חומר רקע

DOC 4,126 תווים המסמך המקורי ↗
משרד המשפטים הסניגוריה הציבורית הארצית ‏‏כ"ב כסלו, תשס"ח ‏2 דצמבר 2007 לכבוד פרופ' מנחם בן ששון יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט שלום רב, הנדון: הערות הסניגוריה הציבורית להצעת חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירות ביטחון) (הוראת שעה), התשס"ח-2007 הצעת החוק באה להאריך את תוקפו של חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירות ביטחון) (הוראת שעה), התשס"ו- 2006 (להלן: "הוראת השעה"), אשר עומד לפוג ב- 29.12.2007, לתקופה של 18 חודשים נוספים. אין חולק כי מתן מענה נאות לצרכי הביטחון הינו אינטרס חשוב ביותר. יחד עם זאת, וכפי שהבענו את דעתנו בעבר, הסניגוריה סבורה כי ההסדר הקבוע בהוראת השעה הינו גורף יתר על המידה. הוראת השעה פוגעת בזכויות יסוד כגון הזכות לחירות אישית, זכות השתיקה, זכות ההיוועצות בעורך דין, הזכות לייצוג משפטי אפקטיבי וזכות הגישה לערכאות. נוכח פגיעה רחבה זו, הרי שיש לעמוד על הארכת הוראת השעה אך ככל שלא ניתן להשיג את צרכי הביטחון בדרך אחרת. אנו סבורים כי הכלים הקיימים היום בחוק המעצרים נותנים מענה מספק לצרכים עליהם עונה הוראת השעה, ועל כן אין צורך של ממש בהארכתה. לחלופין, אם ייקבע כי יש להאריך את הוראת השעה, תבקש הסניגוריה להביא את הערותיה לנוסח הוראת השעה גופא: הגבלת הוראת השעה כאשר נמנע המפגש עם עורך דין לדעתנו, יש לקבוע הבחנה בהוראת השעה בין מצב בו נמנעת פגישתו של העצור עם עורך דין , שאז יש לקבוע הסדר מסויג על בסיס ההסדרים הקיימים בחוק המעצרים, לבין מצב בו מתאפשרת פגישה כזו, שאז ניתן להתבסס על ההסדרים בהוראת השעה (יובהר בהקשר זה כי יש להבחין בין מצב של מניעת מפגש לבין מקרה בו לא נכח בדיון סניגור). יש לתת את הדעת בהקשר זה לא רק לפגיעה בכל זכות מזכויותיו של העצור כשהיא עומדת לעצמה, אלא לתוצאה המצטברת של פגיעה במספר זכויות במקביל. מצבו של עצור אשר נפגש עם עורך דינו שונה לאין ערוך ממצבו של עצור אשר נמנעת ממנו זכות זו. במצב בו עצור יכול להיפגש עם עורך דינו, יתכן שניתן לסבול השהיית הבאתו בפני שופט, ואולי אף קיום דיון בביהמ"ש שלא בנוכחותו, והכל כמובן במקרים המצדיקים זאת. שונה הדבר במצב בו אין מאפשרים לעצור להיפגש עם עורך דינו, שאז צירוף פגיעה זו להשהיית הבאתו בפני שופט לתקופה הארוכה המבוקשת, ולעריכת דיונים בביהמ"ש שלא בנוכחותו יוצרת מצב בו בידודו של העצור מכל גורם חיצוני, עורך דינו או בית המשפט, הוא מוחלט והפגיעה בזכויותיו היא בלתי נסבלת ממש. הידוק מערך הדיווח והתייחסות לדיווח מיום 29.11.07 היות והחוק מצמצם באופן דרסטי את היקפה של הביקורת השיפוטית, הרי שההקפדה על מידתיות הפגיעה בזכויות תלויה כמעט לחלוטין בשמירה על מנגנון פיקוח הדוק ומקיף. למרבה הצער, נדמה כי רשת הדיווח הקבועה בחוק הינה מצומצמת מדי וכי יש מקום להרחיבה ולהקפיד באופן דווקני על מילוי הוראות החוק בהקשר זה. 1. שימוש בסמכויות שונות כלפי אותם נחקרים: הנתונים הנדרשים על פי החוק אינם מספיקים לשם קבלת תמונה מלאה על השימוש בהוראת השעה, שכן לא ניתן ללמוד מהם על השימוש בסמכויות שונות כלפי אותם נחקרים. ברי, כי שימוש במספר סמכויות כלפי אותו אדם מעצימה עוד יותר את הפגיעה בזכויותיו. על כן נדרש כי הדיווח לועדה יפרט את הסמכויות השונות שבהן נעשה שימוש באשר לכל אחד מן הנחקרים, ולא רק את מספר הנחקרים שלגביהם הופעלה כל סמכות. כמו כן, מכיוון שמניעת מפגש עם עורך דין מתווספת פעמים רבות גם היא לפגיעה בזכויותיו של הנחקר, נדרש כי יובהר בפני הועדה האם הוראות החוק הוחלו על נחקרים אשר נמנע מהם באותה עת המפגש עם עורך דין, ובכמה מקרים. 2. זהות העצורים: באשר לדיווח בין 1.7.07 – 15.11.07 פורט כי סעיפים 3 ו-4 הופעלו כלפי 10 תושבי רצועת עזה ואדם אחד שאינו תושב רצועת עזה. לא צוין האם מדובר בתושב ישראלי. חשוב להזכיר כי אין לאפשר שימוש בהוראת השעה באשר לתושבי ישראל, אשר לגביהם אין מתקיימות ההצדקות הייחודיות העומדות בבסיס הסמכויות מרחיקות-הלכת של הוראת השעה. יצוין עוד כי באשר לשאר הסמכויות, ולהפעלתן בין 1.1.07 ל-30.6.07, לא פורט כלל מיהם העצורים לגביהם הופעל החוק. 3. סעיף 5(4): לשם הרחבת אפקטיביות הפיקוח על השימוש בסעיף 5(4), נדרש כי בפני הועדה יפורט גם משך ההשהייה בין מועד הדיון לבין המועד שבו הובאה ההחלטה בסופו של דבר לידיעת העצור. 4. פירוט התקופות לפי סעיפים 3 ו-4: סעיף 8 להוראת השעה מחייב לדווח לועדת חוקה לא רק על מספר המקרים בהם נעשה שימוש בהוראות סעיף 3 ו-4 להוראה, אלא גם לפרט את תקופות ההשהייה. המטרה הייתה שהועדה תקבל מידע לא רק לגבי סוג הסמכות שהופעלה, אלא גם לגבי תקופות ההשהייה הספציפיות עד שהאדם הובא בפועל בפני שופט. הפירוט היחיד המופיע בדיווח שהוגש לועדה הוא באשר לעצור שמעצרו הוארך מעבר ל-30 יום על פי ס' 4(2). שאר התקופות לא פורטו בדיווח שהובא בפני הועדה. בכבוד רב, הסניגוריה הציבורית