חומר רקע
י"ז כסלו תשס"ח
27 נובמבר 2007
לכבוד
ח"כ מנחם בן ששון
יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט
הנדון: עמדת פרקליטות המדינה בהתייחס להצעות חוק העונשין
הנוגעות להגנה עצמית
הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנת בית מגורים ומשק חקלאי, תשס"ז – 2007).
הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנה כנגד כניסה והתפרצות, התשס"ז – 2007).
הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנה עצמית מפני פורץ, התשס"ז – 2007).
הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנת בית מגורים ומשק חקלאי, התשס"ז – 2007).
1. פרקליטות המדינה מצטרפת לעמדה שהוצגה על ידי נציגת משרד המשפטים בדיון שהתקיים בועדת החוקה ביום 20/11/07. על דברים אלה מבקשת הפרקליטות להוסיף בתמצית את הדברים הבאים.
2. עמדת פרקליטות המדינה הינה, כי אין מקום לשנות את סייג ההגנה העצמית כפי שהוא מנוסח כיום בסעיף 34י' לחוק העונשין, אליו מתלווה דרישת הסבירות הקבועה בסעיף 34 טז' לחוק העונשין. פרקליטות המדינה סבורה, כי האיזון הקבוע כיום בחוק, לפיו, רק בהתקיים תנאי ההגנה העצמית במלואם יינתן פטור מאחריות פלילית למי שנטל חיי אדם אחר, הינו איזון ראוי ונכון.
3. הצעות החוק לפיהן יינתן פטור מאחריות פלילית לכל מעשה שיעשה מחזיק מקרקעין כנגד מי שפולש או מנסה לפלוש לשטחו, מבקשות לבסס נורמה חדשה, מסוכנת ולא רצויה, של עשיית דין עצמי. השינוי המוצע אינו מאזן באופן הולם בין הערכים עליהם מושתתת החברה, ומביא לכך שערך השמירה על הרכוש מתמודד על הבכורה מול ערך חיי האדם. עמדתנו הינה, כי לא ניתן להפריז בחשיבות ערך חיי האדם, וכי נודעת חשיבות רבה מאוד לשמירת נורמות שלא ייקלו על נטילת חיים.
4. הרחבת גדר המקרים שיקבלו פטור מאחריות פלילית על פי הצעות החוק שבנדון גם למקרים בהם המתגונן אינו ניצב מול סכנת חיים אלא רק בפני חשש מפגיעה ברכושו, טומנת בחובה שינוי גורף ומהותי בדיני ההגנה העצמית, זאת מעבר לשינוי המוצע כלשעצמו. לא זו בלבד שבהצעות אלה ניתן הכשר מסוכן ולא ראוי לעשיית דין עצמית, נראה גם, כי בשלב הנוכחי טרם נדונו ונבחנו באופן יסודי ההשלכות הרבות שיהא לשינוי המוצע.
5. עוד סבורה פרקליטות המדינה, כי ככלל, יישום תנאי ההגנה כפי שנעשה על ידי בתי המשפט נעשה בזהירות מירבית, תוך הבאה בחשבון את מירב השיקולים לטובת הטוען לפעולה במסגרת הגנה עצמית. בין יתר השיקולים הנשקלים על ידי בתי המשפט בעת יישום ההגנה, ניתן משקל לכך כי באירוע עצמו פעל הנאשם בתנאי לחץ, שאינם מאפשרים, ולמצער מקשים מאוד לפעול ביישוב הדעת, ולכך שבמהלך המשפט מתבונן בית המשפט על האירוע בדיעבד. להלן עמדת בית המשפט העליון בנקודה זו בערעור פלילי 4191/05 אלטגאוז נ' מד"י שניתן בחודש אוקטובר 2006, מפי כבוד השופטת ארבל:
"...ויש להניח כי בשעת מעשה, בלחץ, במהירות ובנתוני המקום, לא תמיד נבחנים כל המאפיינים ... בקור רוח ובשקילה מעמיקה ... בפרט נוכח הקשיים האובייקטיביים ..."
6. לכך נוסיף, את ההגנה הקבועה בסעיף 34 יח' לחוק העונשין, טעות במצב דברים, או טעות בעובדה. משמעות הגנה זו לענייננו, בעת שהינה משולבת עם הגנה עצמית הינה, כי אדם שנטל חיי אחר יכול לזכות בפטור מאחריות פלילית אם האמין שהוא ניצב בפני סכנת חיים, אף אם העובדות כהווייתן אינן כאלה הטומנות בחובן סכנה לחיים. מכאן, ששילוב הגנה עצמית יחד עם טעות בעובדה, יש בו, כשלעצמו, הרחבה ניכרת מאוד של גדר המקרים בהם יינתן פטור מאחריות פלילית.
7. לא זו בלבד, אלא שבסעיף 34 יח' לא קבועה דרישה לסבירות הכנות. לפיכך, לצורך הקביעה האם המתגונן אכן האמין שמצב הדברים המדומה על ידו קיים, די בכך שאמונתו הייתה כנה. בית המשפט בוחן רק את כנות אמונתו של המתגונן. אמנם, זו נבחנת על פי סבירותה בנסיבות העניין. עם זאת, אף אם אמונתו אינה סבירה בנסיבות העניין, יכול בית המשפט לקבל את עמדת המתגונן ככל שהמתגונן האמין בכנות כי הוא ניצב בפני סכנת חיים. וכך נאמרו הדברים על ידי כבוד השופטת ארבל בפסק הדין בעניין אלטגאוז:
"לפיכך, שומה על בית המשפט לבחון את אמונתו של הנאשם באשר לסכנה מולה ניצב .... . כן עליו לבחון מה מידת ההיגיון והסבירות שניתן לייחס לאמונה שכזאת. עם זאת, יש לזכור כי המבחן לטעותו של הנאשם הוא לעולם אינדיבידואלי, ואם יש יסוד להניח כי הנאשם האמין בקיומה של סכנה מסוימת, אף אם אמונתו זו אינה סבירה, יש לקבל זאת."
8. אם כך, לא זו בלבד ששילוב הגנה עצמית עם טעות בעובדה מרחיב את גדר המקרים שיזכו לפטור מאחריות פלילית בטענת הגנה עצמית, אלא שדרישת הסבירות משמשת רק כמבחן לכנות אמונתו של הפועל.
9. בנסיבות אלה נראה, כי ככל שמדובר בפסיקת בתי המשפט, יישום ההגנה על פי נוסחה הנוכחי נותן מענה לחששות שהובעו על ידי מציעי החוק, ואין מקום לאפשר הרחבה נוספת בתנאי ההגנה שמטרתה הינה הגנה על רכוש בלבד. ככל שלא די במענה זה, הפתרון אינו טמון בהרחבה לא ראויה של ההגנה העצמית המתירה עשיית דין עצמי, אלא בניסיון למציאת פתרונות להרחבת האכיפה והחמרת הענישה במקרים המתאימים.
10. לצורך המחשת החשש הצפוי משינוי גורף של האיזון העדין הקבוע כיום בחוק, נביא את הדוגמא הבאה. אדם דופק בדלת ביתו או חצרו של אדם בבקשה לקבל כוס מים או מטבע לצדקה, המחזיק במקום סבור בטעות כי אותו אדם מנסה להיכנס לביתו לצורך ביצוע עבירה ונוטל את חייו. על פי הצעות החוק שבנדון, ככל שיאמינו למחזיק כי סבר בכנות שמנסים להתפרץ לביתו, שילוב הגנה עצמית וטעות בעובדה יביא לכך כי המחזיק במקום יהא פטור מאחריות פלילית. דוגמא זו יש בה כדי להמחיש את האמור לעיל, לפיו נראה כי בהצעות החוק יש כדי להביא לשינוי כללי בדיני ההגנה העצמית שהשלכותיו המלאות טרם נבחנו.
11. אשר לעמדת לשכת עורכי הדין, אבקש להעיר את ההערה הבאה. סעיף 6 בעמדת לשכת עורכי הדין מעלה את השאלה האם יש מקום לשקול שינוי ראייתי הקובע חזקה עובדתית הניתנת לסתירה, לפיה פריצת אדם למקרקעי זולתו מעמידה את המחזיק בסיכון. הצעה זו, ככל שכוונתה להחיל את החזקה באופן גורף, רק מעצם החזקה במקרקעין, אינה מקובלת על ידי פרקליטות המדינה. הטעם לכך הינו, כי יש בה הכללה רחבה מידי של גדר המקרים בהם תיקבע חזקה כאמור, אף אם על פי נסיבות המקרה אין לה כל מקום. כך למשל, אדם מחזיק דיר רחב ידיים, ואדם אחר מנסה להתפרץ לתוך הדיר המרוחק ממקום הימצאות המחזיק. במקרה כזה, בו על פניו אין סכנה לחיי המחזיק, העברת נטל הבאת הראייה אל כתפי התביעה אינה ראויה ואין בה כדי לשרת את הערך האמיתי והממשי של הגנה עצמית.
נחמה זוסמן, עו"ד
פרקליטות המדינה