חומר רקע

נוסח לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט ביום כ"ד בכסלו התשס"ח (4 בדצמבר 2007) חוקה, פרק שני: זכויות היסוד של האדם – שוויון איל זנדברג, הלשכה המשפטית שוויון [חדש] 6. הכל שווים בפני החוק; אין מפלים אדם מטעמי מין, דת, ארץ מוצא, לאום, עדה, גזע, גיל, מוגבלות או נטייה מינית, [גרסה ב': או מכל טעם אחר]. המא"צ: "הכל שווים בפני החוק; על כל אזרחי המדינה חלות זכויות וחובות שוות." לדיון – הגם שהיתה הסכמה בדבר אזכורה של זכות השוויון בחוקה, הדיון בסוגיה לא היה ממצה והוועדה לא הכריעה באשר לדרך שבה תעוגן זכות זו. אלה עיקרי המרכיבים המחייבים הכרעה: 1. מהם הטעמים האסורים בהפליה שיש לציין במפורש בחוקה? למשל – גיל, הורות או עמדה פוליטית? 2. האם רשימת הטעמים האסורים צריכה להיות ממצה ("סגורה" – כמוצע בגרסה א')? רשימת הטעמים משקפת בעיות חברתיות שזכו לבולטות ואלה עשויות להשתנות במהלך השנים. בדיון נשמעה טענה כי אבחנה מסוימת יכולה להימצא בכל חוק כמעט והרחבת ההגנה החוקתית על הפליה מכל סוג שהוא היא פתח למעורבות שיפוטית ניכרת בביקורת על חוקים בטענה של פגיעה בשוויון. 3. האם לסייג את הזכות המוצהרת באופן כוללני לכל אדם, כדי לשמר כוח בידי המחוקק להעדיף אזרחים על פני כל אדם אחר בהקשרים מסוימים (במקרה של רשימה ממצה הצורך בכך פוחת)? 4. האם ההצהרה שברישה ראויה או שיש בה משום מצע להתערבות שיפוטית מופרזת במעשה החקיקה? יש לה ערך חינוכי והצהרתי חשוב ומבחינה משפטית היא מבססת הגנה רחבה יותר מאיסור ההפליה המוצע בגרסה א'. 5. האם יש צורך בהתייחסות מפורשת להפליה מתקנת? לענין שוויון הסיכויים של רשימות ומועמדים להיבחר לכנסת, ר' בפרק הכנסת.