חומר רקע

תמצית • 1,321 נכים ממתינים כיום לאביזרי שיקום, לאחר שהמכון הלאומי לשיקום על שם לואיס, הפועל כספק בעבור משרד הבריאות, עצר את אספקת האביזרים ב-30 באוגוסט. לדברי יו"ר המכון האספקה נעצרה בשל מחסור בתקציב. • מכון לואיס פועל כספק יחיד בעבור משרד הבריאות, על סמך פטור ממכרז, ונותן שירותים בתחום אספקת אביזרי הליכה המותאמים אישית. אביזרי שיקום סטנדרטיים מסופקים על-ידי היחידה הארצית לאביזרי שיקום וניידות של משרד הבריאות, המתאמת את פעולת לשכות הבריאות המחוזיות ומפקחת עליה. • אספקת אביזרי שיקום לנכים היא חלק מסל השירותים לפרט, כלומר שירותים שעל משרד הבריאות לתת לאזרחים. שירותים אלה מפורטים בתוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. • השירותים המפורטים בתוספת השלישית אינם מתעדכנים באופן אוטומטי כמו השירותים שקופות-החולים נותנות (שירותי קופות-החולים מפורטים בתוספת השנייה לחוק). אין בחוק מנגנון לעדכון תקציבי שיפצה על פיתוחים טכנולוגיים חדשים ועל גידול האוכלוסייה. • התקציב המוקצה לאספקת אביזרי שיקום מותנה בהסכמה בין משרד האוצר ובין משרד הבריאות מדי שנה. • בשנים האחרונות גדל הביקוש לאביזרי שיקום, מסיבות אלה: 1. הזדקנות האוכלוסייה; 2. התרחבות התחלואה במחלות שונות הגורמות לצורך באביזרי שיקום, למשל סוכרת; 3. עלייה במודעות של ציבור הנכים לקיום אביזרים חדשים ומשוכללים יותר שעשויים לשפר את איכות חייהם במידה ניכרת; 4. כניסת יצרנים ומשווקים חדשים לשוק האביזרים, המשווקים את מוצריהם באופן נמרץ מגבירים עוד את המודעות של ציבור הנכים לחידושים בתחום. 5. תביעתם של נכים המטופלים על-ידי משרד הבריאות להשוות את תנאיהם לאלה של נכים אחרים (למשל נכי צה"ל ונכי תאונות דרכים). ▪ הגידול בביקוש, לצד העדר עדכון קבוע של התקציב בעבור אביזרי שיקום, הוא הגורם העיקרי למחסור בתקציב לרכישת אביזרי שיקום. ▪ משרד הבריאות פנה אל משרד האוצר בבקשה שיגדיל ב-32.5 מיליון ש"ח את התקציב לרכישת אביזרי השיקום שמכון לואיס מספק. תוספת זו תכסה את העדכון הטכנולוגי ואת הגידול בתחלואה. מבוא מסמך זה נכתב בעבור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת לקראת ישיבה בנושא אספקת אביזרי שיקום לנכים. לאחרונה חל משבר חמור בתחום זה, שכן המכון הלאומי לשיקום על שם לואיס (להלן: מכון לואיס) חדל לספק אביזרים בסוף חודש אוגוסט 2007, וכיום ממתינים יותר מ-1,000 נכים לאביזרים.1 לאביזרי השיקום תפקיד מרכזי ביכולתם של הנכים לתפקד בחברה באופן נורמלי; בעזרתם הם יכולים לצאת לעבודה, להתפרנס ולהתנהל באופן עצמאי ככל אדם. תקלה בפרוטזה (או שבירתה) עלולה להפוך אדם עצמאי לאדם נתמך התלוי בסביבתו, והשארת גדם ללא פרוטזה גורמת נזקים רפואיים קשים. תיקון נזקים אלה נמשך זמן רב, שנחסך אם הנכה מקבל מייד פרוטזה חדשה. הנזקים הרפואיים מלווים על-פי רוב גם בנזק נפשי, שנובע מהאילוץ לשוב ולהיות תלוי בסביבה.2 רקע אספקת מכשירי שיקום וניידות לנכים היא אחד השירותים שהמדינה מחויבת לספק לאזרחים במסגרת סל שירותי הבריאות המוגדר בחוק ביטוח בריאות ממלכתי. בסל שירותי הבריאות שני חלקים: סל שירותי הבריאות שקופות-החולים מספקות וסל שירותי הבריאות שהמדינה מספקת באמצעות משרד הבריאות (שירותים הנקראים גם "שירותי בריאות לפרט"). שירותי הבריאות שקופות-החולים נותנות מפורטים בתוספת השנייה לחוק, ושירותי הבריאות לפרט מנויים בתוספת השלישית לחוק. אביזרי שיקום מסופקים לנכים לפי התוספת השלישית לחוק.3 אביזרי שיקום לנכים מסופקים על-ידי שני גופים: משרד הבריאות (באמצעות לשכות הבריאות המחוזיות), ומכון לואיס. היחידה הארצית למכשירי שיקום וניידות של משרד הבריאות היחידה הארצית למכשירי שיקום וניידות של משרד הבריאות אחראית לאספקת מכשירי שיקום שמתאימים לכל אדם ("מוצרי מדף"), כגון כיסאות גלגלים, מכשירי שמיעה, כריות למניעת פצעי לחץ וכיוצא באלה. היחידה מספקת את מכשירי השיקום לנכים באמצעות מחלקות למחלות ממושכות שפועלות ב-17 לשכות הבריאות ברחבי הארץ.4 בלשכות הבריאות מועסקים צוותים מקצועיים, ובהם בין השאר פיזיותרפיסט ועובד סוציאלי, ואלה בוחנים את זכאות הפונים אליהם ומתאימים מכשיר למי שזכאותו מוכחת. בשירות לאספקת אביזרי ניידות נכלל במקרים רבים ביקור בית, הנדרש כדי להתאים את האביזר לתנאי חייו של הפונה. אספקת אביזרי השיקום דרך לשכות הבריאות נעשית בפיקוח היחידה הארצית למכשירי שיקום וניידות. יחידה זו קובעת את הקריטריונים למתן מכשירים, מספקת ללשכות ידע מקצועי והדרכה לעובדים ואחראית לפיקוח ולבקרה על עבודת הלשכות. אנשי היחידה מרכזים ועדות לאישור אספקת מכשירים מיוחדים וועדות ערר שדנות בערעורים של פונים על החלטות הלשכות.5 בצוות הלשכה נכללים מנהלת, מנהלת אדמיניסטרטיבית, שתי מזכירות, שלושה טכנאים העוסקים בתיקון מכשירים וארבעה פיזיותרפיסטים שעובדים בלשכות הבריאות. יש לציין שהמנהלת האדמיניסטרטיבית נמצאת כבר שלושה חודשים בחופשת מחלה וכרגע אין לה מחליף.6 באין מנהלת אדמיניסטרטיבית אין מי שיוציא מכרזים לרכש אביזרים וירכז את הנתונים הסטטיסטיים על פעילות הלשכות. בשנת 2006 טיפלו לשכות הבריאות ב-14,00 פניות לאספקת מכשירי ניידות, שבמענה להן סופקו כ-7,700 מכשירים חדשים וכ-1,500 מכשירים משומשים, וניתן החזר כספי בעבור רכישת 3,700 מכשירי שיקום נוספים.7 לדברי הגב' דלית רונן, מנהלת היחידה למכשירי שיקום וניידות, מאז הקמת היחידה לפני ארבע שנים יש שתי בעיות עיקריות שמפריעות בעבודתה: בעיה אחת היא שאין מנהל אדמיניסטרטיבי שיפקח על הרכש, ולכן נגרמים עיכובים בהזמנות ובלאי המכשירים מוגדל, ובעיה אחרת היא שהזמנת מכשיר שיקום נמשכת חודשיים עד שלושה, כך שהתמורה על מכשיר שמוזמן בסוף השנה משולמת רק בשנה שלאחריה, אולם היחידה אינה מוסמכת לתת התחייבויות לשנת התקציב הבאה, ולכן בחודשיים האחרונים של השנה היא מתקשה להוציא הזמנות לספקים.8 מכון לואיס מכון לואיס אחראי לאספקת אביזרי שיקום המותאמים באופן אישי לנכה, על-פי מידה, ובכללם פרוטזות, אורטזות (סדים ליישור גפיים) ונעליים אורתופדיות. רוב האביזרים שהמכון מספק משמשים להליכה. המכון פועל כגורם מתווך ומתאם בין רופאים, נכים ובתי-מלאכה לייצור אביזרי שיקום, ומעביר את התשלום בעבור המכשירים ממשרד הבריאות, ונוסף על כך הוא מקיים הליך אישור לרופאים משקמים וליצרני מכשירי שיקום ומדריך אותם בעבודתם. המכון פועל כספק חיצוני של שירותים בעבור משרד הבריאות מאז שנת 1983. בצוות המכון מועסקים ממלאת-מקום המנהל, פקידות, מנהל רפואי ופיזיותרפיסטית, כולם במשרות חלקיות. תקציב התפעול של המכון בעבור מתן שירותים למשרד הבריאות הוא כ-700,000 ש"ח לשנה; משרד הבריאות מממן כ-40% מסכום זה והשאר מתקבל מתרומות שהמכון מגייס.9 בשנים האחרונות המכון פועל כספק היחיד בתחום אביזרי השיקום להליכה, על סמך פטור ממכרז מטעם החשב הכללי.10 הפטור האחרון אושר למכון ב-22 ביולי 2007, עד סוף השנה. הסכום שהוקצב לפעילות המכון בתקופה זו היה 226,000 ש"ח להוצאות תפעול ו-21,540,000 ש"ח לתשלומים לספקים בעבור המכשירים. לדברי הפרופסור מרדכי שני, יו"ר המכון, אין די בסכום הזה, ולכן הפסיק המכון ב-30 באוגוסט את אספקת האביזרים. במקביל החלו דיונים על חוזה חדש, שיתאים לצרכים.11 קשיים באספקת אביזרי שיקום לנכים בשנים האחרונות ניכרים קשיים באספקת אביזרי שיקום לנכים. כאמור, ב-30 באוגוסט 2007 הפסיק מכון לואיס את האספקה, וכיום מחכים 1,321 נכים לאביזרי שיקום.12 לדברי הפרופסור מרדכי שני, יו"ר מכון לואיס, הסיבה להפסקת הפעילות היא העדר תקציב. הסכום המוקצה לפעילות המכון, כ-32 מיליון ש"ח לשנה, מספיק לתשעה חודשים לערך, ולאחר מכן המכון אינו רשאי לתת התחייבויות כספיות נוספות. לדברי הפרופסור שני, בשנים האחרונות התקציב הספיק רק עד סוף חודש אוגוסט, ומשרד הבריאות נאלץ לבקש תוספת כדי להמשיך לתת את השירות.13 לאחרונה הגיש משרד הבריאות למשרד האוצר בקשת תוספת תקציב בעבור שנת 2007, וצפוי כי בקשה זו תידון בקרוב.14 המצב דומה גם ביחידה הארצית למכשירי שיקום וניידות. לדברי הגב' דלית רונן, מנהלת היחידה, התקציב לשנה הנוכחית אזל, ובימים הקרובים לא יהיה אפשר לתת את השירות לאנשים שזקוקים לו.15 יש לציין כי אביזרי השיקום המסופקים לנכים כלליים (נכים עקב מחלה) המטופלים על-ידי משרד הבריאות נחותים ברמתם במידה ניכרת מאלה שמסופקים לנכי צה"ל. לדוגמה, במקרה של קטיעה מעל הברך יקבל נכה צה"ל פרוטזה עם ברך הפועלת באמצעות פיקוד אלקטרוני שמאפשר תפקוד כמעט רגיל לחלוטין,16 ואילו נכה כללי יקבל פרוטזה פשוטה, שמאפשרת הליכה מוגבלת ואפשר לעמוד עליה רק שעות ספורות ביום. המשמעות של עובדה זו היא שנכה כללי נמצא בעמדת נחיתות ביכולת להתפרנס, בשימוש בתחבורה הציבורית ובכל תפקודי היום-יום. התקציב לרכישת אביזרי שיקום בשנת 2007 היה התקציב לרכישת אביזרי שיקום 63.03 מיליון ש"ח, שהתחלקו באופן כמעט שווה בין היחידה למכשירי שיקום ובין מכון לואיס. לפי נתוני משרד הבריאות והמחלקה לפיקוח תקציבי במרכז המחקר והמידע של הכנסת, תקציב מכשירי השיקום בעבור שני הגופים גדל בחמש השנים האחרונות; מאז שנת 2002 גדל תקציב היחידה למכשירי שיקום וניידות ב-34%, ותקציב המכשירים שמכון לואיס מספק גדל ב-22%. עם זאת, בתקציב לשנת 2008 אין כמעט תוספת לעומת תקציב 2007, כפי שמשתקף בטבלה שלהלן.17 השנה תקציב היחידה לשיקום וניידות (הסכומים באלפי ש"ח) תקציב מכון לואיס (הסכומים באלפי ש"ח) 2002 22,611 26,040 2003 32,311 26,040 2004 אין נתונים 25,229 2005 30,847 27,608 2006 35,847 28,239 2007 30,768 32,265 200818 30,768 32,605 העדר עדכון קבוע של התקציב לרכישת מכשירי שיקום על אף הגדלת התקציב לרכישת מכשירי שיקום בחמש השנים האחרונות נוצר מחסור תקציבי בתחום זה. המחסור נובע משיטת עדכון התקציב של סל שירותי הבריאות; לפי סעיף 9(ב)(1) בחוק, "עלות הסל לקופות תתעדכן מדי שנה בשיעור עליית מדד יוקר הבריאות שתפרסם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה", כלומר סל קופות-החולים מתעדכן מדי שנה באופן אוטומטי, בהתאם לשינויים ב"מדד יוקר הבריאות" שמשרד הבריאות ומשרד האוצר קובעים. בחוק לא נקבע כיצד מתעדכן מחיר שירותי הבריאות לפרט, המפורטים בתוספת השלישית, ולפיכך עדכון המחיר תלוי בהחלטות תקציב המדינה מדי שנה בשנה.19 יש לציין שכאשר נוצר מנגנון העדכון של סל הבריאות היה עליו לחול על כלל שירותי הבריאות. ההפרדה בין השירותים שקופות-החולים מספקות ובין השירותים לפרט נעשתה במסגרת חוק ההסדרים באמצע שנות ה-90, בשל עמדת משרד האוצר כי כלל השירותים הניתנים על-ידי המדינה אינם מתעדכנים באופן אוטומטי אלא כפופים להחלטות תקציב המדינה מדי שנה.20 עקב כך אין לתקציב השירותים לפרט מנגנון עדכון מחירים כמו לתרופות ולשירותים אחרים שבסל הבריאות של קופות-החולים.21 לכן אין גם עדכון קבוע של מחירי אביזרי השיקום המפורטים בתוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. המחסור בתקציב לרכישת אביזרי שיקום כיוון שהתקציב לרכישת אביזרי שיקום אינו מתעדכן באופן סדיר, בשנים האחרונות הוא הולך ונשחק. השחיקה ניכרת לעומת שירותים שונים שקופות-החולים מספקות ולעומת אביזרי שיקום שמשרד הביטחון מספק לנכי צה"ל. לדברי ד"ר מיכאל דור, ראש שירותי רפואה במשרד הבריאות, בסוף שנת 2006 לא היה משרד הבריאות יכול להתמודד עם הצרכים על אף תוספות תקציב שהתקבלו ממשרד האוצר והפניית מקורות תקציביים בתוך המשרד.22 בדיון שנערך בוועדת הכספים בחודש ינואר 2007 העריך הפרופסור מרדכי שני, יו"ר מכון לואיס, את המחסור התקציבי ב-40 מיליון ש"ח לשנה, כלומר יותר מפי-שניים מהתקציב הקיים. בסכום זה נכללים התוספת לטכנולוגיות חדשות, פיצוי על התייקרות המכשירים וסגירת הפער בתנאים בין נכים כלליים ובין נכי צה"ל. בסיום הדיונים בוועדה הוסכם על תוספת תקציב בסך 9 מיליוני ש"ח.23 לפי נתוני משרד הבריאות, התקציב הדרוש לעדכון טכנולוגי של אביזרי השיקום בלא השוואה לנכי צה"ל הוא כ-32.5 מיליון ש"ח, ובקשה זו הוגשה למשרד האוצר. למחסור התקציבי שמערך אספקת אביזרי השיקום נקלע אליו כמה סיבות, כמפורט להלן: 1. גידול בביקוש לאביזרי שיקום. גידול זה מתבטא במספר ההזמנות למכשירי שיקום להליכה שמכון לואיס מספק. בטבלה שלהלן נתונים על מכשירי השיקום העיקריים שסופקו בשנים 2006 ו-2007 לעומת הממוצע בשנים 2000–2005.24 סוג המכשיר ממוצע ההזמנות בשנים 2000 – 2005 ההזמנות בשנת 2006 ההזמנות בינואר עד ספטמבר 2007 צפי ההזמנות לכל שנת 200725 פרוטזות 792 762 661 881 בתי גדם 439 401 367 489 אורטזות (מכשירים ליישור) 3,478 3,351 2,951 3,934 נעליים 3,655 3,723 3,635 4,846 הנתון הבולט בטבלה הוא הגידול בביקוש בשנת 2007. אומנם בשנת 2006 פחתו הזמנות המכשירים לעומת הממוצע בשנים 2000–2005, אך לדברי מנהלי מכון לואיס ומשרד הבריאות המגמה הכללית היא של גידול בביקוש.26 לגידול בביקוש למכשירי שיקום כמה סיבות, ואלה הן: • התרחבות התחלואה במחלות הגורמות להזדקקות לאביזרי שיקום, למשל סוכרת, שבמקרים רבים גורמת לצורך בקטיעת איברים. לפי נתוני התוכנית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל, בשנים 2004–2006 גדל שיעור חולי הסוכרת באוכלוסייה ב-0.4%, כפי שנראה בטבלה שלהלן: 27 2004 2005 2006 מספר חולי הסוכרת בישראל28 236,785 252,047 271,320 שיעורם בכלל האוכלוסייה 3.63% 3.82% 4.03% • התרחבות התחלואה במחלות נוספות, הגורמת להגברת הדרישה לאביזרי שיקום, כמפורט בטבלה שלהלן:29 סוג המחלה מספר האביזרים שהוזמנו בגין פגיעתה 2005 2006 ינואר עד ספטמבר 2007 צפי לכל שנת 200730 מומים מולדים 34 23 21 28 שיתוק עקב פגיעה במוח 339 346 302 402 שיתוק בפלג הגוף התחתון עקב פגיעה בעמוד השדרה 42 30 39 52 מחלות בכלי הדם ההיקפיים 20 19 13 17 שיתוק מוחין 181 168 175 233 שיתוק גפה אחת 19 10 14 18.6 אחר 61 45 44 58.6 כלל הפונים 841 776 735 978 סך כל המכשירים 1,096 1,001 974 1,461 • מודעות גוברת של ציבור הנכים לטכנולוגיות החדשות הקיימות. הנכים מודעים לקיום מכשירים חדשים שנמצאים כיום בשוק, ויודעים לדרוש אותם מהמערכת. קיימים כיום אביזרי שיקום משוכללים, שמבוססים על טכנולוגיות מתקדמות ועשויים לשפר במידה ניכרת את איכות חייהם של הנכים.31 לדוגמה: פרוטזת רגל עם ברך הנשלטת באמצעות פיקוד אלקטרוני ועשויה לתפקד כמעט כמו ברך רגילה.32 • כניסת יצרני מכשירים חדשים לשוק. היצרנים החדשים מקדמים טכנולוגיות חדשות ומגיעים באמצעי שיווק אגרסיבי אל ציבור הנכים, והדבר מביא לגידול בביקוש לאביזרים החדשים.33 • תביעה להשוואת התנאים. מפרט האביזרים המיועדים לנכים כלליים נחות באיכותו בהשוואה למפרט האביזרים המיועדים לנכי צה"ל ולנכי תאונות עבודה. בהתאם לכך האביזרים המסופקים לנכי צה"ל ולנכי תאונות עבודה גם יקרים מאלה המסופקים לנכים כלליים.34 נכים כלליים, שמקבלים אביזרי שיקום ממשרד הבריאות או ממכון לואיס, אינם משלימים עם האפליה ודורשים לקבל את אותם אביזרים שמסופקים לנכים אחרים. כך נוצר לחץ על משרד הבריאות לספק אביזרים שאינם מופיעים בסל הבריאות ומחירם גבוה יותר. 2. התייקרות מוצרי השיקום. בשנים האחרונות חלה עלייה של 12% במחיר מוצרי השיקום, בעיקר בשל התייקרות חומרי הגלם לייצור האביזרים, ובהם מתכות ופלסטיקה. בשל הפער בין מחירון משרד הבריאות ובין מחירי האביזרים בפועל לא כיסה בסוף שנת 2006 התשלום בעבור אביזרים מסוימים את עלות חומרי הגלם והייצור.35 לאחר דרישות חוזרות של ארגוני הנכים, של יצרני המכשירים ושל משרד הבריאות עודכן ב-1 ביוני 2007 מחירון המוצרים, בשיעור 12%, לאחר שנתיים שלא עודכן . 3. העדר פיצוי תקציבי על גידול האוכלוסייה. מאז חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי גדלה אוכלוסיית ישראל ב-26.8%.36 תקציב אביזרי השיקום, הכלול בתוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, לא עודכן בהתאם לגידול האוכלוסייה.37 המשמעות של עובדה זו היא שתקציב אביזרי השיקום אינו מותאם לגודל האוכלוסייה בישראל כיום. העדר עדכון בהתאם לגודל האוכלוסייה גורם לגירעונות גדולים בתקציב גם בסעיפים אחרים. למשל, המדינה מחויבת לממן בדיקות מסוימות לנשים הרות. באוכלוסייה זו חל גידול מתמיד, המלווה בהתרחבות אוכלוסיית הנשים ההרות מעל גיל 35, שנזקקות ליותר בדיקות. התקציב אינו גדל בהתאמה לגידול זה, וכך נוצר גירעון.38 4. העדר מנגנון לעדכון טכנולוגי. בשנת 1997 תוקן חוק ביטוח בריאות ממלכתי כך שוועדת סל השירותים רשאית להמליץ על הכנסת טכנולוגיות חדשות לסל.39 על אף עמדת משרד הבריאות, אין כיום מנגנון קבוע לעדכון, וכל שינוי תלוי בהסכמה בין משרד הבריאות ומשרד האוצר. תקציב התוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי לא זכה לעדכון טכנולוגי מאז חקיקת החוק, וכך נוצר הפער בנושא אביזרי השיקום. במסגרת הסכם בין משרד הבריאות ומשרד האוצר נקבע כי משנת 2008 תינתן תוספת של 150 מיליון ש"ח לשלוש שנים לטובת עדכון טכנולוגי.40 נקודות לדיון • העובדה שבמשך שנתיים רצופות תקציב אביזרי השיקום נגמר לאחר שלושה רבעונים מצביעה על כשל של המערכת ביישום החובה הכלולה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי לספק לנכים אביזרי שיקום שיסייעו להם לנהל אורח חיים תקין. • יש לדון בצורך במנגנון לעדכון קבוע של השירותים הכלולים בתוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי שיובאו בו בחשבון חידושים טכנולוגיים ושינויים בגודל האוכלוסייה. • יש לדון בצורך לעדכן את תקציב סל השירותים לנוכח התרחבות התחלואה במחלות מסוימות. שאלות • מהו, לפי עמדת משרד הבריאות, התקציב הדרוש כדי שתתאפשר אספקה סדירה של אביזרי שיקום לנכים כלליים ברמת האביזרים המסופקים לנכים אחרים? • מהו היתרון של התקשרות עם ספק חיצוני לצורך אספקת אביזרי הליכה לנכים, ומדוע לא יועבר תחום זה לאחריות משרד הבריאות? • כיצד מתכוון משרד הבריאות לשפר את שירות אספקת אביזרי השיקום לנכים? מקורות חקיקה ופסיקה • חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994. • בג"ץ 1207/07, קר"ן – עמותת קטועי רגלים נלחמים נגד מדינת ישראל – שר הבריאות. מסמכי הכנסת • נתוני המחלקה לפיקוח תקציבי במרכז המחקר והמידע. • מרכז המחקר והמידע, פניות ציבור בנושא פעילותו של המכון הלאומי לשיקום על שם לואיס, כתב יניב רונן, 25 בדצמבר 2006. • הוועדה לפניות הציבור, פרוטוקול ישיבה מס' 25, 26 בדצמבר 2006. • ועדת הכספים, פרוטוקול ישיבה, 22 בינואר 2007. • הוועדה לפניות הציבור, הודעה לעיתונות, 7 בפברואר 2007. מסמכי הממשלה • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חלוקה גיאוגרפית של האוכלוסייה לפי מחוז, נפה ודת, טבלה מס' 5612.265. • משרד האוצר – החשב הכללי, סיכום ישיבת ועדת פטור ממכרז ב-22 ביולי 2007. מכתבים ושיחות טלפון • איקן ארנון, סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר, שיחת טלפון, 16 באוקטובר 2007. • בן משה רועי, סגן מנהל אגף תקצוב, תכנון ותמחור במשרד הבריאות, שיחת טלפון, 15 באוקטובר 2007. • גרין יעל, פיזיותרפיסטית ביחידה ויועצת ללשכת הבריאות בירושלים, שיחת טלפון, 16 באוקטובר 2007. • דור מיכאל, ד"ר, ראש שירותי רפואה במשרד הבריאות, שיחת טלפון 14 באוקטובר 2007. • דזונטס ירון, בעל בית-מלאכה לייצור תותבות, שיחת טלפון, 20 בדצמבר 2006. • וסרמן יהודית עו"ד, יועצת משפטית לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, שיחת טלפון, 10 באוקטובר 2007. • ירדני אבי, בעל בית-מלאכה לייצור תותבות, שיחת טלפון, 20 בדצמבר 2006; • כהן יעקב, יו"ר מטה הפעולה של הנכים, שיחת טלפון, 14 באוקטובר 2007. • כהן מירי, עוזרת בכירה למשנה למנכ"ל משרד הבריאות, מכתב, התקבל בדוא"ל, 17 באוקטובר 2007. • לוי עופר, יו"ר ועדת המכרזים במשרד הבריאות, שיחת טלפון, 15 באוקטובר 2007. • רונן דלית, מנהלת היחידה הארצית למכשירי שיקום וניידות, שיחת טלפון, 23 באוקטובר 2007. • רלבג רות, סמנכ"לית תכנון, תקצוב ותמחור במשרד הבריאות, מכתב ליו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, 18 ביולי 2007. • שני מרדכי, פרופסור, יו"ר מכון לואיס, שיחות טלפון, 11 ו-16 באוקטובר 2007; • שני מרדכי, פרופסור, יו"ר מכון לואיס, מכתב, 15 באוקטובר 2007. אתרי אינטרנט • משרד הבריאות, http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=84&catid=747&pageid=4049, כניסה: 16 באוקטובר 2007. • תוכנית מדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל, http://132.72.100.18/HealthReports/HomePage.aspx, כניסה: 15 באוקטובר 2007.