חומר רקע
פורום פלילי
יו"ר הפורום:
מ"מ:
סגן:
רכזים:
עו"ד רחל תורן
עו"ד נבות תל-צור
עו"ד אבי אודיז
עו"ד רחל שיבר
עו"ד דר' חגית לרנאו
עו"ד נתי שמחוני
כנסת:
עו"ד יאיר גולן
השתלמויות:
עו"ד נמרוד ליפסקר
עו"ד יורם סגי-זקס
בתי משפט:
עו"ד אביגדור פלדמן
ועדות משנה:
חקיקה
עו"ד בני שטיינברג
פרקליטות
עו"ד רות דוד
שוק ההון
עו"ד יעל גרוסמן
משטרה
עו"ד יוסי סדבון
תעבורה
עו"ד שמעון מזרחי
סדרי דין וראיות
פרופ' קנת מן, עו"ד
צבא וביטחון שוק ההון
סנגוריה
ד"ר יואב ספיר, עו"ד
עבירות בטחוניות
עו"ד אמנון זכרוני
צבא וביטחון
עו"ד אילן כץ
שב"ס
עו"ד מיכאל עטיה
ת"א, 29 מאי 2026
29 מאי 2026
7247
לכבוד
חה"כ פרופ' מנחם בן ששון
יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט
עמדת לשכת עורכי הדין בהצעת חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה)(תיקון), התשס"ח – 2007
רקע
ממשלת ישראל מבקשת מהכנסת להאריך את תוקפו של חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון)(הוראת שעה), התשס"ו – 2006 באמצעות החוק שבנדון ולפיו תוקפה של הוראת השעה תוארך ב- 18 חודשים נוספים.
הטעם שביסוד הצעת החוק, הוא שמשרד המשפטים טרם הצליח להשלים את הכנתה של הצעת החוק מאבק בטרור ובתוך כך, חוק זה ממלא חסר חקיקתי ומשמש, לטענת הממשלה, כלי חיוני לגורמי אכיפת החוק העוסקים בחקירת עבירות טרור ובסיכולן. כלי זה מאפשר להתמודד מול חשודים בעבירות ביטחון ובפרט עם חשודים תושבי רצועת עזה, בייחוד לאור השתלטות החמאס על אזור זה (חשוב להבהיר, כי עם נסיגת ישראל משטח זה תחיקת הביטחון החלה על שטחי יהודה ושומרון אינה תקפה בו יותר ומכאן קם, לכאורה, הצורך בחקיקה מסוג זה).
חוק זה נקרא בגלגולו הראשון כהצ"ח סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) (עצור שאינו תושב, החשוד בעבירת ביטחון-הוראת שעה), התשס"ו-2005 ובעקבות דיון בועדת חוק, חוקה ומשפט בתאריכים 16/3/06 ו- 20/3/06 הוחלט שאין מקום לייחד את תחולת החוק על עצורים שאינם תושבי ישראל בלבד הן מחשש להפליה והן מהתפיסה כי מאפייניה של חקירת ביטחון יכולים להיות נכונים גם לגבי חשודים תושבי המדינה. מכאן השינוי בכותרתו של החוק והצעת החוק העומדת כיום על הפרק.
עמדת עורכי הדין
לשכת עורכי הדין בישראל מברכת את וועדת חוקה, חוק ומשפט על קיום הדיון בנושא הצעת החוק, דיון אשר יש בו להוות מעשה של בקרה ופיקוח על מעשי חקיקת הכנסת בטרם ייבש הדיו עלי דף, בבחינת סוף מעשה במחשבה תחילה.
ציבור עורכי הדין בישראל ער לבעיות הביטחון הקשות של מדינת ישראל ובוודאי שאינו מקל ראש בהן. האיומים על בטחון המדינה הם חמורים ומערכת אכיפת החוק, בכלל והשב"כ בפרט, עושים מלאכת קודש בעניין זה ועל כך בוודאי שנתונה להם מלוא ההערכה ועומדת מרב ההבנה.
כנסת ישראל עצמה, בהכירה את צורכי השעה ועל רקע העדרו של דבר חקיקה מסודר שעניינו המלחמה בטרור, כעמדת ממשלת ישראל, אפשרה בשעתו לחוקק כהוראת שעה את החוק נשוא הדיון. זאת, הגם שממכלול הוראותיו עלתה בעייתיות קשה הנוגעת לפגיעה בזכויות יסוד חוקתיות של חשודים במסגרת ההליך הפלילי. החוק נתחם בזמן מתוך הכרה בקשיים שהוא מעלה ומתוך איזון בין צורכי ביטחון לזכויות אדם.
כעת, בחלוף התקופה, הצעת החוק להארכת תוקפה של הוראת השעה, מעבר לתקופה שניתנה זה מכבר ע"י כנסת ישראל, איננה יכולה לקבל תמיכתנו והיא איננה מובנת כלל ועיקר.
בראש ובראשונה, נדרשת הבהרה מטעם משרד המשפטים מדוע לא עמדו בפרק הזמן של 18 חודשים בגיבושה של הצעת חוק מאבק בטרור.
שנית, נתוני שירות הביטחון הכללי, כפי שפורסמו באתר הועדה, מעלים ספק של ממש בדבר הצורך בהארכת תוקפו של החוק וזאת לאור השימוש המצומצם שנעשה בו (בפרק זמן של כשנה נחקרו ע"פ הוראת השעה לחסד"פ 270 חשודים וסעיפי החוק השונים הופעלו כלפי 45 חשודים). יש בנתונים אלה לכרסם בטענות השב"כ בדבר נחיצותו וחיוניותו הרבה של החוק.
שלישית, האם אין בהסדרים הקיימים כבר בחוק המעצרים להוות מענה מספק והולם להתמודדותה של מערכת אכיפת החוק עם חשודים בעבירות ביטחון?
רביעית, ולגופם של דברים, המדובר בחוק בעייתי מאין כמוהו. חוק שתכליתו דרוגציה "אד הוק" של חוק המעצרים הקיים ואגב כך מהווה פגיעה משמעותית ומהותית בזכויות חוקתיות של חשודים, כמעוגן בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. כך למשל, החוק מאפשר להחזיק חשוד במעצר לצורכי חקירה עד לתקופה של 35 ימים לפני הגשת כתב אישום; החוק מאפשר להאריך מעצרו של חשוד בצו שיפוטי אחד וללא ביקורת שיפוטית נוספת עד לתקופה של 20 ימים; החוק מאפשר שיהוי בהבאת עצור בפני שופט עד ל- 96 שעות; החוק שולל מעצור חשוד להתגונן מבחינה משפטית עם עצם מעצרו היות והוא מונע ממנו את האפשרות לדעת מה הבסיס לשלילת חירותו; החוק מחמיר עם אוכלוסיה שממילא היא "מנועת מפגש" עם עורכי דינם ובהעדר ייצוגה כראוי בפני בית המשפט הרי שמתאפשר "דה פקטו" מעצרם במעמד צד אחד בלבד.
דווקא בשלב "הקריטי" של חקירת חשודים בו עינו הצופייה והמבקרת של בית המשפט חיונית: הן על מנת להבטיח את תקינותה של החקירה והן על מנת להבטיח את שלומו של החשוד, דווקא בשלב זה, נמנעת הגישה של אותו עצור-חשוד אל עורך הדין ואל בית המשפט. באחת, זכויות יסוד נשללות ממנו: הזכות לחירות, הזכות להליך הוגן, זכות הגישה לערכאות, הזכות לכבוד, הזכות לייצוג ע"י עו"ד, הזכות לנוכחות בהליך המתנהל נגדו, הזכות לדעת על החלטות משפטיות מחייבות המתקבלות בעניינו ועוד. הוראות החוק מהוות לכאורה, פגיעה לא מידתית בעצורים החשודים בעבירות ביטחון ונראה, כי היא אינה עומדת בפסקת ההגבלה של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
אשר על כן, מכל המקובץ ובשים לב לקשיים המהותיים שהחוק עצמו מקפל בהוראותיו, הרי שקיים קושי של ממש ליתן תמיכה בהצעת חוק זו ולכן אנו מציעים לחברי הכנסת הנכבדים לדחותה על אתר.
בברכה,
רחלה אראל, עו"ד
נציגת הפורום הפלילי
לשכת עורכי הדין בישראל