים ומעלה 125 7.7% מאסר עולם 97 5.9% סה"כ 1,636 100.00% מהטבלה עולה כי 37% מהאסירים השפוטים בגין עבירות של אלימות במשפחה שפוטים לתקופות של עד שנתיים מאסר. לפי נתוני שירות בתי-הסוהר, כשליש מהאסירים שנשפטו בגין עבירות של אלימות במשפחה וגילוי עריות ושוחררו בשנת 2007, שוחררו בשחרור מוקדם לאחר ריצוי 2/3 ממאסרם. הן תקופות המאסר הקצרות יחסית והן שיעור האסירים המשוחררים בשחרור מוקדם אינם מותירים תקופת זמן ארוכה דיה כדי לאפשר לאסירים לעבור טיפול שיקומי אפקטיבי, שימנע פשיעה חוזרת. כמו כן, רבים מאסירי האלימות במשפחה מסרבים לשתף פעולה עם מסגרת טיפולית ואינם נוטלים חלק במסגרת כזו. התוצר של היעדר שיקום מספק לאסירי אלימות במשפחה הוא שיעורים גבוהים של פשיעה חוזרת, כפי שעולה בטבלה לעיל המציגה את התפלגות האסירים לפי רמת מועדות. עבירות מין: בשב"ס כיום 1,217 שפוטים ועצורים בגין עבירות מין, מהם 401 בגין גילוי עריות. עברייני המין מהווים כ-10.5% מכלל האסירים בשב"ס. התפלגות האסירים לפי רמת מועדות (ללא גילוי עריות) העבירה מאסר ראשון מאסר שני מאסר שלישי מאסר רביעי מאסר חמישי מאסר שישי ומעלה כל רמות מועדות אונס בכוח או באיומים 272 64 22 13 8 21 400 בעילה שלא כחוק 65 19 2 5 2 2 95 מעשה מגונה בכוח 132 35 19 9 2 10 207 מעשה מגונה בפומבי 9 2 4 1 - - 16 מעשה מגונה שלא בכוח 34 10 10 5 2 1 62 ניסיון לעבירת מין 1 1 - - - - 2 עבירות בלתי טבעיות 12 5 - 1 - - 18 עבירות מין אחרות 8 4 2 1 - 1 16 סה"כ עבירות מין 533 140 59 35 14 35 816 מהטבלה עולה כי 35% מהאסירים המרצים עונש מאסר בגין עבירות מין נמצאים במאסרים חוזרים. התפלגות רמות המועדות דומה בין העבירות השונות. התפלגות האסירים השפוטים לפי תקופת מאסר ולפי סוגי עבירות תקופת המאסר אונס בכוח או באיומים בעילה שלא כחוק מעשה מגונה בכוח מעשה מגונה בפומבי מעשה מגונה שלא בכוח ניסיון לעבירת מין עבירות בלתי טבעיות עברות אחרות סה"כ עבירות מין 6-3 חודשים 1 - 2 - - 2 - - 3 9-6 חודשים - - 8 2 - - - - 10 12-9 חודשים - 2 3 - 1 - - - 6 2-1 שנים 6 4 23 4 7 - - - 44 3-2 שנים 16 7 21 1 11 - - 1 57 5-3 שנים 58 17 37 2 15 1 1 1 132 7-5 שנים 57 9 34 1 7 1 2 2 113 10-7 שנים 66 18 16 - 4 - 6 4 114 15-10 שנים 66 10 13 1 2 - 5 3 100 20-15 שנים 37 10 4 - 1 - 2 3 57 מעל 20 שנה 28 6 2 - - - - 1 37 מאסר עולם - - 1 - - - - - 1 סה"כ 335 83 164 11 48 2 16 15 674 3. נתוני משרד הרווחה משרד הרווחה פועל לטיפול בנפגעי אלימות ובנפגעי תקיפה מינית הן באמצעות פעילות עצמאית והן באמצעות פעילות משותפת עם גורמים חיצוניים. להלן יובאו נתונים אודות מספר המשתתפים בתוכניות השונות בהן מעורב המשרד:3 אלימות במשפחה:4 • בשנת 2006 פעלו 66 מרכזים ויחידות של משרד הרווחה לטיפול באלימות במשפחה, בהם 2 מרכזים ייחודיים למגזר הדתי-חרדי, 14 מרכזים לאוכלוסייה הערבית, 2 מרכזים לאוכלוסייה הדרוזית ומרכז אחד לאוכלוסייה הבדואית. בשנת 2006 התקבלו במרכזים כ-13,000 פניות חדשות אשר הגיעו מהמשטרה, משירות המבחן, ממערכת הבריאות ומפונים באופן עצמאי. במרכזים טופלו באותה שנה 9,305 מטופלים, מהם 6,213 נשים (67%), 2,377 גברים (25%) ו-715 ילדים (8%). 20% מהמטופלים היו עולים חדשים. בשנת 2005 התקבלו במרכזים 12,500 פניות וטופלו בהם 8,425 מטופלים, מהם 5,610 נשים, 2,211 גברים ו-802 ילדים. • דירות קלט - בשנת 2006 פעלו 4 דירות קלט לנשים מוכות, בהן שהו 46 נשים ו-80 ילדים, מתוך 174 נשים אשר הופנו לדירות אלו. בשנת 2005 שהו בדירות הקלט 56 נשים וכ-150 ילדים. • מקלטים לנשים מוכות וילדיהן – בשנת 2005 פעלו 13 מקלטים לנשים מוכות, לעומת 14 מקלטים בשנת 2005. 1,346 נשים פנו בשנת 2006 אל המקלטים; 744 מהן ו-1,048 ילדים שהו במקלטים ו-612 מהן נדחו או לא הגיעו. 35% מהשוהות במקלטים היו ישראליות ותיקות, 17% עולות מחבר העמים, 12% עולות מאתיופיה ו-34% מהמגזר הערבי. 34 נשים היו במעמד של שוהות בלתי-חוקיות. בשנת 2006 פנו למרכזים 2,388 נשים, מתוכן שהו וטופלו בהם 688 נשים ואיתן 1,075 ילדים. • דירות מעבר לנשים מוכות – בשנת 2006 פעלו 14 דירות מעבר המיועדות לנשים מוכות הזקוקות לתקופת שיקום ממושכת יותר לאחר שהות במקלט או בדירת קלט (10 מהדירות במימון משרד הרווחה). בדירות המעבר שהו בשנת 2006 48 נשים ו-101 ילדים. בשנת 2005 שהו בדירות המעבר 54 נשים וכ-93 ילדים. • קו חירום ארצי למניעת אלימות במשפחה ולמען ילדים בסיכון – בשנת 2006 התקבלו כ-4,000 פניות לקו החירום הארצי (המופעל באמצעות ויצ"ו), מהן 84% מנשים, 14% מגברים ו-2% מילדים. בשנת 2005 התקבל מספר דומה של פניות. • בשנת 2006 ביצעו פקידי סעד לסדרי-דין ברשויות המקומיות 1,781 תסקירים על-פי החוק למניעת אלימות במשפחה, לעומת 1,963 תסקירים שבוצעו בשנת 2005. • בשנת 2006 נדונו בוועדות מחוזיות להערכת פוטנציאל מסוכנות בין בני-זוג (הפועלות בשיתוף עם האגף לבריאות הנפש במשרד החינוך) 68 מקרים. בשנים האחרונות חלה עליה של 73% במספר הפניות לקבלת טיפול על-רקע אלימות במשפחה, בעוד שמספר הפניות שטופלו עלה בשיעור של 37% בלבד, כפי שעולה מהנתונים הבאים: שנה מספר פניות מספר פניות שטופלו שיעור הפניות שטופלו מסך הפניות 2000 כ-7,500 כ-5,800 77% 2002 כ-10,000 כ-7,300 73% 2005 כ-13,000 כ-8,400 65% 2006 כ-13,000 כ-7,934 61% בנוסף, במהלך השנים התארך פרק הזמן בין הפניה למרכזים ובין מועד ההפניה לטיפול: בעת הקמת המרכזים לטיפול באלימות במשפחה (אמצע שנות התשעים) הועברו הפונים או המופנים לטיפול בתוך מספר ימים, ואילו כיום המועד הראשון לפגישה טיפולית נקבע 5-2 שבועות לאחר הפניה, בהתאם לעומס ובהתאם לתוצאות הערכת מסוכנות שמבוצעת לתוקף. הן שיעור הפניות המטופלות והן תקופת ההמתנה בין הפניה לבין הטיפול נובעות משחיקת תקציב המרכזים למניעה וטיפול באלימות במשפחה, כאשר שיעור שינוי התקציב לא תאם את הגידול במספר הפניות למרכזים. נפגעות תקיפה מינית:5 • מחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות – בשנת 2006 טופלו במחלקות לשירותים חברתיים של המשרד 1,533 נערות וצעירות שסבלו מפגיעות מיניות שונות, בדומה למספר הצעירות שטופלו בשנת 2005. • מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית – השירות לטיפול בנערות ובצעירות תומך ב-11 מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית בישראל. בשנת 2006 התקבלו במרכזים 9,271 פניות חדשות, בדומה למספר הפניות שהתקבלו בשנת 2005. • מרכזים רב-תחומיים אזוריים לטיפול בנפגעות תקיפה מינית – בשנת 2005 טיפלו המרכזים שמפעיל משרד הרווחה ב-60 נפגעות, זאת לעומת 171 נפגעות שטופלו בשנת 2005. מנתוני מרכזי הסיוע ומרכזי הטיפול עולה כי כ-60% מהפניות היו של נערות וצעירות בגילאים 25-13. 4. נתוני משרד הבריאות6 במשרד הבריאות קיים מאגר נתונים של נפגעי אלימות במשפחה ותקיפה מינית המטופלים במסגרת בתי-חולים, טיפות חלב וקופות החולים. נתוני המאגר מבוססים על דיווחים המתקבלים אחת לחודש, בהתאם לנוהלי מנכ"ל משרד הבריאות בנושא טיפול בנפגעי אלימות במשפחה, ניצול מיני והזנחה של נפגעים וקטינים חסרי ישע. בשנת 2006 דווח על 1,840 נשים נפגעות אלימות מצד בן-זוג, מהן 997 אותרו וטופלו במסגרת חדרי מיון ומחלקות אשפוז בבתי-חולים ו-843 טופלו בשירותי הבריאות בקהילה. נפגעות תקיפה מינית מקבלות טיפול מיידי במרכזים ייעודיים הפועלים בשלושה בתי-חולים – וולפסון בחולון, בני ציון בחיפה ופוריה בטבריה. שלושת המרכזים טיפלו בשנת 2006 ב-400 נפגעות תקיפה מינית. בנוסף, בבית החולים איכילוב בתל-אביב פועל מרכז לטיפול בטראומה מינית, המטפל מדי שנה בכ-60 נפגעות. 5. נתוני איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית7 על-פי נתוני איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית (להלן: האיגוד) בשנת 2006 התקבלו באיגוד 38,720 פניות, מהן 8862 פניות חדשות. 83% מהפניות החדשות התקבלו מנשים. התפלגות הפניות לאיגוד לפי סוג התקיפה, 2006 סוג התקיפה מספר פניות חדשות שיעור מכלל הפניות החדשות אונס וניסיון לאונס 2,968 33.5% אונס קבוצתי ותקיפה מינית קבוצתית 336 3.8% גילוי עריות 1,681 19% מעשה מגונה 941 10.6% הטרדה מינית 1,042 11.8% תקיפה מינית שסוגה לא סווג 1,894 21.4% סה"כ 8,862 100% כפי שעולה מהטבלה, סיבת הפניה השכיחה ביותר היתה אונס וניסיון לאונס. מנתוני האיגוד עולה גם, כי כ-50% מהפניות החדשות היו בגין תקיפה מינית של קטינים מתחת לגיל 18 – 25% של פונים בגילאי 18-13 ו-25% של פונים מתחת לגיל 12. מרבית הפונים ציינו כי היתה להם היכרות כלשהי עם התוקף.